... למעשה את כל תחומי החיים. השיטה משמשת להתמודדות עם נושאים מגוונים כביטחון עצמי, תקשורת אישית, הצלחה בחיים, קריירה, זוגיות, חרדות ופחדים ואף ריפוי עצמי. הילינג אנרגטי הילינג אנרגטי היא שיטה בה מועברת אנרגיה למטופל דרך כפות ידיו של המטפל, ...

... מבוא חרדת בחינות היא תגובת דחק המופיעה במצבים בהם ישנה הערכה של הביצועים. כתוצאה ממנה התפקוד נפגע ונוצרת מצוקה וחרדה. מעריכים כי הבעיה מטרידה כ - 15% מהתלמידים והסטודנטים. החרדה מקשה על התלמיד בהתכוננות לבחינה ומקשה עליו לבצע את הבחינה באופן המייצג את מצב ידיעותיו הריאלי בנושאי הלמידה. לעתים עלולה החרדה לשתק את התלמיד עד כדי אי - יכולת מוחלטת לבצע את הבחינה או להתכונן לקראתה. חרדת בחינות אינה תלויה ברמת האינטליגנציה של הנבחן. תוכן עניינים: 1 הגורמים לחרדת בחינות 2 מאפיינים של חרדת בחינות 2.1 חרדת בחינות וחרדה 3 אבחון וטיפול 3.1 פרופיל האנשים שעשויים לפתח חרדת בחינות 3.2 אבחון של חרדת בחינות 3.3 טיפול בחרדת בחינות 4 דרכים להתמודדות עם חרדת הבחינות 5 תרומה אפשרית של הסביבה בהפחתת חרדת הבחינות 5.1 תרומת ההורים בהפחתת חרדת בחינות 5.2 תרומת המורה בהפחתת חרדת הבחינות 5.3 מקומו של העידוד בהפחתת חרדת הבחינות 5.4 הקשר בין דימוי עצמי לחרדת מבחנים הגורמים לחרדת בחינות: חרדת בחינות נובעת מפרשנויות של הנבחנים את הבחינה כמצב מאיים. קשיים בלמידה לבחינה ובתפקוד פורה במהלכה עלולים להוליד פירוש שלילי של מצב הבחינה וכך לעורר חרדה. מצב זה עלול להוביל לקשיים בהבנת הבחינה, בשליפת החומר מן הזיכרון ובעיבודו לצורך מתן תשובות. בנוסף, תופעה זו קשורה בתכונות מולדות כמו חרדה תכונתית, פרפקציוניזם ונטייה לפסימיות. החרדה מופיעה בשל הידיעה כי הופעל שיפוט על הביצוע של הפרט. חרדת בחינות היא בעלת מספר רב של רבדים, המתפצל ... או ההתנהגותית. המרכיב הפיזי / ריגושי - בא לידי ביטוי בהגברת הפעילות של מערכת העצבים האוטונומית. התאוריות הפיזיולוגיות הנוגעות לחרדה התמקדו בבחינה של תהליכים המתרחשים בגוף האדם בתגובה על איום. הקשר בין ההיבט הפיזיולוגי להיבט הביוכימי הוא שתוצאתו היא הביטוי הפיזי הנגלה של החרדה תלויות אישיות - חשש מאי עמידה בציפיות, השפעה מכישלונות קודמים, דימוי עצמי נמוך, תפיסה עצמית שלילית ותחרותיות יתר. מאפיינים של חרדת בחינות: חרדת הבחינות מתבטאת בכמה אופנים: סימפטומים גופניים של חרדה ומתח כגון הזעה, עלייה בקצב הלב, כאבי בטן, בחילה, לחץ בחזה, חיוורון וכדומה. תגובה רגשית כגון דאגה, לחץ ופחד. ... מחשבות מסיחות כגון דימוי קטסטרופלי של הכישלון העתידי במבחן ותגובות הלעג והנידוי שיבואו בעקבותיו. ניסיונות הימנעות כושלים מהמצב מעורר החרדה, כגון התכוננות לא יעילה לבחינה, או הימנעות מוצלחת מהבחינה אשר גוררת את הפסד ההישג הצפוי ממנה. חרדת בחינות וחרדה: הקשר בין רמת הלחץ לרמת הביצוע: לחץ ברמה מתונה תורם לפעילות מועילה, אך ברמה גבוהה יותר הוא גורם לחרדה וחוסר אונים. לחץ וחרדה נוצרים כתגובה לאתגרים ומכשולים בהם נתקלים בחיים - במצב זה האדם צריך לעשות מאמץ נפשי, גופני ורגשי כדי להסתגל, להתאים את עצמו, ולהמשיך הלאה בצורה מסתגלת. כל מצב שדורש הסתגלות יכול להוות גורם ללחץ וחרדה, משום שנוצר עומס על האדם בניסיון להתמודד. החרדה והלחץ עולים בדרך כלל משום שהמצב החדש מאיים על האדם שלא יצליח להסתגל, וכתוצאה מכך נוצר איום להיפגע ממשהו. ... מבחן חשוב שעליהם לעבור - הם עשויים להיות מאוימים מכך שלא יוכלו ללמוד או להתקדם בחייהם בעקבות הכישלון הצפוי. החרדה מבטאת פעמים רבות את האמירה אני חושש שלא אצליח להסתגל או לתפקד טוב מול האתגר הזה ולכן אפגע. הבעיה נוצרת כאשר החרדה גבוהה מדי ופוגעת בתפקוד. הביטויים של חרדה מתונה אינם מסוכנים אובייקטיבית, זהו מצב טבעי. יתירה מכך, מחקרים בתחום הפסיכולוגיה מלמדים כי לחץ הוא גורם חשוב שיכול ... שהלחץ הוא בתחום אופטימלי. לאחר שהלחץ עובר את הרמה האופטימלית, נוצרת פגיעה בתהליכי הקשב, הזיכרון והתפקוד היעיל. במצב זה החרדה יוצרת מעגליות של סימפטומים והימנעות שמזיקים ודורשים טיפול. חרדה גבוהה שמתמשכת לאורך זמן יכולה לגרום לנזקים גופניים בלתי הפיכים. אבחון וטיפול: פרופיל האנשים שעשויים לפתח חרדת בחינות: לא ... בין תכונות כגון פרפקציוניזם, נטייה לאובססיביות, צורך לרצות את הסביבה, קושי לשאת תסכולים ונטייה אובססיבית - לחרדת בחינות. בנוסף, חרדת הבחינות מופיעה פעמים רבות אצל תלמידים וסטודנטים עם לקויות למידה או הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD). במיוחד כאשר תלמידים אלו לא ... חרדת בחינות איננה מוגדרת כהפרעה נפשית במדריך ההפרעות הנפשיות DSM. נראה