בולימיה נרבוזה - מבואבולימיה נרבוזה - מבוא בולימיה נרבוזה (באנגלית: Bulimia nervosa, בעברית זללת) או בולימיה היא הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי זלילה שאחריהם נעשים מאמצי התרוקנות, לרוב באמצעות הקאות מכוונות, ולעתים באמצעות שימוש בחומרים משלשלים וחוקנים. הבולימיה היא הפרעה נפשית הנמצאת תחת קטגוריית הפרעות האכילה, כמו האנורקסיה נרבוזה, אך שכיחה ממנה פי כמה. חולי הבולימיה חווים סבל נפשי רב והם בדרך כלל בעלי הערכה עצמית ירודה ביותר. הסכנה הפיזית שמציבה הבולימיה פחותה מזו של האנורקסיה, משום שמשקל הגוף אינו יורד מאוד בתקופה קצרה. עם זאת, למחלה השלכות בריאותיות נרחבות, ביניהן התערערות איזון האשלגן בגוף, השיניים ניזוקות מהמגע התכוף עם חומצות הקיבה, סכנה לקרעים בוושט ועוד. בולימיה נפוצה בהרבה מאנורקסיה, וצורות קלות שלה מופיעה אצל קרוב לחמישית מהצעירות. מעריכים שהסיבות הפיזיולוגיות לבולימיה הן תפקוד לקוי של המוליך העצבי סרוטונין. טיפול תרופתי להפרעה זו הן תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI, אשר גורמות ... הסרוטנין במוח. תוכן עניינים: 1 רקע 2 שכיחות 3 קריטריונים אבחנתיים על - פי ה dsm 5 4 סוגי בולימיה נרבוזה 5 סימנים ותסמינים 6 נזקי המחלה 6.1 גורמים 7 דרכי טיפול 1 1 רקע: הבולימיה היא מחלה תזונתית - החולה צורך כמויות מזון גדולות בזמן קצר, ולאחר מכן מבצע פעולות היטהרות: הקאה (הנפוצה ביותר), ... הבולמוסי החולה מרגיש תחושות אשמה וחרטה בלתי נסבלות, בנוסף לכאבים פיזיים הקשורים לאכילה המופרזת. ההתקף הוא המניע לפעולות ההיטהרות. הפרעת האכילה מדווחת בספרות הרפואית החל משנת 1944. היא מאופיינת בהתקפיי אכילה בלתי נשלטים של כמויות מזון גדולות בפרק זמן קצר. התקפים אלו מתרחשים בסתר וביחידות כאשר בסופם מתרחשת התנהגות מפצה, שמטרתה היא מניעת עלייה במשקל. קיימים שני סוגי בולימיה הנבדלים בקיום או באי - קיום של הטהרות הגוף. כאשר סוג אחד הוא ללא הטהרות, המתאפיין בביצוע צום או ... מהמקרים מתקיימים בו זמנית מספר אמצעי היטהרות, שמספקים רגיעה זמנית ומזויפת בלבד. החרדה מעלייה במשקל היא המניעה את החולה בבולימיה להשחית את גופו ולגרום לעצמו במקרים הקיצוניים נזק בלתי הפיך. ישנו דחף עצום לשליטה המתעורר ברוב החולים, העומד בניגוד ... החולה למלא את עצמו במזון לעתים מקביל לניסיון להיות מלא ושלם עם עצמו מבחינות אחרות שאינן קשורות דווקא לאכילה. הבולימיה נפוצה בקרב כל המשקלים ומבני הגוף, רוב החולים במחלה דווקא נמצאים במשקל תקין ביחס לגילם ולגובהם. הבולימיה תוקפת גם חולי אנורקסיה, אותם חולים מאמצים דפוסי התנהגות בולמיים כדי למנוע עלייה במשקל או אף כדי לרדת במשקל. לעתים קרובות ניתן למצוא בעברו של החולה הבולימי סימנים המעידים על בעיות שונות בהתייחסות לאוכל, בסגנון ובהרגלי האכילה שלו שהיו קיימות לפני התחלת בולמוסי האכילה. שכיחות: בולימיה פוגעת גם בגברים וגם בנשים, אך נשים נמצאות בסיכון גבוה פי 10 ללקות במחלה בהשוואה לגברים. בשנים האחרונות עולה מספר הגברים והנערים המפתחים גם הם את המחלה. מחקרים עדכניים מעלים כי כ - 8% מכלל הנשים תחלנה בבולימיה בשלב כלשהו בחייהן. המחלה עלולה להופיע בכל גיל אך מתפתחת לרוב בגילאי 16 עד 40 (בממוצע מתחילה המחלה בגילאי 18-19). אמנם גם ילדים עלולים לפתח את המחלה אך אלו מקרים נדירים יחסית. 