... כל שדה הראייה והשמיעה. האדם כיצור דינמי עובר שינויים בזמן זה, הידע משתנה, הזיכרון משתנה. בשל שינויים אלו נוצרים הפרעות בתהליך פענוח השפה (פגיעה ביחס מפענח - מפוענח). הפרעות של רעשים (צלילים) מקשים על פענוח דיבור מתוך המרחב השמיעתי, בדומה לכך, הפרעות ויזואליות (אובייקט שעובר במרחב הראייה לפתע) יפריעו לקריאה. באותה מידה כל גירוי אחר מששת החושים שיהיה מספיק דומיננטי יפריע ...

... כדי להצליח להתמודד עם הנושא לעומקו - חשוב שיהיו בידי האדם / מורה כלים - ראשית ידע תיאורטי בתחום הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה, שנית, טכניקות יעלות לשימוש בעת הצורך, שלישית אמונה - אידיאולוגיה, תפיסת עולם בנושא חינוך שתעזור לו לחבר ולשמר את יכולתו מול שלל ההתמודדות היומיומיות תחילה - הבנה שהפרעות קשב ולימוד מובנות על בסיס מולד אשר באות לידי ביטוי בעיקר מול הצורך להתרכז - להפנות את הקשב אל ... לשים לב לפרטים קטנים. לעיתים הורים או מורים יגדירו אותם כעצלנים, כלא מנסים מספיק, כאשר בפועל מדוב ר על הפרעה מולדת. בתוך מימד הפרעות הקשב ישנה את הפרעת היפראקטיביות - אלו אותם תלמידים המתקשים לשבת בשקט על הכיסא, נראים כאילו יש להם קוצים בישבן, הם זזים בלי ... באופן בלתי נשלט. עבור מורים הבאים ללמד, עושים תלמידים אלו רושם כאילו הם באו לעשות צרות, אך למעשה עקב הפרעתם - הם אינם מסוגלים להתרכז ליותר ממספר דקות, והלמידה בבית הספר עבורם היא סבל מתמשך. בנוסף להפרעות אלו ישנם קשיים נוספים הקשורים ללקויות למידה. גם כאן הבסיס הוא מולד. לקויות אלו עלולות להופיע יחדיו עם הפרעות הקשב או בנפרד אצל תלמידים שונים. לקויות למידה הם הקושי ברכישת מיומנויות הלימוד האקדמיות: הן באות לידי ביטוי כגון ... להסביר לעצמם מדוע הם שונים מהאחרים? מדוע הם אינם מצליחים בלימודים? וישנה פגיעה בדימוי העצמי שלהם. משם הדרך שלהם להפרעות התנהגות בכיתה היא קצרה ביותר. מה יעזור להם להצליח בלמידה? ראשית קיומם של חוקים / כללים ברורים, רצוי שיהיו ...

הפרעה בתשוקה המינית - מבוא הפרעה בתשוקה המינית או הפרעה בייצר המיני (מכונה לעתים גם קרירות מינית) היא הפרעה בתפקוד המיני המתבטאת בהיעדר תשוקה מינית או בתשוקה מינית נמוכה, המתרחשת לאורך זמן ואינה קשורה בהפרעה נפשית או גופנית אחרת. הפגיעה בתשוקה המינית מתבטאת גם בהיעדר פנטזיות מיניות. ספר האבחנות DSM-V, שפורסם במאי 2013, כבר אינו כולל בתוכו את ההפרעה בתשוקה המינית. בתחילה, ההפרעה נכללה במדריך ההפרעות הפסיכיאטרי DSM רק החל מ - 1980. לפני כן, במהדורות המוקדמות יותר של המדריך הפסיכיאטרי, נכללו בתחום המיני רק שתי הפרעות - קרירות מינית עבור נשים, ואימפוטנציה עבור גברים. ב - 1970 פורסם ספרם של מאסטרס וגונסון, בו תוארו סוגים נוספים של הפרעות בתחום המיני, ובעקבותיו התפתח תחום הטיפול המיני. היעדר תשוקה מינית תוארה לראשונה תחת שם זה רק ב - 1977, ... על ידי הלן זינגר קפלן והרולד ליף, וב - 1978 כתבו שניהם יחדיו לאגודה האמריקנית לפסיכיאטריה הצעה לכלול את ההפרעה במהדורה