כי ניתן לשייך אותה לקבוצת הפוביות השייכות להפרעות חרדה. יש לזכור כי חרדת הבחינות יכולה להופיע בעוצמות שונות ולגרום למצוקות ולקשיי תפקוד שונים, ולכן נדרשים אבחון והערכה להתאמת סוג והיקף הטיפול, וכדי לשלול ... מנת לטפל בחרדת בחינות, קיימים טיפולים המתמקדים בניטרול זמני של הסימפטומים, כגון חוסמי בטא, וטיפולים המנסים לאתר את הגורמים לחרדה ולתקנם, כגון טיפול פסיכולוגי או טיפול קוגניטיבי - התנהגותי. קיימים גם טיפולים אלטרנטיביים, כגון EMDR. כאשר הבעיה אינה בדרגת חומרה המצריכה טיפול, מקובל להמליץ לסובלים להתמודד עם החרדה שלהם, ובשום אופן לא לחמוק או להימנע מבחינות, משום שהתנהגות זו עלולה להחריף את החרדה. ניתן להשתתף בטיפולים קבוצתיים על מנת ללמוד מניסיונם של אחרים ולקבל תמיכה פסיכולוגית מקצועית כדי לטפל במצב ולהתמודד עמו באופן יעיל. דרכים להתמודדות עם חרדת הבחינות: הבעיה בלחץ מתחילה כאשר הוא הופך לחרדה של ממש, מה שעלול לגרום לחוסר תפקוד. הגישות הטיפוליות מפנות מקום להתנהגות בונה ויעילה בכך שהן מתמקדות בהימנעות / ... נדרשת נשימה עמוקה ושאיפה איטית. הליך זה פועל על המערכת הפרא - סימפטית וגורם לרגיעה. להמשיך להתמודד: במצבי לחץ וחרדה התגובה הטבעית הינה הימנעות. אולם, כפי שהוסבר לעיל, אין להיכנע לנטייה זו וכדאי להתמודד עם חרדת הבחינות. שימוש בתרופות - החרדה למעשה גורמת לחוסר איזון ברמת המוליכים העצביים במוח ועל ידי לקיחת תרופות אפשר להשיבם אל ... פיזיות המפיגות את המתח, שבעזרתן האדם יכול לחזור לעיסוקו בצורה יעילה יותר. הרפיה - שחרור המתח הגופני מסייע להקלת החרדה. היפנוזה - היפנוזה עוזרת על ידי כך שהיא גורמת לפתיחות וגמישות לרעיונות חדשים ומסייעת להתמודדות עם מצבי חרדה. תרומה אפשרית של הסביבה בהפחתת חרדת הבחינות: תרומת ההורים בהפחתת חרדת בחינות: כיוון שהילד לא נולד עם כלים לחיים ושבית הספר שם דגש בעיקר על החומר ... והוא יוצר מחשבות חיוביות של הצלחה ולא של כישלון שיביאו אותו לפיתוח עצמאות, יכולת התמודדות ואחריות. תרומת המורה בהפחתת חרדת הבחינות: היות שתפקיד המורה כולל, העברת החומר הנלמד, מתן תגובה על הלמידה, חיבור הבחינות והערכתן על ידי ציונים, יש למורה קשר חזק לרמת חרדת הבחינות בכיתה. למורה כמה סוגי השפעות בתחום הדידקטי הבאות לידי ביטוי בהבנת התלמידים את החומר הנלמד והכנתם לבחינה וכן כתיבת ... ואילו מורה שיחסיו קרירים שבייחוד בהערכת בחינות הוא נתפס כמחמיר וקפדן, גורם להגברת החרדה בכיתה. מקומו של העידוד בהפחתת חרדת הבחינות: עידוד מעלה את ערך האדם בעיני עצמו. מתוך חוסר מודעות או חוסר תשומת לב, עלולים המורים, לעתים, לייאש תלמיד, ...

חרדה - מבוא חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעיים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מולם. לתחושות חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם - תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן - פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או ברח, בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה. תחושת חרדה במידה מסוימת, היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ, ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם חרדת סיגנל, כלומר חרדה המהווה אזעקה ומאפשרת להגיב במהירות לאיום ממשי וכך לשרוד). אך ברמות גבוהות שלה, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה. תסמינים חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים: תסמינים פיזיולוגיים - כגון דפיקות לב חזקות ומהירות, בחילה, כאבים בחזה, קוצר ... הדם לקבוצות שרירים חשובות להתמודדות זו, ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי העיכול. סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור, הזעה, רעידות, והרחבת אישונים. תסמינים פסיכולוגיים - כגון אי שקט, מתח, פחד מפני העתיד, חוסר ... מחשבות של פחד ודאגה חוזרות ונשנות, חוסר ביטחון, צורך להיתלות באחרים או באמצעי ביטחון כלשהם, ועוד. מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה. התקף פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי, ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית, למרות ... לבין התקף לב, אסטמה ועוד. הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד, אבל נעדרת בדרך כלל אובייקט ממשי. אבחון של חרדה במטרה לברר האם היא חמורה עד כדי הפרעת חרדה, נעשה על ידי פסיכיאטר. הפסיכיאטר עורך אנמנזה ושואל את הנבדק שאלות לגבי ההיסטוריה הרפואית והנפשית שלו, מברר את שכיחות התסמינים, עוצמתם ומשך הזמן שלהם, ובעיות