... לשם כך היו מוכנים הקיבוצניקים לחיות בצמצום ולעמוד בקשיים פיזיים ופסיכולוגים. התינוקות
שנולדו באותו זמן לחברים בקיבוץ לא ממש התאימו למציאות הקשה שבה נאלצו החלוצים לחיות. מגורים באוהלים, עבודה קשה במשך היום, לנהל חיי חברה פעילים ולשמור בלילות. ... לרחם באופן פיזי. מחקרים על יתומים שנעשו לאחר מלחמת העולם השנייה הראו כי תינוקות שאך
נולדו וקבלו מספיק אוכל, מספיק מלבושים חמים אך לא קיבלו מספיק מגע אנושי, מתו פיזית או במקרים מוצלחים יותר רק התנתקו רגשית וחוו מוות רגשי. ההתנתקות הרגשית היינה ... מדוע שלא יעבוד כך גם אצל התינוק? הערה: הדברים הכתובים עד כאן נכונים גם לגבי תינוקות
שנולדו מחוץ למסגרת הקיבוצית, ההבדל מתבטא בעוצמת ההלם ועומק הפגיעה כתוצאה מהניתוק הטוטאלי מהאם שחוו בני הקיבוץ. מה יכול היה לקרות לבני קיבוץ? ההבדל בין ילדים שחוו לינה משותפת לאחרים הוא בעקביות של ההמשכיות והטבעת הכאב הרגשי. כל אדם
נולד, וכל אדם חווה את תחושת ההפרדה בינו ובין האם, אך אם לגבי שאר העולם ההורים יכולים לצמצם את הנזק ולהקטין את עוצמת הפגיעה עי מגע קרוב עם התינוק והיענות מהירה ... הללו אלא גם להבין את המשמעות ואת ההשפעה של אותה התנסות על חיי הבוגרים. אני, כדוגמה,
נולדתי למשפחה שמאד מאד חיכתה ורצתה בי, אך החוויה הראשונית של חיי הייתה חוויה של דחייה, הכיצד? אימי שהייתה בת יחידה במשפחתה תמיד רצתה אחות קטנה. בזמנו לא הייתה אפשרות לדעת מראש את מין
הנולד, לכן כאשר האחות מסרה אותי לאימי, רגע לפני השמחה על בואי לעולם צצה ועלתה האכזבה של אימי מכך
שנולדתי בן ולא בת. חלק אחד בי קלט את האכזבה והסיק את המסקנה, אם לא רוצים אותי בעולם אסתדר לבדי, ובאמת בחיי הבוגרים הייתי הרבה פעמים במצב של זאב בודד. מסקנה זו על ...