50% מהאנשים הלוקים בבולימיה הם אנורקטיים לשעבר. בולימיה היא הפרעת אכילה הגורמת ללוקה בה להתעסק במשקל גופו ובצורתו. הבולמים נוטים לשפוט את עצמם בחומרה על כל פגם שימצאו בעצמם, בגופם ... לעתים קשה להתגבר על המחלה מאחר שמעורב בה לא רק נושא התזונה אלא גם עניין הדימוי העצמי. טיפול יעיל בבולימיה עשוי לסייע לאדם להרגיש טוב יותר ביחס לעצמו, לאמץ דפוסי אכילה בריאים יותר ולהתאושש מסיבוכי המחלה. קריטריונים אבחנתיים על ... תלויה באופן מוגזם במשקל הגוף ובצורתו. 5.סימפטומים אלה אינם חלק מאפיזודה אנורקטית. קיים דמיון בין אנורקסיה (הסבר בהמשך) לבין בולימיה, אולם ההבדל ביניהם הוא בכך שבבולימיה אין הימנעות מאכילה. על - פי מדריך ה DSM-(הסבר בהמשך) ניתן לאבחן בולימיה באמצעות הקריטריונים הבאים: 1.מתבצעים התקפיי אכילה חוזרים של כמויות מזון גדולות, ללא שליטה עצמית על הפסקתם או הרכבם. 2.קיימת ... כפעמיים בשבוע לכל הפחות, במשך כשלושה חודשים. 4.החולה קובע את הדימוי העצמי שלו, על פי מראה גופו ומשקלו. סוגי בולימיה נרבוזה: קיימות שתי צורות של ההפרעה, הנבדלות בסוג ההתנהגויות המפצות המאפיינות אותן: בולימיה נרבוזה עם התנהגויות היטהרותיות (Purging type). אכילה התקפית המלווה בהקאות יזומות, שימוש במשלשלים, משתנים, חוקנים ואמצעים רפואיים אחרים. בולימיה נרבוזה ללא התנהגויות היטהרותיות (Non-purging type). אכילה התקפית המלווה בצומות ו/או בפעילות גופנית מופרזת, שבדרך - כלל אינה מלווה בהתנהגויות מפצות כהקאה ושימוש באמצעים רפואיים. סימנים ותסמינים: החולים בבולימיה יודעים להסוות את מחלתם, וחלקם אף מסוגלים להעביר שנים ללא ידיעת קרוביהם על המחלה. עם זאת, אופני התנהגות אחדים וסימנים ברורים לעין עשויים להעיד על הימצאות הבולימיה. הרגלי אכילה: אכילה מאופיינת בזלילות או אכילת מזון רב בזמן קצר, אכילה בסתר, הרגשת חוסר נוחות באכילה מול אנשים ... אנמיה, דום לב ומוות. גורמים: ישנם מספר גורמים המביאים להיווצרות ההפרעה ולהחמרתה כמו: תחושה ירודה של הערכה עצמית - הירידה במשקל מסייעת לאנשים אלו לשפר זאת. גורם ביולוגי - ישנם מחקרים הקושרים את כמות הסרוטונין הנמצא במוח, אשר תפקידו הוא קיום פעילות במערכת האחראית על התיאבון, כגורם לבולימיה. על פי מחקרים אלו פעולות האכילה והריקון מביאות לכך שהן מוסיפות על הפחתת ייצורו. לחץ נפשי - אנשים שחוו ילדות קשה, עברו התעללות מינית לאורך תקופה ממושכת, התמודדו עם מצבים מלחיצים בחייהם, יכולים ללקות בבולימיה. תורשה - ישנם מחקרים המעידים כי הסבירות שאדם יהיה לוקה בבולימיה קיימת במשפחות בהן יש היסטוריה של המחלה. דיאטה - דיאטה קיצונית, אשר מטרתה היא ירידה במשקל עלולה להתפתח לבולימיה, עקב הרצון לאכול וההקאה המגיעה לאחר מכן. גורמים תרבותיים - הלחץ התרבותי המעודד רזון מוביל לקשיים אישיותיים ופסיכוסוציאליים, דברים היכולים להשפיע על התפתחות הבולימיה בקרב הנשים. דרכי טיפול: ככל שהפרעות האכילה מאובחנות ומטופלות מוקדם יותר כך גדל הסיכוי להחלמה מהירה ותמידית. הטיפול הבסיסי כולל טיפול רפואי (הבודק את המצב הרפואי ... הביולוגי של התסמינים הפסיכולוגים המתלווים למחלה כמו עיוותי התפיסה, הכפייתיות בחשיבה ועוד, שבדרך כלל אינם מטופלים וכך לעתים חוזרות הפרעות האכילה. במקרים אחרים ניתן טיפול תרופתי, בדרך כלל בנוגדי דיכאון ממשפחת SSRI, הנפוץ והמוכר מביניהם הוא הפרוזק. החומר הפעיל בתרופה ... דחק פוסט טראומטית (PTSD), טורדנות כפייתית (OCD - Obsessive Compulsive Disorder), וכמו כן בבולימיה נרבוזה. ישנם כמה דרכי טיפול להפרעת האכילה בולימיה, טיפול התנהגותי - קוגניטיבי וטיפול באמצעות תרופות. על פי מחקרים היעיל שבהם הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי אשר דוגל ...