הפרעת דה פרסונליזציה - הפרעת נתק מהעצמי - מבואהפרעת דה פרסונליזציה - הפרעת נתק מהעצמי - מבוא הפרעת דה - פרסונליזציה או הפרעת נתק מהעצמי (באנגלית: Depersonalization Disorder או ברת DPD) היא הפרעה דיסוציאטיבית (ב - ICD-10 מסווגת כהפרעת חרדה) שבה הסובל חש רגשות מתמשכים או חוזרים של דה - פרסונליזציה ו/או דה - ריאליזציה. הקריטריון לאיבחון על ... של דה - פרסונליזציה, המוגדרים כנורמליים, אך קיימת בעייתיות כשרגעי הנתק מתמשכים או חוזרים על עצמם. הניתוק מתפתח לכדי הפרעה כאשר הוא מתמשך, מפריע להתנהלות השגרתית בעבודה ופוגע בחיים החברתיים. לעתים קרובות, אדם שלוקה בהפרעת דה - פרסונליזציה חש שהוא מאבד את השפיות, למרות שלרוב זהו לא המקרה. לרוב, הפרעת דה - פרסונליזציה נגרמת כתוצאה מהתעללות רגשית, פיזית ו/או מינית. הפרעת דה - פרסונליזציה יכולה להיחשב כמנגנון הגנה שכן מטרת התסמינים הבסיסיים שלה היא להגן על הסובל מרגשות קשים ומהתנסויות מאיימות עבורו. הסובלים מההפרעה חשים שהעצמי שלהם אבד או השתנה. בנוסף, כאשר הם מסתכלים על עצמם במראה הם עלולים להרגיש זרים לעצמם בגלל תחושת הניתוק מהסביבה ומתחושת העצמי. הפרעת דה - פרסונליזציה לרוב משויכת לתחלואה נלווית להפרעות נפשיות כגון הפרעות חרדה, הפרעות פאניקה, דיכאון קליני והפרעה דו - קוטבית. חרדה יכולה להחמיר את הסימפטומים של ההפרעה. בנוסף, הפרעת דה - פרסונליזציה יכולה לגרום לחרדה משום שהאדם הסובל מרגיש חריג וחש לא בנוח בשל איבוד תחושת העצמי. אדם הסובל מהפרעה זו נמצא בקשר תקין עם המציאות, כלומר הוא יוכל להגיב לשאלות ולתקשר בצורה נורמלית עם סביבתו. עובדה זאת יכולה להטריד את הסובלים מההפרעה, המשפחה והחברים לא מרגישים שמשהו לא בסדר כי לרוב קורבן ההפרעה משתדל להסוות זאת ולהיראות כאילו הכל מתנהל כרגיל. בעוד ההפרעה קשה מאוד למתמודדים איתה, הסובלים מדה - פרסונליזציה לא מהווים סכנה לציבור כי בוחן המציאות שלהם תקין. אבחנה: המדריך האבחוני dsm 5 מציע ארבעה קריטריונים לאבחנת ההפרעה (כל הארבעה חייבים להתקיים): 1.חוויות מתמשכות או חוזרות של רגשות ניתוק מתהליכים נפשיים ומהגוף, כצופה מבחוץ (למשל, תחושה של ... ופגיעה משמעותית בתפקוד החברתי, התעסוקתי או כל תפקוד חשוב אחר. 4.יש לוודא שהדה - פרסונליזציה לא מתרחשת ספציפית במהלך הפרעה נפשית אחרת, כגון סכיזופרניה, הפרעת פאניקה, הפרעת דחק חריפה, או הפרעות ניתוק אחרות, וכן שהיא לא מתרחשת בשל השפעות פסיכולוגיות ישירות של התמכרות לסמים, שימוש בתרופות או בעקבות מצב רפואי כלשהו (כגון מיגרנה, גידול מוחי או אפילפסיה של האונה הטמפורלית). מצבים אלו עשויים לחקות את התסמינים של הפרעת הדה - פרסונליזציה, ולכן יש לשים לב אליהם לפני שמאבחנים בוודאות את ההפרעה. תסמינים: הסימפטום הבסיסי של הפרעת דה - פרסונליזציה הוא תחושת חוסר מציאותיות. תיאורים נפוצים לכך: צפייה בעצמך ממרחק, חוויה חוץ - גופית, תחושה שגרתית ... לטווח קצר, ובהסקת מסקנות מרחבית. אנלוגיה לכך היא השוואת החיים למשחק, משחק שכולם משחקים בו, כל הזמן. אדם הסובל מהפרעת דה - פרסונליזציה מרגיש שאינו יכול להיכנס למשחק וכי כל גירוי מהעולם החיצון הוא טפל עבורם. חוקי המשחק (כמו ... את הרגשות, ולעתים קרובות הם שקועים באבחנות ובניתוח הנעשה מאשר חווים אותו מבחינה רגשית האופיינית לאדם נורמלי. אדם הסובל מההפרעה מנתח רבות את הסיבות למעשיו, כמו גם את הסיבות לחוסר מעשיו. מילים מסוימות המתארות את מצבם של אלה הסובלים מההפרעה הם: הרגשה שאני לא קיים, קליפה, מת, זומבי, רובוט, לא מציאותי, בלתי נראה. רשימת התסמינים: להלן רשימה של סימפטומים נוספים שהסובלים מההפרעה מתארים לעתים קרובות. הסובל מהפרעת דפרסונליזציה יכול להרגיש חלק או את כל הסימפטומים האלו בחלק מהזמן או כל הזמן: אוכל ו/או ריחות לא מעלים ... לחץ קשה וממושך יכול להוביל אנשים שרגישים לניתוק להתנתק מעצמם וכך לחוות פרקי זמן של דה - פרסונליזציה. לבסוף, ההפרעה יכולה לפרוץ בשלמותה כתוצאה מהתמשכות גורם הלחץ או מהתקף פאניקה. טראומה בילדות: הפרעת דה - פרסונליזציה מקושרת לטראומה רגשית בילדות, בעיקר בעקבות התעללות מינית והתעללות והזנחה רגשית רבים מהסובלים דיווחו שהם חוו מעט מאוד הורות חיובית במובן של דאגה, מעורבות, אמפתיה ותמיכה של ההורים. אירועים חריגים: הפרעת דה - פרסונליזציה יכולה להתפתח לאחר היחשפות לאירועים מסכני חיים כדוגמת תאונות דרכים, התקפות אלימות, מחלות מסכנות חיים ופציעות חמורות. שימוש בסמים: ההפרעה יכולה לפרוץ כתוצאה מעיכול רמה גבוהה של סמים, בעיקר מריחואנה וסמי הזיה כ - LSD. אפידמיולוגיה: שכיחות ההפרעה היא 2.4% מהאוכלוסייה. ראשיתה של ההפרעה הוא בדרך כלל בגיל ההתבגרות או שנות העשרים המוקדמות, למרות שישנם מקרים שבהם ההפרעה התחילה בגיל צעיר ביותר וכן ...