יחסי הגומלין בין פנימיות וחיצוניותיחסי הגומלין בין פנימיות וחיצוניות לפעמים יש אצל האדם הרגלים ישנים שהוא רוצה להיפטר מהם, הוא אינו מעוניין עוד לסחוב אותם איתו. הוא יודע שההרגלים הללו מקלקלים לו והוא למרות זאת מתמהמה מלשנות אותם, לאחר מכן, הוא סוחב אותם שנים. וההרגלים הללו הורסים לו את הדברים הטובים, אבל הוא מתחיל במקום לנסות לתקן הוא מפעיל על עצמו לחץ ולא בודק מה הסיבה האמיתית לדברים. ולעתים הוא גם ממשיך בהרגל ומתחיל לתת תירוצים להרגליו, אבל לא משנה מה התירוץ, הוא יכול גם לומר כך התרגלתי אבל יש לו משהו שבפנים הוא מודע אליו ... ואלו בעצם יחסי הגומלין הפחות טובים. לעומת זאת, כאשר האדם רוצה לשנות את הדברים ב - 100% ורוצה להקנות הרגל חדש, והולך עם זה עד הסוף אז הוא יכול להגיע להישגים ולהתחיל הכל מחדש. להתחיל ולשכוח את העבר, כי ... טובים הוא שוכח את העבר בתור גורם מכריע ובעצם זוכר אותו בצבעים יפים יותר. ואיך האדם יכול לשנות את ההרגלים שלו? עליו לדעת שהוא הבוחר אם לעשות פעולות כלשהן ולקשר בין העושה לבין הפעולה. והוא יכול בעצם לבחור להקנות לעצמו הרגלים חדשים. לדוגמה: כאשר האדם יודע על עצמו שהוא לא עושה דברים שהוא אומר, הוא יכול להגיד לעצמו שהוא מקנה לעצמו מהיום הרגל חדש. ההרגל הוא לבצע את הדברים באופן מיידי ולא לדחות. לפעמים אדם מתייחס לחיים של עצמו כמו לדף נייר שלא הצליח ... בעצם הוא יכול להתחיל כל הזמן מהתחלה. וכל הזמן הוא טוב יותר מפעם קודמת שהתחיל. ובעצם, כאשר האדם מתחיל בהרגל חדש, כפי שהובא בדוגמה: לבצע את הדברים באופן מיידי ולא לדחות, אז הוא מבטל את ההרגל הקודם שלו ובעצם ההרגל הקודם שלו עשה את הפעולות הבאות: אומר לעצמו שהוא עושה - תוצאה - לא עושה. לא עושה - תוצאה ... - האדם פחות מתלהב מהדברים - הדבר שוב מקרין לפנימיות וחוזר מעין בומרנג גרוע. לעומת זאת, כאשר האדם מתחיל בהרגל חדש, לבצע את הדברים באופן מיידי ולא לדחות קורה התהליך הרצוי: אומר לעצמו שהוא עושה - תוצאה - עושה ... מיד. עי שהאדם מכיר את עצמו טוב יותר, הוא יודע לממש טוב יותר את עצמו עי היכרות מעמיקה עם הרגליו וידיעה שהוא הבוחר והוא יכול בקלות לעשות את הצעד הנכון יותר מתמיד. הצעד הנכון יקנה לו את האפשרות ליצור ...