בתפקוד הנגרמות מהופעת תסמינים אלו. לעתים הנבדק ממלא שאלון שנועד לברר את מאפייני החרדה, כגון השאלונים של בק (Beck Anxiety Inventory), צונג (Zung Self-Rating Anxiety Scale והמילטון (HAM-A - Hamilton Anxiety Scale). הבסיס הביולוגי מעגלים עצביים בהם מעורבים אזורי מוח כמו האמיגדלה וההיפוקמפוס, הם אלו שנחשבים כבסיס הביולוגי של החרדה. בניסויי סריקות PET נמצא כי בעת הצגת ריח או טעם דוחים או מאיימים, מוגברת זרימת הדם לאמיגדלה, והנבדקים דיווחו על תחושת חרדה מתונה. הממצאים עשויים להעיד על כך שתחושת חרדה היא מנגנון שבמקורו מגן על האדם ונועד למנוע ממנו להיות מעורב בהתנהגויות שעלולות להיות מזיקות. לנטייה להפרעות חרדה ולחלק מהתסמינים הגופניים הנלווים אליהן, כמו נטייה לסחרחורות או למעי רגיז, נמצא גם בסיס גנטי. סוגי חרדה קיימים סוגים שונים וסיווגים שונים של חרדה. להלן כמה מהם: חרדה קיומית התאולוג פאול טיליך איפיין בתחילת המאה ה - 20 את החרדה הקיומית כמצב שבו יצור נעשה מודע לאפשרות של אי - הקיום שלו. הוא מנה שלוש קטגוריות של חרדה קיומית: חרדת מוות, חרדה מוסרית (שכוללת רגש אשמה), וחרדה רוחנית (שכוללת תחושת ריקנות וחוסר משמעות). לטענתו, חרדה רוחנית היא נפוצה יחסית בתקופה המודרנית, בעוד חרדת מוות וחרדה מוסרית היו נפוצות יותר בעבר. עוד טען טיליך כי יש לקבל את החרדה הקיומית כחלק טבעי במצבו של האדם, וכי התנגדות לה עלולה להביא להשלכות שליליות. ויקטור פרנקל, בספרו האדם מחפש משמעות, טוען ... כלל בני האדם, בשל העצמי המזויף שלהם, שהוא בר תמותה, וטוען כי העצמי האמיתי הוא יחסי האדם עם אלוהים. חרדה חברתית וחרדת זרים בקרב פעוטות וילדים נפוצה תחושת חרדה כאשר הם פוגשים אדם זר, כחלק מהתפתחותם. הפעוט עשוי לפרוץ בבכי למראה פרצוף זר, מתוך חוסר ביטחון טבעי שהוא ... זאת, עבור חלק מהאנשים, נמשכת (או מתחילה מחדש) חרדת זרים זו גם בהמשך ההתפתחות ואף בבגרות, ומקבלת צורה של חרדה חברתית. חרדה זו מתבטאת בתחושת חרדה במצבים חברתיים שונים ומביצוע פעולות בפומבי, מתוך חשש שהאדם יתנהג באופן לא מותאם וכך יושפל או יושם ללעג על ידי אחרים. במצבים קיצוניים עשוי אדם החש חרדה חברתית להימנע כליל ממפגשים חברתיים מאיימים עבורו. חרדת בחינות תחושת חרדה נוצרת לעתים אצל תלמידים, סטודנטים, או עובדים, במצבים של מבחן או הערכת ביצועים מסוגים שונים. האדם עשוי לחוש אי נוחות, עצבנות ותחושות פיזיולוגיות של חרדה (הזעה, סחרחורת, הגברת קצב לב ועוד), מתוך חשש מכישלון במבחן. חשש זה עשוי לנבוע ממקורות שונים, כגון קישור הציון במבחן ... מידה מסוימת של עוררות אופטימלית במצב דחק זה, היא דווקא נחוצה לביצוע מוצלח של המשימה, אך ברמות גבוהות נוצרת חרדה שעשויה לפגום בביצוע. חרדה מצבית ותכונת חרדה חרדה עשויה להיות מצבית, כלומר מופיעה לזמן קצר בעת תחושת סכנה, או תכונתית, כלומר קיימת אצל האדם לטווח ארוך. תכונת ...

התקף חרדה / התקף פאניקה - מבוא התקף חרדה או התקף פאניקה הוא התקף קצר של פחד עז ופתאומי המופיע יחד עם מגוון תסמינים פיזיים. חלק מהאנשים, לרוב ... עצבים. נחוץ בירור רפואי כדי לשלול התקף בריאותי ולהבדיל בין תסמינים של פאניקה לתסמינים של מחלת לב. כשאדם סובל מהתקפי חרדה חוזרים ונשנים או מפחד מטריד מהתקף נוסף, הוא עשוי להיות מאובחן כסובל מהפרעת פאניקה. ההתקף מגיע לשיאו בתוך כ - 10 דקות ונמשך לא יותר מכמה שעות, אך לעתים נדרש זמן רב יותר להתאוששות מלאה. אנשים שעברו התקף חרדה מתארים אותו כחוויה מאיימת, מאד לא נעימה. התקף עלול לפרוץ בכל גיל, אולם שכיח יותר בתחילת הבגרות. שכיחות התקפים גבוהה יותר בקרב נשים ואצל אנשים עם רמת משכל גבוהה מהממוצע. תוכן עניינים: 1 גורמים להתקפי חרדה 2 אבחנה 3 טיפול בהתקפי חרדה גורמים להתקפי חרדה: התקפי חרדה נגרמים כתוצאה מהפעלה של מערכת גופנית הנקראת המערכת הסימפתטית. מערכת זו אחראית להכין את הגוף להתמודדות עם התקפה אלימה ... ממנו מאמץ. רעידות בזרועות או ברגליים נוצרות כתוצאה מהזרמת דם רב לשרירים, כך שיהיו דרוכים ויוכלו לפעול ביתר יעילות. בהתקף חרדה המערכת הסימפתטית מופעלת ללא איום נראה לעין ואין פגיעה גופנית שמסבירה סימפטומים קשים אלו. אנשים החווים התקף חרדה מפרשים את הסימפטומים כסימן שהם נמצאים בסכנת מוות. עומדים להתעלף, עוברים התקף לב, משתגעים וכן הלאה. במרחב ההתנהגותי, אנשים ... למיון, אם הם חושבים שהם עוברים התקף לב. גורמים ביולוגיים. קיים קשר בין מצבים גופניים או הפרעות פסיכיאטריות שונות להתקפי חרדה, למשל הפרעה טורדנית - כפייתית (OCD), תסמונת פוסט טראומטית, הפרעות הספקטרום האוטיסטי, היפוגליקמיה, מחלת ווילסון ובעיות בפנים