השלישית של DSM, DSM-III. ההפרעה נכללה לראשונה במהדורה זו, שיצאה ב - 1980, אז נקראה בשם הפרעת עכבה בתשוקה המינית (Inhibited Sexual Desire Disorder). השם השתנה לשם הנוכחי במהדורה הבאה של המדריך, DSM-III-R (1987). ההפרעה נחלקת למספר סוגים. היא יכולה להיות כללית (היעדר כללי של תשוקה מינית) או מצבית (קיום תשוקה מינית כללית אך ... תשוקה במצבים מסוימים או כלפי בני זוג מסוימים). היא יכולה להיות נרכשת (מתחילה לאחר תקופה מסוימת בה לא הייתה הפרעה כלשהי בתשוקה המינית) או לאורך זמן רב (האדם מאז ומתמיד חש היעדר תשוקה מינית או תשוקה נמוכה). ההפרעה מאובחנת על ידי פסיכולוגים או פסיכיאטרים מומחים בתחום, תוך לקיחה בחשבון של גיל האדם, מצבו הרפואי, ההקשר הסביבתי ומאורעות החיים שלו, וכן מידת המצוקה והפגיעה בתפקוד שהאדם חש בשל קושי זה. הטיפול בהפרעה עשוי להיות באמצעות טיפול מיני, שכולל לרוב את שני בני הזוג. במהלך הטיפול נערך בירור האם מקור ההפרעה הוא ביולוגי - אז ניתן טיפול רפואי בהתאם, פסיכולוגי - אז ניתן טיפול פסיכולוגי מותאם, או קשור ביחסים בין בני הזוג - אז ניתן טיפול זוגי - מיני. בדומה למספר הפרעות אחרות, עצם האבחנה של היעדר תשוקה מינית כהפרעה המקוטלגת ב - DSM, ספגה ביקורת על ידי חוגים המתנגדים למדיקליזציה של המיניות ולניסיונה של הפסיכיאטריה להגדיר מהי התנהגות ...

הפרעת דה פרסונליזציה - הפרעת נתק מהעצמי - מבוא הפרעת דה - פרסונליזציה או הפרעת נתק מהעצמי (באנגלית: Depersonalization Disorder או ברת DPD) היא הפרעה דיסוציאטיבית (ב - ICD-10 מסווגת כהפרעת חרדה) שבה הסובל חש רגשות מתמשכים או חוזרים של דה - פרסונליזציה ו/או דה - ריאליזציה. הקריטריון לאיבחון על ... של דה - פרסונליזציה, המוגדרים כנורמליים, אך קיימת בעייתיות כשרגעי הנתק מתמשכים או חוזרים על עצמם. הניתוק מתפתח לכדי הפרעה כאשר הוא מתמשך, מפריע להתנהלות השגרתית בעבודה ופוגע בחיים החברתיים. לעתים קרובות, אדם שלוקה בהפרעת דה - פרסונליזציה חש שהוא מאבד את השפיות, למרות שלרוב זהו לא המקרה. לרוב, הפרעת דה - פרסונליזציה נגרמת כתוצאה מהתעללות רגשית, פיזית ו/או מינית. הפרעת דה - פרסונליזציה יכולה להיחשב כמנגנון הגנה שכן מטרת התסמינים הבסיסיים שלה היא להגן על הסובל מרגשות קשים ומהתנסויות מאיימות עבורו. הסובלים מההפרעה חשים שהעצמי שלהם אבד או השתנה. בנוסף, כאשר הם מסתכלים על עצמם במראה הם עלולים להרגיש זרים לעצמם בגלל תחושת הניתוק מהסביבה ומתחושת העצמי. הפרעת דה - פרסונליזציה לרוב משויכת לתחלואה נלווית להפרעות נפשיות כגון הפרעות חרדה, הפרעות פאניקה, דיכאון קליני והפרעה דו - קוטבית. חרדה יכולה להחמיר את הסימפטומים של ההפרעה. בנוסף, הפרעת דה - פרסונליזציה יכולה לגרום לחרדה משום שהאדם הסובל מרגיש חריג וחש לא בנוח בשל איבוד תחושת העצמי. אדם הסובל מהפרעה זו נמצא בקשר תקין עם המציאות, כלומר הוא יוכל להגיב לשאלות ולתקשר בצורה נורמלית עם סביבתו. עובדה זאת יכולה להטריד את הסובלים מההפרעה, המשפחה והחברים לא מרגישים שמשהו לא בסדר כי לרוב קורבן ההפרעה משתדל להסוות זאת ולהיראות כאילו הכל מתנהל כרגיל. בעוד ההפרעה קשה מאוד למתמודדים איתה, הסובלים מדה - פרסונליזציה לא מהווים סכנה לציבור כי בוחן המציאות שלהם תקין. אבחנה: המדריך האבחוני dsm 5 מציע ארבעה קריטריונים לאבחנת ההפרעה (כל הארבעה חייבים להתקיים): 1.