הפרעת אכילה - מבואהפרעת אכילה - מבוא הפרעת אכילה היא הפרעה נפשית המתבטאת באכילה בלתי - סדירה הגורמת לנזקים גופניים. להפרעות אכילה השפעה ניכרת על כל תחומי החיים - החל מבעיות פיזיות, רגשיות ועד בעיות רוחניות ונפשיות. הפרעות אכילה הן תוצאה של שילוב בין גורמים שונים - גנטיים, ביולוגיים, משפחתיים, פסיכולוגיים וחברתיים - תרבותיים. זה מכבר ידוע כי הפרעות אכילה הן בעיות מידרדרות ובמידה ואינן מטופלות, הן עלולות להפוך לכרוניות, לגרום לנזקים חמורים ואף למוות (שיעור התמותה נע בין 10% ל - 17%) (וייסבלאי, 2010). הפרעות אכילה נפוצות בקרב נשים צעירות (90% - 95% מהחולות הן נשים) (Hoek, 2006). הפרעות אכילה, נחשבות לאחת מן המחלות הלא - מובנות בעולם המערבי וכיום, קיימות סוגיות מהותיות, אשר נותרו ללא מענה - מדוע החולות אינן נענות לצורך הבסיסי של אכילה, מדוע הן מייחסות למשקל הגוף חשיבות כה רבה ומדוע הן נוטות להתנגד לטיפול יותר מחולים בעלי כל הפרעה נפשית אחרת (Stein, Latzer & Merrick, 2009)? על פי נתונים של שרות הבריאות הציבורי בארצות הברית, למעלה מ - 7 מיליון נשים ברחבי העולם סובלות מבעיות אכילה ומהפרעות אכילה. במהלך מחזור חיים של אדם, העריך השירות שכ - 50 אלף ימותו כפועל יוצא של הפרעת אכילה. הפרעות אכילה תוקפות ללא הבחנה בין צבע או מעמד. הן נפוצות בכל שכבות הגיל, והטווח המוגדר כבעייתי נע בין 12 ל - 41 שנים. לגבי שכיחות ההפרעות בישראל אין מידע ... קבוצות אוכלוסייה, שלא סבלו ממנה עד כה, כמו, גברים, ערבים, חרדים ונשים מבוגרות שלקו במחלה בצעירותן (רבינוביץ, 2012). תוכן עניינים: 1 הפרעות 1.1 אנורקסיה נרבוזה 1.2 בולימיה נרבוזה 1.3 אכילה כפייתית 1.4 אורתורקסיה נברוזה 1.5 התמודדות 1.6 גיל ההתבגרות והפרעות אכילה 3.1 אורתורקסיה 3.2 ביבליוגרפיה הפרעות: קיים ספקטרום רחב של הפרעות אכילה העונות להגדרה לעיל, וביניהן אכילת חפצים ופריטים בלתי - מתעכלים, אכילת רעלים שונים, סינדרום האכילה הלילית (NES), אורתורקסיה ועוד. מבין הפרעות האכילה הרבות הקיימות, בולטות ביותר שלוש המחלות הנחשבות גם כקשות ביותר: אנורקסיה נרבוזה: החולים בהפרעה זו מדחיקים את תחושת הרעב שלהם באופן אובססיבי, עד לכדי הרעבה עצמית. קיימת לעתים קרובות אי - התאמה קיצונית בין גופו של החולה במציאות לבין דימויו אותו, בדומה להפרעת גוף דיסמורפית. גם חולה שנמצא במצב קיצוני של תת - תזונה עלול לתפוס את עצמו כשמן. בולימיה נרבוזה: הפרעה זו מאופיינת בהתקפים של זלילה חסרת מעצורים ואחריהם התרוקנות לא טבעית. חולה הבולימיה לא יפסיק לזלול עד שיגיע לתחושה של כאב או בחילה שלא מאפשרים הכנסת מזון נוסף לגוף. צורות ההתרקנות, או ההיטהרות, הנפוצות ביותר הן: הקאה, שימוש בחומרים משלשלים ומשתנים, חוקן, ופעילות גופנית מרובה ביותר. יש מבין החולים בהפרעה זו גם כאלה שנוטים לצום, כמו בהפרעה אנורקסיה נרבוזה. החולים בבולימיה בדרך - כלל נמצאים בטווח המשקל התקין. בבחינת שכיחות שתי ההפרעות הללו, אנורקסיה נרבוזה נוטה להופיע לראשונה בגיל ההתבגרות, בעוד שבולימיה נרבוזה מופיעה לרוב אצל נשים צעירות. השכיחות של אנורקסיה ובולימיה בקרב חתך אוכלוסייה זה הינה 1% ו - 3% בהתאמה (Hoek, 2006). יחד עם זאת, יש להדגיש, כי קיים קושי מהותי בסיווג ההפרעות הנל, הנובע מהיעדר גבולות ברורים בין תתי - הסוגים וכן, במעבר ביניהם, בעיקר בין אנורקסיה להתפתחות של בולימיה, בקרב יותר מחצי מהחולות (Eddy, Dorer, Franko, Tahilani, Thompson-Brenner & Herzog, 2008). אכילה כפייתית: אכילה כפייתית היא הפרעה שמאופיינת בזלילה בלתי פוסקת ובהתקפים של זלילה חסרת מעצורים. בדומה לחולי