ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 2... הניסיון לתפוס את האדם האחר במלואו, כפי שהוא באמת קיים, מבלי לקחת שום דבר כמובן מעליו, דורש מצד אחד מהמטפל לנתק את דפוסי ההנחות המוקדמות לגבי השקפת עולמו או מצבו של האחר ומצד שני, את מחויבותו של הקליינט להבין ... הדבר שהקליינט מביא למפגש וליצור מרחב, אליו יוכל הקליינט ליצוק כל דבר אותו הוא חפץ לחשוף (Cohn, 1997). מבחינת המטפל האקזיסטנציאליסטי, זו הדרך המסוימת של הקליינט להיות עם הקיום, עם הסתעפויותיו, השלכותיו ועומקו, שהיא תחת המבט הבוחן (Van Deurzen - Smith, 2002). יתרה מזאת, המטפל מכיר בכך שהקליינט לא ימצא דבר במידה וילך בעקבות מערכת העקרונות אותן הוא (המטפל) מציג, אלא רק במידה וייתן לעצמו להיות מאותגר על ידי התנסויותיו החדשות, כפי שהן מתרחשות בכאן ועכשיו שבטיפול ובחייו (Van Deurzen - Smith, 2004). מכאן, שהתמקדותו של המטפל במפגש תהיה מכוונת לחקירה המיידית של התנסות האינדיבידואל (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004). חשוב להדגיש, שהמפגש מבטא דיאלוג ולא מונולוג המנוהל על ידי המטפל או הקליינט (Boeree, 2006). מערכת יחסים זו הדדית וכפי שיוצג בהמשך, ישנה חשיבות גם להבהרת התנסותו של המטפל. עם זאת, תרומתם שונה והדגש הינו על הבהרת סיפורו של הקליינט (Cohn, 1997). נאמר שאופייה ההדדי, הרגעי והישיר של ... המהותיות של הקיום ומעורר אותו למצוא את עצמו ביחס לשאלות הקיומיות הגדולות שבחיים (Jacobsen, 2008). אם כך, תפקידו של המטפל יהיה להקשיב עד כמה שאפשר, להאזין באופן שאינו בררני ולהגיב על ידי שאלות והערות, בכדי להבהיר את התכנים אותם ... תיאורו האוטנטי והמפורט את התנסות חייו יוביל אותו לפתוח את עצמו ולהיות נוכח בהווה כפי שהוא באמת (Jacobsen, 2008). המטפל בשדה ההתייחסות של הקליינט בכדי לאפשר זאת, המטפל האקזיסטנציאליסטי משתמש בטכניקות של החלפות רגשיות, אמפתיה ושיקוף פרסונאלי עמוק את מצבו של הקליינט בעולם, את קיומו, גבולותיו ואפשרויותיו ... לאבחן נכונה או לעזור, אלא כאדם הנכנס לקשר אישי (מיי, 1983). באופן זה, הקליינט חווה העמקה והגברה של רגשותיו והמטפל, חווה הדהוד שהוא משלים או דומה. ההצלחה, תחווה כחמימות משותפת גם מבחינת ההיבטים השליליים וגם מבחינת החיוביים (Lieberman, & ... עם מצוקות החיים היא השולטת במפגש ולא הערכה הרגשית של הקשיים המעורבים (Van Deurzen - Smith, 2002). עמדתו של המטפל כלפי הקליינט, תהיה אחת של לדלג קדימה יותר מאשר לדלג פנימה. הכוונה בכך, היא בזיהוי המוקדם של פוטנציאל אפשרויות הקיום של הקליינט והגשמתם במרחב שנוצר (Condrau, 1998 מתוך Cooper, 2003). המטפל אינו מתנגד או קורא תיגר על הקליינט וגם לא מסכים עימו או מוחל לו, הוא פשוט מאפשר לו לבחון ... המציאות הגסה של הקליינט במלוא הבהירות לה הוא מסוגל (Van Deurzen - Smith, 2002). מנקודת המבט האקזיסטנציאליסטית, רק במידה והמטפל השתתף בעולמו של הקליינט באופן חי ואקטיבי, הוא יוכל לראותו באמת. מבחן המפתח לכך, הינו בביטוי חיזוק הקשר וההדהוד ... הינם אינסופיים, משימה זו אינה קלה והסיכוי להבנה אמיתית של עולמו של הקליינט מועט. עם זאת, מאותה הסיבה אין המטפל צריך לדאוג שהוא יימשך פנימה או קרוב מידי לקליינט, אולם עליו תמיד להבטיח שהוא יוכל לחזור לנקודת מבטו האישית. ... מחיצה ולהישאר במרחב המוכר והמוגן (מיי, 1983). יתרה מזאת, באופן מסוים כל קליינט יאתגר וימתח את גבולות התנסותו של המטפל. על ידי כך שהמטפל ישמור על יושרו ועל מרחק המאפשר להישאר בתוך גבולות הטיפול, הוא יגן על עצמו. הכוונה בכך, היא ליכולתו להיות עם הקליינט בעוד הוא נשאר נאמן לעצמו ולא נסחף בתהליך ההקשבה והתגובה האמפאטית. למעשה, המטפל יהיה בעל היכולת להקשיב באמת רק עד לגבול בו הוא חזק עם עצמו ולא מאבד את עצמו (Van Deurzen ... 