... המחנך עם הורים - כתה ה עד ח שם המאמר מרמז שהוא מיועד למורים שהם מחנכי כתה. אני ממליצה גם להורים לקרוא אותו, כך כהורים יוכלו להבין מה היא משימתו של המחנך ועד כמה לא פשוט ליצור קשר עם הורים ולשמר אותו לאורך שנים. ההורה הוא הדמות שמתוכה שואב הילד את יראת הכבוד הנכונה למורה, את אהבתו למחנך שלו. במידה וההורה אינו רוצה או אינו מאפשר למורה להתקרב אליו ולהראות לו עד כמה הוא אוהב את ילדו אז לא יוכל המורה לקבל את יראת הכבוד שחש אליו ההורה, את היחס החם שיכול לחיות ביניהם - ואז לא יוכל המחנך גם לעבוד עם ילדי הכתה. שכן הילד מגיע לכתה ובליבו מה שחי בלב הוריו ומה שחשים הוריו למחנך. במידה וההורים חשים את יראת הכבוד, את האהבה שמביא המחנך לילדם אז גם הילד חש זאת כלפי המחנך שלו ומשם המחנך יכול לעבוד ולבנות עולם שלם של יחסי אהבה וכבוד בינו לבין הילד. על ההורה להבין כי ליבו, מחשבותיו ומעשיו כלפי המורה, בין אם הילד רואה אותם ישירות או לא, הם אלו המניחים את הבסיס והשורש ליחסי המחנך והילד שלהם. לכן מאמר זה מיועד להורים ומורים כאחד. כמחנך, יש הורים שהיחסים שלהם עם המחנך נשארים יציבים וטובים מכתה ד, וכאשר עולים לכתה ה היחסים ממשיכים להיות חמים ותומכים בילד. אך שמתי לב, שיש הורים שלפתע נעלמים, יש להם פתאום תגובות שאינן מובנות לי, הם פחות משתפים פעולה ולא מגלים את שעל ... של המחנך, ביקורתיות, הגנת יתר על הילד, מעורבות יתר בחיי בית הספר והכתה (כן יש כזה דבר) בהתבוננות זהירה ניתן לשים לב שההורים נוטים לדבר יותר בינם לבין עצמם פתאום, הם מנסים ללבן בעיות שהם חווים בכתה או עם ילדם דרך שיחות עם הורים אחרים ולא ישירות מול המחנך. מדוע? משום שזוהי תכונה אנושית כללית של קושי בפתיחת נושאים ... אותו ולעיתים משום שיש לפתע קונפליטה עקב חוסר הסכמה חינוכי, קשיים בהערכה למורה ולדרכו, כפי שציינתי קודם לכן. התקשורת בין הורה למחנך זקוקה לטיפוח מתמיד. לכן כאשר אני שומעת סטודנטים שסיימו סמינר למורים והם מסרבים ... מגיעים הפחדים, ואני יודעת כיצד להתגבר עליהם בהכוונה וליווי נכון של מורה וותיק. אם כן, סביב כתה ה נראה כי אצל חלק מההורים יש קושי ביחסים עם המחנך. מנסיונות שונים, מוצלחים יותר או פחות, נכון להביא אוביקטיביזציה של הדברים. כלומר, מצד אחד על המחנך לנסות בכל ישותו להביא אווירה של רכות ויחס אישי נעים ומכבד להורה ומצד שני בשיחה להביא כל עניין שהוא רוצה לדון בו עם ההורה על ילדו באופן אובייקטיבי כמה שיותר. על המורה וההורה לעבוד על אחד על שלא לקחת את הדברים הנאמרים באופן אישי. את רוב עבודה של המחנך בשיקום ופיתוח יחסים ראויים ונכונים עם ההורה עליו לעשות באופן עקיף, בדומה לדרך שבה הוא עובד עם הילד. כלומר, ליצור קשר חם עם ההורה לא כאשר מתגלים קשיים אצל ילדו אלא להתחיל ברקימת המרקם העדין הזה לפני כן. אני מצאתי כמה דרכים עקיפות כאלה. דרך ראשונה