הספקטרום הטורדני כפייתי - מבוא הפרעות הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי (טורדני כפייתי) הוא שם כולל למספר הפרעות שיש להן מרכיבים דומים להפרעה טורדנית - כפייתית. הפרעות הספקטרום מאופיינות במחשבות טורדניות ו/או בהתנהגות כפייתית. כיום יש מחלוקת בין חוקרים בתחום לגבי איזה הפרעות צריכות להיכלל בספקטרום, לרוב יש הסכמה כי חרדת בריאות, הפרעת גוף דיסמורפית (BDD) תלישת שיער כפייתית (טריכוטילומניה), חיטוט בעור, התמכרות לאינטרנט וקניות כפייתיות שייכות לספקטרום. מצבים נוספים שיש מחלוקת לגביהם כוללים בין היתר הפרעות אכילה, פיקה, פרפיליה ותסמונת טורט. תוכן עניינים: 1 הבדלים בין הפרעות הספקטרום 2 טיפול בהפרעות הספקטרום הבדלים בין הפרעות הספקטרום: הפרעות הספקטרום שונות זו מזו הן בתוכן והן ביחס בין טורדנות לכפייתיות. 1. תוכן. חלק מההפרעות מאופיינות הן במחשבות טורדניות והן בכפייתיות, בדומה ל - OCD וההבדל ביניהן ל - OCD הוא בתכנים שהאדם עוסק ... או לא קיים במראם החיצוני ומבצעים טקסי בדיקה או תיקון (למשל ניתוחים פלסטים או בחינות קפדניות במראה). ניתן לומר שהפרעות אלו הן מעין ביטוי ייחודי של OCD. 2. יחס בין טורדנות לכפייתיות. חרדת בריאות ו - BDD מאופיינות כאמור הן במחשבות טורדניות והן בכפייתיות, לעומתן, בהפרעות אחרות כמו חיטוט בעור או טריכוטילומניה אין מחשבות טורדניות אלא אך ורק דחף לבצע את הפעולה. טיפול בהפרעות הספקטרום: הטיפולים בהפרעות הספקטרום דומים למדי וכוללים טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וטיפול תרופתי במידת הצורך. אופי הטיפול, הן התרופתי, והן הקוגניטיבי התנהגותי, משתנה בהתאם להפרעה. כך למשל, בחרדת בריאות ו - BDD נעשה שימוש בטיפול בחשיפה ומניעת תגובה במסגרתו האדם נחשף לתכנים וטריגרים הגורמים ...

אמנזיה דיסוציאטיבית - מבוא אמנזיה דיסוציאטיבית (באנגלית: Dissociative Amnesia ), הנקראת גם אמנזיה פסיכוגנית (באנגלית: Psychogenic Amnesia) היא הפרעה נפשית השייכת לקבוצת ההפרעות הדיסוצאיטיביות. הביטוי הבולט של הפרעה זו הוא קושי להזכר באירועים חשובים וכן בפרטים מרכזיים הקשורים לאירועים טראומטיים או לזיכרון אוטוביוגרפי. דפוסי השכחה בהפרעה זו יכולים להיות נרחבים או ספציפיים מאד. מקרים חריפים במיוחד של ההפרעה מלווים בתופעת הפוגה הדיסוציאטיבית. תוכן עניינים 1 אבחנה 2 שכיחות ואפידמיולוגיה 2.1 גורמי סיכון פרוגנוסטיים 3 מהלך ההפרעה 3.1 נטייה אובדנית 4 התמונה הקלינית 5 תוצאת ההפרעה מבחינה תפקודית 6 תחלואה נלווית 7 מחקר 8 אבחנה מבדלת 9 טיפול אבחנה על פי ה DSM 5, פסיכיאטר יאבחן הפרעה זו בהתקיים ארבעת התנאים הבאים: אי יכולת לזכור מידע אוטוביוגרפי, (בדרך כלל כזה הקשור לאירוע טראומטי או בעל אופי ... פרטים בהיסטוריה האישית. הסימפטומים גורמים למצוקה משמעותית מבחינה קלינית ולפגיעה בתפקוד החברתי, התעסוקתי וכל תפקוד אחר מרכזי בחיי האדם. ההפרעה אינה ניתנת לייחוס לשימוש בתרופות או בסמים כלשהם (למשל אלכוהול או קנאביס), או מצב נוירולוגי (התקף אפילפסיה, מחלת אלצהיימר ... אחרות, פגיעת ראש סגורה, ומצבים נוירולוגיים אחרים), סטרס חושלה או עייפות חולפת. הסימפטומים אינם ניתנים להסבר טוב יותר באמצעות הפרעה נפשית אחרת: הפרעת זהות דיסוציאטיבית, הפרעה פוסט טראומטית, הפרעת דחק אקוטית הפרעה סומטופורמית, או הפרעה נוירו - קוגניטיבית. מאפיין ייחודי (Specifier): בחלק (קטן) מהמקרים עשויה להתלוות לאמנזיה תופעה של פוגה. תופעה זו גורמת לאדם עם ההפרעה לנסוע מרחק גדול, ולהתחיל חיים חדשים לחלוטין כאדם אחר במקום אחר, תוך שכחה מוחלטת, או כמעט מוחלטת של חייו הקודמים, לרבות מקצועו, ובני משפחתו (הוריו, בן / בת זוג וילדיו). הפוגה הדיסוציאטיבית נחשבה בעבר להפרעה בזכות עצמה אך ב DSM 5 היא הפכה למאפיין של אמנזיה דיסוציאטיבית. שכיחות ואפידמיולוגיה בארצות הברית השכיחות ל - ... יותר גבוהה אצל נשים (2.8%) בהשוואה לגברים (1%). גורמי סיכון פרוגנוסטיים סביבתיים: אירועים טראומטיים (אירוע יחיד או אירועים חוזרים). ההפרעה שכיחה יותר אצל מי שעברו אירועים קשים בילדות לרבות אלימות, התעללות לסוגיה וכדומה. כמו כן השכיחות גבוהה יותר אצל ... דיסוציאטיבית דפוס האמנזיה הוא עמיד יחסית והשכחה אינה חולפת בקלות. חזרת הזיכרון יכולה להתרחש בהדרגה בצורה של פלשבקים. מהלך ההפרעה הופעת ההפרעה היא לרוב פתאומית. פחות ידוע על אופן ההיארעות של אמנזיה ממוקמת ואמנזיה כללית (ראה להלן), שכן אנשים במצבים אלה ... שקיימת בעיה. אנשים עשויים לדווח על אפיזודות חוזרות ונשנות של אמנזיה דיסוציאטיבית. אפיזודה אחת אינה חייבת להיות סימפטומטית. משך ההפרעה יכול לנוע בין דקות ספורות לעשרות שנים. חלק מהאפיזודות של אמנזיה דיסוציאטיבית נפתרות באופן מהיר על ידי הסטת האדם ... להשלים את התמונה נעזרים בדרך כלל באנשים בסביבתו של הילד: מחנכים, הורים וכדומה. נטייה אובדנית אצל חלק מהאנשים עם ההפרעה יש נטייה לפעולות של גרימת נזק עצמי או אובדנות. הסיכון גדול במיוחד כאשר האמנזיה חולפת פתאום והאדם מתמודד עם ... טבע ועוד. השכחה מאפשרת לאדם לווסת את עוצמת החוויה הרגשית כתוצאה מהאירוע הקשה זאת באמצעות שינוי מצב התודעה. תוצאת ההפרעה מבחינה תפקודית לאמנזיה סלקטיבית מקומית או סיסטמטית יש השפעה מוגבלת על התפקוד היומיומי. אמנזיה מתמשכת ואמנזיה כללית הן בעלות ... פסיכולוגי ועוד. אלה עלולים להיות מלווים בנטייה לאובדנות או נטייה לפגוע באחרים. אנשים אלה יכולים לעיתים להתאים לקריטריונים של הפרעת דיכאון מתמשכת (דיסתימיה), דיכאון מזורי, הפרעות מצב רוח אחרות, הפרעות הסתגלות (בעיקר עם אפקט דיכאוני או עם אפקט מעורב וקושי לשלוט בדחפים). רבים מהאנשים עם אמנזיה דיסוציאטיבית מפתחים בסופו של דבר הפרעת דחק פוסט טראומטית, בעיקר כאשר התוכן שהיה בלתי נגיש עקב האמנזיה, הופך להיות נגיש. כמו כן שכיחות הפרעות סומטופורמיות, וחלק מהם עונים גם לאבחנה של הפרעות אישיות שונות. מחקר הפרעה זו נחשבת לתחום מחקר חדש יחסית שלא הרבה ידוע עליו. בשנים האחרונות גבר העניין בהיבטים נוירולוגיים ופיזיולוגיים של סוגי ... לסוגי אירועים קשים או טראומטיים. כיוון נוסף של מחקר נוגע לאפידמיולוגיה של הדפוסים השונים של אמנזיה דיסוציאטיבית. אבחנה מבדלת הפרעת זהות דיסוציאטיבית: הפרעה זו כוללת מרכיב של ניתוק מלא או חלקי מהאישיות ויצירת אישיות חדשות (שתיים לפחות) נוסף לאישיות המקורית. הפרעה זו כוללת מרכיב דומיננטי של דה פרסונליזציה. הפרעת דחק פוסט טראומטית: חלק מהאנשים עם PTSD אינם יכולים להזכר בפרטים מהאירוע הטראומטי. אבחנה של PTSD עם אמנזיה דיסוציאטיבית תיתכן כאשר השכחה חורגת אל מעבר לאירוע הטראומטי. הפרעות נוירו - קוגניטיביות: בהפרעות אלה אובדן זיכרונות הוא חלק מתמונה של הפרעה שמקורה נוירולוגי. הפרעות הקשורות לשימוש בחומרים (סמים): במקרה זה המקור לשכחה הוא שימוש בסמים שונים (אלכוהול, וסמים אחרים). אמנזיה יכולה להיות תוצאה של הרעלות שונות. אמנזיה פוסט - טראומטית כתוצאה מפגיעת ראש. במקרה כזה יש סיפור של פגיעת ראש משמעותית. הפרעות התקף (Seuzure Disorders): מצבים שונים כמו התקף אפילפטי גורמים בדקות שמיד לאחר ההתקף לשכחה נרחבת של אירועים, החולפת כעבור ...

הפרעה דיסוציאטיבית - מבוא הפרעות דיסוציאטיביות (מכונות גם הפרעות ניתוק) הן קבוצת הפרעות נפשיות הכרוכות בשיבושים בזיכרון, בתודעה, בזהות או בתפיסה. אנשים עם הפרעות דיסוציאטיביות משתמשים בדיסוציאציה כמנגנון הגנה באופן פתולוגי ובלתי רצוני. הן נוצרות, ככל הנראה, בעיקר בעקבות טראומה נפשית. תוכן עניינים: 1 סוגי ההפרעות הדיסוציאטיביות 2 שכיחות 3 אבחנה 3.1 אבחנת ילדים ובני נוער סוגי ההפרעות הדיסוציאטיביות: במדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV מתוארות חמש הפרעות בקטגוריה זו: הפרעת דה - פרסונליזציה - כוללת מצבים חוזרים ונשנים של ניתוק מהעצמי, במהלכם האדם חווה את עצמו כנמצא מחוץ לגופו. ... בבת אחת או בהדרגה ולהמשך דקות ספורות או מספר שנים - בהתאם לחומרתה של הטראומה ולגורמים הקשורים לאדם עצמו. הפרעה זו נחשבת לנפוצה ביותר מבין ההפרעות הדיסוציאטיביות. פוגה דיסוציאטיבית - מצב הפיך וזמני בו אדם שוכח את זהותו. פוגה דיסוציאטיבית כוללת לעתים קרובות מסעות ונדודים ... תוך אימוץ של זהות חדשה, לפרק זמן קצר או באופן מתמשך. מצב זה קשור בדרך כלל למצבי חיים מלחיצים. הפרעת זהות דיסוציאטיבית - מצב בו מספר אישיות נבדלות (שתיים או יותר) מתקיימות לסירוגין, כאשר לכל אחת מהן מאגר זיכרונות נפרד משלה ובדרך כלל לפחות אחת מהן אינה מודעת לקיומן של האחרות. הפרעה דיסוציאטיבית אחרת שאינה מסווגת (Dissociative Disorder not Otherwise Specified - DDNOS) - קיומם של תסמינים דיסוציאטיבים שאינם מתאימים לאף אבחנה אחרת. בסיווג המופיע במדריך האבחנות ICD-10 נכללת תחת קטגוריה זו גם הפרעת המרה בעוד ש - dsm 5 מסווג אותה כהפרעת סומטיזציה. שכיחות: שכיחותן של הפרעות דיסוציאטיביות במהלך החיים נעה בין 10% בקרב האוכלוסייה הכללית ל - 46% בקרב מטופלים פסיכיאטריים. אבחנה: בקרב מבוגרים, האבחנה ... קיימים כלים המותאמים לאבחון ילדים ובני נוער. קיים קושי לסווג, לאבחן ולבחור את הגישה הטיפולית המתאימה לכל אחת מבין ההפרעות הדיסוציאטיבית השונות. לדוגמה, קיימים הבדלים בין סיווג ההפרעות ב - dsm 5 לבין זה המופיע ב - ICD-10. אבחנת ילדים ובני נוער: קיים קושי באבחון סימפטומים דיסוציאטיביים ... מעודנים או חולפים, שיבושים בזיכרון, במצב הרוח או בכושר הריכוז, האופייניים למצבים דיסוציאטיביים, עשויים להיות מזוהים בטעות כסימפטומים של הפרעות אחרות.