חוויות מתמשכות או חוזרות של רגשות ניתוק מתהליכים נפשיים ומהגוף, כצופה מבחוץ (למשל, תחושה של ... ופגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי או כל תפקוד חשוב אחר. 4.יש לוודא שהדה - פרסונליזציה לא מתרחשת ספציפית במהלך הפרעה נפשית אחרת, כגון סכיזופרניה, הפרעת פאניקה, הפרעת דחק חריפה, או הפרעות ניתוק אחרות, וכן שהיא לא מתרחשת בשל השפעות פסיכולוגיות ישירות של התמכרות לסמים, שימוש בתרופות או בעקבות מצב רפואי כלשהו (כגון מיגרנה, גידול מוחי או אפילפסיה של האונה הטמפורלית). מצבים אלו עשויים לחקות את התסמינים של הפרעת הדה - פרסונליזציה, ולכן יש לשים לב אליהם לפני שמאבחנים בוודאות את ההפרעה. תסמינים: הסימפטום הבסיסי של הפרעת דה - פרסונליזציה הוא תחושת חוסר מציאותיות. תיאורים נפוצים לכך: צפייה בעצמך ממרחק, חוויה חוץ - גופית, תחושה שגרתית ... לטווח קצר, ובהסקת מסקנות מרחבית. אנלוגיה לכך היא השוואת החיים למשחק, משחק שכולם משחקים בו, כל הזמן. אדם הסובל מהפרעת דה - פרסונליזציה מרגיש שאינו יכול להיכנס למשחק וכי כל גירוי מהעולם החיצון הוא טפל עבורם. חוקי המשחק (כמו ... את הרגשות, ולעתים קרובות הם שקועים באבחנות ובניתוח הנעשה מאשר חווים אותו מבחינה רגשית האופיינית לאדם נורמלי. אדם הסובל מההפרעה מנתח רבות את הסיבות למעשיו, כמו גם את הסיבות לחוסר מעשיו. מילים מסוימות המתארות את מצבם של אלה הסובלים מההפרעה הם: הרגשה שאני לא קיים, קליפה, מת, זומבי, רובוט, לא מציאותי, בלתי נראה. רשימת התסמינים: להלן רשימה של סימפטומים נוספים שהסובלים מההפרעה מתארים לעתים קרובות. הסובל מהפרעת דפרסונליזציה יכול להרגיש חלק או את כל הסימפטומים האלו בחלק מהזמן או כל הזמן: אוכל ו/או ריחות לא מעלים ... לחץ קשה וממושך יכול להוביל אנשים שרגישים לניתוק להתנתק מעצמם וכך לחוות פרקי זמן של דה - פרסונליזציה. לבסוף, ההפרעה יכולה לפרוץ בשלמותה כתוצאה מהתמשכות גורם הלחץ או מהתקף פאניקה. טראומה בילדות: הפרעת דה - פרסונליזציה מקושרת לטראומה רגשית בילדות, בעיקר בעקבות התעללות מינית והתעללות והזנחה רגשית רבים מהסובלים דיווחו שהם חוו מעט מאוד הורות חיובית במובן של דאגה, מעורבות, אמפתיה ותמיכה של ההורים. אירועים חריגים: הפרעת דה - פרסונליזציה יכולה להתפתח לאחר היחשפות לאירועים מסכני חיים כדוגמת תאונות דרכים, התקפות אלימות, מחלות מסכנות חיים ופציעות חמורות. שימוש בסמים: ההפרעה יכולה לפרוץ כתוצאה מעיכול רמה גבוהה של סמים, בעיקר מריחואנה וסמי הזיה כ - LSD. אפידמיולוגיה: שכיחות ההפרעה היא 2.4% מהאוכלוסייה. ראשיתה של ההפרעה הוא בדרך כלל בגיל ההתבגרות או שנות העשרים המוקדמות, למרות שישנם מקרים שבהם ההפרעה התחילה בגיל צעיר ביותר וכן ...

