... במצב, כבר כרגע אין לך רצון. כנ"ל אם תבין שכבר כרגע אתה לא קיים, אז מה שייך לשאול האם קיימת אפשרות שלא תהיה קיים. יש כאלה שנדמה להם, שדימיונות ומחשבות לא
תופסות מקום והן לא "קיימות", אבל האדם צריך לזכור שיכול מאד ... שלהם תקף בדיוק כמו הקיום של כל דימיון או מחשבה, וגם הדימיון הוא אפשרי המציאות, כלומר הוא "יש" שיכול גם להיות איננו. ויש כאלה שמוכנים לקבל את זה שהמחשבות שלהם
תופסות זמן, אבל לא מקום, אבל כל מה
שתופס זמן
תופס גם מקום, כי בלי זמן אין משמעות למקום ובלי מקום אין ... וזמן, כי לפני הבריאה לא הייתה אפילו הפרדה בין "להחליט" ל"לא להחליט" לא היה רצון מוגדר, לא הוגדרו יכולות, ואפילו אלוהים עוד לא הוגדר כבורא, שגם זה עצמו צמצום
שתופס מקום. כי כדי ליצור אפשרויות, צריך ליצור גם מקום ... המחשבה על האפשרויות מפנה מקום בתוך מחשבתו של החושב, והחושב נפרד ממחשבתו, שגם זו נפרדות, כי כשיש רק ישות אחת אין הפרדה בין החושב למחשבה וכו'. לכן גם אפשרויות,
תופסות מקום וזמן, לאו דווקא מקום וזמן חומריים, אבל מקום ... כל השאלות, כגון מי ברא את העולם והאם יש חיים אחרי המוות וכו'. ובאמת אם האדם קיים, אז הוא יכול להיות לא קיים וממילא קיומו הוא רק אפשרות ולא מחויבת, כי
בתפיסה כזו הכל אפשרי, לא רק שאי אפשר להתחייב שתהיה קיים ... הצמצום ולחזור למהות שאותה האדם לא יכול לאחוז בשכלו, כי הוא מפריד אותה מהצורות. ויוצא שבעקבות ההפרדה בין המחויב לאפשרי, האדם אף פעם לא יכול להגיע למחויב, כי
בתפיסה הזו תמיד יש לכל דבר הפך וכל דבר הוא אפשרי המציאות. ... או שאין אלוהים, כי אם אלוהים נמצא רק בשכבה הפנימית, זה אומר שהשכבה החיצונית לא מתהווה מאלוהים, וזה אומר שאלוהים הוא עצמו שיכבה חיצונית. מצד שני, גם
בתפיסה שיש שיכבה חיצונית ופנימית, ויש צורה ומהות שהיא עצמה ...