האוזן. חינוך וגורמים סביבתיים. נמצא כי ילדים של הורים התופסים את העולם כמסוכן או מצריך זהירות רבה נמצאים פגיעים יותר להתקפי חרדה. הדבר נכון במיוחד כשהם נמצאים במצבי מתח מתמשך. פוביה. אנשים הסובלים מפוביות עוברים לעתים התקף חרדה במצבים בהם הם נחשפים לגורם הפחד. גורמי לחץ. אובדן אדם או קשר משמעותי, עומס ניכר או שינויים בחיים עלולים ... קפאין, ניקוטין וחומרים מעוררים אחרים או שימוש בתרופות מסוימות כמו ריטלין או אנטיביוטיקה מסוג Fluoroquinolone עלולות להגביר את הפגיעות להתקף חרדה. לעתים התקפי חרדה הם חלק מהסתגלות הגוף לטיפול התרופתי והם עוברים במהרה, פעמים אחרות ההתקפים נמשכים גם לאחר תקופת ההסתגלות. תרופות מסוג SSRI לטיפול בדיכאון עלולות לגרום אף הן להתקפי חרדה בתחילת השימוש או כשהאדם מפסיק את נטילתן, במיוחד אם הוא היה פגיע מראש לחרדות. חלק מהסובלים מהתקפי חרדה מפתחים פוביה ספציפית מחומר מסוים אחרי שחוו התקף תחת השפעתו. התקפי חרדה מצביים. כשהאדם עובר התקף חרדה במקום או מצב מסוים, עלול להיווצר אצלו קשר בין ההתקף למצב בתהליך של התניה קלאסית. התניה זו מגבירה את ... לחשש מפני אירוע לב או למשל קבלת שוק מכאיב אם הושתל בגופו דפיברילטור. אבחנה: על פי ה - DSM התקף חרדה הוא התעוררות פתאומית של פחד או חוסר נוחות קיצוניים, המגיעה לשיאה תוך לא יותר מ - 10 דקות, כשארבעה ... אלו, הוצע להוסיף סימפטומים תלויי תרבות, כגון בכי או צרחות בלתי נשלטות, כאבי ראש או צלצולים באוזניים. חלק מהסובלים מהתקפי חרדה חווים התקפי חרדה מוגבלים, כלומר, התקפים שאינם כוללים ארבעה סימפטומים או יותר, אלא מוגבלים לסימפטום אחד או שניים בלבד. טיפול בהתקפי חרדה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא הטיפול עם ההשפעה הממושכת ביותר על התקפי חרדה. טיפול זה מומלץ על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי כטיפול המועיל ביותר. הטיפול השני ביעילותו מתבסס על תרופות ממשפחת SSRI. יש מחקרים המעידים על כך שגם טיפול דינאמי המזהה סיבות מהעבר הרחוק להתקפי החרדה יכול להביא לשיפור מהיר בסימפטומים טיפול התנהגותי בהתקפי חרדה מתחיל בהקניית מידע אודות התקפי חרדה. עבור חלק ניכר מהמטופלים עצם ההכרה שבזמן התקף אינם נמצאים בסכנה מיידית, כגון התקף לב, והבנת משמעות הסימפטומים מפחיתים את החרדה מהתופעות הגופניות באופן משמעותי. לאחר שלב זה נעשית עבודה על הפרשנויות הקטסטרופאליות של האדם לסימפטומים על ידי מעקב סדיר ...

חרדה - שגיאות נפוצות בהתמודדות עם חרדה וכיצד להתגבר עליהן מהי חרדה? חרדה היא תחושה הדומה לפחד ולא פעם יש לה גם תסמינים גופניים דומים: הלב פועם בקצב מוגבר, יש קושי לנשום, הזעה בידיים או באזורים נוספים בגוף, השרירים מתכווצים וכו. לעתים בזמן החרדה יש גם תחושה של קהות חושים ואטימות, סוג של תחושת ניתוק הנקראת בשפה המקצועית דיסוציאציה. במצב זה, האדם החש את החרדה חש מנותק מהסביבה ולעתים גם מעצמו, חש שהוא לא הוא. הסימפטומים הגופניים של החרדה עלולים להיות בעלי עוצמה רבה ואנשים שזו להם הפעם הראשונה לחוות את הדבר נבהלים ביותר ולעתים אף מגיעים לחדר ... (קיים דמיון בין הסימפטומים). רק לאחר הבירור הרפואי הם נרגעים. אך אז מתחיל מסע אחר מסע פנימי לגילוי מקורות החרדה והטיפול בה. לא קל להרגיש את החרדה - ההרגשה כמו גם התחושות הגופניות המתלוות אליה כל כך לא נעימות, שאנחנו פשוט מפחדים שזה ישתלט עלינו ומנסים לברוח בדרכים שונות. שגיאות נפוצות בהתמודדות עם חרדה באופן כללי, לרובנו קשה להישאר עם הרגשות שלנו בלי לברוח. אנחנו מוצאים אינספור דרכים כדי לברוח - לאוכל, לעבודה, לטלוויזיה, לסמים - כל אחד והדרך שלו להימנע מהתמודדות עם רגשות לא נעימים והחרדה שהם מעלים. לפני זמן רב הגעתי למסקנה שחרדה היא המקור לחלק גדול מהקשיים שכולנו כבני אדם חווים - להתמכרויות, מתחים, ביטחון עצמי ירוד וקשיים רבים נוספים. אחת השגיאות הנפוצות ביותר בהתמודדות עם החרדה היא הימנעות מאותו דבר שמעורר בנו חרדה. בהימנעות, למשל, אנו נמנעים ממפגשים חברתיים אם יש לנו חרדה חברתית, נמנעים ממעליות אם אנו פוחדים ממעליות, לא נוהגים אם יש לנו פחד מנהיגה וכן הלאה. מדוע זו שגיאה, תשאלו? כיוון שההימנעות מהחרדה יוצרת למעשה מעגל קסמים, שמנציח ומחזק את החרדה. וכך, אנו מרגישים בטוחים כשאנו עולים במדרגות ולא במעלית, אך זה לא פותר את הבעיה ובכל פעם שנצטרך לעלות במעלית החרדה תופיע. בעיה נוספת בדרך התמודדות זו היא נטיית החרדה להתגבר ולהתרחב. התוצאה - החרדה מתרחבת והחיים מצטמצמים. כך שאם בתחילה פחדתי רק ממפגשים חברתיים של הרבה אנשים, לאט לאט אני מוצאת את עצמי ... להימנע מלפתוח בשיחה עם