... המידות - מבוא תיקון המידות הוא תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות
הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר. המקור למושג מצוי בתורה, ועתה ישראל מה ה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה אלהיך בכל לבבך ובכל
נפשך. (דברים, י, י) הביטוי ללכת בכל דרכיו שגם נמצא בתפילת שלמה המלך (מלכים א, ח, נח) - מבואר ככולל את תיקון המידות והטיית הרגשות לדרכים מתוקנות וראויות. ... והכרחי להביא את האדם לידי המיצוע במידותיו. כך סובר הרמבם. אצל רבים ממחברי ספרי המידות המוטיבציה לחקירת מבנה
הנפש ותיקון המידות הייתה במטרה לסלול דרך להגיע למדרגות רוחניות גבוהות של רוח הקודש ונבואה, כנראה בעקבות דברי חזל שטענו שהנביא צריך להיות מושלם בשכלו ומידותיו ... לאדם לדבוק במידות טובות (ובמיוחד במידותיו של האלוהים) ולעשות צדקה ומשפט, אין בהם משנה סדורה, או ירידה לחקר
הנפש, אלא התוויה כללית של רכישת מידות חיוביות כמו אהבה, נדיבות, צניעות ודבקות באמת, לעומת עזיבת והדחקת מידות שליליות כמו שנאה, נקימה ונטירה, חמדנות, עצלות, ... שאינן ראויין לאכילה כגון העפר והפחם, ושונא המאכלות הטובים כגון הפת והבשר. הכל לפי רוב החולי. כך בני אדם
שנפשותיהם חולות, מתאוים ואוהבים הדעות (=המידות) הרעות, ושונאים הדרך הטובה ומתעצלים ללכת בה, והיא כבידה עליהם למאד לפי חליים. וכן ישעיהו אומר באנשים הללו ... לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר, ועליהם נאמר העוזבים ארחות יושר ללכת בדרכי חושך. ומה היא תקנת חולי
הנפשות? ילכו אצל החכמים שהן רופאי
הנפשות וירפאו חליים, בדעות שמלמדין אותם, עד שיחזירום לדרך הטובה, והמכירים בדעות הרעות שלהם ואינם הולכים אצל החכמים לרפא אותם, עליהם אמר שלמה חכמה ומוסר ... הלכות דעות ב א לצד התעסקותם הרבה של חכמי ישראל, בהלכה, בהגות ובפרשנות תנך, מעטים הם הספרים הקשורים לתיקון
הנפש ועל עובדה זו עמדו בספריהם רבנו בחיי והרמחל. חכמי ישראל בימי הביניים וליתר דיוק בתקופת תור הזהב בספרד בין המאות התשיעית וה - 13 פרסמו מספר חיבורי יסוד הנוגעים לעניין כמו הספר תיקון מידות
הנפש המיוחס לרבי שלמה אבן גבירול (על פי חמשת החושים), שמונה פרקים חיבורו הידוע של הרמבם שמהווה מבוא לפירושו על מסכת אבות, והמספיק לעובדי השם חיבורו של הרב אברהם בן הרמבם. חכמי ימי הביניים ניסו להבין ולהתחקות אחרי מבנה
הנפש, על מנת לפעול למען תיקון האדם והבאתו לידי מדרגת הנבואה. רבנו בחיי בספרו הידוע חובות הלבבות, שבו הוא מפנה את תשומת הלב לתורת המצפון המוזנחת כדבריו, מחלק ... שערי קדושה של רבי חיים ויטל תלמיד הארי, שבהקדמתו הוא כותב שבידי הנביאים ויורשיהם הפרושים הייתה החכמה של זיכוך
הנפש, אך שברוב הימים והדורות נתמעטו הלבבות והידיעות, ונסתם כל חזון, ולכן הדבר מניע אותו לחבר את הספר. בסוף תקופת הרנסאנס יצר המהרל בחיבורו המקיף נתיבות עולם, מיפוי מיוחד של תכונות
הנפש, בו סיווג 32 תכונות
נפש חשובות והגדרת התכונות (לב נתיבות חכמה), מהותן וההבדלים ביניהן, לאור דברי חזל. לאחריו יוצא הרמחל בספרו המפורסם מסילת ישרים בו הוא קובע סדר בשכלול המידות ... כמו המושל במדינתו, צריך לתת לכל יושביו את לחם חוקם וסיפוק צורכיהם, ולנהוג בכולם בצדק. ובכך למצוא איזון בתכונות
