... מהמידע השרוע לפניו, וכך יתאפשר להשם להוציא את כוונתו הבסיסית אל הפועל, ולתת לאדם את הכמות הרבה ביותר (האין - סופית) מהמידע שהעמיד לרשותו. בחיבורי האחרון גוף
ונשמה עמדתי על שאלת מידת הנתינה של השם יתברך מזווית אחרת: תהיתי, מדוע החליט השם יתברך לגלות לנו, לאדם, ... לא תדע למי נתת, וכל זאת במטרה לחסוך מהנזקק את התחושה המביכה המעיקה של קבלת נדבה - של קבלה בחסד... והלא מטרת השם יתברך היא שהאדם יקח ממנו בזכות - לא בחסד... בגוף
ונשמה הצבתי עוד משענת טכנית התומכת באותה התהייה - וכי מדוע לא בחר השם יתברך לתת לנו בסתר, ולהסתיר ... בדיוק? איננו יודעים... אנו נכנסים אל שלב תמהוני זה ללא שום סיבה ראויה... הבעיה האמיתית היא התירוץ שאנו עמלים עליו כאשר נכנסים לשלב תמוה כזה - הרי אנו אנשים בעלי
נשמה ורצון ואינטלגנציה, לכן היינו חייבים לתרץ את ישיבתינו ללא מעש בפינת הרחוב, בתירוצים מתירוצים ... עוני של גימלאים - או ללכת על פעולת עוקץ מתוחכמת אחת, ולעשות דרכה את כל החיים? ויש גם באמצע: לא להיות פושע של ממש - אך גם לא חמור ממש של עבודה, מצאת החמה עד צאת
הנשמה... ניתן לקחת את הנתיב האמצעי, ללכת אל העסקאות הפוריות שהקירבה לכתובת הנכונה מניבות אותן בשפע, ... שעיבד השם יתברך את המידע והתאים אותו לקיבולת האדם לטבעו ולסטנדרטים שלו, לקח את האדם המושלם, היינו את הגוף האנושי האינטלגנטי בעל המוח החושב, שזווג מבעוד מועד עם
הנשמה - האחראית לתכונת הרצון שבאמצעותו ניתן להפיח תוכן בבחירה החופשית, ושם את האדם המושלם הזה בגן - ... הזאת, יש לעשות סדר חוזר בדברים, ולנסות ולשחזר את שרשרת המידע שבידינו, אודות תיעוד הדברים עד עכשיו. כפי שהזכרתי, יצר השם יתברך בשלב הראשון את האדם כגוף אנושי נטול
נשמה, ולאחר מכאן נפח בו את
הנשמה - מתוך סיבות מוגדרות שעמדנו עליהן לעיל. הבה ניקח מצב היפוטתי - את הגוף האנושי נטול
הנשמה, ונניח אותו בגן - עדן - בגן המידע האין - סופי: מהו יעשה עם המידע הזה? גם בשאלה הזו נגעתי בהרחבה בגוף
ונשמה, והיגעתי למסקנה הזאת: גם האדם הזה נטול
הנשמה, יעבד את המידע השזור לפניו בגן - עדן, כי יש לו מוח ויכול להשתמש בו. השאלה היא, לאיזו תכלית ישמש אותו המידע, לאיזו מטרה ישתמש במידע הזה? והתשובה המתבקשת היחידה היא: למטרת שרידותו. המידע כמהות הוא דבר טוב, והישות הזאת נטולת
הנשמה תקבל את המידע כמהותו ותשאף להמשך קיומה בצל המצב הרצוי הזה, היא תפעל להמשכיות המצב הרצוי הזה, זהו ... החיים המנוי עליו כל עולם החי, גם הבהמה פועלת להמשך שרידותה במסגרת המנגנונים הנתונה להם, אולם ניתן להניח שהמנגנון האינסטנקטיבי הזה יפעל ביתר - שאת אצל האדם נטול
הנשמה, כי לאדם הזה יש מוח פעיל שיכול להשתמש בו בשביל לפתח את המנגנון הזה. האדם נטול
הנשמה יעבד איפוא את המידע השזור לפניו, במטרה תכליתית אחת מוגדרת: המשכיות המצב הקיים, וזו הנאה גדולה שיכול האדם להפיק מגן - עדן, אולם השם יתברך ביקש כאמור לתת לאדם הזה עוד יותר, ולכן הוא נפח בו את
הנשמה - האחראית לתכונת הרצון, ובאופן הזה יכל האדם לפתח את מנגנון השאיפה, ולשאוף לעוד מידע ולעוד מידע ...