הפרעת סומטיזציה - מבוא הפרעת סומטיזציה (מהמילה היוונית סומה - גוף, נודעת גם בשם תסמונת בריקט) היא הפרעה נפשית כרונית שבה חולה מתלונן על תסמינים גופניים, אשר למעשה מופיעים כתוצאה מבעיות פסיכולוגיות, ולא ניתן לזהות שום בעיה פיזית הגורמת להם. תלונות אלו עלולות להימשך שנים והן מגבילות באופן מהותי את החולה. ההפרעה היא מצב קיצוני של תלונות סומטיזציה רגילות, שהן תופעה נורמלית. תוכן עניינים: 1 הגדרה 2 גורמים, דרגות וגורמי סיכון 3 תסמינים 4 סימנים ובדיקות 5 טיפול 6 סיבוכים 7 מניעה הגדרה: המדריך הפסיכיאטרי dsm 5-TR מגדיר את ההפרעה לפי מספר קריטריונים: א. כאשר קיימת היסטוריה של תלונות פיזיות רבות, שהחלו לפני גיל 30, הן מתרחשות לאורך מספר ... מצופה ממצב זה, מההיסטוריה, מבדיקות גופניות או מממצאי מעבדה. ד. התסמינים לא מבוטאים בכוונה תחילה או מדומים (כפי שקורה בהפרעות של התחלות). גורמים, דרגות וגורמי סיכון: המחלה מאופיינת בתלונות גופניות מרובות הנמשכות שנים, ואשר עלולות לכלול כל אחת ממערכות הגוף. התלונות הנפוצות ביותר כוללות כאב כרוני ובעיות במערכת העיכול, מערכת העצבים ומערכת הרבייה. ההפרעה מתחילה בדרך כלל לפני גיל 30 וקיימת בשכיחות גבוהה יותר אצל נשים. מחקרים עדכניים הצביעו על שכיחות גבוהה יותר של הפרעה זו בקרב אנשים עם תסמונת המעי הרגיז וחולים בעלי כאב כרוני. קיימות סטיגמות רבות לגבי סומטיזציה, ורופאים רבים פוטרים ... בעיות שקיימות אך ורק בראשם ודמיונם. למרות זאת, ככל שמעמיקים ללמוד על הקשרים שבין המוח, מערכת העיכול והמערכת החיסונית, הפרעות הנובעות מסומטיזציה הופכות למובנות יותר. לפיכך, אין לראות בהפרעות אלו מצבים מזויפים, שהחולה יכול להיפטר מהם אם רק יבחר לעשות כן. בדרך כלל, התסמינים חריפים עד כדי הפרעה לעבודה ומערכות יחסים, דבר הגורם ללוקים בסומטיזציה לבקר רופאים ואף לקחת תרופות. היסטוריה ארוכת שנים של תלונות על מחלות ... נסתר המסביר את התסמינים. לחץ נפשי (stress) גורם לעתים קרובות להחמרת התסמינים. תסמינים: בכלל התסמינים הרבים שעלולים להיגרם כתוצאה מהפרעת סומטיזציה נמנים: הפרעות עיכול (הקאה, בחילה, תחושת נפיחות במערכת העיכול ושלשול) כאבים (בטן, גפיים, גב, פרקים, ראש, חזה) צריבה במתן שתן קוצר ... - אונות) בעיות בוסת (כאבי מחזור, וסת בלתי סדירה ודימום וסתי כבד במיוחד) רבים מן התסמינים הללו קיימים גם בהפרעות רפואיות ופסיכיאטריות אחרות. סימנים ובדיקות: בדיקה גופנית מקיפה ומבחנים אבחונים מבוצעים כדי לשלול גורמים פיזיים. הבדיקות המבוצעות תלויות בתסמינים מהם סובל המתלונן. כמו כן, מבוצעת הערכה פסיכולוגית כדי לשלול את קיומן של הפרעות דומות. טיפול: ברגע שקיומם של גורמים אחרים נשלל וניתנה אבחנה של הפרעת סומטיזציה, מטרת הטיפול היא לעזור לחולה ללמוד לשלוט בתסמינים. לעתים קרובות קיימת הפרעה רגשית שיכולה להגיב לטיפול קונבנציונלי, כגון תרופות נוגדות דיכאון. במקרים רבים לוקים בהפרעה זו מודים רק לעתים רחוקות שהיא עשויה להיגרם, לפחות בחלקה, על ידי בעיות נפשיות, ויסרבו פעמים רבות להתחיל בטיפול ...