... / חינוך ילדים - איך לדבר עם הילד בשפה שלו? איך לחנך ילד קטן לחשיבה בוגרת?. חינוך ילדים / הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? חלק 1. חינוך ילדים / הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? חלק 2. חינוך ילדים / הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? חלק 3. חינוך ילדים / הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? חלק 4. חינוך ילדים / הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? חלק 5. חינוך ילדים / הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים - איך לגרום לילד לאהוב ללמוד? חלק 6. חינוך ילדים / שיטות לחינוך ילדים - ...

הקשר בין קשב וריכוז להצלחה - אז האם קיים הקשר בין קשב וריכוז להצלחה? אחת התהיות הגדולות ביותר שקשורות להפרעות קשב וריכוז בילדים ובכלל היא, האם קיים הקשר בין קשב וריכוז להצלחה, יותר נכון לומר, האם מי שסובל מהפרעות קשב וריכוז, בהכרח יתקשה להצליח בחיים. לפני שנסביר מדוע עולה שאלה זו וכיצד היא נמדדת, חשוב להבין מהיכן היא נובעת. אחת הטענות כלפי המספרים שמציגים עלייה מכמות הילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז היא, שלא מדובר בעניין אמיתי שאכן יש בעיית קשב וריכוז אצל ילדים רבים אלא בכך שיש היום ... נכון. אז האם קיים הקשר בין קשב וריכוז להצלחה? אחד הדברים שבוחנים אצל ילדים וכן אצל מבוגרים, במסגרת אבחון הפרעות קשב וריכוז, הן תחלואות נלוות. מדובר במצבים בהם מי שעובר את האבחון, הוא בסך הכל ילד או מבוגר מצליח אך הוא מגלה תסמינים שונים דומים לאלה של הפרעות קשב וריכוז. האבחון נועד לבדוק האם הוא איננו סובל מתחלואה נלווית, כלומר דברים אחרים שגורמים לו להרגיש כך ולא בהכרח הפרעות קשב וריכוז. חשוב להבהיר, הרבה פעם זה קיים גם לצד השני, כלומר הילד או המבוגר מצליחים בחייהם, למרות שיש להם הפרעות קשב וריכוז, אך מאחר והם לא מרגישים מסופקים והם מרגישים שבפנים הם לא עומדים במטרות או בסטנדרטים שהם הציבו לעצמם, הם יחושו תחושת כישלון ולכן יגלו סממנים של דיכאון, חרדות ועוד. מלבד זאת, אכן יש הקשר בין הפרעות קשב וריכוז להצלחה. מאחר והרבה פעמים ילדים שיש להם הפרעות קשב סובלים גם מליקוי למידה וכן מתופעות כמו חוסר שינה ובעיות חברתיות, שעלולות להשפיע על היכולת שלהם להצליח ויתרה ...

הפרעת גוף דיסמורפית - מבוא הפרעת גוף דיסמורפית (בעבר כונתה גם הפרעת גוף דיסמורפופובית) או הפרעה בדימוי הגוף (באנגלית: Body dysmorphic disorder, BDD) היא הפרעה סומטופורמית, שהסובלים ממנה מוטרדים בצורה מופרזת ממאפיינים בהופעתם החיצונית שהם תופסים כפגמים, דבר הגורם להם מצוקה עזה או פוגע ... מהמקרים הפגם הוא מינורי, פגם קטן שאחרים אינם מייחסים לו חשיבות, ובמקרים אחרים הפגם אינו קיים ורק האדם הסובל מההפרעה רואה אותו. אנשים עם הפרעת גוף דיסמורפית חושבים שהפגם לכאורה פוגע בצורה ניכרת בהופעתם החיצונית, וחלקם תופסים עצמם כמעוותים או מחרידים עד שהם נמנעים ... בניגוד לתפיסה העצמית שלהם, בפועל מראם החיצוני הוא נורמלי או אף אטרקטיבי. דווקא מראה אטרקטיבי לעתים הוא זה שגורם להפרעה לפרוץ מכיוון שאנשים אטרקטיביים מקבלים יותר פידבקים על המראה והם מרגישים שבוחנים אותם בזכוכית מגדלת, מה שגורם עם השנים ... הם מודעים לכך שהפגם הוא קטן אבל הם בטוחים שהוא פוגע במראה הכללי ומוריד מיופיים ומונע מהם להיות מושלמים. הפרעת גוף דיסמורפית קיימת אצל מעל 2% מהאוכלוסייה, ולפי מחקר גרמני, רבים נוספים אינם עונים על כל הקריטריונים אך סובלים מחלק מהמרכיבים. במחקר שנערך במסגרת אשפוז פסיכיאטרי, הפרעת גוף דיסמורפית נמצאה אצל 13% מהמאושפזים. במחקר על הקשר בין BDD להפרעה טורדנית - כפייתית, 9 מתוך 62 איש עם הפרעה טורדנית - כפייתית (14.5%) סבלו גם מהפרעת גוף דיסמורפית. ההפרעה מתחילה לרוב בגיל הנעורים, כשהמראה החיצוני הופך להיות משמעותי עבור האדם. השיעור שווה אצל גברים ונשים. BDD נמצאה קשורה לאיכות חיים ירודה, ורבים מהסובלים מ - BDD סובלים מהפרעות נוספות כמו דיכאון קליני, הפרעה טורדנית - כפייתית או חרדה חברתית. תוכן עניינים: 1 אבחנה 2 שכיחות המחשבות הטורדניות לגבי איברי גוף שונים 3 תסמינים 4 התנהגויות כפייתיות בהפרעה 5 תחלואה כפולה 6 גורמים משוערים 7 טיפול 1 1 אבחנה: לפי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי dsm 5, הקריטריונים להפרעת גוף דיסמורפית כוללים: עיסוק מופרז בפגם שולי או דמיוני בהופעה החיצונית. העיסוק המופרז גורם למצוקה קלינית או פגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או תחומי תפקוד חשובים אחרים. עיסוק היתר אינו מוסבר בצורה טובה יותר על ידי הפרעה פסיכיאטרית אחרת (למשל חוסר שביעות רצון מצורת הגוף במקרה של אנורקסיה). במקרים רבים יש אבחון - חסר של הפרעת גוף דיסמורפית. למשל, במחקר בו 17 אנשים עם הפרעת גוף דיסמורפית נפגשו עם אנשי מקצוע, הבחינו בתסמינים רק אצל 5 מהם, ואיש לא קיבל את האבחנה. אבחון החסר נובע ככל הנראה מכך שההפרעה נכנסה לגרסה האחרונה של ה - DSM, כך שקלינאים לא מכירים מספיק את ההפרעה. סיבה שנייה לתת - האבחון היא השכיחות של דיכאון וחרדה חברתית עם BDD, כך שלעתים הן מאובחנות והמקור אינו מאותר. הסיבה השלישית היא