אנשים לא מוכרים וכן הלאה. השגיאה השנייה היא הדחקה. אנחנו פשוט מתעלמים ממה שגורם לנו חרדה ומנסים לדחוק אותו פנימה או הצידה. שוב - גם כאן ההדחקה לא באמת פותרת את הבעיה. החרדה עלולה לעתים להתפרץ אחרי שנים בעקבות אירוע מסוים - שיכול, דרך אגב, גם להיות קטן, אך יוצר בנו תגובת - יתר כתוצאה מהחרדה הלא פתורה שהודחקה. חיסרון נוסף הוא שההדחקה דורשת אנרגיה רגשית רבה שמופנית כדי להשאיר את החרדה קבורה עמוק, הרחק מהמודע. ואז אנו עלולים לסבול מעייפות או במשך הזמן לפתח סימפטומים גופניים שונים. לדוגמה, בעיות עיכול, ... אלרגיות וכו. ואז אנו פונים לרופאים שנותנים תרופות ובעצם לא פותרים את שורש הבעיה השגיאה השלישית היא שקיעה לתוך החרדה - במצב זה אנו נכנסים לתוך החרדה, מבטאים אותה ללא הרף, דואגים מבוקר עד ליל (ולפעמים גם תוך כדי שינה) וחיים במתח מתמיד שגורם לא פעם ... דואגים זה סימן שאנחנו עושים משהו בנדון כדי לעזור לעצמנו, אבל זוהי רק אשליה. הדאגה המתמדת רק מזינה את החרדה ואינה פותרת באמת את הבעיה. שכנוע עצמי. פעמים רבות אנחנו מנסים לשכנע את עצמנו שאין שום סיבה לפחד, הרי ... בהפעלת מנגנוני הישרדות, שיקול הדעת והחשיבה ההגיונית לרוב מתעופפים דרך החלון כיצד להתגבר - הדרכים הבריאות והיעילות להתמודדות עם חרדה איתור מקורות החרדה - כמו ארכיאולוג שחופר באדמה במטרה למצוא את התגלית העתיקה, כך רצוי לחפש ולזהות את אותם אירועים מן העבר שגרמו להופעת החרדה. לאחר זיהוי אירועים אלה, יש לנטרל את המטענים הרגשיים שאנו נושאים בתוכנו ביחס לאותם אירועים. לעתים מדובר באירועים ספציפיים ... את המטענים הרגשיים מן השורש, הוא הטיפול בטכניקת ה - EFT (ראשי תיבות של Emotional Freedom Technique), שמותאמת לטיפול בחרדות בצורה נפלאה. דרך יעילה מאוד שלא מספיק מקבלת הכרה היא לתת מקום לרגשות. זה אולי נשמע לכם לא הגיוני, אתם חושבים שאין טעם כי אז בטוח שהחרדה תשתלט עליכם, אבל האם ניסיתם זאת אי פעם? לא חייבים מיד להתחיל בחרדה, כיוון שהיא תחושה שקשה לשאת אותה, אולם זה אפשרי לתת לעצמנו לגיטימציה ורשות להרגיש עצב, שמחה, כעס, פחד, אכזבה, ...

חרדת החמצה - מבוא חרדת החמצה (באנגלית: Fear of Missing Out ובקיצור FOMO) היא חרדה חברתית שבה מישהו חושש להחמיץ חוויות מהנות שאחרים חווים. חרדה זו מאופיינת ברצון לשמור על קשר רציף עם אחרים, ודאגה כפייתית מהחשש להחמיץ הזדמנות לאינטראקציה חברתית, רומנטית, עסקית או אירוע מספק אחר. מנקודת המבט של הצרכים הפסיכולוגיים, חרדת החמצה נובעת מרמות נמוכות של סיפוק צרכים. לפי תאוריית ההגדרה העצמית, התחברות עם אחרים היא צורך פסיכולוגי מרכזי המשפיע על הבריאות הנפשית. חוקרים המצדדים בתאוריה זו מצאו שחרדת ההחמצה הייתה נפוצה במיוחד אצל אנשים בעלי צרכים פסיכולוגיים לא מסופקים, כמו הרצון להיות אהוב או מכובד. עם התפתחותה של ... וטלפונים חכמים מאפשרים לאנשים להיות מעורבים חברתית בקלות, אך מצד שני מצב זה יוצר תלות פסיכולוגית באינטרנט, העלולה לגרום לחרדה כאשר אדם מרגיש מנותק. לחרדת ההחמצה השפעות שליליות על הבריאות הנפשית של האדם, והיא עלולה לגרום למצבי רוח שליליים והרגשת דיכאון. תוכן עניינים: 1 תיאור חרדת ההחמצה 2 גורמים ותופעות לוואי 3 חרדת ההחמצה בפרסום תיאור חרדת ההחמצה: חרדת החמצה היא הפחד לא לדעת שמשהו קורה, או החשש מחוסר קשר עם אירועים, חוויות ואינטראקציות חברתיות. אנשים הלוקים בחרדת החמצה לא יודעים בדיוק מה הם מחמיצים, ובכל זאת יש בהם תחושה חזקה של פחד מכך שאחרים מבלים טוב יותר בזמנם הפנוי. חרדת החמצה עשויה לנבוע ממגוון רחב של פעילויות חברתיות שאדם נעדר מהן, כגון פגישה חברתית, צפייה בתוכנית טלוויזיה, חתונה, מסיבה, או מסעדה טובה. לחרדת החמצה יכולות להתלוות תגובות פיזיות שונות, כגון הזעה, ושינויי התנהגות בעולם האמיתי. על פי סקר שנערך בארצות הברית ובבריטניה, רוב ... דבר - מה. כמחצית מהנשאלים אמרו כי התנהגות זו גרמה להם לאבד עניין בנושאים ותחומי עניין חדשים. יתרה מזו, חרדת ההחמצה משמשת כתירוץ לשימוש מוגבר ברשתות חברתיות, והדבר גורם להסחת דעתם של אנשים מלימודים בכיתה ומנהיגה ברכב. בנוסף לכך, התנהגות ... עדכונים ברשתות חברתיות עלולה לפגוע במיומנויות חברתיות ובקשרים חברתיים בעולם האמיתי. גורמים ותופעות לוואי: מנקודת המבט של הצרכים הפסיכולוגיים, חרדת החמצה נובעת מרמות נמוכות של סיפוק צרכים. אנשים הופכים לפעילים ברשתות חברתיות כדי למלא צרכים ספציפיים, כגון הצורך לקבל מידע או להישאר בקשר עם אחרים דרך הרשת החברתית. אנשים הלוקים בחרדת החמצה מוצאים מפלט קל ברשתות חברתיות, אך אלה אינן יכולות להחליף תקשורת חברתית פנים - אל - פנים. במקרים