... יכולים אפוא להתפרש כניסיון לכונן מחדש קשר ינקותי שנקטע באיבו. צורך זה, לדברי אטווד, עומד גם ביסוד פועלם של מטפלים רבים לסיום אציין כי התזה המוצעת כאן, בדבר הקשר בין דמות האל לאב המת, כבר זכתה לאישור מפי הסמכות ...

... חינוכי, יועץ, עובד סוציאלי או מתאם). לא כל אדם עם הפרעת קשב זקוק לכל הטיפולים האפשריים להפרעה זו, על המטפלים להתאים את הטיפול בהתאם לצורך. בדומה למצבים כרוניים אחרים, תוכנית הטיפול בהפרעת קשב צריכה להיבנות באופן ספציפי עבור כל ... אותו, מפני שהוא אינו מסוגל לדון בעניין אחד ברציפות. כמו כן, דיבור מופרז המאפיין פעלתנות יתר עלול להתפרש אצל המטפל כמנגנון הגנה, בעוד שלמעשה מדובר בלקות תפקודית. במקרים מסוג זה אין די בהפגנת אהדה מצד המטפל, משום שטיפול שרובו הבנה ותמיכה, או אף שיקופים ופירושים, נחווה כלא מספיק יעיל עבור אנשים עם הפרעת קשב. רמת המקצועיות של אנשי המקצוע המעורבים בטיפול היא קריטית להצלחתו. על כן חשוב להקפיד על בחירה של מורים, מטפלים, רופאים או מאמנים הבקיאים בהפרעת קשב על כל היבטיה. למידה נעשית בקלות וביעילות רבה יותר כאשר היא באה מתוך ... את האטיולוגיה של הפרעת הקשב, טיפולים אפשריים, השלכות לטווח הארוך והשפעות על חיי היום - יום. על איש המקצוע המטפל להסביר כיצד יכולה הפרעת קשב להשפיע על היבטים כמו יכולת הלמידה, ההתנהגות, הערכה עצמית, כישורים חברתיים והתנהלות במסגרת המשפחה. ... עם הפרעת קשב מתמודדים עם אתגרים לא קלים וחווים מצוקה, אך במקרים רבים אין להם כתובת לתמיכה. לכן, על המטפל לאתר גופים קהילתיים המספקים מידע ותמיכה, ולדעת כיצד יש להפנות אליהם. הורים צריכים הכוונה והדרכה גם כאשר אין כל ... המתנגדים לטיפול תרופתי בקשיי קשב וריכוז, עשויים לשלב התערבויות רגשיות, טכנולוגיות, תזונתיות, מוטוריות וחינוכיות, עם טיפולים אלטרנטיביים שונים. יש המטפלים באמצעות שיטות שונות של עיסוי ומגע, בפרחי באך, הומאופתיה, צמחי מרפא, דיקור סיני, שיאצו, יוגה ועוד. אחרים משתמשים בטיפולים ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 1 הקדמה ספר זה מתמקד בדרכי ההתערבות, השיקום והחינוך שדרכם יוכל הורה לעזור ולקדם את ילדו בעל עיכוב ... מביא את המחקרים והגישות השונות הגורסות כי מצאו את הגורם לאוטיזם. אנסה לפרוש את דרכי ההתערבות לקידום הילד וכיצד המטפלים, ובעיקר ההורים, יכולים לכוון ולעיתים לשנות את מסלול חייו של הילד על ידי התבוננות עמוקה בילד, לימוד שיטות טיפול ... הלילה המאוחרות כשכולם ישנו. לעומת זאת, באופן פרדוכסלי, התשובות לשאלות אלה הן הרבה יותר פשוטות ממה שנדמה. גם אצל המטפלים המקצועיים והמוערכים ביותר ראיתי שהפתרונות הפשוטים עובדים מצוין ושאין לסבך את הילד. אנו כמבוגרים עלולים להרגיש מסובכים בתוך מבוך ... להביאם כאן בקצרה לידיעתכם, אך מחקר זה אינו מספיק (בכל תקופה יוצאים טיפולים חדשים לשוק) ומוטלת עליכם האחריות כהורים ומטפלים להעמיק בשיטות הטיפול השונות ולהבינן לפני שאתם מיישמים אותן עם ילדכם. הספר מיועד להורים שלילדיהם עיכובים התפתחותיים שונים או ... המומחים בבית חולים שניידר. התחלנו לאחר כחודשיים מזמן האבחון טיפול אצל קלינאית תקשורת באותו בית חולים. הקלינאית התגלתה באחת המטפלות הפחות נעימות שהכרתי (ולצערי יצא לי להכיר הרבה) והיא טרחה להדגיש בפני שהכל בסדר אצל הילד, נתנה לי הרגשה ... בו מצוי גם גן אלוטף של ילדים מגיל שנתיים עד שש ודר צחור ואנה ליה עובדות בשיתוף עם הצוות המטפל וילדי הגן. יש להם נסיון יוצא מן הכלל באבחון וטיפול בילדים אוטיסטים). קבלנו דפי מידע לגבי הטיפולים והזכויות שיש ... של הילדים ומתן הפתרון בעקבות זאת. עובדה