שאנשים רבים עם הפרעת גוף דיסמורפית לא מודעים לכך שהם סובלים מהפרעה זו ורואים את בעייתם כפיזית בלבד, כך שהם פונים למנתחים פלסטיים ולא למומחים לבריאות הנפש. גם אם הם פונים, ... צוואר - 5% כתפיים, ברכיים, בהונות - 3% קרסוליים - 2% שרירי פנים - 1% תסמינים: תסמינים נפוצים של הפרעת גוף דיסמורפית כוללים: מחשבות טורדניות בנושא הפגם לכאורה בהופעה. מחשבות אלו יכולות להיות כה מנותקות מהמציאות, שהן נחשבות כדלוזיות. ... עם או בלי מחשבות אובדניות ביטחון עצמי נמוך ובושה שימוש באלכוהול או חומרים אחרים כניסיון לריפוי עצמי. התנהגויות כפייתיות בהפרעה: התנהגויות כפייתיות נפוצות ב - BDD: בדיקות כפייתיות בראי ומשטחים אחרים (כמו חלונות ראווה, מראות של מכוניות). לחלופין, הימנעות ... פרוצדורה כגון שאיבת שומן או הזרקת חומרי מילוי לעצמו, והתוצאות עלולות להיות הרות אסון. תחלואה כפולה: יש קשר בין הפרעת גוף דיסמורפית למצבים רפואיים אחרים, שמוביל לעתים לאבחון שגוי. 76% מהאנשים עם הפרעת גוף דיסמורפית סובלים גם מדיכאון קליני בשלב כלשהו בחייהם (בהשוואה ל - 10% - 20% באוכלוסייה), 36% סובלים מאגורפוביה ו - 32% מהפרעה טורדנית - כפייתית. הפרעות נפוצות נוספות הן חרדה חברתית, הפרעת אישיות נמנעת, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות תלותית, הפרעות אכילה, תלישת שיער כפייתית, חיטוט בעור והזיות אודות ריח הגוף של האדם. 80% מהסובלים מהפרעת גוף דיסמורפית חושבים על ... שעברו ניתוחים פלסטיים גבוהה מהממוצע באוכלוסייה. גורמים משוערים: גורמים ביולוגיים - אצל חלק מהסובלים מ - BDD מופיעות גם הפרעות אכילה, אצל אחרים OCD או הפרעות אחרות מהספקטרום הטורדני כפייתי (כמו חרדת בריאות, טריכוטילומניה), ואצל אחרים מופיעות גם הפרעות הקשורות להימנעות חברתית כמו חרדה חברתית. הקשר להפרעות שונות רומז על כך שייתכן ויש סיבות ביולוגיות שונות להפרעה. לעג או ביקורת - יש השערה לפיה לעג או ... הסובלים מהמחלה במראה החיצוני שלהם. הפרעה זו מקושרת באופן חזק ל - OCD (למעשה הטיפול התרופתי הוא זהה בשתי ההפרעות) כמו גם לחרדה חברתית, המאופיין באובסיסביות רבה עד כדי התעלמות מוחלטת מכל דבר אחר והתרכזות המחשבה במבנה הגוף בלבד, ... להתייחס להפרעה זו כאל תת - סוג של הפרעת אכילה, בשל העיסוק הקיצוני בדימוי הגוף, אם כי השוני ממרבית הפרעות האכילה הוא בדגש המועט לעתים שניתן למשקל הגוף. כאשר הסובלים מהפרעה זו מנסים להתגבר עליה בכוחות עצמם, למשל, על ...

הפרעת אכילת יתר - מבוא הפרעת אכילת יתר (באנגלית Binge Eating Disorder, נקראת גם הפרעת אכילה כפייתית), היא הפרעה נפשית המשתייכת לקבוצת הפרעות האכילה. הפרעה זו כפי שמעיד שמה מתאפיינת בעיקר באכילה מרובה, שמקורה נפשי. ההפרעה מסווגת במדריך האבחנות של ארגון הבריאות העולמי (ICD 10) תחת הגדרת הפרעות אכילה אחרות. השמנה אינה אחד הקריטריונים לאבחנת ההפרעה. לא כל האנשים החיים עם הפרעה זו שמנים, אלא מרביתם. בחלק מהמקרים ההשמנה חמורה מאד ומביאה עימה סיכונים בריאותיים משמעותיים. תוכן עניינים: 1 אבחנה 1.1 הערות 2 שכיחות ואפידמיולוגיה 2.1 גורמי סיכון פרוגנוסטיים 3 מהלך ההפרעה פרוגנוזה והחלמה 4 משמעות תפקודית 5 תחלואה נלווית 6 אבחנה מבדלת 7 טיפול 1 אבחנה: פסיכיאטר יאבחן הפרעה זו בהתקיים התנאים הבאים א. אפיזודות חוזרות של אכילת יתר. אפיזודות של אכילת יתר מתאפיינות בכל המאפיינים הבאים: 1.אכילה ... לאורך שלושה חודשים. ה. אפיזודות אכילת היתר אינן מתקיימות במקביל לאנורקסיה נרבוזה או בולמיה נרבוזה הערות: נסיגה חלקית של ההפרעה: משמעה נסיגה לתדירות התקפים של פחות מאחת לשבוע באופן יציב נסיגה מלאה: לאחר תקופה של קיום ההפרעה אף אחד מהקריטריונים אינו מתקיים. שכיחות ואפידמיולוגיה: שכיחות אבחון ההפרעה לאורך 12 חודשים באוכלוסיית ארצות הברית בקרב בני 18 ומעלה עומדת על 1.6% לנשים ו 0.8% לגברים. שכיחות בכלל אוכלוסיית העולם נעה סביב 3.5% (נשים) ו 2% (גברים). ההפרעה שכיחה יותר בקרב מי שמחפשים סיוע טיפולי באיבוד משקל בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. סקר בריאות הנפש של ארגון הבריאות העולמי העלה שהיקף ההפרעה ושכיחותה שווים לאלה של בולימיה נרבוזה. הפרעת אכילת יתר שכיחה יותר במדינות מתועשות כגון ארצות הברית, קנדה, מדינות אירופאיות רבות, אוסטרליה וניו זילנד. באוכלוסיית ארצות הברית הפרעה זו שכיחה יותר בקרב נשים ממיעוטים שונים, בעיקר אסייתים, לטיניים ואפרו אמריקנים. גורמי סיכון פרוגנוסטיים: אישיותיים: ישנם מחקרים המצביעים על קשר בין קושי של האדם לווסת רגשות ובין ההפרעה. גנטיים: הפרעת אכילת יתר נוטה לרוץ במשפחות. מהלך ההפרעה פרוגנוזה והחלמה: לא הרבה ידוע על מהלך ההפרעה ואופן ההתפתחות שלה. הפרעת אכילת יתר, כמו מצב של איבוד שליטה על אכילה ללא צריכה מרובה מבחינה אובייקטיבית של מזון, מתרחשת בילדים ומזוהה עם שומן גוף רב, תוספת משקל וסימפטומים פסיכולגיים מוגברים. הפרעת אכילת יתר שכיחה בקרב בני נוער ותלמידים בגיל קולג. בחלק מהמקרים מהווה אכילת יתר שלב מקדים (פרודורום) בהתפתחות של הפרעת אכילה אחרת. דיאטה היא תופעה שכיחה בקרב אנשים עם ההפרעה (זאת בניגוד לבולימיה נרבוזה בה דיאטה לא פונקציונלית היא בדרך כלל ההמשך של האכילה). ההפרעה