היא להרים טלפון להורים אחת לחודש, לשוחח עם כל אחד מהם. נכון, זה נשמע קשה ועוד דבר מה שאנו המחנכים צרכים להוסיף ... ל - 2 -3 משפחות, לעשות רוטציה. רק כדי לומר שלום, להתעדכן. ניתן להתחיל זאת גם בכתה ד. הכוונה היא לא להיות חברים של ההורים או לספר להם את ענייני האישיים, את זה לא נכון לעשות. הכוונה היא לטפח קשר אחד על אחד. אם ... חשוב שעבר על הילד ומשפחתו ומבינה מדוע הוא מתנהג בכתה כפי שמתנהג ואז יודעת גם כיצד לתמוך בו. גישה נוספת ליצירת קשר חם עם הורים היא דרך וועד הכתה. אין מילים לבטא את עוצמת וחשיבות הוועד הכתתי. יש דברים שלא נכון שהמחנך יעסוק בהם, משום שמדובר בבקשות מההורים שלא תמיד נעים לבקש וזה אינו מקומו של המחנך לבקש - כמו ארגון ארוחות כתתיות, טיולים וכו. ... הכתה. ממש כפי שקולגיום המורים (המקום בו נפגשים כל המורים לשיחות) הוא הלב הפועם של בית הספר. מחנך בעל תושיה ישכיל לבקש מהורים מסויימים בכתתו לשמש כוועד הכתתי, הורים שהוא מוצא שקל לו ליצור עמם קשר, שהם קשובים לרחשי ליבם של שאר ההורים בכתה ומכירים היטב את הצרכים והרגשות של כל אחד מהם,

הורות - פרדיגמה ישנה תחילה נבדוק מהו המצב הקיים כיום, בתוך קשרים בין הורים וילדים. לא זר לנו כי הורים רבים מרגישים שילדיהם משתמשים בהם ככספומט - מעוניינים לקבל מהם כסף (אוכל, רכב וכד) ולא מעבר לזה. לא באמת נשארים כדי לחלוק לשתף להתייעץ לדבר להרגיש יחד אחד את עולמו של השני. מוכרת עוד יותר התחושה של ילדים כי הוריהם לא מסוגלים להבינם, לקבל אותם כפי שהם באמת, מרגישים שהוריהם שיפוטיים, מעבירים עליהם ביקורת ועסוקים ב לומר להם מה עליהם לעשות, לכן ילדים עם הזמן הולכים ונמנעים ממגע כנה - אינטימי עם הוריהם. גיל ההתבגרות מתחיל את תהליך ההגדרה העצמית של הילד אך במקרים רבים נותר ריחוק רגשי ואף מתעצם, גם בשנות הבגרות. שני הצדדים חווים ... ומפתחים כפתרון מערכות יחסים מדודות, מוגבלות, בהן קיים ריחוק בעיקר רגשי. קשה להודות, אך לרוב, ילדים (גם בגילאי 30 40 50) יבחרו לבלות זמן חופשי עם אחרים, שאולי בגיל הוריהם, אולי בעלי מאפיינים דומים, אך לא עם הוריהם. האם כך אמור להיות? מה יש בקשר עם ההורים דווקא שמכתיב את המרחק? ציפיות ואכזבות הורים רבים חשים אכזבה מהקשר עם ילדיהם, אם אכזבה מתדירות המפגשים, אם מהאופן בו הילד מתנהל בחייו, אם מהשגי הילד, עמדותיו, מהאופן בו הוא דואג להם תומך בהם מטפל בהם וכד. ילדים רבים חשים כי בקשר שלהם עם הוריהם הם מקבלים מסר זה של אכזבה. הם מרגישים כי ההורים מאוכזבים מהם חושבים שהם לא טובים מספיק, שהם לא עושים מספיק בעניין זה או אחר וכד. ניתן לאפיין את רוב הקשרים ככאלה המכילים אכזבה. מעניין לבדוק, מתי היא נוצרת ובעקבות מה? אכזבה קיימת בדכ במקום בו היו לפניה ציפיות. כשהורים מחזיקים ברעיונות שונים לגבי מה ילדם אמור להיות לעשות, ברגע שהמציאות לא תואמת ציפייה