... היתה הווה ותהייה מוטלת בספק. ולכן כל הבנות השכל האנושי הן כולן כולל כולן הבנות של שקר. וההבנה היחידה שקיימת, היא ההבנה של דבר
והיפוכו כישות אחת, שהיא הופכת את מי שמבין אותה, להיות היא ממש. כי הבנה אמיתית, היא רק ... צורך בהבנה שתחבר בינהם. וממילא המבין, המובן, וההבנה הפכו להיות ישות אחת. ומה שזה אומר בפועל הוא שעד שהאדם לא יהפוך להיות הדבר
והיפוכו כישות אחת בעצמו ממש, עד אז הוא לא באמת מבין את זה. ורק מי שהפך להיות הישות ... לא יכול להפוך להיות הישות השלמה מעצם זה שתמיד יש נפרדות כלשהיא. והעניין הוא שכל זה נכון אך תלוי ביכולת של האדם להפריד בין דבר
להיפוכו. כי אם לאדם לא היתה יכולת שכזו, הרי שגם אם בפועל הוא היה רוצה דברים שונים כל פעם, הרי שברמת החוויה שלו הוא היה תמיד רוצה דבר אחד בלבד, שאינו מוגדר כלל. ובשביל זה על האדם להפסיק להבדיל בין דבר
להיפוכו. כי מי שמבדיל בין דבר
להיפוכו נקרא חוכמולוג ומתחכם עם המציאות, ועל כן הוא סובל בסבל נצחי. ואחרי שהאדם מפסיק להבדיל בין דבר
להיפוכו פעם אחת באותו רגע הוא הופך להיות מחויב המציאות, ומקיף וממלא את כל המציאות כולה. ואז יוצא שהוא מצליח להגדיר דבר
והיפוכו כישות אחת, ומצליח להפריד אותה מהישות של הדבר
והיפוכו כשניים. אך מכיוון שהוא כבר הצליח להכיל דבר
והיפוכו כישות אחת, אז הוא זוכר את האמת, שבאמת הכל אחד תמיד. כי להגדיר דבר
והיפוכו כישות אחת זה להגדיר את הכל במכה. כולל את הישות של הדבר
והיפוכו כשניים גם כן כישות אחת, עם הדבר
והיפוכו כאחד. ואז יוצא שהאדם גם מגדיר וגם לא מגדיר בו זמנית. דהיינו שההגדרה אינה ... את הדבר הזה באמצעות השכל האנושי שלו, וזורק את השכל שלו ופתאום הוא מגלה שבלעדיו, הוא פתאום מקבל שכל חדש שבו הוא מצליח להבין דבר
והיפוכו ולראות שאכן זה כך. או אז האדם מגיע לסוף החיפוש העצמי שלו, ומפסיק לחפש את עצמו. כי היכולת להמשיך לחפש את עצמך שורשה בכך שאתה לא מצליח להבין דבר
והיפוכו בו זמנית ולהפוך את הכל לישות אחת, כי אם הכל הופך לישות אחת, אז אין עוד אפשרות ... ההתקדמות היא כאשר יש מרחב מקום כלשהוא ויש שניים אבל כאשר הכל אחד אין שום מקום וממילא אין אפשרות טכנית להתקדם, כי הכלת הדבר
והיפוכו כישות אחת היא הסוף של כל הסופים. כי יש שני סוגי שאלות. והראשונה היא כזו שיש ...