מצערת היא שאנשים רוצים בכל מחיר שהגישה שלהם תהיה בעלת הכוח והסמכות ושהמטפלים בגישה שלהם ירוויחו את הכסף (הרב מאד) שההורים מוציאים בתקווה לשפר את מצב ילדם. החלטתי לבחור בצד שנראה לי ... הרציני ביותר ומוכח מדעית. עד היום אינני מוכנה ללכת לפסיכולוגים בעניין האוטיזם. אני יודעת כמובן שקיימים פסיכולוגים שהם אנשים ומטפלים טובים ואמינים בתחום שיכולים לעזור לילד ולמשפחה בענייני אוטיזם, אבל לא מצאתי שהגישה שלהם מקדמת את הילד. גישות פסיכולוגיות ... הייתה כה תמוהה, וכך גם דבריה, שלא יכולתי לחשוב תוך כדי האם יכול להיות שאדם זה אחראי על מרכז המטפל באוטיסטים, האם לא נכנסתי לאיזה מחזה קפקאי ועכשיו אני אחת הדמויות בו. היא נתנה לנו להבין שאין לנו מה ... הענישה הפיזית ה - ABA היא הדרך הנכונה ביותר לילד שלי והמקדמת ביותר. ביקשתי וקיבלתי מבית לורן רשימה של מטפלות ומנחות שעברו קורס ABA. מתוך הרשימה הזו הגעתי לטרפיסטית הראשונה שהחלה לעבוד עם אדם. צלצלתי לכל שם ברשימה שהיה ... להיות חלק מצוות ה - ABA. הסכמתי שהיא תעבוד ללא קשר לצוות שאגבש אצלנו. הרגשתי ממה שקורה בזמן שהיא מטפלת בילד שהיא האדם הנכון ברגע הנכון ובסיטואציה הנכונה עבורו. היא החלה לעבוד עם אדם באופן קבוע ולאחר כחודשיים שלושה ... הטיפולים הראשונים אדם רצה ואהב את הטיפולים שלו). אדם גילה את יכולותיו, הוא פיסל עצמו מתוך מגבלות האוטיזם בעזרת המטפלים ובעזרתנו. במהלך אותה תקופה רחלה ואורי היו בקשר הדוק וגיבו אחת את השנייה מבחינה טיפולית. רחלה עבדה גם היא ... זקוק כדי להתקדם. אחזקת צוות ABA דורש זמן רב, סבלנות ומימון גדול וצריך להיות מוכנים לכך. יש צורך להכשיר מטפלות, שהן בדכ סטודנטיות והכי חשוב למצוא מנחה שידריך את הצוות, ההורים ובסופו של דבר גם את הסייעת והצוות בגן. ... מעולם לא עזבנו את הטיפול ההתנהגותי משום שכאשר ניסיתי לעשות זאת (במהלך חופשת פסח פחתה תדירות הטיפולים משום שרוב המטפלות יצאו לחופשה ואחת מהן הייתה חולה) התנהגותו של אדם הפכה שוב לכזו שאינה מאפשרת את השתתפותו בטיפולים אחרים או ...

... עולה קושי המשקף את רב הגוניות המבטאת את בני האדם. הקליינטים, מבטאים רמות שונות של פתיחות ויכולת אישית וכמובן שכמטפלים אנו מהווים ייחודיות ומורכבות רבה כל אחד לעצמו. לכל אחד ואחת מאיתנו יכולת אישית והשקפת עולם פרטית לנושא. לעיתים, ... אין אנו מכירים אפילו את הסיבות והפרשניות הפנימיות שלנו. מסיבות אלו, הסבירות תהיה שגם במקרה בו הייתה כוונתם של המטפלת או המטפל טהורה, הפסיקה בבית הדין תהיה לטובת המתלוננת או המתלונן בכל הקשר מיני. לכן, הייתי אומר שבמקרה של הגדרת גבולות ... ומה אסור. ההתייחסות למובן מאליו שבבעיה האתית החשופה יכול להיות מעניין למדי, אולם לא בהכרח מועיל. במידה וגישתם של המטפל או המטפלת אכן טהורה, בעיית המיניות אינה קיימת במידה והם יהיו אסרטיביים ומקצועיים ויגדירו את גבולות הטיפול באופן מלא ופתוח אל ... לגבי חומרת הניצול ולא לגבי הגדרת הגבולות. במקום, אציע שהדיון בנושא האתיקה והמיניות צריך להיערך סביב יכולתם האישית של המטפלים להכיל את המשיכה הארוטית אותה הם יכולים לחוות, סביב יכולתם להתמודד עמה בפנימיותם וסביב יכולתם לעבד את תכנים אלו ... נפטרים מההתעסקות הפנימית במשיכה אותה אנו חווים ומהשפעתה על הטיפול וכאן הבעייתיות. ההתנסות בחוויה כמשיכה מינית אינה בשליטתם של המטפלים, היא מתרחשת משל עצמה. הדבר לא עוזר לנסות להעלים ולשנות מחשבות אלו, או להתכחש אליהן, הדבר יהיה כמו לא ... נושא הדיון האתי הופך להיות לגבי חומרת המעשה ולא לגבי הגבולות, שברור שנפרצו. ההדגש כאן הוא על כך שבמידה והמטפל או המטפלת לא