זו, תתרחש האכזבה. כל עוד ממשיכים אנשים ... הדומים למקרה זה, גם השונים ממנו, יכולה להיות מוסברת במונחיה של הפרדיגמה הישנה ליחסים, אותה נפנה להבין כעת: פרדיגמה ישנה ליחסים ככל שנלך אחורה בזמן, נדיר יהיה למצוא הורים שלא השתמשו בסמכותנות ובכוח מול ילדיהם. הורים היו שם כדי לתת הוראות.. והילדים היו שם כדי למלא אחריהן. אלו שלא דרשו משמעת וציות נחשבו חלשים. הציות נחשב להוכחה מספר אחת לערכו של המבוגר ההורה. כמו בתא המשפחתי, כך גם במעגלים החברתיים הרחבים יותר. ככל שיותר אנשים מצייתים לך, אתה חשוב מוערך יותר. בעל יותר כוח השפעה. הורים שאבו את רעיון ההנהגה הכוחנית משליטי התקופה, שעשו את אותו דבר רק בקנה מידה רחב. הורה עפ הפרדיגמה הישנה - תפקידו להורות. ללמד, לתת הוראות, (כך גם נתפס תפקידו של מורה - להורות לאחר (לילד) את הידע, או מה עליו לעשות). ההורה הוא זה היודע, זה המחזיק במה שנכון ולכן גם זה המחליט והקובע. לפי פרדיגמה זו, הילד הוא לוח חלק הניתן לעיצוב. הילד ידע רק מה שהורהו יבחר ללמדו. בזכות ידיעת הנכון ההורה מצפה להיות מכובד על ידי ילדו תלמידו. ההורה מקבל ראשון לצלחת, ישן במיטה הטובה יותר וזוכה לעצמאות הגדולה יותר בתוך התא המשפחתי שהוא מקביל למבנה החברתי המכיל את המשפחה. כך היה ... מגיב רק אליהן ונרגע רק בזרועותיהן. פעמים אמהות חוששות לאבד את התחושה המעצימה הזו, ומעכבות באופן לא מודע את התפתחות ילדן לכלל עצמאות. כמה דוגמאות יש לציפיות של הורים שילדם יכבד אותם יפאר את שמם ירחיב את הצלחתם ישמש חלון ראווה עבורם? לשם מה נוצרות ציפיות אלו? לטובת הילד? או לטובת ההורה שצמא לכבוד, לחשיבות, להצלחה מתוך הצלחתם של ילדיו? הורה שמחזיק בציפיה שילדו יאמין באותם ערכים כמו שלו, הורה שרוצה שילדו יתחתן בדרך המקובלת עליו, הורה שרוצה שילדו ירכוש מקצוע שהוא מחשיב כרצוי.. רוצה לאחוז בילד כבמושיע לחיזוק זהותו הפנימית. רוצה לאשר באמצעות ילדו את תקפותו שלו. האם ילדים אמורים להיות חלק מזהותם של ההורים? האם אושרם של הורים נמצא במידה כלשהי תחת אחריות ילדיהם? האם מתוקף כך על ילד ללמוד את רצון

... לנפרדות שבינו לבין אובייקטים אחרים שבסביבתו. מכיוון שכך, הוא מבין את כל אירועי המציאות כאילו הגורם להם הוא מקור פנימי כלשהו בו - עצמו, כך לדוגמה, כאשר לתינוק קר והוריו מבחינים בכך ומספקים לו חום, הוא מבין זאת כאילו הוא עצמו ייצר את החום הזה באופן מאגי כלשהו. במהלך ההתפתחות הנורמלית, תחושת האומניפוטנטיות המאפיינת את הינקות מתחלפת בהאדרתם של אובייקטים חיצוניים (לרוב, ההורים הנתפשים על ידי הפעוט ככל - יכולים) ומפנה לבסוף את מקומה לטובת ההבנה כי אין אדם שכוחותיו בלתי - ... ביעילות ביומיום מבלי שמחשבות אלו יציקו לו. שכלון (רציונליזציה) - האדם מספק לעצמו הסבר הגיוני וסביר להתנהגותו, הנובעת מדחפים יצריים שאינם מקובלים על האני. לדוגמה, הורה המכה את ילדו