... צפון מרשם למשהו, מוסר השכל או מסקנה או נוסחה, אך בספר התורה אין מרשם ולא מסקנה ולא שום נוסחה, ספר התורה מסתפק בתיאור האדם בשלבי התפתחותו.
מחבר התורה מצפה מהאדם שיביט בתיאור המדויק שלו ויעמוד עליו מקרוב, אין בספר ... את הטיפוס הזה... היא מתארת חיים מהנים ונצחיים על האדמה אשר הוא חי עליה, בזה העולם הפיזיקלי המציאותי שלנו, לא בשום עולם אחר. אתן לתורה הזאת
ולמחברה - יהיה אשר יהיה את זכות הדיבור. א ב ראשית ברא אלהים את השמים ואת ... ויהי - ערב ויהי - בקר יום אחד. לפסוק הראשון: ב ראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ב ראשית: האות ב נכתבה בגדול, ויתר האותיות ראשית בכתב רגיל,
המחבר רצה להפנות את תשומת ליבנו למילה ראשית, ואכן ישנו במילה הזאת משהו ... וקרס - מת, לכן היה צורך בלהציג שוב לאדם הזה את מפת כוחותיו המקוריים, את הקלסתר שלו שיביט בראי ויכיר את הקלסתר האישי שלו... באופן הזה, חשב
מחבר התורה, יחזור האדם אל עצמו ואל מקורותיו ויחיה, יגלוש שוב במרחב... זאת תרומת
מחבר התורה לאדם וזאת כל התורה על רגל אחת. אבל לא כל אדם שווה, לא כל אדם ... לזהות שוב את עצמו ולחזור אל מקורותיו... ישנם אנשים שאינם מסתפקים בחוש הראיה שלהם וזקוקים לאביזרי עזר חיצוניים בשביל שיוכלו לראות ולזהות...
מחבר התורה חישב ומצא שבכל אופן, חוש הראיה של אדם ממוצע מספיק שיהיה מסוגל ... המורה, המוביל, המנהיג, המכוון, המנווט, המדריך, המנהל... כל אלו מצביעים על מרכז השליטה של האדם, וכל אלו במילה אחת: תודעה, ובלשון התורה אלהים.
המחבר חזר באמצע התורה והשתמש באותו המונח אלהים באופן בלשני מובהק המזכיר את הבלשן המקצועי בשעת עבודתו, וזאת כדי לחזק את ידי המשתמש במונח המקורי שלא ירפה ממנו... עע המונח אלהים בשמות ד, טז. כפי שציינתי,
מחבר התורה חישב ומצא שמספיק לאדם הממוצע את התודעה שלו בשביל לבחון דרכה את ... הבחנו בתמונה הראשונה ונוצר הרושם המוטעה בעליל וכאילו אנו בוחנים תמונה שניה ונפרדת... אולם והלכה למעשה התמונה השניה אינה אלא המשכה של הראשונה
שמתחברת עימה באופן טבעי. אפשר להגיד איפוא ששלושת הפסוקים ו, ז, ח - לא ניתן ... שניה להתבוננות ולא תמונה שניה בפני עצמה. חמשת הפסוקים הראשונים מהווים איפוא רקע לשלושת הפסוקים הבאים בעקבותם המייצגים את לב הגירסה השניה,
ומתחברים יחד להרכבת התמונה השניה המלאה. כך נולד היום השלישי למען יהודה ... אם נאפס את התודעה האנושית ונתחיל איתה מנקודת האפס, אזי וברגע קיומה קלטה תודעה זו שני גורמים: הארץ וכל הסובב לה - השמים, היקום. לכן השתמש
המחבר בפועל ברא שמשמעותו נהיה יש מאין, כלום היה בתודעה וברגע אחד נהיה, ... נתונים ומעבדם, התודעה האנושית קולטת את הנתונים על מנת לנווט אותם, זהו שורש היוזמה וזוהי מהות הרצון. מכאן באה צורת הפועל הראשון שהשתמש בו
המחבר: ברא (פעל ולא נפעל) - התודעה בראה את הנתונים ולא נבראו בתוכה. ברא ... הקטן שלידה - הארץ - נותר בטבעיות רק בעדיפות השניה, זהו המאפיין המובהק של התודעה האנושית: עין גדולה... עד כאן התמונה הראשונה והמושלמת שהציג
מחבר התורה לאדם והציע לו להתבונן בה ולמלא באמצעותה את החלקים הרבים שאבדו ... להנאתי... כך נוצרה התמונה ב השניה, היינו אותה התמונה הראשונה ב שנית: והארץ היתה תהו ובהו, וחשך על - פני תהום, ורוח אלהים מרחפת על - פני המים.
המחבר לוקח אותי ביד ומדריך אותי איך לזהות את מהות התמונה הראשונה, היינו ... זיהתה בראשונה תמונה זו. שלושה גורמים הופיעו בתמונה הראשונה: ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ואלו הם עפ סדר הופעתם: אלהים, שמים, וארץ. אם כן,
המחבר מראה לי בתמונה ב את מעמד שלושת הגורמים בשעת פגישתם עם התודעה ומתמקד ... את מעמד השמים (היקום), ולבסוף מתאר את מעמד התודעה האנושית, היינו מה היה מעמד התודעה בפני עצמה כאשר עמדה ברגע המתואר מול הראי והביטה בעצמה...