מתחילה בדרך כלל אצל בני נוער אך יכולה גם להתחיל בגילאים מבוגרים יותר. אנשים המחפשים עזרה כדי להתמודד עם ההפרעה הם בדרך כלל האנשים המבוגרים יותר. שיעורי ההחלמה מהפרעה זו גבוהים יותר מאשר בולימיה נרבוזה או אנורקסיה נרבוזה. עם זאת ההפרעה נוטה להיות יציבה יחסית, ומתמשכת. משמעות תפקודית: ההפרעה קשורה למספר תוצאות מבחינה תפקודית: א. איכות חיים ירודה (בעיקר כשזה נוגע לבריאות הפיזית) עקב השמנת יתר והבעיות הרפואיות הנובעות ממנה, על ההשלכות הרפואיות האפשריות של מצב זה. חלק מהאנשים החיים עם ההפרעה עוברים ניתוחים שונים (קיצור קיבה והליכים בריאטריים אחרים) אך לא תמיד איכות החיים שלהם משתפרת. ב. קושי בתפקודים חברתיים, בעיקר כאלה הקשורים לוויסות וניהול של תפקיד חברתי. תחלואה נלווית: ההפרעות השכיחות ביותר הן הפרעה דו קוטבית, הפרעות דיכאון, הפרעות חרדה, ובמידה פחותה הפרעות שימוש בסמים. אבחנה מבדלת: בולמיה נרבוזה, השמנה (Obesity), הפרעה דו קוטבית, הפרעת אישיות גבולית טיפול: טיפול תרופתי: ישנו ניסיון מוצלח בטיפול בהפרעה זו באמצעות התרופה ליסדקסאמפיטמין (המוכרת בארץ בשם ויואנס (באנגלית: Vyvanse). תרופה זו רשומה בארץ בהתוויה של הפרעות קשב וריכוז בלבד והשימוש בה לטיפול בהפרעת אכילת יתר מתקיים בארצות הברית בלבד. פסיכותרפיה: השילוב של טיפול תרופתי עם ...

קשב וריכוז - הדרך הנכונה לאבחן בתחילת שנות ה - 90 כ - 5% מהאוכלוסיה אובחנו כסובלים מהפרעות קשב וריכוז. מאז ועד היום התופעה תפסה מימדים עצומים ומשנה לשנה המספרים עולים ועולים. כיום אנו כבר עומדים על מעל ל - 20% מאובחנים באופן רישמי וזאת רק בקרב אוכלוסיית הילדים. כלומר, 1 מכל 5 ילדים ימצא כלוקה בהפרעה בגווניה השונים. הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות יכולה לנבוע מגורמים רבים מאוד. כמו כן להפרעה זו יש שלל צורות התנהגות היכולות להעיד על כך שלילד קיימת הפרעה, שלל סימפטומים ושלל דרכים לקבוע שאכן ילדכם סובל מהפרעה זו. עקב כך יש לנהוג במשנה זהירות כאשר באים לאבחן האם ההפרעה קיימת. לפני שאגש לאופן בו ניתן לאבחן באופן נכון ויעיל האם ילדכם סובל מהפרעה זו אסביר מה היא הפרעת קשב וריכוז. הפרעת קשב וריכוז הינה תסמונת ניורולוגית העוברת בדרך כלל בתורשה. היא מתאפיינת בהסחות דעת, אימפולסיביות וחוסר מנוחה. תסמינים אלו קיימים למן גיל הילדות. הגדרת ה - DSM להפרעה: הפרעת קשב וריכוז היא דפוס מתמשך של חוסר קשב ו/או היפראקטיביות / אימפולסיביות חמור יותר וניכר יותר (מינון) מאשר ניתן לצפות אצל אלו הנמצאים באותה רמה התפתחותית (DSM עמ 75) לפי בארקלי - ההפרעה נמצאת בתחום השליטה העצמית, האם ברצונו או ביכולתו של הילד לשלוט בהתנהגותו. (בארקלי 2003 עמ 31) עוד מוסיף ספר האבחונים של ה - DSM -ואומר: על מנת שאדם יאובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז חייבים להתקיים הקריטריונים הבאים: חלק מהתסמינים של ההיפראקטיביות, האימפולסיביות או חוסר הקשב חייבים להתקיים לפני גיל 7. חלק מהלקויות חייבות להתקיים בלפחות 2 סביבות חיים שונות. תנאי הכרחי לקיום ההפרעה - הינו הפרעות משמעותיות בתפקודים החברתיים, לימודיים ו/או תעסוקתיים. (DSM 2000) אז כעת, כאשר יש לנו ידע בסיסי אודות הגדרת ההפרעה ותסמיניה, ניגש לראות כיצד יש לאבחן בצורה נכונה ומה הן ההשלכות על אבחון לא תקין. אבחון לא תקין והשלכותיו: ... גם פעולות הגורמות לירידה בתפקוד באופן לא מודע ובאופן מודע. גם אנו המבוגרים, ההורים, נוטים לחשוב כי ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז הינם ילדים בעלי יכולות נמוכות וכי יהיה קשה להם להגיע להישגים כמו כל ילד רגיל. אנו סמוכים ... מודע הגורמות לרגרסיה אצל הילד. אנו לא אשמים, גם הילד שלנו לא אשם! אנו פשוט לא יודעים מספיק אודות ההפרעה, אודות היכולות כאשר קיימת ההפרעה ואודות דרכי האבחון. שילוב זה של מצוקת ההורה ודרך חשיבתו אודות ההפרעה לבין מצוקת הילד ודרך חשיבתו יוצרות תהליך של רגרסיה אצל הילד. ומרגע האבחון אצל מרבית הילדים יש ירידיה משמעותית ... התהליך הזה. צר לי לומר אך במקרים הללו - האצבע על ההדק קלה מידי. עליכם להבין הורים יקרים כי הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירולוגית כפי שצוין מעלה. אולם כיום תחת הכותרת: הפרעות קשב וריכוז נכנסים גם הפרעות רגשיות. עליכם לדעת כי ילד עם הפרעות רגשיות אינו ילד שצריך אבחון. ילד עם הפרעות רגשיות הוא ילד שצריך טיפול רגשי. ושום תרופה כגון ריטלין או קונצרטה לא תפתור את הבעיה הרגשית. בבעיות רגשיות ... קיימת בעיה מסוימת עלינו לשלול בראש ובראשונה את התרחישים הבאים: האם הילד ישן טוב? אינו מתעורר בלילה, אינו סובל מהפרעות נשימה, סיוטים וכדומה. האם הילד ישן מספיק שעות? בהתאם לגיל הילד ישנן מספר שעות שינה אותן הוא חייב לישון ... להדרכת הורים וילדים, פסיכולוג. גשו לאן שצריך לגשת בהתאם לבעיה הקיימת. ילד שסובל מאחת התופעות הללו באופן אוטומטי חווה הפרעות בקשב וריכוז ולכן אם ישלח לאבחון יימצא כסובל מההפרעה בעוד שאינו סובל ממנה היא נגרמת מגורם חיצוני אחר. כאשר מאבחנים ילד כסובל מההפרעה בעוד שההפרעה היא זמנית ונובעת מגורם חיצוני, הטיפול אותו הילד מקבל יפגע בו לטווח הארוך, הביטחון העצמי שלו יפגע, ההישגים שלו ...

