... הן: מהי ידיעה, כיצד היא נרכשת ומהו היחס בין המציאות לידיעה. נושא מרכזי הוא ניתוח היחסים שבין טבע הידיעה לבין המושגים
אמת, האמנה והצדקה. נושא נוסף הוא השאלה האם בכלל ניתן לדעת משהו - כלומר, האם הספקנות היא נכונה ובאיזו מידה. בעברית נחשבות לעתים הכרה וידיעה כמילים נרדפות ועל כן ... נובעת מהידיעה איך לרכב. אין קשר לוגי הכרחי בין סוגי הידיעות. האמנה האמנה (belief) הינה תוכן מחשבה שהחושב מצמיד לה ערך
אמת, כלומר רואה בה
אמיתית (בין אם באופן מוצדק או לאו). לדוגמה, אם אני מאמין שהשמים כחולים אזי אני מחזיק בהאמנה השמיים הם כחולים ומאמין כי היא
אמיתית. אין לבלבל את המושג האמנה עם המושג אמונה (למרות שבאנגלית הם נקראים אותו דבר). המושג אמונה קשור לשדה הדיון התאולוגי והוא בא לידי ביטוי בשפה בצורה כמו X מאמין ב - Y. לעומת זאת, הביטוי הלשוני של מושג ההאמנה הוא X מאמין ש - Y.
אמת מושג
האמת נקשר באופן הדוק למושג ההאמנה. האמנה יכולה להיות
אמיתית או שקרית. אם היא שקרית, אז ניתן לומר ש - X מאמין ש - Y אבל אי אפשר לומר X יודע ש - Y מכיוון שהשימוש הלשוני במילה ידיעה מניח את אמיתות ההאמנה עליה נסובה ... הוא בטוח - מכיוון שייתכן שאותו אדם לוקח סיכונים (ואז חסרה לו הצדקה). הצדקה דיאגרמת אוילר שמייצגת את הגדרת הידיעה כהאמנה
אמיתית מוצדקת. - תורת ההכרה בדיאלוגים של אפלטון - בעיקר במנון ותאיטוס - מופיעות מספר תשובות לשאלת הידיעה. אחת מהן היא כי ידיעה היא האמנה
אמיתית שיש לה הצדקה כלשהי, בין אם דרך הסבר או דרך הגדרה. מאז ועד שנות ה - 60 של המאה ה - 20 התפיסה כי ידיעה היא האמנה
אמיתית מוצדקת היא ההגדרה המקובלת לידיעה בפילוסופיה. לפי הגדרה זו,
אמת היא תנאי הכרחי לידיעה, אך לא תנאי מספיק. תנאי הכרחי נוסף לידיעה הוא הצדקה של האמנה. לדוגמה, אדם שחוצה גשר רעוע מכיוון שהוא מאמין שהגשר לא יקרוס, אך אין לו ... את החלמתו, וגם, הוא אכן החלים, ניתן לומר עליו שהוא ידע שהוא יחלים. מסיבות אלו, הוגדרה ידיעה כך: S יודע ש - P אםם: P
אמיתי S מאמין ש - P
אמיתי ל - S יש הצדקה להאמין ש - P. בעיית גטייר בשנות ה - 60 ערער אדמונד גטייר על הגדרה זו באמצעות דוגמאות נגדיות. ערעורו מכונה בעיית גטייר. גטייר טוען כי קיימים מצבים בהם אדם מחזיק בהאמנה שהיא גם
אמיתית וגם מוצדקת, ולמרות זאת האמנתו אינה יכולה להחשב לידיעה. גטייר מתאר מצב בו ישנם שני אנשים סמית וגונס, אשר מחכים לקבלת תשובה בנוגע לקבלה למקום עבודה. לשניהם יש ... אך סמית לא מודע לכך שלו עצמו יש גם 10 מטבעות בכיס. לבסוף מקבל סמית את העבודה. במצב היפותטי זה, האמנתו של סמית היא