התמודדו בכנות אמיתית ואמיצה עם רגשותיהם, במידה ולא יקבלו, לדוגמה את הדרך הארוטית מעצם הימצאותה כנוכחת, כאחת מדרכי ... לקליינט. אז, ישנה האפשרות שמלבד לכך שהדבר שהוא בעל ערך להבנה יתפספס, המפגש עצמו יהפוך לזירה בה התמקדותם של המטפלים מופנית כלפי עצמם, לפריקת צרכיהם בדמיונם עם הקליינטים. מסיבה זו ומכיוון שההתנסויות הרגשיות בטיפול הן בלתי נמנעות וזאת ללא קשר לתכנים המקצועיים, חלה חובה על כל מטפל ומטפלת להיות מוכנים גם ברמה האישית וגם ברמת הכשרה למודעות ערה ובחינה של רגשותיהם כלפי הקליינט. חשוב להבין שהאחריות אינה בלעדית של המטפלים, אלא גם של מערכות ההכשרה. ישנו צורך בתוכניות לימוד רחבות הכוללות בתוכם הנחיה והדרכה דינאמית והכשרה מקיפה המשקפת מודעות, ... מלבד לכך, ישנו גם צורך להשתתף בהדרכה פרטנית או קבוצתית קבועה מחוץ למסגרות הלימודים. באופן זה, מצד אחד מתאפשר למטפלים מקום לפרוק מתחים שונים ולקבל תמיכה ומצד שני להעמיק ולהבין את עצמם ובכך לשפר את יכולתם הטיפולית. חשוב לציין, שהכוונה בקבוצת הנחייה אינה לקבוצה בה מציגים המטפלים מקרה ומקרה זה, נדון באופן תיאורטי ורפואי הבוחן מהו הסימפטום, מהו שורש הפתולוגיה ומה הדבר הנכון לעשות בכדי להתייחס אליה מבחינה אבחונית או טיפולית. הכוונה הינה לבחון את האופן בו ננגעים המטפלים על ידי הקליינט ולהבין את האופן בו תגובתם מחבלת בטיפול ופוגעת בקליינט. אין הדבר אומר שכעת הטיפול הופך להיות ... איכות הטיפול. כמובן, שישנו צורך לבחון את כל מגוון הרגשות המתעוררים, גם את אלו שהם לא ארוטיים. קיימת האפשרות שכמטפלים נרגיש דחייה, כעס, פחד, תסכול או רגשות אחרים אשר יכולים להתעורר בעקבות התנהלותו של הקליינט, בעקבות תכונותיו האישיות ותגובותינו אליהם, או בעקבות חסכים פנימיים שלנו כמטפלים. כוחם של רגשות אלו, להפנות את תשומת הלב שלנו הלאה מהקליינט ואל התעסקותנו הפנימית עם עצמנו. בכך, לצמצם את ... להסית את הערנות מהקליינט, לצמצם את יכולת הקשב ולגרום לטעויות באבחון, בהערכה ואף לפגוע בתהליך הטיפולי, בכוחן לפגוע גם במטפלים. אני מניח שרוב המטפלים ובמיוחד אלו שעובדים במסגרות הרפואיות בהן אין שליטה על הכמות והאיכות של הקליינטים, מזהים מחשבות כגון, הוא דוחה אותי, ... לי היום פלוני מגיע ואין לי כוח אליו, אני אתרכז בטיפול ואעביר אותו מהר וכן אלאה. הדבר רק אנושי ומטפל שאינו מכיר מחשבות אלו, מין הראוי שיבדוק עצמו היטב. השפעתם השוחקת של מחשבות ורגשות אלו בטווח הארוך, פוגעת ביכולת המטפלים לשיפוט בהיר ובתורה יכולה להביא למעידות התנהגותיות, שבמקרה ההפוך היו יכולות להימנע. המסקנה הבלתי נמנעת שעולה כאן, הינה שההשלכות ... נעשית והיא אינה נוגעת לדרך ההתנהלות הפנימית והשפעתה על איכות הטיפול. היבט פנימי זה, בין עם הוא קשור למיניות המטפלים, או לכל רגש אחר שיכול להשפיע על איכות הטיפול הינו סמוי, מכיוון שהוא אינו מזוהה כבעיה אתית. האם לא ... יפורש כפלישה, או באיזה אופן עלינו להגדיר את הגבולות באופן חשוף אל מול הקליינט, כשישנה אפשרות שגבולותיהם הפנימיים של המטפלים כבר הוגדרו בין חדרי חדרים באופן המשקף את ההטרדה המינית בצורתה השלילית ביותר? האם ישנו ספק לגבי כך שכל ... צורך לחנך למתן לגיטימציה להתנסות הרגשית על כל גווניה להכרה בבלתי הנמנעות שבהשפעה הרגשית. ישנו צורך לבחינת יכולתם של המטפלים להתמודדות עם התכנים הרגשיים היכולים להתעורר במפגש הטיפולי ולנתינת מענה בהתאם ובאופן המשקף את המציאות הקלינית. כמובן שישנה גם אחריותם של כל מטפל ומטפלת לשייך עצמם למסגרת הדרכה קבועה לאחר סיום לימודיהם. אדגיש שוב, שבמידה ומקצוע זה רואה עצמו כהוליסטי, במידה וטיפול השיאצו ...

