... למעשה החוויה של המוח שלנו מבפנים, מחוץ למערכת האורגנית האנושית והתפיסה שהיא מקנה לנו, העולם ריק מהגדרות, האובייקט מחייב את הסובייקט. "אם עץ נופל ביער, ואף אחד לא שמע, האם הוא ... כל דבר שאנו רואים בחוץ הוא למעשה גם פנימי, במובן שהדרך שבה אנו תופסים וחווים אותו תלויה לגמרי בתפיסת המציאות הסובייקטיבית שלנו אותו. כאשר האדם נאחז באלמנטים שהם לכאורה חיצוניים שהם ברי חלוף, הוא מהמר ... תלויה בדבר היא התוצאה הטבעית של חוסר היאחזות, שתכליתה היא שינוי התפיסה של האדם הבוגר, לתפיסה אשר דומה לזו של פעוט \ ילד, שאיננו באופן טבעי נאחז בדברים, כיוון שעוד לא למד כיצד. אנסה להסביר זאת כך, ... להתרחש רק לאחר שהתרחש שינוי מהותי בתודעתו של האדם, שמהותו היא שתפיסתו של "האני" של האדם התרחבה, וכאשר הוא אומר אני, הוא איננו מתכוון רק למה שנמצא בגבולות עורו ובשרו, אלא לכל ...

... מסווה של עליונות אינטלקטואלית, כמו הגרמנים הנאציונל - סוציאליסטים והרוסיים הבולשביקים, משליכים תפיסה זו על היהודים. ...

... על היצר של הגבר עצמו. (מלבד אותו משפט המרשה לו ללבוש שחורים ולמצוא פורקן רחוק מהבית) חולשת דעת יש לו והוא המפותה התמידי. אחד המפגשים המרתקים בין שתי תפיסות עולם הייתה זו של הרב קוק. הוא הגיע מעולם סגור ביהדות מסוג אחד לארץ חדשה שם ...

... מעשית לפיתרון בעיות, מתמיד בעבודתו, בעל כושר מתמטי, חשיבה מופשטת ואנליטית, כושר טכני ותפיסה מרחבית. סביבת עבודה המתאימה לו ביותר היא בתחום ...

... אותו. מקורותיו השנאה עלולה לנבוע מפחד (מוצדק או לא) מרגשי נחיתות, מפגיעה עזה של אדם או קבוצה, מתפיסות שליליות כלפי אותו עצם או דבר מה הקשור בו. השנאה עלולה להתעורר כלפי הזר והאחר, שהתנהגותו לא מובנת, מוזרה ואף מפחידה. שנאה יכולה להיות קשורה בדעות קדומות, ... טז) מורחבות השנאות האלוהיות לשש: יהירות, רמייה, רצח, חרישת רע, הזדרזות להרע והפחת כזבים. בעקבות תפיסה זו ישנה הכוונה לשנוא רק את הרע ולאהוב את הטוב: "שנאו רע ואהבו טוב". משורר תהילים מציין כי הוא שונא שנאה עזה וגדולה את משנאי ה': "הלוא משנאיך יהוה אשנא ... של החברה, והניכור והדחייה יוצרים עוינות. לעתים רבות האינטלגנציה החברתית בזה להמוני העם, ולתפיסותיהם ומנהגיהם שאף מכונים בפיה בשמות גנאי רבים (המוני, רחובי), ושופכת שמן למדורה. חז"ל עמדו על העוינות ההדדית שהייתה קיימת בתקופתם בין הבורים לאינטלקטואלים ... היא שנאה לא עניינית שבה אדם שונא אדם אחר או קבוצה ללא כל סיבה מעשית, רק בשל העובדה שיש לו או להם תפיסה אחרת ששונה משלו, או בשל העובדה שהם שייכים לקבוצה אחרת משלו. חז"ל ציינו במסכת יומא (דף ט עמוד ב) כי בית המקדש השני חרב רק בשל שנאת החינם שהייתה קיימת בו בין ...

... קשר בין דברים תמיד גדלנו להאמין בקשר של סיבה תוצאה בעולם שלנו. אבל האם ההסתכלות הזאת נכונה? נניח שיום אחד הבוס שלך תופס אותך ישן במקום העבודה ואז הוא מעיר אותך ומפטר אותך. האם זה כי נרדמת במקום העבודה? אולי? או אולי הוא תכנן לפטר אותך באותו יום בלי קשר בגלל משהו שאמרת לו אתמול. אולי היו ...

... ללמוד את השפה את מה שנהוג פה ובד בבד כאבתי את המעבר הזה ארצה את הפרידות הקטנות מכל מה שהכרתי לפעמים זה היה תופס אותי בעצב דווקא בדברים הכי קטנים בהרגלים האלו שנותנים לך הרגשה של בית, של שייכות בלחם, בשוקו, בנוטלה שאז עוד לא הגיע לארץ ...