הפרעת גוף דיסמורפית - מבוא הפרעת גוף דיסמורפית או הפרעה בדימוי הגוף (באנגלית: Body dysmorphic disorder, BDD) היא הפרעה סומטופורמית, שהסובלים ממנה מוטרדים בצורה מופרזת ממאפיינים בהופעתם החיצונית שהם תופסים כפגמים, דבר הגורם להם מצוקה עזה או פוגע ... מהמקרים הפגם הוא מינורי, פגם קטן שאחרים אינם מייחסים לו חשיבות, ובמקרים אחרים הפגם אינו קיים ורק האדם הסובל מההפרעה רואה אותו. אנשים עם הפרעת גוף דיסמורפית חושבים שהפגם לכאורה פוגע בצורה ניכרת בהופעתם החיצונית, וחלקם תופסים עצמם כמעוותים או מחרידים עד שהם נמנעים ... בניגוד לתפיסה העצמית שלהם, בפועל מראם החיצוני הוא נורמלי או אף אטרקטיבי. דווקא מראה אטרקטיבי לעתים הוא זה שגורם להפרעה לפרוץ מכיוון שאנשים אטרקטיביים מקבלים יותר פידבקים על המראה והם מרגישים שבוחנים אותם בזכוכית מגדלת, מה שגורם עם השנים ... הם מודעים לכך שהפגם הוא קטן אבל הם בטוחים שהוא פוגע במראה הכללי ומוריד מיופיים ומונע מהם להיות מושלמים. הפרעת גוף דיסמורפית קיימת אצל מעל 2% מהאוכלוסייה, ולפי מחקר גרמני, רבים נוספים אינם עונים על כל הקריטריונים אך סובלים מחלק מהמרכיבים. במחקר שנערך במסגרת אשפוז פסיכיאטרי, הפרעת גוף דיסמורפית נמצאה אצל 13% מהמאושפזים. במחקר על הקשר בין BDD לההפרעה טורדנית - כפייתית, 9 מתוך 62 איש עם הפרעה טורדנית - כפייתית (14.5%) סבלו גם מהפרעת גוף דיסמורפית. ההפרעה מתחילה לרוב בגיל הנעורים, כשהמראה החיצוני הופך להיות משמעותי עבור האדם. השיעור שווה אצל גברים ונשים. BDD נמצאה קשורה לאיכות חיים ירודה, ורבים מהסובלים מ - BDD סובלים מהפרעות נוספות כמו דיכאון קליני, הפרעה טורדנית - כפייתית או חרדה חברתית. תוכן עניינים: 1 אבחנה 2 שכיחות המחשבות הטורדניות לגבי איברי גוף שונים 3 תסמינים 4 התנהגויות כפייתיות בהפרעה 5 תחלואה כפולה 6 גורמים משוערים 7 טיפול אבחנה: לפי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי dsm 5, הקריטריונים להפרעת גוף דיסמורפית כוללים: עיסוק מופרז בפגם שולי או דמיוני בהופעה החיצונית. העיסוק המופרז גורם למצוקה קלינית או פגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או תחומי תפקוד חשובים אחרים. עיסוק היתר אינו מוסבר בצורה טובה יותר על ידי הפרעה פסיכיאטרית אחרת (למשל חוסר שביעות רצון מצורת הגוף במקרה של אנורקסיה). במקרים רבים יש אבחון - חסר של הפרעת גוף דיסמורפית. למשל, במחקר בו 17 אנשים עם הפרעת גוף דיסמורפית נפגשו עם אנשי מקצוע, הבחינו בתסמינים רק אצל 5 מהם, ואיש לא קיבל את האבחנה. אבחון החסר נובע ככל הנראה מכך שההפרעה נכנסה לגרסה האחרונה של ה - DSM, כך שקלינאים לא מכירים מספיק את ההפרעה. סיבה שנייה לתת - האבחון היא השכיחות של דיכאון וחרדה חברתית עם BDD, כך שלעתים הן מאובחנות והמקור אינו מאותר. הסיבה השלישית היא שאנשים רבים עם הפרעת גוף דיסמורפית לא מודעים לכך שהם סובלים מהפרעה זו ורואים את בעייתם כפיזית בלבד, כך שהם פונים למנתחים פלסטיים ולא למומחים לבריאות הנפש. גם אם הם פונים, ... צוואר - 5% כתפיים, ברכיים, בהונות - 3% קרסוליים - 2% שרירי פנים - 1% תסמינים: תסמינים נפוצים של הפרעת גוף דיסמורפית כוללים: מחשבות טורדניות בנושא הפגם לכאורה בהופעה. מחשבות אלו יכולות להיות כה מנותקות מהמציאות, שהן נחשבות כדלוזיות. ... עם או בלי מחשבות אובדניות ביטחון עצמי נמוך ובושה שימוש באלכוהול או חומרים אחרים כניסיון לריפוי עצמי. התנהגויות כפייתיות בהפרעה: התנהגויות כפייתיות נפוצות ב - BDD: בדיקות כפייתיות בראי ומשטחים אחרים (כמו חלונות ראווה, מראות של מכוניות). לחלופין, הימנעות ... פרוצדורה כגון שאיבת שומן או הזרקת חומרי מילוי לעצמו, והתוצאות עלולות להיות הרות אסון. תחלואה כפולה: יש קשר בין הפרעת גוף דיסמורפית למצבים רפואיים אחרים, שמוביל לעתים לאבחון שגוי. 76% מהאנשים עם הפרעת גוף דיסמורפית סובלים גם מדיכאון קליני בשלב כלשהו בחייהם (בהשוואה ל - 10% - 20% באוכלוסייה), 36% סובלים מאגורפוביה ו - 32% מהפרעה טורדנית - כפייתית. הפרעות נפוצות נוספות הן חרדה חברתית, הפרעת אישיות נמנעת, הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות תלותית, הפרעות אכילה, תלישת שיער כפייתית, חיטוט בעור והזיות אודות ריח הגוף של האדם. 80% מהסובלים מהפרעת גוף דיסמורפית חושבים על התאבדות, ושיעור ההתאבדות אצלם גבוה פי 45 מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית, כפול