... רגשות שעולים בטיפול. אסטרטגיה מסוג זה לרוב נכשלת ובמקום מעוררת את הפעולה ההפוכה (Spinelli, 1994 מתוך Spinelli, 2007). במידה והמטפל והקליינט לעולם לא יכלו להיות דבר אחר מאשר חלק אינטגראלי של מערכת היחסים דו כיוונית שהיא ייחודית ומורכבת, הדבר ... אופני הקשר שבין שני האנשים השותפים למפגש (Van Deurzen & Kenward, 2005). מכיוון שתפיסת האדם היא אישית ומעוותת, על המטפל לבחון ולהבהיר את דעותיו שלו כפי שאת אלו של הקליינט. חווייתו את הקשר, לעיתים תהיה מבוססת על התנסותו הקודמת, ... לדבר אותו עורר או חשף הקליינט (Van Deurzen & Kenward, 2005). מודעות זו הכרחית, מכיוון שזהו התחום בו יש למטפל את היכולת והכוח לשהות לפני שיגיב. זהו התחום בו הוא יצור אנוש ולא סתם אוסף של דחפים או צורות ... מצומצמת וללא חופש בחירה והתמקדות פעולתו, תופנה כלפי צרכיו העצמיים ולא כלפי האדם שנמצא מולו (מיי, 1983). הדרך של המטפל להתמודד עם הרגשות שעולים בטיפול, אינה על ידי הכחשתם, הפיכתם לדבר אחר או צמצומם לידי הגדרות כהעברה או העברה ... ההתקשרות, הוא לא יאזין באופן מלא ויאבד את אחד האמצעים לשינוי בתרפיה (מיי, 1983). למעשה, בפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית הדבר אותו המטפל מרגיש בתוכו, הינו אחד מהכלים הטובים ביותר בכדי לדעת מה מרגיש הקליינט (מיי, 1983). לכן, המטפל ישקול את חשיפת הדבר המתרחש ואת חקירת תגובתו הרגשית שלו, עם הקליינט. המחשבה היא, שכך יכול להתגלות דבר מה ... מערכת היחסים או לגבי דעתו הקדומה שלו ולכל אלו, ישנו צורך להתייחס. כמובן שדיון לגבי הדעה הקדומה אישית של המטפל יילקח אל המדריך או המנחה שלו (Van Deurzen & Kenward, 2005). מתוך דברים אלו, עולה השאלה האם החשיפה העצמית מועילה או לא. התשובה היא שהדבר תלוי בדבר אותו המטפל מנסה לקדם או להשיג באמצעותה. במידה והחשיפה נשארת במסגרת מטרת הניסיון להביא למיקוד ולגלות את נטיותיו המרומזות של השקפת ... של הקליינט, כשזו משפיעה ומתחזקת את המשקעים והניתוקים (היעדר הפתיחות), זו ברת תוקף. בבחירה להכרה בדבר אשר נמצא וחשיפתו, המטפל יכול לראות ולחלץ היבטים רלוונטיים לגבי השקפת עולמו של הקליינט, שבמקרה ההפוך הוזנחו (Spinelli, 2007). ההכרה בדבר המתרחש כחלק מהשייכות, גם מאפשרת למטפל להניח היבט מסוים זה של התנסותו במסגרת התנאים הנחווים בתרפיה (מיי, 1983). כשהמטפל כולל התנסויות אלו בהבהרה הנמשכת ועושה בהם שימוש בכדי לאתגר את השקפת עולמו של הקליינט הוא יכול להימנע מתחושות ... 1963 מתוך Cooper, 2003). יתרה מזאת, בניסיון לאמץ פתיחות כלפי אותו הדבר שבמקרה ההפוך הייתה הימנעות או התרחקות ממנו, המטפל יכול להמחיש את התיאוריה ובאופן זה להפוך לדוגמה חיה של להיות בקיום ובכך, לאפשר לקליינט להתנסות בכך או לפחות ... את הטיפול על בחינת השפעת עברו של הקליינט על מערכות יחסיו הבין אישיות בהווה (Marcus, 2002). זאת, אגב ההנחה שהמטפל יכול להחזיק נקודת מבט ניטראלית וההקפדה, לא להדגיש מידי או בכלל את תרומתו האפשרית של המטפל לאינטראקציה הבין אישית (מיטשל ובלאק, 2006). גישה זו סותרת במהותה את העקרונות הבסיסיים של השייכות וניתן להבין את הביקורת ... ההתמקדות של הטיפול ולא הפרשנות שלה (Summers, 2002). תפיסת התהליכים העברתיים התרחבה מעבר להשלכה של עברו של הקליינט על המטפל, לכלול גם את תרומתו של המטפל וגם את הדבר החדש אותו יוצר הקליינט עימו (מיטשל ובלאק, 2006), ההתבוננות על מערכות היחסים הופנתה מהעולם הפנימי, אל ... זו שיקפה את ההבנה של האדם במונחים שהם בין אישיים, אולם היא עדיין דמתה לקודמתה מבחינה זו שהיא הציעה שהמטפל יכול לשמור את חווייתו הסובייקטיבית מלזהם את ההעברה של הקליינט (פרלוב, 2009). נקודת מבט זו משתנה בפסיכואנליזה ההתייחסותית. התייחסותה לתהליכים העברתיים אינם עוד כאל רגשות המועתקים מדמויות עבר אל המטפל, הקליינט או הסיטואציה האנליטית ולא עוד, כאל מצב בו רגשותיו המודחקים של הקליינט מושלכים אל מטפל שהופך לכלי הכלה להיבטים המנותקים של התנסותו של הקליינט. הם מומשגים כמטריקס של העברה והעברה נגדית, כאמת המשקפת את השייכות ואת ההתרחשות של הכאן ועכשיו של הרגע ושהיא