באופן אכזרי ופורק בכך למעשה את רגשי התוקפנות שלו, יתרץ את התנהגותו בצורך הרציונלי לחנך ... (symbolization) - כשהמטרה ביטוי רגשות, משאלות או דחפים באמצעות ייצוגים חלופיים לאובייקטים. הפעוט יכול לחוות מגוון רגשות חיוביים ושליליים בעצימות משתנה עם ייצוג ההורה, כתחליף לאובייקט עצמו. עידון (sublimation) כשהמטרה סובלימציה של ביטוי רגשות ודחפים וניתובם לאפיק יצירתי ... - מופעלים במרחב משותף כשהמטרה התאמת מידת ההתקרבות - התרחקות, בהתקשרות עם הזולת. יחסי יחד מתאפיינים, כבר מתחילת החיים, ביחסי אובייקט משולשים (טריאדה) - תינוק, הורה ומרחב משותף. עקרון המציאות (reality principal) - כשהמטרה הסתגלות לחוקי הסמכות ההורית, לכללי המשפחה ... מוכרות העצמי, האובייקט, היחסים עמו והמרחבים המשותפים, חרף היעדרויותיו האקראיות. אינטרויקציה (introjection) - כשהמטרה הטבעה מהחוץ פנימה של אפיוניהם החושיים של ההורים כדי להכירם. התינוק משמש נשא של אפיוני הוריו באמצעות אינטרויקציה, חיקוי, הפנמה והזדהות. רצון, סקרנות ומוטיבציה - לצורך שליטה בזרות והתמודדות ... לא עשיתי, שתיקה, סירוב, תוקפנות פסיבית, עצירות פיזית או רגשית. הזדהות עם התוקפן או הימשכות למצבי אלימות ולמצבי סיכון מופעלים כהגנה נגד אובדן התדמית הנערצת של ההורה והיחסים עמו. את מקום הזעם וחוסר האונים נוכח הורה אלים תופסת משיכה לאלימות או משיכה להיות קורבן לאלימות. (3) מנגנוני הגנה במערכת החיסונית נרקיסיסטית ...

... מהחובות אחת ולתמיד ? חלק 1. אם שני הילדים רוצים להתחתן, הם יכולים להתחתן גם בלי עזרת ההורים וגם בלי לארגן אירוע של חתונה בכלל, שהוא לכשעצמו אירוע שעובר בן לילה כאילו לא היה. אם חתונה נהפכת לעסק, של מי נותן מה, ... ואם הילד רוצה אירוע גדול כמו החברים שלו, מה עושים אז? אז מי שאוהב את הילד שלו באמת, הורה כזה מבין מיד שלילד שלו יש בעיה של דימוי עצמי, בעיה של ביטחון עצמי, בעיה של הערכה עצמית (שגם ההורה עצמו אולי וכנראה נגוע בהם). כי לילד אכפת ממה יגידו. והורה חכם, עושה 1 + 1 = 2, ומבין מיד שבקצב הזה הילד שלו יסבול בחיים לא פחות ממנו. כי אם ההורה עצמו שקוע בככ הרבה חובות בגלל המה יגידו, מה יעשה אותו הילד כאשר הוא יגדל. הרי עכשיו זה הבר מצווה ומחר זה משהו אחר ומחרתיים משהו אחר. וההורה פשוט משעבד את חייו לחיצוניות של הילדים שלו. ותוך כדי זה הוא גם גורם לילדים שלו לחשוב כאילו יש משמעות לחיצוני. ועל ידי זה הוא מכניס גם את הילדים שלו לבית הכלא והשעבוד הכספי וכולי. להיות הורה טוב, זה אומר שלב ראשון להיות אדם טוב מול עצמך. שלב שני להיות הורה טוב מול ילדיך. דהיינו ללמד אותם מה העיקר ומה הטפל בחיים. ואם הילד לא מבין, מה עושים אז? במקרה כזה על ההורה לשבת עם עצמו, להחדיר בו בעצמו לעומק את מה שהוא רוצה להסביר לילד שלו. ואחכ להסביר את אותו הדבר טוב יותר לילד שלו. ואחרי כל ...

