... בנוסף, ישנה ידיעה של היכרות ישירה עם אנשים, צבעים וצלילים. ברטרנד ראסל הבחין לראשונה בספרו
בעיות הפילוסופיה בין ידיעה על ידי תיאור (knowledge by description, סוג של ידיעה ש) וידיעה בהיכרות ישירה (knowledge by acquaintance). גילברט רייל הדגיש את ... לא יכולה להבחין בכך שמאחוריו שוכב כלב. ההאמנה כאן היא אמיתית ומוצדקת, אך איננה בגדר של ידיעה.
הבעיה עוררה תגובות רבות במחצית השנייה של המאה ה - 20 ונחשבה
לבעיה מרכזית באפיסטמולוגיה. בעקבותיה הציע רוברט נוזיק הגדרה מחודשת לידיעה: S יודע ש - P אםם: P אמיתי S מאמין ש - P אם P היה שקרי, אז S לא היה מאמין ש - P ... האפשרויות מובילות לכך שלא נוכל להשיג ידיעה אמיתית ומכאן בעיית הקריטריון לידיעה. לאורך ההיסטוריה
הבעיה הובילה לעמדות ספקניות.
פתרונות אחרים הם בעיקרם מסדתנות קוהרנטיות ורגרסיה. מסדתנות על פי המסדתנות (Foundationalism) ישנו מסד לידיעה שאינו זקוק לשום הצדקה נוספת. משפטי יסוד אלו ... האמנה שחסרה הצדקה. כלל זה נמצא מעל המערכת כולה והוא חל על כולה, לכן לא נראה שייתכן שיוצדק מתוכה.
פתרון נוסף
לבעיה, שאינו מסדתני ואינו קוהרנטיסטי, הוא
הפתרון האינפיניטיסטי, שקובע כי אכן ישנה רגרסיה אינסופית בשרשרת ההאמנות שלנו אך הרגרסיה איננה קטלנית. כלומר מקיומה של הרגרסיה לא בהכרח נובע כי אין כל בסיס לידיעה. פרדוקס הספקנות הגישה הספקנית שוללת כל
פתרון לבעיית הקריטריון ומקבלת את
הבעיה בתור ראיה לכך שכל ידיעה שהיא היא למעשה האמנה לא מבוססת. מעבר לכך, הגישה הספקנית שואלת האם ידע בכלל הוא מן האפשר ומסיקה כי לא ניתן לקבוע ערך אמת ...