... עצירות כרונית, אלרגיות, כאבי ראש ומיגרנות, בעיות הורמונליות, תסמונת קדם וסתית, לחץ דם, חרדות ופוביות, דיכאון, דיכאון שלאחר לידה, הפרעות אכילה ועוד). טיפול בילדים: יעילות הטיפול ההומיאופתי בילדים מדהימה כי לילד יש מערכות ריפוי עוצמתיות ביותר. במצבים אקוטיים עם ... בעיות קשב ריכוז וליקויי למידה, בילדים עם בעיות התפתחות שונות. כאן חשיבות קריטית באבחנה מבדלת פרטנית בין הגורמים השונים להפרעה ובהתאמת תרופה אישית שתשא בתוכה מידע מדויק על המאפיינים המיוחדים של הילד. טיפול בנשים: תסמונת קדם וסתית ובעיות הורמונליות. ... אימו, מושפע ישירות מרגשותיה וממצבה הכללי בעת ההיריון. טיפול במצוקות נפשיות: התמודדות עם אבדן ואבל, אהבה נכזבת. טיפול בחרדות, הפרעות טורדניות המצמצמות את חופשו המטופל לפרוזדור הנוחות צר מאד (הפרעה כפייתית, פוסט - טראומטית, הפרעות אכילה). רוב המטופלים בבואם לטיפול אינם יודעים שגם כשפנו להומיאופת בעקבות תלונה פיזית, ירוויחו במקביל גם פתרון בקשיים אישיותיים ...

... ועשויות להופיע בקרב מגוון אנשים ומצבים ביומיום. מצב קיצוני של סומטיזציה, הנמשך שנים ובאזורים רבים בגוף, עשוי להיות מאובחן כהפרעה נפשית, הנקראת הפרעת סומטיזציה. סומטיזציה עשויה להיות תסמין של מגוון הפרעות נפשיות, בהן הפרעות סומטופורמיות והפרעות מצב רוח (הפרעות חרדה או דיכאון). תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 טיפול 3 קישורים חיצוניים היסטוריה המונח נטבע על ידי הפסיכואנליטיקאי וילהלם ... אותו כהמרה של מצב רגשי לתסמינים גופניים, הדומה להגדרה של ראשוני הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד ואויגן בלוילר לתופעות הגופניות המתרחשות בהפרעת היסטריה נשית. ב - 1977 הוסיף על כך גורג גרודק וטען כי ניתן לפרש תסמיני סומטיזציה של כל הפרעה כביטויים סמליים של מניעים לא - מודעים, וכי הם פועלים באופן דומה למנגנון בו פועלת היסטריה. ב - 1950 ... בפני רגשות ודחפים מודחקים, המתבטאים כתסמינים סומטיים בדרך של תקשורת סימבולית. טיפול הטיפול המקובל כיום בסומטיזציה כשלעצמה (מעבר לטיפול בהפרעה הנפשית בכללותה, אם היא מהווה חלק ממנה), הוא באמצעות טיפול קוגניטיבי - התנהגותי והתערבות פסיכו - חברתית.