... שלו עם סטלין התרחש כשסטלין התנגד לצרוף אלפי קצינים שנותרו מצבא הצאר. סטלין תככן במהותו פחד מפני תככנותם של הקצינים הללו. סטלין ניסה לחתור תחת מעמדו של טרוצקי אצל לנין, אך נכשל. טרוצקי הורה לסלק את סטלין מקווי החזית. היעדרותו ממוסקבה השאירה מקום לאויביו ... אותה נהג לומר. אך ב1923 חלה בטיפוס מעיים. באותו זמן שכב כבר לנין חולה אנוש. יריבו בקרמלין ניצלו את העדרו וחולשתו להשתלט על המפלגה. כשהיה בדרכו להחלמה בים השחור לנין מת. מברק מסטלין הורה לו לא לשוב ללוויה. כל המנהיגים הבולשביקים האחרים נראו בלוויה. אך ...

הורות ילדים - לגדל ילדים של שמחה את התחום הנל השארתי לסוף, כיוון שכדי לגדל ילדים של שמחה יש להיות קודם כל שמחים בעצמנו. ילדינו הגיעו לחיינו ללא הוראות ... כלים מדהימים לגידול ילדינו היקרים לנו מפז ואשר יעלה את סף השמחה שלנו וכמובן את שלהם. א) אחד הדברים הכי, הכי חשובים בהורות הינו: לתת להם הרגשה שיש להם יכולת להחליט בעצמם לגבי עצמם ובכלל! גופם הינו שלהם והם אחראים עליו, על הזנתו ועל הלבשתו ויש להם את הזכות לבחור מה לאכול ... רצונותינו, אם אנחנו מחליטים בשבילם - אנו מדכאים אותם, הופכים אותם לאפתיים ושמחתם הטבעית נעלמת. במידה ומה שהם מקבלים מההורים זה דיכוי, הם במודע או שלא במודע יחפשו לנקום, הם יפילו בטעות פה משהו, ילכלכו בטעות שם משהו וכך הם מתקזזים נגד ההורים שסוגרים להם את החופש. בהורות אנו צריכים להיות מאוד יצירתיים על מנת לגרום להם לבצע את רצונותינו ולא לכפות את שלנו עליהם בכוח. כל הורה ימצא את הדרך שלו לגרום לילדו להרגיש שלהחלטה שלו יש משקל - רק בדרכם טובות!! הכי מומלץ זה במשחק. אם אנו בטור הורים נביע את רצונותינו בצורה של משחק, הילדים ישמחו מאוד לעשות זאת בשבילנו וישמחו בכלל שההורים שלהם כאלו הורים כייפים ויצירתיים. לדוגמה: הורה יכול לומר לילדיו בואו נראה מי שם יותר צעצועים בקופסא או, בואו נראה מי מגיע ראשון לדלת של הבית או, לשאול את הילד איזו חיה אתה היום? הוא יבחר איזו חיה הוא ... אפשרות לבחור בין שתי אופציות של ביגוד, של ארוחת בוקר, של כריכים לבית הספר, של צעצוע שהם רוצים לקחת איתם ועוד. כאשר הורים בוחרים בכפייה, משיכה ביד, מילים קשות, צעקות ואפילו אלימות, הילד באותו רגע מקבל דיכוי והפוטנציאל האישי שלו יורד בכמה מונים וישנו סיכוי גבוה שהוא יעביר את ... ב) יש לשים דגש בעיני עצמנו על המעלות שלהם ולהתעלם מהמגרעות שלהם - ידוע שמה שמתמקדים בו הינו גובר ומתעצם. אם נתמקד כהורים בינינו לבין עצמנו במעלותיהם, הם יתגברו ויתעצמו, ומחסרונותיהם נתעלם, הם אינם מעניינים אותנו ואנו לא מעוניינים להתייחס אליהם. ג) חשוב! חשוב! חשוב! לאפשר לילדים לתת! הם