... אל הכותל, תוך נענועי גופם לפנים ולאחור. מראה עלוב של בני - אדם, נושאי עבר ללא הווה (ע' 195). את הטיול הרגלי הזה עשה בשבת עם הנציב העליון: עשיית היכרות עם הרברט סמואל. נימוסים אנגליים. השכלה גבוהה, רב - צדדית. תפיסת - חיים אצילית, מרוככת ע"י הומור. הבן [לימים סר אדווין סמואל, מייסד רשות השידור] עדין ולא מרשים במיוחד, כלה [הדסה, בתו של המילונאי יהודה גור] עליזה ומחוספסת עם ילדון נחמד ...

... - מיתוס ההרפייה מתפיסות קיימת הגישה הרוחנית שלפיה יש חשיבות עליונה ללהרפות מכל התפיסות, מהלוגיקה ומהשכל, ומי שלא עושה זאת ו\או חי כך לא מבין דבר ובטח שלא את האמת לגבי טבע המציאות. תרגולים מדיטטיביים שונים הן דוגמה ... קשר בין המצב המנטלי של האדם לבין "הכרתו בטבע המציאות" - מצבים תודעתיים לא מעידים על דבר מלבד על הקיום שלהם. הקונספט של "להרפות מכל התפיסות בתור הדרך לאמת לגבי טבע המציאות" הוא רק מסקנה שגויה אליה הגיעו בני - האדם, לא אמת נשגבת שמביאה להכרה באמת עוד יותר נשגבת. ההבנה הנשגבת היחידה בכל הסיפור היא זאת שלומדים בכל פרק ראשון של ספר בפסיכולוגיה: שתפיסה היא רק תפיסה ושמטרתה היא לאפשר לאדם לתפקד במציאות. 2- הגישה מהווה בעצמה מסקנה לוגית. מי שמקבל את הגישה הזאת וחי לפיה עושה זאת בעקבות הסקה ... או פחות מודעת שבזכות הגישה הזאת יש לו פחות חרדה ויותר נוח לו לחיות עם המציאות, שהיא מטבעה איננה כרצונו. 3- אין דבר כזה להרפות מכל התפיסות. בני - אדם לא יכולים להיות נטולי תפיסות כל עוד יש להם מוח פעיל. להיות נטול תפיסות שקול ללהיות במצב קשה של מחלה ניוונית של המוח - לא לזהות אנשים, לא להיות מסוגל לאכול בעצמך ובטח שלא להיות מסוגל לדבר עם אחרים ולשכנע אותם שדווקא זאת היא הגישה היעילה ביותר לחיים מתוך כל הגישות הקיימות. 4- הרפייה מתפיסות לא שקולה לרכישת ידע מוחלט לגבי האמת. ככל שרוצים להגיע לרמת וודאות יותר גבוהה צריך לאסוף יותר מידע, לא פחות מידע, מעצם הגדרת הוודאות כאחיזה בידע מושלם ללא טעויות. להיות נטול תפיסות זה לא להיות בוודאות, אלא להיות ללא היכולת להיות באי - וודאות. דרך אחרת להסתכל על זה היא שלשנות את רמת ההפשטה בה מסתכלים על הבעיה לא משנה את הוודאות לגבי רמת ההפשטה המקורית. להיות נטול תפיסות ברמת אבסטרקציה מאוד נמוכה או מאוד גבוהה זה לא להיות בוודאות לגבי רמת האבסטרקציה הבינונית. 5- להסיק לוגית שעדיף לא להסיק לוגית ... ולנטוש את כל הידע המדעי מחזיר אותך כמה אלפי שנים אחורה בזמן, ושם אותך במצב של דיסוננס קוגניטיבי מתמיד שבו המציאות כל הזמן יורדת על התפיסות שלך: שלל אמצעי התקשורת, התאורה ברחובות, המזון שאתה אוכל ואפילו הבגדים שעליך - כולם לועגים על הגישה הנאורה שלך של להרפות מהשימוש בשכל כאמצעי להגיע לאמת לגבי המציאות. אגב, בנות היענה לא טומנות את ראשן בקרקע, גם זה רק מיתוס. מטרת הפוסט הזה היא לנפץ תפיסות מעכבות. אם עולה במישהו התנגדות לגבי תוכן הפוסט זאת אשמתם של שלל מנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים שהאדם ניחן בהם. זכרו שהאמת לא חייבת ...

... נכנסו לשוק תרופות חדשות לטיפול בבעיה קשה זו, שנדמה כאילו הולכת ותופסת תאוצה יותר ויותר בכל שנייה שעוברת. לתרופות ... לוקח הרבה פחות זמן להתחיל להשפיע. היום הפרוזאק נחשבת כתרופה ישנה, את מקומה תופסות תרופות בעלות פעולה דומה, אך עם פחות תופעות ...