חרדה חברתית - מבוא חרדה חברתית היא קבוצה של הפרעות חרדה שמתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי. בין החרדות השייכות לקבוצה זו קיים פחד במה, פחד מבני המין השני, פחד מבעלי סמכות ועוד. לעתים אנשים סובלים מכל הפרעות החרדה הללו בו זמנית, מצב שמוגדר כ הפרעת חרדה חברתית מוכללת. החרדה גורמת לסובלים מההפרעה להימנע מאותם מצבים, על מנת שלא לחוות את הסבל הכרוך בהם. הפחד העיקרי של אנשים עם חרדה חברתית הוא ... כ - 6.8%, כאשר מספרם של הסובלים מחרדות חברתיות חלקיות גבוה בהרבה. כמו כן, היחס בין נשים לגברים הסובלים מההפרעה הוא 3:2 (אף על פי שרוב הפונים לטיפול בהפרעה הם גברים). רוב הסובלים מההפרעה מוגדרים כבעלי חרדה חברתית מוכללת, ואילו אצל מיעוטם החרדה ממוקדת במספר מצומצם של מצבים. סימפטומים נפוצים הסימפטומים הגופניים של החרדה החברתית שאותם חווים הסובלים מההפרעה זהים לאלו של הפרעת חרדה רגילה, ומקורם בתגובת הילחם או ברח. סימפטמים אלו כוללים: הזעה, הסמקה, רעד בגוף, בחילה, ורעד בקול. מעבר לסימפטומים הגופניים, בדומה להפרעות חרדה אחרות, רבים מהסובלים מחרדה חברתית סובלים במקביל מהפרעות חרדה נוספות, דיכאון, דיסטימיה או הפרעה בדימוי הגוף. כמו כן, בקרב הסובלים מההפרעה יש אחוז גבוה, ביחס לשאר האוכלוסייה, של התמכרויות לאלכוהול וסמים, כנראה כתוצאה מניסיון לטיפול עצמי בחרדה. אבחנה על פי ... לגיל 18, החרדה חייבת להימשך יותר מ - 6 חודשים. 7.החרדה אינה נגרמת כתוצאה מסמים, תרופות, מצבים רפואיים או הפרעות נפשיות אחרות (כמו הפרעת פאניקה, הפרעת חרדת נטישה, PDD או הפרעת אישיות סכיזואידית). 8.התבטאות הפחד המוזכר בסעיף הראשון אינה קשורה להפרעה נפשית או רפואית אחרת (לדוגמה, גמגום או רעד אצל אדם הסובל מפרקינסון, או אכילה שונה מהרגיל אצל הסובלים מבולימיה ...

... מחלות עור, דלקות עיניים, עצירות, שלשול ובעיות עיכול נוספות, בעיות גדילה והתפתחות, בעיות בשלב היניקה, בעיות שינה, בעיות התנהגות, הפרעות קשב ריכוז ולמידה, הרטבת לילה ועוד... דוגמאות של מחלות כרוניות בהם ישנם סיכוים טובים לריפוי: לחץ דם, אסתמה, אלרגיה, ... מע העיכול (קרוהן, כיב קיבה), עצירות כרונית, מגרנות וכאבי ראש, בעיות של מע העצבים, דלקת פרקים, תסמונת העייפות הכרונית, הפרעות שינה, בעיות הורמונליות ועוד... דוגמאות של בעיות שכיחות בנשים בהם ניתן לטפל בהצלחה: דלקות חוזרות בדרכי השתן, פטריה וגינלית, ... בהם הומיאופתיה מטפלת בהצלחה: דיכאון, מצבים של אי שקט וחרדה, קשיים אישיותיים ורגשיים, כגון חוסר ביטחון, ביישנות, פחד קהל, הפרעות אכילה, הפרעה כפייתית, הפרעה פוסט - טראומטית, השלכות של התעללות מינית, התמודדות עם אבדן ואבל, אהבה נכזבת, בעיות דימוי הגוף וכו

... היא פשוט להמנע מהם. לגבי מספר מצבים רפואיים ישנן הוכחות מוצקות הקושרות אותם עם צריכת צבעים כאלו: אסטמה, פריחה, הפרעות קשב וריכוז ואסטמה של העור, (ATOPIC DERMATITIS ). דוגמה - צבע צהוב E102 (טרטרזין) הוא צבע נפוץ ביותר למרות ... שלך הוא היפר - אקטיבי, בספרו מתאר דר פין גולד את הפשעת תוספי המזון ובעיקר צבעי המאכל המלאכותיים על הפרעות התנהגותיות בילדים ושיפור תופעות של קששב וריכוז (ADDH,A.D.D ) על ידי סילוקם והתפריט. אז מה עושים? עדיף כמובן לצרוך ... וגורם מעכב בהובלת חמצן לכדוריות הדם. E102 - טרטרזין - אותו צבע צהוב שהוזכר קודם ואסור לרגישים לאספרין ובעלי הפרעות קשר וריכזו E110 - YELLOW SUNSET -צהוב, נחשד כמסרטן. E122 - אדום - נחשד כמסרטן E123 - צבע אדום ... וכמסרטן. E124 - צבע אדום, חשוד כמסרטן. E129 - צבע אדום, חשוד כמסרטן. E131 - צבע כחול. עלול לגרום להפרעות עצביות. חשוד כמסרטן. E132 - צבע כחול כהה. חשוד כמסרטן. מונוסודיום גלוטמט - מוסף לאבקות מרק, אוכל סיני ותבלינים ...