אמיתית ומוצדקת (מכיוון שסמית יודע שהוא פחות ראוי לעבודה). למרות זאת, לפי גטייר, סמית לא יודע שהאדם עם 10 המטבעות בכיס יקבל את העבודה. הוא עדיין יהיה מופתע מאוד ... בראש הגבעה. בשל המרחק, היא לא רואה כי הסוס אינו אלא פסל. היא גם לא יכולה להבחין בכך שמאחוריו שוכב כלב. ההאמנה כאן היא
אמיתית ומוצדקת, אך איננה בגדר של ידיעה. הבעיה עוררה תגובות רבות במחצית השנייה של המאה ה - 20 ונחשבה לבעיה מרכזית באפיסטמולוגיה. בעקבותיה הציע רוברט נוזיק הגדרה מחודשת לידיעה: S יודע ש - P אםם: P
אמיתי S מאמין ש - P אם P היה שקרי, אז S לא היה מאמין ש - P אם P
אמיתי, אז S מאמין ש - P. לדעת נוזיק הדרישה השלישית פותרת את בעיית גטייר עבור הגדרת הידיעה. אקסטרנליזם ואינטרנליזם קיימת הבחנה בין אפיסטמולוגים אקסטרנליסטים לבין ... כמצב פסיכולוגי של היודע, יכולים להוות תנאים לידיעה. כך למשל, תגובתו של אקסטרנליסט לבעיית גטייר תהיה שכדי שהאמנה מוצדקת
ואמיתית תחשב לידיעה היא חייבת להיגרם בצורה הנכונה על ידי העובדות הרלוונטיות בעולם. הגרימה הסיבתית, שנמצאת מחוץ לנפשו של היודע, תחשב כתנאי ידיעה חיצוני. אינטרנליסטים ... בנוגע לעצם התכנותם של שני סוגי ידיעה אלה. אנליטי וסינתטי נראה שחלק מהטענות והמשפטים שאנו מכירים ויודעים זוכים להיות
אמיתיים מעצם ההבנה של משמעותם. הדוגמה המפורסמת לכך היא הטענה כל הרווקים אינם נשואים. כל מי שמבין את משמעות המילה רווק יודע שטענה זו היא
אמיתית בכל מצב. פילוסופים, מאז עמנואל קאנט, מכנים טענות כאלו טענות אנליטיות. הן נקראות אנליטיות מכיוון שהן זוכות לאימות מספיק בזכות ניתוח או אנליזה של המרכיבים ... אם נרצה לברר את נכונותה. קאנט גרס שטענות המתמטיקה והמדע הן טענות סינתטיות אפריורית. לדוגמה, הטענה 12 = 7 + 5 היא
אמיתית בהכרח (ומכאן אפריורית) אך מנגד, ניתוח המושג 12 אינו מספיק כדי לדעת שהוא שווה ל - 7 ועוד 5. מנגד, רבים ממבקרי קאנט טענו כי משפטי המתמטיקה הם אנליטיים ... נוצרת שרשרת הצדקות אינסופית, שהוא בתור יצור סופי לעולם לא יכול להכיר. שתי האפשרויות מובילות לכך שלא נוכל להשיג ידיעה
אמיתית ומכאן בעיית הקריטריון לידיעה. לאורך ההיסטוריה הבעיה הובילה לעמדות ספקניות. פתרונות אחרים הם בעיקרם מסדתנות קוהרנטיות ורגרסיה. מסדתנות על פי המסדתנות ... שהיא היא למעשה האמנה לא מבוססת. מעבר לכך, הגישה הספקנית שואלת האם ידע בכלל הוא מן האפשר ומסיקה כי לא ניתן לקבוע ערך
אמת לטענות, למרות שאלו לעתים מאופיינות בתור נשאיות של ערך כזה. במידה מסוימת, התייחסות עצמית אל טיעון הקריטריון פוגמת בגישה הספקנית. זאת משום שהספקן משתמש בבעית ...