משיעור ההתאבדויות אצל ... שעברו ניתוחים פלסטיים גבוהה מהממוצע באוכלוסייה. גורמים משוערים: גורמים ביולוגיים - אצל חלק מהסובלים מ - BDD מופיעות גם הפרעות אכילה, אצל אחרים OCD או הפרעות אחרות מהספקטרום הטורדני כפייתי (כמו חרדת בריאות, טריכוטילומניה), ואצל אחרים מופיעות גם הפרעות הקשורות להימנעות חברתית כמו חרדה חברתית. הקשר להפרעות שונות רומז על כך שייתכן ויש סיבות ביולוגיות שונות להפרעה. לעג או ביקורת - יש השערה לפיה לעג או ... הסובלים מהמחלה במראה החיצוני שלהם. הפרעה זו מקושרת באופן חזק ל - OCD (למעשה הטיפול התרופתי הוא זהה בשתי ההפרעות) כמו גם לחרדה חברתית, המאופיין באובסיסביות רבה עד כדי התעלמות מוחלטת מכל דבר אחר והתרכזות המחשבה במבנה הגוף בלבד, ... להתייחס להפרעה זו כאל תת - סוג של הפרעת אכילה, בשל העיסוק הקיצוני בדימוי הגוף, אם כי השוני ממרבית הפרעות האכילה הוא בדגש המועט לעתים שניתן למשקל הגוף. כאשר הסובלים מהפרעה זו מנסים להתגבר עליה בכוחות עצמם, למשל, על ...

הפרעת אישיות סכיזואידית - מבוא הפרעת אישיות סכיזואידית (Schizoid Personality Disorder) היא קבוצה של הפרעות אישיות אשר מאופיינות בחוסר עניין ביחסים חברתיים (בעיקר ביחסי קרבה אינטימיים), נטייה לסגנון חיים מתבודד וקור רגשי. הפרעה זו היא נדירה למדי לעומת הפרעות אישיות אחרות. אנשים המושפעים מהפרעת אישיות זו מסוגלים להציג ולנהל עולם פנימי עשיר, משוכלל וייחודי. ניתן להסתכל על כך גם כדמיון פורה ופעיל במיוחד אשר התפתח בילדות המוקדמת (ייתכן שכבר מגיל שנה). הפרעת אישיות סכיזואידית (SPD) איננה סכיזופרניה, למרות שישנן תכונות המשותפות להן, כמו למשל ניתוק והקהיה אמוציונלית. בנוסף, ישנה שכיחות גבוהה יותר של הפרעה זו בקרב משפחות עם סכיזופרניה. תוכן עניינים: 1 שכיחות 2 היסטוריה 2.1 המסורת התיאורית 2.2 המסורת הדינמית 3 אבחון ... dsm 5-TR 3.2 אבחון על פי ICD-10 3.3 אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן 3.4 תתי סוגים של ההפרעה על פי מיילון 3.5 אמות מידה דינמיות על פי קליין 3.5.1 הסכיזואיד החשאי על פי קליין 3.6 הקריטריונים של ... פסיכולוגים על פי אקטאר 4 קשרים ומערכות יחסים עם אחרים 5 מיניות סכיזואידית 6 אבחנה מבדלת 7 טיפול שכיחות: הפרעת אישיות סכיזואידית נפוצה מעט יותר בקרב גברים והיא נדירה בהשוואה להפרעות אישיות אחרות. שכיחותה נאמדת בפחות מ - 1% מהאוכלוסייה הכללית. הפסיכותרפיסט פיליפ מאנפילד (Philip Manfield) טוען כי שכיחות הפרעת אישיות זו גבוהה בהרבה ועמדת על כ - 40% מכלל הפרעות האישיות. סתירה גדולה כזאת נובעת כנראה מהעובדה שטיפול הוא סוג של התחייבות לקשר, ואם הוא סוג של קשר, הרי שבאופן מעגלי, הסכיזואיד יימנע להגיע לטיפול ביחס לסובלים מהפרעות אישיות אחרות. מאנפילד חוזר על הצהרה זו עם מחקר של ווליאנט ודרייק (Valliant & Drake) משנת 1985 שמצאו שיותר מ - 40% מהפרטים בקבוצות מדגם מהערים היו גברים בעלי הפרעה סכיזואידית. היסטוריה: המונח סכיזואיד נטבע לראשונה ב - 1908 על ידי דר אויגן בלוילר כדי לציין את השסע או ... שלא הוצג קודם לכן במושגי הפסיכופתולוגיה. בולר גם סיווג את ההקצנה של נטייה זו כאישיות סכיזואידית.. מאז התפצל מחקר ההפרעה הסכיזואידית לשני ערוצים נפרדים: הערוץ הראשון הובל על ידי מסורת הפסיכיאטריה התיאורית שהתמקדה בסימפטומים התנהגותיים גלויים לעין, ניתנים לצפייה, וניתנים לתיאור, שמוצגים באופן הבהיר והמפורט ביותר ב - dsm 5 revised (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות). הערוץ השני פותח על ידי מסורת הפסיכיאטריה הדינמית שכללה את המחקר של המניעים והמבנה הסמויים או התת - ... אדישות, שתקנות, וקור לגבי רגשות. מאפיינים אלה ניתן לראות כסימן מבשר לחלוקת האופי הסכיזואידי ב - dsm 5 לשלוש הפרעות אישיות מובחנות וברורות. קרצמר עצמו לא חשב להפריד התנהגויות אלה למצב של בדידות קיצונית. במקום זאת החשיב אותן כמגוון ... פי dsm 5-TR, המהדורה הרביעית של המדריך האבחוני והסטטיסטי של מחלות הנפש משנת 2000 (בהוצאת אגודת הפסיכיאטרים האמריקנית), מוגדרת הפרעת אישיות סכיזואידית (בציר II, אשכול A) בסעיף 301.20, לפי הקריטריונים הבאים: דפוס נרחב של ניתוק, (היבדלות, חוסר עניין, אדישות) ... אחרים. 7.