המחבר מתחיל בגורם הראשון שהתודעה פוגשת בפועל, ולא בגורם הראשון שהתודעה ... שאומר לה - לאדם: תהו ובהו (לשים לב לניקוד), זהו מעמד הארץ בראי התודעה האנושית. בשביל להבין את האימרה הזו יש לחזור אל נקודת ההנחה שיצא ממנה
מחבר התורה כאשר כתבה. התייחסתי לנקודה זו לעיל, אחזור עליה בקיצור נמרץ. ... אל תודעתו המקורית... אולם לא כל אדם הדרדר לאותו התהום, היינו לא כל אדם זקוק לאותו הראי... ובנוסף ישנו פער בחדות הראייה בין תודעה לתודעה...
מחבר התורה חישב ומצא, שלמעשה כל תודעה אנושית יכולה לזהות את התמונה המלאה ... הראשונה המופשטת ביותר וזה היום הראשון, אם תרצה זו התמונה הראשונה, ורק חד ראיה יבחין בתמונה הזאת. לתמונה השניה זקוק האדם שהדרדר לתהום יותר עמוק
מחברו הראשון, וגם חדות הראיה של תודעתו נמצאת ברמה נמוכה יותר. התמונה ... מימים ימימה בתודעתו. האדם הזה זקוק היה לאמצעי - עזר חיצוני שיינחה את תודעתו, שיישקם אותה. שיחזיר לו את מרכז השליטה. וגם מנקודת שפל זו המשיך
המחבר יד ביד עם האדם ולא וויתר על המשימה שלקח על עצמו... וכך נולד אמצעי ... לסייע בידי האדם שלא הצליח להגיע אל חדות הראיה הדרושה כי דרכי הגישה לתודעתו התערפלו, והוא ביקש להחזיר לעצמו את השליטה בתודעתו. וכך פנה אליו
המחבר: אינך יכול לשלוט בתודעתך כי אינך יכול לזהות את דרכי הגישה אליה, אולם ... של בראשית), נוצר הצורך באמצעי - עזר חיצוני שיעזור לאדם הזה שכשל בלהעזר בתודעתו ונזקק לאמצעי זר שמעבר לה. התמונה העולה מהפסוק הראשון שכתב
המחבר בעקבות הכשל שנוצר, תסביר את מהות אמצעי העזר החדש יותר מאלף מילים. ... מסביב ונבראו בתודעה האנושית, לכן גם בטבע נרשמה העשייה הזו בפועל על פי הסדר הזה. ניתן להבחין במוטיב הדיוק גם בנקודה זו: בחלק הראשון של הפסוק,
המחבר מצביע על השמים והארץ ומבקש להציג את תולדותם לכן הוא מקדם אותם ב - ה ... ארץ ושמים משלו, והוא אשר אמר: ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים - ללא ה הידיעה. נחזור לאמצעי העזר שהוצג בפני האדם בעקבות כישלונו בהפעלת תודעתו...
מחבר התורה קרא לאמצעי העזר הזה יהוה וגילה לאדם דרך האמצעי הזה את הדינמיקה ... הזו, וכן עד המילה האחרונה של התורה. אנו פוגשים על גב התורה את כל התמונות האפשרויות של דינמיקת הפעולה, היינו את כל הצירופים האפשריים שיכולים
להתחבר לתמונה דינמית זו. צירופים אלו מייצגים את התודעות האנושיות שהן הן ... - פני תהום: אנו עדיין במרחב התמונה השניה המורחבת, היינו במרחב התמונה הראשונה ב שנית, ושלושה גורמים הופיעו בתמונה הראשונה: אלהים, שמים, וארץ.
המחבר מראה לי בתמונה ב את מעמד שלושת הגורמים האלו בשעת פגישתם עם התודעה, ... של היקום ושל הארץ, אנו יכולים כבר לבנות אב טיפוס לתודעה האנושית הזו, לנסיכה הגנדרנית הזו שמתלבטת אם להתקרב או לא, לגעת או לא... והוא אשר עשה
המחבר של התורה: ורוח אלהים מרחפת על - פני המים: זהו מעמד הגורם השלישי ... בערימה החשוכה הזאת ובתכולתה הלא ידועה... אילולא הרוח הזו, אני מסיק, התודעה היתה מושיטה את היד ללא חשש אל ערימת המידע ולוקחת חופן - ויהי מה.
מחבר התורה מסיים את התו האחרון בתמונה הזאת ומסתכל עלי... לפניך בשנית ... להבין איך לתת בעזרת התמונה הזו דרור לתודעתי המקורית ולחיות לעד, להתפתח, לגלוש לעד ביקום, לבחוש בערימת המידע האין סופית להנאתי... וזאת תגובת
המחבר למבטי המושפל... ארחיב לך גם את התמונה השניה ואמתח אותה מצדדיה, ... מולד לחקור את סביבתינו הקרובה והרחוקה, ואת זאת אנו עושים עי איסוף המידע באמצעות חושינו במטרה לעבדו ולתת לו משמעות. טבוע בנו הרצון לאגור מידע.
המחבר משתמש בביטוי יהי אור - לא יהי מידע, כי ערימת המידע נמצאת ומזומנת ...