נפשו, כך שכל כוח ורגש יהיה במידה הראויה, ויקבל את הביטוי הנדרש במקום ובזמן הנכון, תוך ריסון כל הפרזה וחריגה, ובדבריו: החסיד הוא הוא המושל, שהרי כל חושיו וכחותיו
הנפשיים והגופניים סרים אל משמעתו, והוא מנהיג אותם הנהגה מדינית ממש, כמו שנאמר ומושל ברוחו מלוכד עיר והוא האיש הראוי לשלוט, כי אלו עמד בראש מדינה היה נוהג בה בצדק, כשם שנהג מנהג צדק בגופו
ובנפשו. על פי ריהל אדם הנוהג בדרך הזו, כאשר הוא נצרך לבצע איזו מטלה (ובמיוחד בתחום הרוחני), הוא ימצא את כל כוחותיו נשמעים לו, ממהרים להענות לקריאתו, עושים ככל ... במדרגה האלוהית, העומדת למעלה מהמדרגה השכלית. הרמבם: הרמבם קבע בהקדמתו לפירוש מסכת אבות המכונה שמונה פרקים, כי
נפש האדם היא אחת, ויש לה ביטויים רבים, ולכן חיוניותה של
הנפש האנושית מתפשטת על כל שיעור קומתו של האדם, ולכן הכוח הביולוגי של האדם נבדל למשל מהכוח הביולוגי של החמור. עוד קבע עניין עקרוני, שמצוות היהדות למעשה הם ... והגיע לפסגת ההשגה האנושית, ללא כל חיץ בינו לבין ההארה האלוהית. עוד קבע שאדם שמידותיו אינו מתוקנות נחשב לחולה
נפש, ותקנתו הוא שילך לחכם, רופא
נפשות שילמד אותו כיצד לתקן את מידותיו, בדיוק כמו שאדם שחולה בגופו, הולך לרופא שנותן לו תרופה לרפא את גופו. רבנו בחיי: ואמרו על אחד החכמים, שהיה יושב ... - כלומר האל - את הלב רוצה). הוא טובע את המושג אחרי המעשים ימשכו הלבבות, וקובע כי המעשים מטביעים את חותמם
בנפש האדם, אם לחיוב ואם לשלילה. עוד הוא קובע שהאדם זקוק ללהיטות ורצון עז למען תיקון מידותיו, כי שינוי מההרגלים שנטבעו בו, מהווה מאמץ קשה לאדם, והוא משול כפי ... מפניו, מגדלותו ומכך שיעבור על מצוותיו ויפגום בארמונו של האל. הרב חיים ויטל: והנה עניין המידות הן מוטבעות באדם
בנפש השפלה הנקראת יסודית, הכלולה מארבע בחינות, הדומם והצומחת והבהמית והמדברת. כי גם הן מורכבות מטוב ורע, והנה
בנפש הזה תלויות המידות הטובות והרעות, והן כיסא ויסוד ושורש אל
הנפש העליונה השכלית, אשר בה תלוויין תריג מצות התורה כנזכר לעיל בשער ראשון. ולפיכך אין המידות מכלל התריג מצות, ואמנם הן הכנות עקריות אל תריג המצות בקיומן או בביטולם, יען כי אין כוח
בנפש השכלית לקיים המצות על ידי תריג איברי הגוף אלא באמצעות
נפש היסודית, המחוברת אל הגוף עצמו, בסוד (ויקרא יז יד): כי
נפש כל בשר דמו
בנפשו הוא, ולפיכך עניין המידות הרעות קשים מן העברות עצמן מאד מאד. הרב חיים ויטל, שערי קדושה א ב הרב חיים ויטל קבע כי
הנפש שממנה המידות היא הבסיס, התשתית והמכון לנשמה, רוחניות האדם וקיום המצוות, ולכן ישנה חשיבות רבה ביותר לתיקון המידות, יותר מאשר קיום מצוות, מכיוון שעל יסוד ... קלה בעיניו. הוא ניסה למפות את ארבע המידות העיקריות במקביל לארבעת היסודות שהיו נהוגים בזמנו. כך הוא סבר שיש
בנפשו של האדם ארבעה יסודות רעים וטובים, וכנגדם מידות רעות וטובות: מיסוד האש מגיעות הגאווה והכעס שהן מידה אחת ותולדותיהם, הקפדנות, בקשת השררה והשנאה וכנגדם ...