חקירה עצמית - התבוננות עצמית - מודעות עצמית - 1... יש פה בעצם 2 סוגיות דבר ראשון אני מבקר לשלילה בן אדם שמחפש להימנע מעימות אפשרי, ולדעתי הוא כביכול צבוע מכיוון שהוא מרגיש וגם חושב דבר אחד, אבל מתכחש לזה עקב הפחד מהתגובה של עצמו, ולכן נאלץ להציג את ההפך. הנחה: יש דבר כזה בן אדם צבוע. הנחה: בן אדם צבוע זה רע. ביאור: נניח שאכן יש דבר כזה בן אדם צבוע, ונניח שלהיות בן אדם צבוע זה אכן רע. אבל זו לא באמת הבעיה האמתית, מכיוון שאני גם מניח שיש דבר כזה זונה ושגם להיות ... אני לא מבקר לשלילה אנשים, כל עוד אני מניח שאני יכול להרוויח תועלת מאנשים. (שזה בדיוק המשמעות של להיות צבוע) אז יהיה חכם קודם כל להבין מה ההגדרה של בן אדם צבוע בכלל לפני שנמשיך. ההגדרה של בן אדם צבוע: בן אדם צבוע זה בן אדם שכן מבקר לשלילה אנשים אחרים, כל עוד הוא מניח שאין לו תועלת מהאנשים האלה, אבל ברגע שבן אדם שאני קורא לו צבוע כן מניח שיש לו תועלת מהאדם שהוא מבקר לשלילה, אז הוא שם את הביקורת השלילית שלו בצד, על מנת ... שאם אני אהפוך לבן אדם אמיתי לגמרי, אבל תוך כדי אם אני אמשיך לבקר אנשים אחרים על כך שהם צבועים, אז דבר ראשון זו הוכחה לכך שאני עדיין לא אמיתי לגמרי בעצמי מכיוון שאני מייחס חשיבות לכך שהם צבועים. זה דבר ראשון. כי גם אם אני כן מניח שהם צבועים אז אני לא אמצא משמעות להתעסק בשיפוט של התופעה הזאת וזה מכיוון שהתופעה הזאת לא יכולה לפגוע בי בשום דרך. ודבר שני גם אם מבחינה תאורטית אני אהיה אמיתי וכן אשפוט אחרים על זה שהם צבועים, אז אני אשפוט 80% מהאנשים מכיוון שרוב האנשים הם לא אמיתיים מכיוון שהם לא מבינים את האמת על המציאות. ולכן ממילא להעביר ביקורת על אנשים צבועים זה לירות לעצמי ברגל, וזה צבוע לבקר אנשים על כך שהם מחפשים תועלות מכיוון שהמוח של האדם מתוכנת לחפש תועלות, והמשמעות הנסתרת מאחורי כל דבר ... בשלמות. ולכן אין ולא יכולה להיות שום הצדקה להאשים / להעביר ביקורת על בן אדם על כך שהוא כביכול צבוע כי בן אדם הוא לא צבוע אף פעם, האדם ממילא אמיתי מכיוון שהוא בעצמו לא מודע לכך שהוא צבוע בדיוק כמו שאני הייתי צריך להתאמץ על מנת להבחין בצביעות שלי על מנת להשלים איתה. אני גם צבוע בכל רגע ורגע עד שהגעתי לשלמות עצמית. ועד שאני לא אבין את האמת המוחלטת על כלל האנשים לפחות אז אני עדיין נחשב לצבוע ממילא. ולכן כולם צבועים ממילא, וכולם גם לא צבועים ממילא מכיוון שכולם מחפשים את אותו הדבר והוא שלמות עצמית והם פשוט מחפשים איך להגיע לזה ולא יודעים איך. מסקנה: הבעיה האמתית היא לא באנשים צבועים, אלה בזה שאני עלול להיפגע מכך שאנשים אחרים הם צבועים. והחשש האמיתי שלי מאנשים צבועים טמון בכך, שאני נפגע בעצמי מכך שאני צבוע ולכן אני מניח שאני אפגע גם מהם. אז אני פוחד בעצם להיפגע מהצביעות שלי. ואם רק אני אפסיק לבקר את עצמי לשלילה על כך שאני בעצמי צבוע מתוך הפנמה שאני לא צבוע אלה אני פשוט מחפש להרגיש שלם עם עצמי, אז אני אפסיק גם לשפוט אנשים אחרים על כך שהם צבועים ואז המילה הזאת ממילא מאבדת משמעות ואין שום אפשרות להתעסק בה בכלל ולכן אני עושה אך ורק את מה ...