שייכת גם לקליינט וגם למטפל באופן שהוא בלתי נמנע (Orfanos, 2002) הפסיכואנליזה ההתייחסותית, מבינה את המפגש הטיפולי ואת יחסי ההעברה במונחים של הדדיות ואינטר ... היא מבינה את מערכת היחסים ככזו בה נמצאים שני סובייקטים ולא רק סובייקט אחד, שהוא הקליינט והאובייקט שלו, שהוא המטפל (פרלוב, 2009). התהליכים העברתיים נתפסים כתוצאה למפגש ביניהם. הם מובנים כתורמים באופן בלתי נמנע והדדי להתפתחות התהליך הטיפולי, בו ... נחשבת כמוטעית (Orfanos, 2002). ההתמקדות בטיפול מופנית לכאן ועכשיו של האינטראקציה והבנת המתרחש בשדה הבין אישי הנוכחי, מותנית בכך שהמטפל יקבל תחושה ברורה של הקליינט. השלכות הקליינט, מובנות ככאלו שאינן נקלטות בנפרד מהחרדות, הכמיהות והקונפליקטים של המטפל, אלא דרכם והשתתפותו של המטפל בתהליך הטיפולי מובנת כבלתי נמנעת (מיטשל ובלאק, 2006). מנקודת מבט זו, תהליכים העברתיים נתפסים כמערבים את סובייקטיביות המטפל בתהליך של יצירה הדדית עם הקליינט. זהו תהליך דיאלקטי, בו שני הצדדים יוצרים, מידעים, משמרים ושוללים את האחר (Orfanos, 2002). למרות שהמטפל והקליינט נתפסים כמשתתפים, כמווסתים וכמשפיעים אחד על השני בתהליך האנליטי, מודגשת החשיבות של להחזיק במתח שבין ההתייחסות לאחר כאובייקט לבין ההתייחסות לאחר כסובייקט נפרד. ההכרה הדדית מובנת כהיבט מהותי בהתפתחות העצמי (Orfanos, 2002). יתרה מזאת, החשיבות לכך שהמטפל ישמור על תחושת הסובייקטיביות שלו עצמו ושהקליינט יבוא במגע עימה מודגשת (פרלוב, 2009). הפסיכואנליזה, הופכת לזירה בה נאבקים שני אנשים בכדי לארגן ולהעניק משמעות לחייו הרגשיים של הקליינט והמטפל נשאב פנימה באופן בלתי נמנע ואם זאת, מועיל. הוא נאבק בדינאמיקות דומות לאלו של הקליינט והוא נטוע בתהליך ומשום ... המאפיינת את שני הנוכחים (מיטשל ובלאק, 2006). המשמעות לכך שהאדם כבר אינו יכול להיחשב כיחידה נפרדת, הינה שהגישה של המטפל למניעים שלו עצמו אינה מלאה ומכיוון שכך הוא אינו יכול לדעת באופן מוחלט מה הדבר הטוב לקליינט. לכן, הוא מחויב לקחת את תפיסתו העצמית את הקליינט בחשבון וכמו כן, להבין את תפיסת הקליינט את הסובייקטיביות שלו, של המטפל (Orfanos, 2002). האינטראקציה שנוצרת, יכולה לקחת את המטפל למקומות קשים ולשקף לו דמויות שהוא אינו רוצה להכיר בהם כשלו. אולם, מכיוון שהדבר מתרחש ממילא והתכנים העולים אינם בשליטתו של המטפל, מודגש הצורך לאפשר לדבר לקרות, להתבונן בו ולאפשר גם לקליינט להתייחס לכך (פרלוב, 2009). הדרישה מהמטפל היא למחויבות ותגובתיות כנה ולשימוש בעימותים אוטנטיים וגילויי לב. הדרישה היא גם מהמטפל וגם מהקליינט לבחון כיצד ומדוע הם בקונפליקט ולתת משא ומתן בקשר לקונפליקט באופן הטוב ביותר שהם יכולים (Orfanos, 2002). ... היחסים לדומיננטית מבחינת ערכה לתראפיה והיא מציבה אותה במרכז המוטיבציה לטיפול ולפסיכופתולוגיה. משמעותה היא, שמלבד לסובייקטיביות הקליינט, גם סובייקטיביות המטפל והתערבותו האישית נלקחים בחשבון. הכל נמצא תחת התחשבות בוחנת, כשהדבר כולל גם את הסיבוכים הנוצרים (Orfanos, 2002). הבנה זו דורשת מהמטפל להיות פתוח יותר לכל תגובותיו הרגשיות והאישיות. הגבול שבין אישיותו המקצועית ובין כלל אישיותו הסובייקטיבית נהיה מעורפל והקליינט, מוזמן ... שהם ידועות מראש. המטרה אינה להסביר את המתרחש, אלא לאפשר מרחב של התנסות ולהבהיר את כל אשר נחשף בו. המטפל, נמנע מהצגת מערכות של עקרונות ובמקום, הוא מכוון לחקירה של המיידיות בא מתרחשות ההתנסויות בכאן ועכשיו. היבט זה, יחד עם הבנת המפגש מנקודת המבט של השייכות, משליך להבנה שישנו צורך למטפל לרתום את כל מכלול אישיותו שגבולותיה מתפרשים בהכרח מעבר להכשרתו המקצועית. התהליך הטיפולי מתואר ככזה בו נוכחותו המלאה של המטפל היא הכרחית ואינטנסיבית. הוא נכנס לקשר כאדם שנכנס לקשר אישי והוא שוקע לעולמו של הקליינט כשהוא משתתף בתהליך באופן ... לחזור אליה. התהליכים העברתיים מתוארים כהתנסויות בלתי נמנעות המבטאות את השייכות והבין יחסיות ושהן משקפות את הפתיחות והסגירות של המטפל והקליינט בכאן ועכשיו של המפגש הטיפולי. מודגש, שלא ניתן להימנע מההדדיות שבמפגש, שההימנעות מהרגשות שעולים בטיפול