2002) והתמקדות אינטנסיבית ביחסים המידיים המתרחשים. לכן, הדבר אינו מפתיע שלעיתים ישנה תחושה של רגשות עמוקים המתפתחת בין הקליינט למטפל (Spinelli, 2007). התנסויות רגשיות אלו, מוסברות על ידי רבות מהגישות העכשוויות בפסיכותרפיה, כתהליכי העברה והעברה נגדית (Spinelli, 2007). למרות ... משותפת ההסכמה שהעברה והעברה נגדית הינם העתקה של רגשות אותם יש לקליינט כלפי אדם או אובייקט מסוים מעברו, אל המטפל ולהיפך מהמטפל אל הקליינט. הדוגמאות הקלאסיות לכך, הינן התנהלותו של הקליינט כלפי המטפל כאילו הוא ההורה והתנהלותו של המטפל כלפי הקליינט כשהוא חש משיכה ארוטית אליו (Van Deurzen & Kenward, 2005). עם זאת, מבחינת השקפת העולם האקזיסטנציאליסטית, הגדרת ... האפשרות של מעבר התכנים ביניהם (Boss, 1963, 1979 מתוך Cooper, 2003). מבחינת האקזיסטנציאליזם, הרעיון שישנה האפשרות שהקליינט יעתיק אל המטפל רגשות או רעיונות הנובעים מדמויות בעברו, הינו רעיון מעוות שנכשל לעלות בקנה מידה אחת עם המציאות הפנומנולוגית של ההתנסות ... של העבר, יכולה ליצור הזנחה של קונפליקטים של ההווה (Van Deurzen & Kenward, 2005). ההתייחסות למצב מסוים כהעברה, מונע מהמטפל להיות קשוב באופן הנכון לדילמה בה נמצא הקליינט באותו הרגע וכל פרשנות המשקפת תהליכים אלו, למעשה ממעיטה בערכה של ... עולמו של הקליינט כפי שהוא מבוטאת בתרפיה (Spinelli, 2007). יתרה מזאת, נאמר שלמידה בה התנהלותו של הקליינט מפורשת כהעברה, המטפל יכול להתנער מהשפעתו הממשית שלו על התנסות המטופל. כשלקליינט יש כעס על אימו, אין הדבר אומר שלא קיים בו כעס אמיתי וברור גם כלפי המטפל (Van Deurzen & Kenward, 2005). השימוש בהגדרות מקצועיות כסיבה מספקת בכדי לנפה תכנים שכביכול לא קשורים להתנסות המיידית, מביא לאיבוד ההוויה שבקיום של הרגע והופך את הקליינט לאובייקט, המשרת את חרדת המטפל מפני חופש הבחירה והשינוי. למעשה, ההעברה יכולה לשמש כהגנה נוחה ומועילה מאחוריה מסתתרים גם המטפל וגם הקליינט, בכדי להתגונן מפני החרדה שמתעוררת במפגש האמיתי ובעימות הישיר (מיי, 1983). מנקודת מבט זו, הסברת המפגש כהעברה ... קליינט אף יותר לתוך עולמו (Boss, 1963 מתוך Cooper, 2003). מבחינת העמדה האקזיסטנציאליסטית פנומנולוגית, הקליינט אינו באמת מעביר אל המטפל רגשות שהיו לו כלפי אביו או אימו. מושג זה במובן של התקת רגשות ברי העברה מאובייקט לאובייקט מאבד את ... יכולים להתיר קשרים אלו ואנו תמיד נושאים את מערכות היחסים עימנו אל חיינו העתידיים (Jacobsen, 2008). התנסותם של הקליינט והמטפל אחד את השני, תהיה תמיד מושפעת גם מהתנסותם עם הדמויות המשמעותיות מעברם, אולם מבחינת הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, אין הדבר עושה ... שהדבר יכול להפוך אותו לפחות בהיר (Cohn, 1997). הצטלבות קיומם, לעולם לא תתמצה בדבר שקרה בעברו של אחד מהם. כשהמטפל אומר לעצמו שהוא מותש מכיוון שהקליינט נוהג כלפיו כפי שהיה כלפי אביו, הדבר יכול להיות עובדתית נכון, אולם הדבר האמיתי הוא שמעבר לשיקולים של הלא מודע שיכולים להיות נכונים בהקשרם החלקי, הוא עושה זאת למטפל, כרגע, ברגע נתון זה (מיי, 1983). זו היכולת הרגעית של הקליינט לחוות את האדם המסוים שמולו, שנבחנת. הקליינט אינו מעביר את עברו הרגשי אל המטפל, אלא הדרך בה התנסה הקליינט עם הדמויות מעברו, חודרת אל האופן בו הוא מתנסה עם המטפל (Cohn, 1997). מכך, שהאנליזה האקזיסטנציאליסטית כוללת את העבר וכמו כן את העתיד, כפי שהם נוכחים בהווה (Van Deurzen & Kenward, 2005). חשוב לציין שהמטפל אינו נמנע מבחינתם של משמעויות העבר, ההיפך הוא הנכון. הוא מעודד את החקירה של משמעויות אלו, אולם היא מכיר ... פתיחות או סגירות כלפי האחר בהווה (Cooper, 2003). הכוונה בכך, היא שבהווה הקליינט פתוח להיבטים מסוימים של קיומו של המטפל ולאחרים לא. הדבר שנבחן הינו האם תבנית זו של פתיחות או סגירות מתרחבת אל מעבר ליחסים הטיפוליים, כלומר האופן ... (Cooper, 2003). מבחינות שונות, הקליינט נתפס כאדם שלא התפתח מעבר לצורות התנסות מוגבלות ומצומצמות. לכן, בהווה הוא תופס את המטפל מבעד למשקפיים מעוותים או מוגבלים (מיי, 1983). ההתייחסות לקליינט אינה כאילו יש לו טעות או קלקול וההעברה, פשוט נתפסת ...