כל הזמן מקבלים ומקבלים מההורים, אם לא נאפשר להם להחזיר לנו הם יחושו תסכול גדול, כעס וטינה כלפינו שלא אפשרנו להם לתרום לנו בחזרה. מגיל קטן התינוק נותן חיוך, צחוק, משחק, מרים גרב ונותן ... את חוסר הנוחות של אי הנתינה שלנו ואת חוסר האיזון. אותו הדבר וקל וחומר עם הילדים. ד) לעיתים הם מפתחים מה שנקרא חירשות הורית, אנחנו ההורים קוראים להם והם אינם שומעים. זאת בעיקר כיוון שהם באמצע משהו שמעניין אותם והם רוצים להתרכז בהנאה שלהם. כמו כן ישנם הורים שרוב הפניות שלהם לילדים הינה בקשות, טענות ותלונות כך שאין פלא שילדים מפתחים חירשות זו. כל פעם שאנו רוצים שהם יבואו, כאשר אנו קוראים להם, אנו נלך עד ... (הכוונה היא לעשייה שלהם, כאשר לעשייה שלהם יש להם שליטה וכאשר אנו מחזקים את העשייה, העשייה מתגברת). ז) גבולות - הרבה הורים מתקשים עם התחום הזה, כיוון שאולי לא ברור להם בדיוק מהם גבולות ואולי איתם היו קשים מדי ומדכאים מדי, שהם הופכים להיות מתירנים מדי מה שגם הינו יכול לפגוע לילדים. גבולות הינם מעשים אשר באים לעצור עשייה לא נכונה ומזיקה לדעתו של ההורה. גבולות אינם עונשים!! עם גבולות ילד לא מרגיש מושפל וכואב, גבולות הם ברורים והינם סיבה ותוצאה. על גבולות מומלץ להכריז כחוקי הבית ולרשום אותם. יושבים עם הילדים וחולקים איתם את חוקי הבית. על חוקי הבית אין עוררין, ואין שאלות. אלו החוקים וזהו זה (על החוקים מחליטים ההורים). כאשר אחד הילדים עובר על החוקים הוא יידע שתהייה לזה תוצאה. לדוגמה: חוק בית - מה שנופל מרימים נפל משהו והילד לא הרים, ההורה יכול לומר לו שעד שהוא לא מרים אנחנו לא נוכל ללכת לגן שעשועים, או לא נוכל להמשיך במשחק, כי אנחנו לא משאירים בית מבולגן, או משחקים שהבית מבולגן (סיבה ... עוגה קטנה, ומתנה קטנה, מוסיקה, לשים אותו גבוה על כיסא, להסתכל עליו, לשיר ולמחוא לו כפיים. זה ייתן לו אישור מדהים שההורה אוהב אותו ומוקיר אותו מאוד ויגרום לו לשמחה אדירה. ט) להכין לו חולצה עם ציור שהוא אוהב, לומר לו הציור שהוא אוהב נותן לו כוח כל פעם שהוא לובש אותו, נותן לו ... שלו והוא בדיוק מה שרצינו. יב) כאשר אחים רבים ביניהם, הם רבים בדכ כי משעמם להם והם רוצים למשוך את תשומת ליבו של ההורה דרך הריב. ניתן לתת להם לשחק משחק אחר שמעניין אותם, ניתן לרקוד ולשיר מולם ולשבור להם את הריב, זה מאוד יפתיע אותם, ניתן להסיח את תשומת ליבם עם משהו נוצץ ... יג) לבלות איתם הרבה, במשחק, בשירה, בקריאת ספרים, להקדיש להם המון תשומת לב וזמן איכות כייפי. יד) להכניס המון הומור להורות. ניתן להצחיק ילדים מאוד בקלות, אין צורך להיות מאוד רציניים כל הזמן, הומור בהורות מאוד מקדם את הילדים לעבר חיים של שמחה ואושר. ...