היא בלתי אפשרית ... ופתיחות לעולם. השקפת עולם זו, מציגה ביקורת כלפי התייחסותה של הגישה הפסיכואנליטית לתהליכים העברתיים. היא מציגה טענות כגון שההתייחסות למטפל כבעל יכולת להיות ניטראלי סותרת את השייכות הבלתי נמנעת שבקיום האדם, שפרשנות התנסויות אלו כהעברה מאפשרת את התנערותו של ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 5 יעדים אפשריים בתכניות ילדים אוטיסטים יכולים להיות כל כך שונים בסימפוטים שהם מראים עד שלעיתים נדמה לאדם ... מכך שכל ילד זקוק לטיפול מדויק ונכון כדי לקרבו לאפשרות של תפקוד כמה שיותר טוב בעולם. כדי לתת להורים ומטפלים שונים מידע על סוגי היעדים ותכניות הטיפול המובילים אליהם תוכלו לקרוא את הרשימה הבאה, אך יש להתייחס אליה כרשימה ... (שאין להם מספיק ניסיון וידע מקצועי רב שנים עם ילדים אוטיסטים) תכנית טיפולית. גם אם בחרתם, מסיבות שונות, להיות המטפלים של ילדכם ולבנות תכנית טיפולית (למשל דרך אתר האינטרנט הנל) כדאי להעזר, לפחות לתקופת מה, במנחה. אינני ממליצה על עריכת תכנית לבד, לכל הפחות יש לשכור את שירותיו של מנחה. אפשר לחסוך בעלויות המטפלים במידה ואתם מוכנים להיות המטפלים של ילדכם - אך קחו בחשבון שיש במצב זה בעיות לא פשוטות, מצד שני הוא חוסך בעלויות כספיות. מצאתי ... מתחילים בתכניות הקלות להם יותר ובתחומים בהם הם חזקים. כך מחזקים לילד את הביטחון העצמי וכן את הקשר עם המטפל ואחכ הילד מסוגל, לאט, לעמוד גם במטלות בתחומים שבהם הוא חזק פחות. יעדים ותחומים שיש להתייחס אליהם כשבונים תכנית ... הארון. הילד ילמד לומר תני לי כשהוא רוצה דבר מה. 12.דיבור ברמת שיחה - לדוגמה: פיתוח שיחה בין הילד למטפל (בהתחלה) הכוללת התעניינות באחר (מה שלומך?) הכרה בנוכחותו (איך קוראים לך, איפה אתה גר?) הכרה ברגשותיו (נפלת, אתה עצוב). באופן כללי הגברת לקיחת תורות בשיחה בין הילד למטפל ופיתוח נושאי שיחה מקובלים ושונים בסיטואציות הנכונות. הגדלת מעגלי השיח ממעגל אחד החוזר על עצמו (הילד חוזר כל הזמן ... - לעבוד עם הילד על התרכזות במשימה העיקרית ולא בדברים שוליים מסביב שהוא תופש כנושא המרכזי. לשם כך על המטפל להיות קשוב מאד לקשב של הילד ולדעת לשאול אותו שאלות לגבי מה הוא עושה, למה עושה זאת, מה מעניין ...

... הניסיון לתפוס את האדם האחר במלואו, כפי שהוא באמת קיים, מבלי לקחת שום דבר כמובן מעליו, דורש מצד אחד מהמטפל לנתק את דפוסי ההנחות המוקדמות לגבי השקפת עולמו או מצבו של האחר ומצד שני, את מחויבותו של הקליינט להבין ... הדבר שהקליינט מביא למפגש וליצור מרחב, אליו יוכל הקליינט ליצוק כל דבר אותו הוא חפץ לחשוף (Cohn, 1997). מבחינת המטפל האקזיסטנציאליסטי, זו הדרך המסוימת של הקליינט להיות עם הקיום, עם הסתעפויותיו, השלכותיו ועומקו, שהיא תחת המבט הבוחן (Van Deurzen - Smith, 2002). יתרה מזאת, המטפל מכיר בכך שהקליינט לא ימצא דבר במידה וילך בעקבות מערכת העקרונות אותן הוא (המטפל) מציג, אלא רק במידה וייתן לעצמו להיות מאותגר על ידי התנסויותיו החדשות, כפי שהן מתרחשות בכאן ועכשיו שבטיפול ובחייו (Van Deurzen - Smith, 2004). מכאן, שהתמקדותו של המטפל במפגש תהיה מכוונת לחקירה המיידית של התנסות האינדיבידואל (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004). חשוב להדגיש, שהמפגש מבטא דיאלוג ולא מונולוג המנוהל על ידי המטפל או הקליינט (Boeree, 2006). מערכת יחסים זו הדדית וכפי שיוצג בהמשך, ישנה חשיבות גם להבהרת התנסותו של המטפל. עם זאת, תרומתם שונה והדגש הינו על הבהרת סיפורו של הקליינט (Cohn, 1997). נאמר שאופייה ההדדי, הרגעי והישיר של ... המהותיות של הקיום ומעורר אותו למצוא את עצמו ביחס לשאלות הקיומיות הגדולות שבחיים (Jacobsen, 2008). אם כך, תפקידו של המטפל יהיה להקשיב עד כמה שאפשר, להאזין באופן שאינו בררני ולהגיב על ידי שאלות והערות, בכדי להבהיר את התכנים אותם ... תיאורו האוטנטי והמפורט את התנסות חייו יוביל אותו לפתוח את עצמו ולהיות נוכח בהווה כפי שהוא באמת (Jacobsen, 2008). המטפל בשדה ההתייחסות של הקליינט בכדי לאפשר זאת, המטפל האקזיסטנציאליסטי משתמש בטכניקות של החלפות רגשיות, אמפתיה ושיקוף פרסונאלי עמוק