מבטא קור רגשי, היבדלות / ניתוק או רגשות שטוחים. ההגדרה על דרך השלילה: על המאבחן לוודא שאכן מדובר בהפרעת אישיות ולא בהתרחשות המהווה חלק, סימפטום או שלב הקשור להפרעה אחרת. זוהי דרישה של dsm 5 -שכל אבחון של הפרעת אישיות ספציפית יספק גם קריטריונים כלליים המשותפים לכל הפרעות האישיות (כאבחנה מבדלת). לפי דרישה זו, יש לוודא כי לא מדובר בהתרחשות בלעדית לסכיזופרניה, או בהפרעת מצב רוח עם סממנים פסיכוטיים, או כל הפרעה פסיכוטית אחרת, או בהפרעה התפתחותית מפושטת, וכן שלא מדובר בהיבטים רגשיים - פסיכולוגיים הנובעים ממצב רפואי. אבחון על פי ICD-10: לפי המדריך האבחוני ICD-10, הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינת על ידי לפחות שלושה מהקריטריונים הבאים: קור רגשי, ניתוק ורגשנות מועטה. יכולת מוגבלת לבטא רגשות חיוביים ... אדם אחר. אבחון לפי שאלון ההערכה הפסיכיאטרית של צימרמן: מארק צימרמן (Zimmerman) הציע את השאלות הבאות להערכת מטופלים עם הפרעת אישיות סכיזואידית: 1.האם יש לך יחסים קרובים עם חברים או משפחה? אם כן, עם מי? אם לא, האם זה ... על המאבחן לציין אם אותו אדם יוצר קשר עין, מחייך, או מבטא רגשות באופן לא מילולי. תתי סוגים של ההפרעה על פי מיילון: תיאודור מיילון (Millon) זיהה 4 תתי סוגים של סכיזואיד. כל סכיזואיד עשוי להיות מזוהה עם אחד ... .. הניתוק הגלוי לעין מרגשות לעולם אינו יכול להתקבל כמצב העניינים האמיתי (עמ 135). משמעות מיוחדת נודעת לקורלציה בין הפרעת האישיות הנרקיסיסטית לסכיזואיד. למשל, צורך היתר באישור של נרקיסיסט במשפחה עשוי להיגרם כתוצאה מתת - אישור של הסכיזואיד. זו ... מסעוד קהאן (Masud Khan), גפרי סיינפלד (Jeffrey Seinfeld) ופיליפ מאנפילד (Philip Manfield) - התייחסויות המעניקות תיאורים מוחשיים של בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית שרק נהנים מדיבור על מעורבות חברתית, אך חווים קושי גדול ברגעים בהם חברים מהקהל מנסים לערב אותם רגשית. התייחסויות אלה חושפות את הבעיות הקשורות בהסתמכות על התנהגות הניתנת לצפיה בהערכת הפרעת אישיות בקרב אנשים מסוימים. הקריטריונים של גנטריפ: ראלף קליין, המנהל הקליני של מכון מסטרסון, שרטט את תשעת המאפיינים הבאים ... פעמים רבות הם שרויים בתחושה שהם שונים מאנשים אחרים. לתחושת העליונות של הסכיזואיד אין קשר עם הגרנדיוזיות העצמית של ההפרעה הנרקיסיסטית. זה לא מוצא ביטוי אצל הסכיזואיד דרך הצורך להפחית ערך או להשמיד אחרים הנתפסים כמתקיפים, מבקרים, מאשימים או ... בגלל הכיתור היוצא מהכלל שהתבצע בעצמי - הצורך להיות עצמי מכיל, עצמי מספק עצמי שניתן לסמוך עליו - ישנה הפרעה בלתי נמנעת בתשוקה וביכולת לחוש בחוויות של אחרים, להיות אמפאתי ורגיש. לעתים קרובות, זה נראה משני, בבחינת מותרות שחייבות ... שלא תהיה דריסת רגל בה לתקופה ארוכה בטיפול. אם כמיהה היא בהווה המיידי, קרוב לוודאי ש בכל זאת שמדובר בהפרעת אישיות הימנעותית. יש טווח צר מאוד של סכיזואידים - בהגדרה הקלאסית של ה - DSM -שלהם התקווה לחברות היא ... ככיבוי, או כמו חוויה של הפרדה בין המתבונן לבין האגו המשתתף (הנוטל חלק בתהליך). זה נחווה על ידי בעלי הפרעת אישיות סכיזואידית החש שהחרדות עומדות להכריעו או להכניעו. זו צורה קיצונית יותר של תופעת אובדן הרגש (loss of affect) ... התיאורית לבין המסורת הפסיכואנאליטית. כל תשעת המאפיינים עקביים מבפנים. רובם, אם לא כולם, אמורים להיות מוצגים כאשר מבקשים לאבחן הפרעת אישיות סכיזואידית. הפרופיל הפנומנולוגי על פי אקטאר: במאמר בכתב העת האמריקני לפסיכותרפיה, דר סלמאן אקטאר (Akhtar) מספק פרופיל פנומנולוגי מקיף של הפרעת האישיות הסכיזואידית. פרופיל זה משלב את ההשקפה הקלאסית והגישות התאוריות העכשוויות עם צפיות פסיכואנליטיות. פרופיל זה מתומצת בטבלה המכילה ... בהירה חשיבה אוטיסטית תנודות בין חיבור חד ובהיר למציאות לבין היפר רפלקסיה לגבי העצמי שימוש אוטיסטי בלשון מטופל בעל הפרעת אישיות סכיזואידית העיר / ציין / ביקר שהוא חסר יכולת ליהנות באופן מלא מחייו מכיוון שהוא מרגיש שהוא חי ... קליפה (כצדפה). יתרה מכך, הוא ציין שחוסר יכולתו זו - מייסרת ומטרידה את אשתו. בהתאם לבק ופרידמן, מטופלים עם הפרעת אישיות סכיזואידית מעדיפים להתייחס לעצמם כאל צופים בעולם מאשר כשותפים בו. קשרים ומערכות יחסים עם אחרים: אנשים הסובלים מהפרעת ... מזיקים בשביל תוצאות שליליות שטוחות שיוכלו לקרות או שמישהו יוכל להעלות בדעתו. תסמונת אספרגר - תסמונת אספרגר שייכת לספקטרום ההפרעות האוטיסטיות. בשונה לה, הפרעת אישיות סכיזואידית אינה כוללת פגם בתקשורת לא מילולית (למשל חוסר בקשר עין או מצלול שפה ...