נקמה - מבוא
נקמה היא מעשה תגמול כנגד אדם או קבוצה של אנשים, כתגובה למעשה עוולה, או למעשה כלשהו הנתפס ככזה. על אף שהיבטים רבים של
נקמה מציגים רעיונות של צדק, לדעת פילוסופים מתחום האתיקה, בדרך כלל יש לה מטרות פוגעניות ומזיקות, ולא בהכרח הולמות וראויות. בזמן שהצדק גורר פעולות הנתמכות על ידי מערכת אתית וחוקית,
הנקמה מתבצעת, בדרך כלל, על ידי יחידים או קבוצות הפועלים מחוץ למסגרת החוק. מטרת
הנקמה היא לכפות על מושאה סבל הדומה לזה שגרם מלכתחילה ולעתים להרתיע מעשיית עוול. תוכן עניינים: 1 תפקיד
הנקמה בחברה 2 ההיסטוריה של
הנקמה 3 ביהדות 4
הנקמה בתרבות ובאמנות תפקיד
הנקמה בחברה: בחברות מסוימות מאמינים כי נזק
הנקמה צריך להיות גדול מהעוולה המקורית, כפעולת ענישה. אחת הפרשנויות לתפיסה התנכית של עין תחת עין (שמות כא 24), היא ניסיון למתן את הנזק כדי למנוע
נקמת - דם והתדרדרות חסרת שליטה של מעשי אלימות, על ידי קביעה של סבל שוויוני. חלק מהנוצרים מפרשים את דברי פאולוס, יקירי, אל
תתנקמו אלא הניחו לזעם, כי כתוב לי
נקם ושלם אמר יהוה (אל - הרומים יב 19), בכך שרק לאלוהים הזכות המוסרית
לנקמה (לעומת זאת פאולוס ממנה את הרומים בפרק יג כמורשים לנקום בשם האל: השלטונות הם משרתי אלהים לטובתך. אך אם תעשה את הרע, עליך לפחד, שהרי לא לחנם הם מחזיקים בחרב, כי משרתי אלהים הם
לנקם ולשפך זעם על עושי הרע). בכל הדתות העיקריות ניתן למצוא מנגנונים של פיוס ופשרה בריב וויכוח, ושל הגבלת
הנקמה, זאת על ידי יצירת משמעות של צדק שמימי, המחליף את מערכות הצדק הפגומות של ... לפגיעה וחילול על ידי אחרים, היא שמביאה לתפיסה שהתרופה היחידה היא תגובת נגד, מכוונת וחמורה באותה מידה. ובכדי לוודא איזון,
הנקמה חייבת להיות מדויקת ויחסית לפגיעה המקורית. ההבדל היחיד מהמעשה המקורי הוא בזמן ובעובדה
שהנקמה תגובתית ולא יזומה - תכונה ההולכת ונעלמת כשמדובר ברצף של פעולות ותגובות. ההיסטוריה של
הנקמה: בחברות עתיקות, בעיקר באלו החסרות מערכת צדק מרכזית, השיטה להרתעה מפני רצח הייתה להרשות למשפחת הקורבן לנקום ברוצח
(נקמת דם). עם זאת, אם משפחות הרוצח והקורבן לא הסכימו לגבי מוסריות ההרג, הם לא הסכימו, מן הסתם, לגבי ההצדקה
שבנקמה, דבר שיכל להוביל לסכסוך דמים. סכסוכי דמים
ונקמות דם הם מעגלים של פרובוקציה ומעשי
נקם, שנמשכו לאורך תקופות ארוכות על ידי קבוצות משפחתיות ושבטיות, הם היו חלק ... באזור הים התיכון, ועדיין קיימים באזורים שונים. במהלך ימי הביניים, רוב האנשים לא הסכימו ליישב פגיעה או עלבון עד שלא התבצעה
נקמה, או לכל הפחות, קיבלו פיצוי כספי. כך פותחה שיטה ה - wergild (מילולית: מחיר אדם) האנגלו סקסונית שקבעה ערך כספי כנגד מעשי אלימות שונים, בניסיון לעצור את התדרדרות
הנקמה על ידי קביעת האחריות של העבריין. ביפן הפאודלית, מעמד הסמוראים שמר על כבוד המשפחה, השבט או המושל על ידי פעולות של
נקמת דם, או קטקוצי. מעשי הרג אלו כללו גם את קרובי המשפחה של התוקף. כיום הקטקוצי מתבצע, ברוב המקרים, בדרכי שלום, אך
הנקמה נשארה מרכיב חשוב בתרבות היפנית. האמרה
נקמה היא מנה שמוטב להגישה קרה מופיעה לראשונה ברומן מהמאה ה - 18 יחסים ... מופיעה באנגלית בספר הסנדק מ - 1969, ובסרט הקולנוע דם כחול מ - 1949. האמרה מופיעה שוב בסרט להרוג את ביל בכותרתו. ביהדות:
הנקמה ביהדות אסורה
כנקמת היחיד מרעהו, על פי הפסוק לא תקם ולא תטר את בני עמך (ויקרא, יט, יח). לא ...