את מצבו של הקליינט בעולם, את קיומו, גבולותיו ואפשרויותיו ... לאבחן נכונה או לעזור, אלא כאדם הנכנס לקשר אישי (מיי, 1983). באופן זה, הקליינט חווה העמקה והגברה של רגשותיו והמטפל, חווה הדהוד שהוא משלים או דומה. ההצלחה, תחווה כחמימות משותפת גם מבחינת ההיבטים השליליים וגם מבחינת החיוביים (Lieberman, & ... עם מצוקות החיים היא השולטת במפגש ולא הערכה הרגשית של הקשיים המעורבים (Van Deurzen - Smith, 2002). עמדתו של המטפל כלפי הקליינט, תהיה אחת של לדלג קדימה יותר מאשר לדלג פנימה. הכוונה בכך, היא בזיהוי המוקדם של פוטנציאל אפשרויות הקיום של הקליינט והגשמתם במרחב שנוצר (Condrau, 1998 מתוך Cooper, 2003). המטפל אינו מתנגד או קורא תיגר על הקליינט וגם לא מסכים עימו או מוחל לו, הוא פשוט מאפשר לו לבחון ... המציאות הגסה של הקליינט במלוא הבהירות לה הוא מסוגל (Van Deurzen - Smith, 2002). מנקודת המבט האקזיסטנציאליסטית, רק במידה והמטפל השתתף בעולמו של הקליינט באופן חי ואקטיבי, הוא יוכל לראותו באמת. מבחן המפתח לכך, הינו בביטוי חיזוק הקשר וההדהוד ... הינם אינסופיים, משימה זו אינה קלה והסיכוי להבנה אמיתית של עולמו של הקליינט מועט. עם זאת, מאותה הסיבה אין המטפל צריך לדאוג שהוא יימשך פנימה או קרוב מידי לקליינט, אולם עליו תמיד להבטיח שהוא יוכל לחזור לנקודת מבטו האישית. ... מחיצה ולהישאר במרחב המוכר והמוגן (מיי, 1983). יתרה מזאת, באופן מסוים כל קליינט יאתגר וימתח את גבולות התנסותו של המטפל. על ידי כך שהמטפל ישמור על יושרו ועל מרחק המאפשר להישאר בתוך גבולות הטיפול, הוא יגן על עצמו. הכוונה בכך, היא ליכולתו להיות עם הקליינט בעוד הוא נשאר נאמן לעצמו ולא נסחף בתהליך ההקשבה והתגובה האמפאטית. למעשה, המטפל יהיה בעל היכולת להקשיב באמת רק עד לגבול בו הוא חזק עם עצמו ולא מאבד את עצמו (Van Deurzen ... 2002) והתמקדות אינטנסיבית ביחסים המידיים המתרחשים. לכן, הדבר אינו מפתיע שלעיתים ישנה תחושה של רגשות עמוקים המתפתחת בין הקליינט למטפל (Spinelli, 2007). התנסויות רגשיות אלו, מוסברות על ידי רבות מהגישות העכשוויות בפסיכותרפיה, כתהליכי העברה והעברה נגדית (Spinelli, 2007). למרות ... משותפת ההסכמה שהעברה והעברה נגדית הינם העתקה של רגשות אותם יש לקליינט כלפי אדם או אובייקט מסוים מעברו, אל המטפל ולהיפך מהמטפל אל הקליינט. הדוגמאות הקלאסיות לכך, הינן התנהלותו של הקליינט כלפי המטפל כאילו הוא ההורה והתנהלותו של המטפל כלפי הקליינט כשהוא חש משיכה ארוטית אליו (Van Deurzen & Kenward, 2005). עם זאת, מבחינת השקפת העולם האקזיסטנציאליסטית, הגדרת ... האפשרות של מעבר התכנים ביניהם (Boss, 1963, 1979 מתוך Cooper, 2003). מבחינת האקזיסטנציאליזם, הרעיון שישנה האפשרות שהקליינט יעתיק אל המטפל רגשות או רעיונות הנובעים מדמויות בעברו, הינו רעיון מעוות שנכשל לעלות בקנה מידה אחת עם המציאות הפנומנולוגית של ההתנסות ... של העבר, יכולה ליצור הזנחה של קונפליקטים של ההווה (Van Deurzen & Kenward, 2005). ההתייחסות למצב מסוים כהעברה, מונע מהמטפל להיות קשוב באופן הנכון לדילמה בה נמצא הקליינט באותו הרגע וכל פרשנות המשקפת תהליכים אלו, למעשה ממעיטה בערכה של ... עולמו של הקליינט כפי שהוא מבוטאת בתרפיה (Spinelli, 2007). יתרה מזאת, נאמר שלמידה בה התנהלותו של הקליינט מפורשת כהעברה, המטפל יכול להתנער מהשפעתו הממשית שלו על התנסות המטופל. כשלקליינט יש כעס על אימו, אין הדבר אומר שלא קיים בו כעס אמיתי וברור גם כלפי המטפל (Van Deurzen & Kenward, 2005). השימוש בהגדרות מקצועיות כסיבה מספקת בכדי לנפה תכנים שכביכול לא קשורים להתנסות המיידית, מביא לאיבוד ההוויה שבקיום של הרגע והופך את הקליינט לאובייקט, המשרת את חרדת המטפל מפני חופש הבחירה והשינוי. למעשה, ההעברה יכולה לשמש כהגנה נוחה ומועילה מאחוריה מסתתרים גם המטפל וגם הקליינט, בכדי להתגונן מפני החרדה שמתעוררת במפגש האמיתי ובעימות הישיר (מיי, 1983). מנקודת מבט זו, הסברת המפגש כהעברה ... קליינט אף יותר לתוך עולמו (Boss, 1963 מתוך Cooper, 2003). מבחינת העמדה האקזיסטנציאליסטית פנומנולוגית, הקליינט אינו באמת מעביר אל המטפל