... והתבטא בקשיים בבליעה היה לה קשה לבלוע את העובדה שהקשר נותק הוסבר לאורלי כי הימנעות מאכילה במקומות ציבוריים כמו אכילת מזון בלתי מוצק מחמירה ומגבירה את רמת החרדה שלה ממצבים בהם חששה שהסימפטום של קושי בבליעה עם תחושת החנק יופיע שוב. בפגישה השניה הוסברו לאורלי העקרונות והרציונאל של הטיפול ...

... של TMS, למשל: מיגרנה, תסמונת המעי הרגיז (IBS), פיברומיאלגיה, שלפוחית רגיזה, טיניטוס (צלצולים באוזניים) בעיות שינה, חרדה ועוד. בראשית דרכו הרפואית תהה דר סרנו מדוע כה רבים ממטופליו אינם מחלימים מתסמונות הכאב, ומדוע הוא אינו מצליח לעזור להם להבריא מצורת סבל ...

... בהנאה וסיפוק. ניתן גם לתאר אושר כמצב של היעדר סבל, דיכאון, שכול, חרדה וכאב. מאפיינים האושר מתאפיין בהרגשה חזקה של שמחת חיים ולו סממנים פנימיים, כמו תחושות של התלהבות, רוגע ותקווה, וסימנים חיצוניים, כמו חיוך, ...

... - מבוא דאגה היא חשש מפני מצב שלילי שעלול לבוא. טענה נפוצה שנאמרה על ידי ליברט ומוריס בשנת 1967 מציעה שחרדה נגרמת כתוצאה משני מרכיבים: דאגה ורגשנות. רגשנות מיוחסת לתסמינים פסיכולוגים כמו זיעה, דופק לב מואץ ולחץ דם גבוה. דאגה ...

... יותר מהפחד או החרדה בה הם טיפלו. הדרך היחידה להשתחרר מהפחד בשלמות היא על ידי הבנת ... לך להשתחרר מפחדים וחרדות במידה שהוא השתחרר מהם הוא בעצמו. הרוב המכריע של הפסיכולוגים לא ... היומיומי. פחדים וחרדות נמצאים תמיד ומדי פעם הם משבשים את התפקוד היומיומי. זה בסדר וכך ... בשלמות מהפחדים והחרדות שלך כדאי לך להיעזר במי שהצליח לעשות את זה בשלמות. כמובן שגם אז יש ...

... עניין והנאה מפעילויות מהנות, חרדה , הפרעות שינה ותיאבון, חוסר ... משני להפרעות נפשיות אחרות, כגון חרדה או יכול לגרום בעצמו לחרדה. גורמים: לדיכאון סיבות ...

... צריכה להיות התאמה בין אתגרים ומיומנויות כדי למנוע שיעמום הנובע מאתגר קל מידי או תסכול מאתגר קשה אשר עלול להוביל לחרדה . לפעילות מהנה צריכות להיות גם מטרות ברורות אשר יקנו לה משמעות, גם כאשר היא אינה מתבצעת כדי להשיג אותן אלא לשם עצמה בלבד. אל המטרות צריך להתווסף משוב ...

... חיים ולהתאוות לחיוניות גדולה יותר ממה שיש לו, ואריך פרום שטען כי האהבה האנושית על שלל סוגיה, היא היא התשובה העיקרית לבעיית הקיום האנושי, ורק בה האדם יכול להמלט מחויית הבדילות הקיומית, אותה ראה כאם כל החרדות וכל המצוקות. גישות פילוסופיות אחרות, כגון ...

... יש לכם כוח רצון לעשות את מה שאתם עושים ביום - יום שזה תלוי בהאם אתם מרגישים שיש תכלית במה שאתם עושים. והאם אתם מודעים. בעזרת המודעת אתם תלמדו כיצד בכל רגע שהחרדה המחשבות הרעות תוקפות ללמוד לעצור אותם בזמן כי למעשה בכל רגע ורגע המחשבות מתחילות כמו זרע וגדלות ...

חרדה - מבוא חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעיים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מולם. לתחושות חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם - תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן - פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או ברח, בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה. תחושת חרדה במידה מסוימת, היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ, ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם חרדת סיגנל, כלומר חרדה המהווה אזעקה ומאפשרת להגיב במהירות לאיום ממשי וכך לשרוד). אך ברמות גבוהות שלה, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה. תסמינים חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים: תסמינים פיזיולוגיים - כגון דפיקות לב חזקות ומהירות, בחילה, כאבים בחזה, קוצר נשימה, כאבי בטן או כאב ראש, תנועות ... זו, ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי העיכול. סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור, הזעה, רעידות, והרחבת אישונים. תסמינים פסיכולוגיים - כגון אי שקט, מתח, פחד מפני העתיד, חוסר ודאות, מחשבות של פחד ודאגה חוזרות ונשנות, חוסר ביטחון, צורך להיתלות באחרים או באמצעי ביטחון כלשהם, ועוד. מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה. התקף פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי, ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית, למרות שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת, אינם בהכרח ... ועוד. הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד, אבל נעדרת בדרך כלל אובייקט ממשי. אבחון של חרדה במטרה לברר האם היא חמורה עד כדי הפרעת חרדה, נעשה על ידי פסיכיאטר. הפסיכיאטר עורך אנמנזה ושואל את הנבדק שאלות לגבי ההיסטוריה הרפואית והנפשית שלו, מברר את שכיחות התסמינים, עוצמתם ומשך הזמן שלהם, ובעיות בתפקוד הנגרמות מהופעת תסמינים אלו. לעתים הנבדק ממלא שאלון שנועד לברר את מאפייני החרדה, כגון השאלונים של בק (Beck Anxiety Inventory), צונג (Zung Self-Rating Anxiety Scale והמילטון (HAM-A - Hamilton Anxiety Scale). הבסיס הביולוגי מעגלים עצביים בהם מעורבים אזורי מוח כמו האמיגדלה וההיפוקמפוס, הם אלו שנחשבים כבסיס הביולוגי של החרדה. בניסויי סריקות PET נמצא כי בעת הצגת ריח או טעם דוחים או מאיימים, מוגברת זרימת הדם לאמיגדלה, והנבדקים דיווחו על תחושת חרדה מתונה. הממצאים עשויים להעיד על כך שתחושת חרדה היא מנגנון שבמקורו מגן על האדם ונועד למנוע ממנו להיות מעורב בהתנהגויות שעלולות להיות מזיקות. לנטייה להפרעות חרדה ולחלק מהתסמינים הגופניים הנלווים אליהן, כמו נטייה לסחרחורות או למעי רגיז, נמצא גם בסיס גנטי. סוגי חרדה קיימים סוגים שונים וסיווגים שונים של חרדה. להלן כמה מהם: חרדה קיומית התאולוג פאול טיליך איפיין בתחילת המאה ה - 20 את החרדה הקיומית כמצב שבו יצור נעשה מודע לאפשרות של אי - הקיום שלו. הוא מנה שלוש קטגוריות של חרדה קיומית: חרדת מוות, חרדה מוסרית (שכוללת רגש אשמה), וחרדה רוחנית (שכוללת תחושת ריקנות וחוסר משמעות). לטענתו, חרדה רוחנית היא נפוצה יחסית בתקופה המודרנית, בעוד חרדת מוות ו