מסוימים, אנשים עם חרדת החמצה חווים רמה גבוהה יותר של בדידות, מה שמוביל דווקא להתגברות חרדת ההחמצה. על פי תאוריית ההגדרה העצמית, קיימים שלושה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים: סיפוק תחושת הכשירות, ההשתייכות, והחירות האישית. מחקרים גילו קשר מובהק בין רמה נמוכה בסיפוק הצרכים הבסיסיים לבין חרדת ההחמצה. בנוסף, בערך ארבעה מתוך כל עשרה אנשים צעירים דיווחו כי הם לוקים בחרדת החמצה לעתים קרובות. ככל שהגיל עולה, חרדת ההחמצה יורדת. כמו כן, גברים נוטים יותר מנשים ללקות בחרדת החמצה. חרדת ההחמצה בפרסום: בעידן הטכנולוגי קל לזהות שימוש בתופעה בפרסומות, בסיסמאות כמו אל תפספסו את זה! לדוגמה, במסע פרסום להפחתת צריכת אלכוהול נאמר כי שתייה מוגזמת תגרום לך להחמיץ את כל הכיף במסיבה. טכניקת פרסום נפוצה המנצלת את חרדת ההחמצה היא השקת מבצע שיווקי והצגת טיימר המציג את הזמן הנותר עד לסיום המבצע.

הפרעת חרדה מוכללת - מבוא הפרעת חרדה מוכללת (באנגלית: Generalized Anxiety Disorder, בראשי תיבות: GAD) היא הפרעת חרדה המאופיינת בדאגה רבה, בלתי נשלטת ולרוב בלתי רציונלית, המופיעה באופן בלתי פרופורציונלי בתגובה לאירועים רבים ושונים בחיי היומיום של האדם. חרדה רגילה יכולה להיות תגובה נורמלית וסתגלנית של אנשים לאיום, המכינה את האורגניזם לתגובת הילחם או ברח, עם זאת, אנשים המגיבים בחרדה כמעט על כל אירוע, עשויים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעת חרדה מוכללת. על פי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי DSM IV TR, הפרעת חרדה מוכללת כוללת חרדה ודאגה מוגזמות לאורך תקופה של לפחות שישה חודשים, לגבי מספר מאורעות או פעילויות. הדאגה קשה לשליטה, וקשורה בתסמינים סומטים, כמו מתח בשרירים, רגזנות, קשיי שינה וחוסר מנוחה. לצורך אבחנה של GAD יש לוודא כי החרדה אינה נגרמת בעקבות גורמים אחרים - שימוש בתרופות או סמים, או מחלה גופנית אחרת, וכן כי היא אינה מתרחשת רק בעת הפרעת מצב רוח אחרת או הפרעה פסיכאטרית אחרת. החרדה בלתי נשלטת, נחוות כגורמת סבל וגורמת לפגיעה בתחומי חיים חשובים לאדם עצמו. אבחנה חרדה ודאגה מוגזמות (ציפיה דאוגה), שמופיעות ברוב הזמן לפחות למשך שישה חודשים, לגבי מספר אירועים או פעילויות (כמו תפקוד בעבודה או בלימודים). האדם מתקשה לשלוט בדאגות. החרדה והדאגה קשורות בשלושה או יותר מן התסמינים הבאים: (לפחות חלק מהתסמינים מופיעים ברוב הזמן במשך ששת החודשים הקודמים, בילדים ... קשיים בריכוז 4.רוגזניים 5.מתח בשרירים 6.הפרעות בשינה (קושי להירדם או התעוררויות משינה, או שינה חסרת מנוחה ולא מספקת) נושא החרדה והדאגה אינו מוגבל למאפיינים של הפרעות ציר I ב - DSM. לדוגמה: החרדה אינה בשל התקף חרדה, או אינה בעקבות מבוכה בפומבי כמו בחרדה חברתית. החרדה, הדאגה או התסמינים הפיזיים גורמים לסבל קליני משמעותי או פגיעה בתפקוד החברתי, תעסוקתי או תחומים חשובים אחרים. ההפרעה אינה בשל ... בין נשים לגברים הוא 2:1. תחלואות נלוות GAD היא כפי הנראה ההפרעה השכיחה ביותר שמתלווה להפרעות נפשיות אחרות, בעיקר לחרדה חברתית, פוביה ספציפית, הפרעת פאניקה, או דיכאון. כ - %50-90 מהסובלים מ - GAD יסבלו מהפרעה פסיכאטרית נוספת. עד ... להתפתחותה של GAD, הראשון הוא הזרם ההתנהגותי - קוגניטיבי והשני הוא הזרם הפסיכואנליטי. לפי הזרם ההתנהגותי - קוגניטיבי, הפרעת החרדה נובעת מתפיסת סכנות לא תקינה ולא מדויקת, אי הדיוק נובע מתשומת לב סלקטיבית לפרטים שליליים בסביבה, עיוות בעיבוד מידע, והשקפה שלילית לגבי היכולת העצמית להתמודדות. לעומת זאת, לפי הזרם הפסיכואנליטי, החרדה היא תסמין של קונפליקטים לא פתורים ותת מודעים. מאפיינים קליניים המאפיינים המרכזים של GAD הם חרדה ודאגות מתמשכות ומוגזמות, המלוות במספר תסמינים פזיולוגים, בהם מתח מוטורי, פעילות יתר של מערכת העצבים האוטונומית ודריכות קוגניטיבית. חרדה זו מפריעה להיבטים אחרים של חייו של האדם. דפוס זה קיים במשך מרבית הימים לאורך תקופה של לפחות שישה ... הללו. מהלך ופרוגנוזה גיל תחילת התסמונת אינו ברור. רבים מן הסובלים מ - GAD טוענים כי תמיד היו אנשים חרדים. רוב הסובלים מההפרעה מגיעים לטיפול רפואי בסביבות גיל 20, אך רק שליש מהם פונים לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי. השאר ... המאששים את יעילותו של טיפול זה לבדו. במקביל לפסיכותרפיה, נראה כי רוב הסובלים מ - GAD חווים שיפור ניכר בחרדה כאשר ניתנת להם האפשרות לדון בבעיה עם איש מקצוע אמפתי. לעתים בתהליך זה ניתן לזהות את המצבים החיצוניים המעוררים את החרדה, ולנסות בעזרת האדם ומשפחתו להוריד את הלחצים בסביבה. הגישה