רגשות שהיו לו כלפי אביו או אימו. מושג זה במובן של התקת רגשות ברי העברה מאובייקט לאובייקט מאבד את ... יכולים להתיר קשרים אלו ואנו תמיד נושאים את מערכות היחסים עימנו אל חיינו העתידיים (Jacobsen, 2008). התנסותם של הקליינט והמטפל אחד את השני, תהיה תמיד מושפעת גם מהתנסותם עם הדמויות המשמעותיות מעברם, אולם מבחינת הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, אין הדבר עושה ... שהדבר יכול להפוך אותו לפחות בהיר (Cohn, 1997). הצטלבות קיומם, לעולם לא תתמצה בדבר שקרה בעברו של אחד מהם. כשהמטפל אומר לעצמו שהוא מותש מכיוון שהקליינט נוהג כלפיו כפי שהיה כלפי אביו, הדבר יכול להיות עובדתית נכון, אולם הדבר האמיתי הוא שמעבר לשיקולים של הלא מודע שיכולים להיות נכונים בהקשרם החלקי, הוא עושה זאת למטפל, כרגע, ברגע נתון זה (מיי, 1983). זו היכולת הרגעית של הקליינט לחוות את האדם המסוים שמולו, שנבחנת. הקליינט אינו מעביר את עברו הרגשי אל המטפל, אלא הדרך בה התנסה הקליינט עם הדמויות מעברו, חודרת אל האופן בו הוא מתנסה עם המטפל (Cohn, 1997). מכך, שהאנליזה האקזיסטנציאליסטית כוללת את העבר וכמו כן את העתיד, כפי שהם נוכחים בהווה (Van Deurzen & Kenward, 2005). חשוב לציין שהמטפל אינו נמנע מבחינתם של משמעויות העבר, ההיפך הוא הנכון. הוא מעודד את החקירה של משמעויות אלו, אולם היא מכיר ... פתיחות או סגירות כלפי האחר בהווה (Cooper, 2003). הכוונה בכך, היא שבהווה הקליינט פתוח להיבטים מסוימים של קיומו של המטפל ולאחרים לא. הדבר שנבחן הינו האם תבנית זו של פתיחות או סגירות מתרחבת אל מעבר ליחסים הטיפוליים, כלומר האופן ... (Cooper, 2003). מבחינות שונות, הקליינט נתפס כאדם שלא התפתח מעבר לצורות התנסות מוגבלות ומצומצמות. לכן, בהווה הוא תופס את המטפל מבעד למשקפיים מעוותים או מוגבלים (מיי, 1983). ההתייחסות לקליינט אינה כאילו יש לו טעות או קלקול וההעברה, פשוט נתפסת ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 9 פרק 7 מכיוון שראיתי כיצד תכניות ABA ו - VBA מקדמות מאד את הילד ולצערי לא מצאתי, ... לשאול את עצמך כהורה ואת המנחה: למה בחרת בתכנית הספציפית הזו כרגע עבור הילד? מה המטרה של התכנית? 2.איך המטפלות יעבירו את המטרות של תכנית ספציפית? (לא מספיק לכתוב את התכנית, צריך להסביר למטפלות כיצד לעשות את הדברים בשטח כדי שלא יגרמו לנזק). לפני שניגש לתכניות עצמן אני רוצה להזכיר ולהדגיש שבכל מקרה ... במצב רוגע וידע להתכוונן לשם במהלך הזמן כשנבקש ממנו להירגע. תכנית חיקוי מוטורי מטרה: הילד יחקה את תנועותיו של המטפל. תהליך: 1.אמרי לילד עשה כמוני. 2.אמרי לילד ידיים למעלה והרימי את ידייך למעלה. אם הילד אינו מבצע אמרי שוב ... הרחיבו את ההצבעה לדברים מעט יותר רחוקים (על המדף למשל). ברגע שההצבעה מופיעה ספונטנית (ללא בבקשה או עזרה של המטפל) יש לחזק מאד את הילד, בחיבוקים, קפיצות שמחה ועידוד מילולי. תכנית התחלתית לחיזוק קשר עין הכירי את הילד היטב ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 8 פרק 6 הצעות למשחקים ופעילויות 1.המלך אמר. משחק בו הילד אומר ואתם מבצעים המלך אמר להרים ידיים ... לבחור בטיפולים או בשעות אחרות מתוך הספר. 15.אפשרות אחרת לבחירת הילד את מהלך הטיפול היא להחליט שיש תורות בין המטפל לילד ופעם המטפל מחליט במה הם ישחקו ופעם הילד מחליט. בתחילת הטיפול ניגשים לחדר הצעצועים או לאלבום תמונות בו מצולמים כל הצעצועים ...

אנרגיות כמטפלות במערכת העצבים התחושתית מהן האנרגיות? מהיכן מגיעות? ומהי מטרתן? אנרגיית אהבה המגיעה מהיקום מטרתה להביא לאיזון רוחני - נפשי ... את היקום באור, בטוב, זו אנרגיית החיים, זו האנרגיה המקשרת את הנשמה עם עולמות ועוזרת לנשמה להגיע לאושר הנכסף. למטפל באנרגיות יש את היכולת לראות את פנימיות המטופל, את המקומות הפגועים ולהעביר אליהם את האנרגיה העצומה ולרפא את אותן ... טבעי אנחנו מניחים את כף ידינו על המקום הדואב כדי להקל על הכאב, וזאת כיוון שאנו מעבירים אליו אנרגיות. מטפל מוסמך יש בכוחו להפוך לצינור להעברת האנרגיה הכבירה הזו, יכול להעביר אנרגיה מרפאת זאת בעוצמות גדולות מאוד וכך לעורר ...