... ילדים? ככל שנלך אחורה בזמן, נראה עד כמה ילדים נתנו מענה למגוון רחב של בעיות וצרכים של הוריהם. ילדים עד לא מזמן היו ידיים ... הכי טוב.. כשם שדאגתי להם אני), עם הזמן, הפכו הילדים מיעדים למילוי צרכים הישרדותיים של הוריהם ליעדים למילוי צרכים אחרים, בהם נתמקד: ילדים כשותפים נוחים למילוי צרכיהם הנפשיים.. של הוריהם (בהרחבה בהמשך). ברור לכולם ... אשליית קיומי הבטוח שבאחת הופך לשביר. יתכן כי ילדים באים לעולם מתוך מוטיבציה לא מודעת של הוריהם להבטיח את המשך קיומם? להעמיק ... פחד מהמוות, אם כן, עשויה להיות סיבה להקמת זרע. אך יש כיוונים נוספים. ילדים מאפשרים להוריהם מולידיהם להימנע מלפגוש פחד ... תמידית ומתמשכת לאחר, הוא עסוק במשימה עד שאינו פנוי לעצמו. ילד, עשוי להיות טריגר לדאגה: הורה חרד, ינצל את היותו של הילד ... שונות אם למצבו, לבריאותו, להזנתו, להשכלתו, לתשלומי המשכנתא של דירתו וכד עד סוף חייו. הורה כזה שכל תשומת ליבו נתונה ... בדידות. מאמציו מכוונים החוצה ממנו לאחרים סביבו (כולל בני משפחה אחרים ובני זוג). תפקיד ההורות כשלעצמו, מספק הגדרה מוסדרת ... הייחודית, על ידי כך שמיהרו לבטא בציבור את התפקיד המאויש ביותר בהיסטוריה האנושית: התפקיד ההורי. עד כדי כך התפקיד שגור, שקשה ... מתקיימים מחוצה לו. מובילי דיעה מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית כמו אריקסון, קבעו את שלב ההורות כשלב הסופי בהתפתחות הבוגרת. מאמר זה מציע, כי רוב ההורים כלל לא השלימו את התפתחותם, ... מעכבת במובנים רבים את המשך התפתחותה של האנושות. הטיה ילד הוא פרויקט לכל החיים.. שבו ההורה מושקע. קשה להאמין שיהיו הורים שאחרי כל ההשקעה הרגשית הנפשית ... מעניקים משמעות לקיומם דרך היותם דואגים ל.. מטפלים ב.. אחראיים על.. אחרים: מטפלים בהוריהם, דואגים לילדיהם או לבני ... להתגבר על הפחד. על זה נפרט בפרק העוסק בעצמאות רגשית, בהמשך. נמשיך בהבנה טובה יותר של מהי הורות. שכן פרדיגמה חדשה ...

... כדאי לי או לא וכד) 3.ההורה - המישור הערכי מוסרי. (מה מותר או אסור לי)... במצב אני של ההורה יתכנו שתי אפשרויות: א. הורה ביקורתי ב. הורה תומך. א. הביקורתי תמיד יעביר ביקורת, ישפוט, יעריך, ישווה עם נימה שלילית. ב. התומך יתמוך ויעודד. ניתן להסביר את התנהגויותיו ופעולותיו של האדם כתוצר של ... המורכב של לידת ילדים והורות. בדרך כלל גורמת לידת הילדים לשנוי משמעותי באיכות היחסים של בני הזוג. תשומת הלב שהייתה ממוקדת לפני הלידה בכל אחד מבני הזוג מתמקדת בתינוק. מעבר זה של הורות מכיל בתוכו את נושא הסמכות ההורית כלומר את היכולת לקבוע נהלים, כללים וערכים על מנת למנוע מהילדים עשיית מעשים העלולים להזיק להם. המעבר הזה מתאפיין ... והתסכול של בני הזוג - ההורים . השלב הבא הוא כולל בתוכו את קבוצת הגיל 28-33. מעבר זה מתאפיין בהערכה מעצבת וחדשה של כל אחד מבני הזוג, הזוגיות וההורות. יש כאן מצב של שיקולי דעת וקבלת החלטות לגבי תחום המשפחה והקריירה ומתגבשת בדרך כלל ההחלטה לבסס, להרחיב ולשפר את הישן ולפעמים להתנתק ממנו. יש כאן לכן סוג ...

... לעומק. בטיפול יש השלכה - בהתמקדות, אין בטיפול נוצרת השלכה - המטופל מציב את המטפל בתור דמות מרכזית בחייו, מין תחליף הורה. הוא בונה איתו את הקשר כך, מה שעוזר לו לבנות ... שהקשרים שלו עם כל אדם בעולם קשים מאוד - למעשה צריך את הפסיכולוג, כדי לעשות עליו השלכה. הוא צריך מישהו שימלא את דמות הורה. הוא לא יכול לעמוד עם המאמן על אותו משטח. ...