הפסיכואנליטית רואה את החרדה כמסמנת של סערה תת - מודעת שנדרש בירור לגביה. החרדה עשויה להיות נורמלית, מוגזמת, מסתגלת או בלתי מסתגלת. החרדה יכולה להופיע במצבים רבים במהלך החיים, ולעתים ההקלה על התסמין אינה הפתרון הנכון. לחולים המעוניינים להבין את מקורות החרדה, פסיכותרפיה בגישה זו עשויה להועיל, יחד עם זאת, בטיפול בגישה אנליטית - פסיכודינמית, העוסקת יותר בבירור עמוק של התסמין ופחות בטיפול בתסמין עצמו - הטיפול עצמו יכול בתחילה להעלות את רמות החרדה. מטרת הטיפול היא להעלות את רמת הסובלנות של המטופל כלפי החרדה, ולאו דווקא למגרה. טיפול תרופתי ההחלטה לטפל ב - GAD באמצעות תרופות צריכה להעשות בשיקול דעת, שכן מטבעה ההפרעה ... אחרים גורסים כי יש צורך בטיפול ארוך יותר, ייתכן שלכל החיים. כ - 25% מהמטופלים בתרופות עשויים לחזור ולסבול מחרדה כחודש לאחר הפסקת הטיפול, ו - 60-80% חוזרים לסבול ממנה בשנה הראשונה לאחר הפסקת הטיפול. למרות שחלק מן החולים ...

חרדה חברתית - מבוא חרדה חברתית היא קבוצה של הפרעות חרדה שמתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי. בין החרדות השייכות לקבוצה זו קיים פחד במה, פחד מבני המין השני, פחד מבעלי סמכות ועוד. לעתים אנשים סובלים מכל הפרעות החרדה הללו בו זמנית, מצב שמוגדר כ הפרעת חרדה חברתית מוכללת. החרדה גורמת לסובלים מההפרעה להימנע מאותם מצבים, על מנת שלא לחוות את הסבל הכרוך בהם. הפחד העיקרי של אנשים עם חרדה חברתית הוא שבמצב המאיים הם יושפלו או יתנהגו באופן שלא מתאים לסיטואציה, וכתוצאה מכך יחשפו ללעג או לביקורת. שכיחות התופעה השכיחות של חרדה חברתית מוכללת באוכולוסיה המבוגרת (מעל גיל 18) היא כ - 6.8%, כאשר מספרם של הסובלים מחרדות חברתיות חלקיות גבוה בהרבה. כמו כן, היחס בין נשים לגברים הסובלים מההפרעה הוא 3:2 (אף על פי שרוב הפונים לטיפול בהפרעה הם גברים). רוב הסובלים מההפרעה מוגדרים כבעלי חרדה חברתית מוכללת, ואילו אצל מיעוטם החרדה ממוקדת במספר מצומצם של מצבים. סימפטומים נפוצים הסימפטומים הגופניים של החרדה החברתית שאותם חווים הסובלים מההפרעה זהים לאלו של הפרעת חרדה רגילה, ומקורם בתגובת הילחם או ברח. סימפטמים אלו כוללים: הזעה, הסמקה, רעד בגוף, בחילה, ורעד בקול. מעבר לסימפטומים הגופניים, בדומה להפרעות חרדה אחרות, רבים מהסובלים מחרדה חברתית סובלים במקביל מהפרעות חרדה נוספות, דיכאון, דיסטימיה או הפרעה בדימוי הגוף. כמו כן, בקרב הסובלים מההפרעה יש אחוז גבוה, ביחס לשאר האוכלוסייה, של התמכרויות לאלכוהול וסמים, כנראה כתוצאה מניסיון לטיפול עצמי בחרדה. אבחנה על פי ה - DSM IV, כדי שאדם יאובחן כסובל מחרדה חברתית, חייבים להופיע כל הקריטריונים הבאים: 1.פחד ניכר וממושך ממצבים חברתיים שבהם האדם חשוף לזרים או למבט בוחן. האדם ... עם בני קבוצת הגיל שלהם ולא רק ממפגש עם מבוגרים. 2.חשיפה לחברה או לסיטואציה ביצועית כמעט תמיד מעוררת תגובת חרדה מידית או אף להתקף פניקה. בילדים, החרדה עשויה להיות מובעת על ידי בכי, התקפי זעם, קיפאון או הירתעות ממצבים שבהם מעורבים זרים. 3.האדם מודע לעובדה שהפחד שלו מופרז וחסר היגיון. בילדים, מאפיין זה עשוי להיות חסר. 4.האדם נמנע מהסיטואציה החברתית או הביצועית, או מפתח חרדה או מצוקה רבה בעת ההיחשפות לה. 5.ההימנעות או הציפייה לסיטואציה, או החרדה שבזמן הסיטואציה מפריעים באופן משמעותי על שגרתו של האדם, על תפקודו בעבודה או על חיי החברה שלו. 6.אם האדם מתחת לגיל 18, החרדה חייבת להימשך יותר מ - 6 חודשים. 7.החרדה אינה נגרמת כתוצאה מסמים, תרופות, מצבים רפואיים או הפרעות נפשיות אחרות (כמו הפרעת פאניקה, הפרעת חרדת נטישה, PDD או הפרעת אישיות סכיזואידית). 8.התבטאות הפחד המוזכר בסעיף הראשון אינה קשורה להפרעה נפשית או רפואית אחרת (לדוגמה, גמגום או רעד אצל אדם הסובל מפרקינסון, או אכילה שונה מהרגיל אצל הסובלים מבולימיה או אנורקסיה) טיפול הטיפולים בחרדה חברתית שהוכיחו עצמם כיעילים הם טיפול בתרופות, טיפול EMDR וטיפול התנהגותי וקוגניטיבי קצר מועד. מחקרים שנעשו על הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי בחרדה חברתית הראו את שיעורי ההצלחה הגבוהים ביותר. קיימות מספר אפשרויות בטיפול התרופתי, תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI או SNRI שיש ליטול באופן רציף והשפעתם למשך כל היום, תרופות נוגדות חרדה ממשפחת בנזודיאזפינים כמו קלונקס או לחלופין חוסמי בטא כמו דרלין, להפחתת תסמיני החרדה כמו דופק מהיר הסמקה וכדומה לפני אירוע מעורר חרדה (שכיח בשימוש מידי פעם ולא על בסיס יום יומי), אפשרות תרופתית נוספת שהיא חדשה יחסית היא הורמון ששמו אוקסיטוצין ...

