פילוסופיה של המדע
- מבוא... וכלכלה, ומדעי הרוח. יש הרואים בפילוסופיה של המדע אפיסטמולוגיה ואף מטאפיזיקה של המדע הממשי. הפילוסופיה של המדע שואפת לענות ולהסביר שאלות, כגון טבעם של קביעות ומושגים מדעיים, האופן שבו הם נוצרים, כיצד המדע מסביר, חוזה, ומשתמש בטבע באמצעות טכנולוגיה, ... חוזרים עליו מספיק פעמים, המידע שמגיע מהתצפיות והניסויים שלנו הוא הראיות שלפיהן הקהילה המדעית בונה את התאוריות אשר מנסות להסביר את חוקי העולם. תצפיות מחייבות תפיסה של המציאות, ולכן הן בעצמן פעולות קוגניטיביות. כלומר, התצפיות עצמן קבועות בתוך ההבנה ... גם אם הפרשנות שלהם משתנה. אינסטרומנטליזם: האינסטרומנטליזם טוען כי התפיסות, התאוריות והרעיונות המדעיים שלנו הם מכשירים נוחים על מנת להסביר, לחזות ולשלוט בחוויות שלנו. האיסטרומנטליסט יכול להכחיש את קיומם של ישים תאורטיים או להיות אדיש לשאלה האם ישים אלה ... תאוריה למושגים פשוטים יותר על מנת שנוכל להבינה. אנליזה הכרחית למדע, כמו לכל מעשה רציונלי אחר. בלתי אפשרי, לדוגמה, להסביר את התנועה של קליע ללא הבדלה בין כוח המשיכה, זווית הירי והמהירות ההתחלתית. רק לאחר אנליזה זו ניתן לנסח תאוריה מתאימה של תנועה. השימוש המסיבי באנליזה החל במאה ה - 17 עם ההסברים שפיתחו גלילאו גליליי ואייזק ניוטון לתנועה בליסטית על ידי פירוק התנועה לרכיבים. דבר זה היה מנוגד בתכלית לתפישת השלמות המדעית של אריסטו (שבה מהות הדבר לא נפרדת מהדבר עצמו, ולכן אי - אפשר להסביר דבר אחד באמצעות דבר אחר) ששלטה בכיפה המדעית באירופה (בגלל הכנסייה הקתולית) עד לתחילת הרנסאנס. גורג ברקלי ודייוויד יום ... כי ניתן ליישם את החקירות המדעיות בכל תחומי המחקר. מאורע היסטורי יוכל להיות מוסבר באמצעים פסיכולוגיים וסוציולוגיים, אותם ניתן להסביר על ידי הפיזיולוגיה האנושית, שאותה ניתן להסביר על ידי פיזיקה וכימיה. המאורע ההיסטורי עבר רדוקציה למאורע פיזיקלי. אפשר לומר כי המאורע ההיסטורי לא היה אלא המאורע ... על מנת לתאר את ההנחה כי ניתן להפעיל רדוקציה שכזו. הוא טוען כי רדוקציה כזו היא מדע גרוע, המחפש הסברים נאים, במקום הסברים שמועילים לחזות תופעות טבעיות. כנגד הרדוקציוניזם התאוותן ניתן לטעון, שכמות המידע הגלומה במערכת סגורה גדולה יותר מכמות המידע שניתן ...