... ולשלבים ההתפתחותיים המשתנים, יסייע לגדל ילד בוטח יותר, שליו, עצמאי, שיגדל להיות בוגר חופשי בנפשו וברוחו, המבטא את עצמו ויכולותיו. האין זה בדיוק מה שהורים רוצים, עבורם ועבור ילדיהם? בפועל, שכיח מאוד לראות התנהגויות אשר מחנכות, מאלפות ומביאות לתוצאות הפוכות. לדוגמה - מעולם החי - כלבנו מקבל את פנינו כשאנו שבים ... את עצמו מול הקושי, ולהרוויח את הישגיו. בדיוק כמו שאימון דורש השקעת מאמץ, מול משקולות או כוח הכובד. שרירי ההתפתחות והגדילה של הילד תלויים וקשורים בשרירי ההורות שלנו. באופן שרק נראה פרדוכסלי, העצמאות, החופש והיכולות של ילדים יתפתחו דווקא תחת סמכות אוהבת של הורים ומחנכים בטוחים בעצמם. (בתחילת גיל ההתבגרות משתנים כמובן הכללים, כמו גם הילדים)... הורים המנסים להיות סמכותיים, אך בפועל הם ספקנים, או מתנגדים לסמכותנות בחינוך, ישיגו לרוב תוצאה הפוכה. הילדים ערים וקשובים במיוחד לעמדה הפנימית, הרגשית של ההורה. אני שומעת לעיתים תכופות הורים אומרים: הם לא שומעים אותי בכלל. זו טעות. הילדים שומעים היטב - שומעים את הסתירות בין אמירותינו לבין התנהלותנו. בין העמדה המוצהרת שלנו, לזו הלא מודעת אפילו לנו. לרוב הם מגיבים ומצייתים לעמדה הסמויה... כמו לדוגמה, כאשר הורה מאיים בעונש על התנהגות מסוימת. לאחר שזה קורה, ההורה שב ומזהיר, שבפעם הבאה לא יוותר, או שהוא פשוט אומר לילד: אין לי כוח אליך יותר... הילד מבין מצוין: זו היא התנהגות מותרת. שאר המילים מיותרות... סמכות ההורה וההקשבה לו ניזוקו. כשהורה שב ושואל ילד צעיר - מה ירצה ללבוש, לאכול, מתי לנסוע הביתה ומה לקנות בסופר, הוא מחשיב זאת כמתן מקום וכבוד לילד, פיתוח יכולות בחירה וחשיבה. הילד, לעומת זאת, עלול לחוש שההורה אינו בטוח, אינו יודע, ואינו הדמות שניתן לסמוך עליה ולחוש מוגנים ובטוחים בקרבתה. תומי, ילדה בת ארבע, היטיבה לבטא זאת - היא אמרה בכעס רב לאמה, ששאלה אותה כמדי יום ... הם מפגינים התנגדות לכאורה, כרגע. בדיוק כמו שאנו, בכל סיטואציה, נדע לאתר מהר את האחד שיודע, משפיע וקובע, וניתן בו אימון בשעת צרה. זהו יצר הישרדותי חשוב. הורים רבים בזמננו נתקלים בקושי להיות מנהיגים, מובילים, בעלי הסמכות. התנהגותם עם הילדים היא דמוקרטית, מכבדת, על פי התבוננותם, אך חסרת החלטיות, לא בטוחה, מהססת - מעמדת התבוננות אחרת. תכופות יש פער בין העמדות של שני ההורים, מה שיוצר תמונה מורכבת יותר, אך לא בלתי אפשרית. ילדים מפנימים היטב את העמדה הפנימית של כל הורה בנפרד, ואין צורך, גם לא אפשרות, בתיאום כל העמדות. מה שחשוב אלו הקווים האדומים של התא המשפחתי, וההידברות המכבדת בין ההורים. ילדים, בדיוק כמו בעלי חיים, זקוקים למבוגרים בטוחים, מובילים. כדאי שנטפח את מנהיגותנו - עבורם. מיריה. כי הורות היא הזדמנות להתפתחות. 0507432400 sites.google.com site miryaron Home www.bestlife.co.il ?categoryId=44009&itemId=88205 ...