חרדה - הגדרת חרדה - למה שאדם יחשוש שמשהו רע עומד לקרות? אפשר ללכת ברחוב, לשבת באירוע משפחתי או סתם להיות בבית ולפתע להרגיש חרדה בלתי נשלטת. להרגיש מאוים, לחוץ, מפוחד וחסר אונים. בנוסף לכל אלו יש גם ביטויים פיזיולוגיים וגופניים המעידים על מצוקה נפשית המתרחשת כעת. ממה זה נובע? מה עושים? ואיך נפטרים מהסבל הנורא הזה אחת ולתמיד? הגדרת חרדה חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט פיזי ונפשי, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. מחשבות מעוררות חרדה עשויות להיות מחשבות הן על איום וסכנה ממשיים והן על דמיוניים, ועשויות להופיע באופן מודע כמו גם שלא במודע. החרדה מתאפיינת בתחושות פיזיות כגון דופק מהיר, נשימה מהירה, הזעה, רעד ותחושת עילפון / סחרור וכן במתח נפשי, חשש, דאגה ותחושות פחד. חרדה נבדלת מפחד בכך שהיא רגש שלילי מעורפל שאינו קשור לגירוי חיצוני מסוים, או הקשור לגירוי הנתפס כסכנה עתידית, בעוד שפחד הוא תגובה לסכנה ממשית ומיידית. כתוצאה מכך, פחד מביא לתגובת הלחם או ברח בעוד חרדה, הנתפסת כתגובה לדבר מה בלתי ניתן לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנו, גורמת לתחושת חוסר אונים. (ויקיפדיה ערך חרדה) למה שאדם יחשוש שמשהו רע עומד לקרות? הסיבות יכולת להיות רבות. כל אדם חווה בילדותו חוויות קשות, לא פשוטות ... הללו מהעבר בהווה. כל אירוע, סיטואציה, דמיון, הקשר, רגש ואפילו ריח מסוים יכולים לעורר בו את החוויות הקשות הללו. חרדה נובעת (בדרך כלל) מאירועים מהעבר שקשורים ללחץ, חוסר אונים קיצוני, ציפיות כבדות משקל מהסביבה וכדומה. החוויות הקשות הללו נצרבו ... שקשור לסיטואציות שהתקשרו לחוויות הללו מהעבר. אדם יכול להיות בסופרמרקט, באוטובוס, באירוע משפחתי או בכל סיטואציה שהיא. ופתאום לחוש בחרדה קשה. נכון שאין לו מושג מהיכן היא הגיעה אך הגוף נזכר בחוויה כלשהי מהעבר וחזר לאותם רגעים קשים שחווה ... חלקם טובים ומעצימים שהופכים להיות חלק מהאישיות שלנו וחלקם חוויות שליליות שהיא צריכה להקיא אותם החוצה. נחזור כעת לרגעי החרדה (יכול להימשך גם הרבה זמן) שפתאום האדם חווה. אותם רגעים קשים, זה בעצם הקאה של הנפש. היא מוציאה החוצה ... אדם שעבר את כל הדרך הזאת בעצמו והוא יכול להוביל את המתמודד בדרך סלולה שבטוח תוציא אותו מהסבך. לסיכום: חרדה נובעת מחוויות טראומטיות מהעבר. הדרך לרפא את הגוף והנפש מהשריטות הקשות הקיימות בהם היא לתת לנפש ולגוף להקיא חוויות ...

חרדת נטישה בזוגיות - מה היא חרדת נטישה? איך מרגישה החוויה הזו? למה אנשים חרדים שינטשו אותם? איך החוויה הזו באה לידי ביטוי בזוגיות? האם קרה לך, שכל כך רצית מישהו, שכל כך פחדת ... חוסר רצונו להיות איתך? האם קרה לך, שיצאת עם מישהי, וחששת שתעזוב אותך, כי אם תעזוב אותך תשאר בודד? בחרדת נטישה, אנחנו תולים בבן או בבת הזוג שלנו, את האושר שלנו, את הערך העצמי שלנו, ורואים בו או בה ... לא אמורים לגרום לך לאהוב את עצמך פחות. יכולת זו היא שתקדם את הגעתך לזוגיות. ובחזרה לנושא המרכזי - חרדת נטישה מתרחשת כאשר יש מחסור במענה לצורך קיים. המחסור יכול להיות בצרכים שקשורים להערכה עצמית, לאהבה ללא תנאי של ... הוא מאבד או עשוי לאבד את התנאי לקבלת מענה לצרכים אלו (הימצאותו במערכת יחסים רומנטית), הוא עשוי לחוות תחושת חרדה. כאשר אדם חש שהוא מקבל את כל אלה, בזכות הקרבה לבן או לבת הזוג, הוא חש טוב עם עצמו. ... מערכת יחסים אוהבת? האם לא יכול לקרות מצב של חוסר יצירת קשר עקב עיסוקים שונים? יכול גם יכול. לכל החרדים מנטישה, בדקו: איפה אתם מחבקים את עצמכם, איפה לא. התשובה ככל הנראה נמצאת שם (-: