עבודת המחנך עם הורים - כתה ה עד ח שם המאמר מרמז שהוא מיועד למורים שהם מחנכי כתה. אני ממליצה גם להורים לקרוא אותו, כך כהורים יוכלו להבין מה היא משימתו של המחנך ועד כמה לא פשוט ליצור קשר עם הורים ולשמר אותו לאורך שנים. ההורה הוא הדמות שמתוכה שואב הילד את יראת הכבוד הנכונה למורה, את אהבתו למחנך שלו. ... גם לעבוד עם ילדי הכתה. שכן הילד מגיע לכתה ובליבו מה שחי בלב הוריו ומה שחשים הוריו למחנך. במידה וההורים חשים את יראת הכבוד, את האהבה שמביא המחנך לילדם אז גם הילד חש זאת כלפי המחנך שלו ומשם המחנך ... רואה אותם ישירות או לא, הם אלו המניחים את הבסיס והשורש ליחסי המחנך והילד שלהם. לכן מאמר זה מיועד להורים ומורים כאחד. כמחנך, יש הורים שהיחסים שלהם עם המחנך נשארים יציבים וטובים מכתה ד, וכאשר עולים לכתה ה היחסים ממשיכים להיות חמים ותומכים בילד. אך שמתי לב, שיש הורים שלפתע נעלמים, יש להם פתאום תגובות שאינן מובנות לי, הם פחות משתפים פעולה ולא מגלים את שעל ליבם לגבי ... הגנת יתר על הילד, מעורבות יתר בחיי בית הספר והכתה (כן יש כזה דבר) בהתבוננות זהירה ניתן לשים לב שההורים נוטים לדבר יותר בינם לבין עצמם פתאום, הם מנסים ללבן בעיות שהם חווים בכתה או עם ילדם דרך שיחות עם הורים אחרים ולא ישירות מול המחנך. מדוע? משום שזוהי תכונה אנושית כללית של קושי בפתיחת נושאים רגישים מול אדם אחר, ... יודעת כיצד להתגבר עליהם בהכוונה וליווי נכון של מורה וותיק. אם כן, סביב כתה ה נראה כי אצל חלק מההורים יש קושי ביחסים עם המחנך. מנסיונות שונים, מוצלחים יותר או פחות, נכון להביא אוביקטיביזציה של הדברים. כלומר, מצד אחד ... אלא להתחיל ברקימת המרקם העדין הזה לפני כן. אני מצאתי כמה דרכים עקיפות כאלה. דרך ראשונה היא להרים טלפון להורים אחת לחודש, לשוחח עם כל אחד מהם. נכון, זה נשמע קשה ועוד דבר מה שאנו המחנכים צרכים להוסיף לסל ... לעשות רוטציה. רק כדי לומר שלום, להתעדכן. ניתן להתחיל זאת גם בכתה ד. הכוונה היא לא להיות חברים של ההורים או לספר להם את ענייני האישיים, את זה לא נכון לעשות. הכוונה היא לטפח קשר אחד על אחד. אם ... ומבינה מדוע הוא מתנהג בכתה כפי שמתנהג ואז יודעת גם כיצד לתמוך בו. גישה נוספת ליצירת קשר חם עם הורים היא דרך וועד הכתה. אין מילים לבטא את עוצמת וחשיבות הוועד הכתתי. יש דברים שלא נכון שהמחנך יעסוק בהם, משום שמדובר בבקשות מההורים שלא תמיד נעים לבקש וזה אינו מקומו של המחנך לבקש - כמו ארגון ארוחות כתתיות, טיולים וכו. הוועד הכתתי ... שקולגיום המורים (המקום בו נפגשים כל המורים לשיחות) הוא הלב הפועם של בית הספר. מחנך בעל תושיה ישכיל לבקש מהורים מסויימים בכתתו לשמש כוועד הכתתי, הורים שהוא מוצא שקל לו ליצור עמם קשר, שהם קשובים לרחשי ליבם של שאר ההורים בכתה ומכירים היטב את הצרכים והרגשות של כל אחד מהם, הורים שיש להם כוחות עשיה ורצון להעניק. מהורים כאלה שמעתי לא אחת בוועדי הכתה שלי שיש סבתא של אחד הילדים בכתה החולה בסרטן, שאחד מזוגות ההורים נמצאים במשבר זוגי, שילדים בכתה ניראו מעשנים וכו. ההורים שבוועד הכתה הם הקרובים ביותר למחנך ובאופן מסויים הם אף נושאים אותו ואת הכתה. יש לטפח את הקשר עמם ... אסירי תודה על הנתינה העצומה שלהם לבריאות הכתה והמחנך. סביב כתה ו, במידה וטיפחת כמחנך את הקשרים האישיים עם ההורים, נוצר משהו חדש ביחסי המחנך וההורים. נוצר קשר עמוק יותר עם ההורים כקבוצה ולא רק כאינדוודואלים. בכתה ו האבות מתחילים להיות מעורבים יותר בביהס, ואם הם לא עושים זאת באופן יזום, ... מכינים את הילד לחטיבה ולתיכון, מה בדיוק עושים וכו. לכן בשלב הזה נכון יהיה שהמחנך יכתוב פעם בחודש מכתב להורים ובו יספר מה הוא עושה עם הילדים באופן כללי ובדגש על עבודת החשיבה המכינה ללימודים בכתות הגבוהות יותר. בכתה ו מתקיימת תקופת הצגה. כאן יש עבודה מסובכת והכתה זקוקה לתמיכה מאסיבית של ההורים, יש לוגיסטיקה רבה והאבות הופכים להיות שותפים פעילים. על המחנך לעבוד כך שהוא יוצר שיתוף עם ההורים כיצד לארגן הכל. להסביר להורים שחזרות על המחזה יעשו בכתה גם אחר הצהריים ובסופי שבוע, להסביר זאת כבר בתחילת השנה כדי שההורים ידעו זמן רב מראש שהם צרכים להגיע בימי שבת לעזור עם התפאורה ועם הילדים. ושיהיו מספר פעמים בשבוע חזרות בערב. ההורים יעזרו גם שם. יש הבדל תהומי במחזה שההורים היו מעורבים בו לבין מחזה שהמורה לבדו ועושה רק בבית הספר מה שהוא יכול בכוחות עצמו. כשההורים תומכים והאבות נרתמים ולא רק האמהות, אז נוצרת חוויה כתתית של בנית קהילה סוציאלית, חמה ומקרבת. כשההורים אינם שם אין חוויה כזו, שהיא חוויה מכוננת בנפשו של ילד. עוד תפקיד חשוב שיש להורים מכתה ה ומעלה קשור במסיבות. איפה שהוא בגילאים הללו הילדים מתעוררים לחוויה סוציאלית של התקרבות דרך מסיבות כתתיות ומפגשים ... רק כמה מהבנות. בכתה ז זו הזדמנות לתת להם שיעורי ריקוד בזוגות. לא חייבים מורה מקצועי, אפשר אפילו שאחד ההורים שתחביבו ריקוד יבוא במהלך השנה כמה פעמים וילמד ריקוד בכתה בתירוץ הפדגוגי שהריקוד הזה הוא חלק מההצגה הכתתית, או ... הריקוד עוזר גם בשבירת הקרח בין הילדים ומאפשר גם לאלה שאף פעם לא רוקדים בפומבי להתנסות בכך. בחזרה לתפקיד ההורים: ההורים יהיו חלק מארגון המסיבה. יש כיתות בהם ההורים מודאגים מהמסיבות ומה מתרחש בהן, בעיקר בגיל ההתבגרות. אני המלצתי בכתה כזו להורים להתכנס בלעדי. נכון, צריך להיות אמיץ כדי להציע כזה דבר להורים, משום שכמורים יש בנו חשש שכשההורים יתכנסו בלעדינו הם ישוחחו גם עלינו. לכן, התכנסות של הורים ללא המחנך מומלצת ...

הורות - פרדיגמה ישנה תחילה נבדוק מהו המצב הקיים כיום, בתוך קשרים בין הורים וילדים. לא זר לנו כי הורים רבים מרגישים שילדיהם משתמשים בהם ככספומט - מעוניינים לקבל מהם כסף (אוכל, רכב וכד) ולא מעבר לזה. לא באמת ... כדי לחלוק לשתף להתייעץ לדבר להרגיש יחד אחד את עולמו של השני. מוכרת עוד יותר התחושה של ילדים כי הוריהם לא מסוגלים להבינם, לקבל אותם כפי שהם באמת, מרגישים שהוריהם שיפוטיים, מעבירים עליהם ביקורת ועסוקים ב לומר להם מה עליהם לעשות, לכן ילדים עם הזמן הולכים ונמנעים ממגע כנה - אינטימי עם הוריהם. גיל ההתבגרות מתחיל את תהליך ההגדרה העצמית של הילד אך במקרים רבים נותר ריחוק רגשי ואף מתעצם, גם בשנות ... רגשי. קשה להודות, אך לרוב, ילדים (גם בגילאי 30 40 50) יבחרו לבלות זמן חופשי עם אחרים, שאולי בגיל הוריהם, אולי בעלי מאפיינים דומים, אך לא עם הוריהם. האם כך אמור להיות? מה יש בקשר עם ההורים דווקא שמכתיב את המרחק? ציפיות ואכזבות הורים רבים חשים אכזבה מהקשר עם ילדיהם, אם אכזבה מתדירות המפגשים, אם מהאופן בו הילד מתנהל בחייו, אם מהשגי הילד, עמדותיו, מהאופן בו הוא דואג להם תומך בהם מטפל בהם וכד. ילדים רבים חשים כי בקשר שלהם עם הוריהם הם מקבלים מסר זה של אכזבה. הם מרגישים כי ההורים מאוכזבים מהם חושבים שהם לא טובים מספיק, שהם לא עושים מספיק בעניין זה או אחר וכד. ניתן לאפיין את ... הקשרים ככאלה המכילים אכזבה. מעניין לבדוק, מתי היא נוצרת ובעקבות מה? אכזבה קיימת בדכ במקום בו היו לפניה ציפיות. כשהורים מחזיקים ברעיונות שונים לגבי מה ילדם אמור להיות / לעשות, ברגע שהמציאות לא תואמת ציפייה זו, תתרחש האכזבה. כל ... במונחיה של הפרדיגמה הישנה ליחסים, אותה נפנה להבין כעת: פרדיגמה ישנה ליחסים ככל שנלך אחורה בזמן, נדיר יהיה למצוא הורים שלא השתמשו בסמכותנות ובכוח מול ילדיהם. הורים היו שם כדי לתת הוראות.. והילדים היו שם כדי למלא אחריהן. אלו שלא דרשו משמעת וציות נחשבו חלשים. הציות נחשב להוכחה מספר אחת לערכו של המבוגר / ההורה. כמו בתא המשפחתי, כך גם במעגלים החברתיים הרחבים יותר. ככל שיותר אנשים מצייתים לך, אתה חשוב / מוערך יותר. בעל יותר כוח השפעה. הורים שאבו את רעיון ההנהגה הכוחנית משליטי התקופה, שעשו את אותו דבר רק בקנה מידה רחב. הורה עפ הפרדיגמה הישנה - תפקידו להורות. ללמד, לתת הוראות, (כך גם נתפס תפקידו של מורה - להורות לאחר (לילד) את הידע, או מה עליו לעשות). ההורה הוא זה היודע, זה המחזיק במה שנכון ולכן גם זה המחליט והקובע. לפי פרדיגמה זו, הילד הוא לוח חלק הניתן לעיצוב. הילד ידע רק מה שהורהו יבחר ללמדו. בזכות ידיעת הנכון ההורה מצפה להיות מכובד על ידי ילדו / תלמידו. ההורה מקבל ראשון לצלחת, ישן במיטה הטובה יותר וזוכה לעצמאות הגדולה יותר בתוך התא המשפחתי שהוא מקביל למבנה החברתי המכיל ... לאבד את התחושה המעצימה הזו, ומעכבות באופן לא מודע את התפתחות ילדן לכלל עצמאות. כמה דוגמאות יש לציפיות של הורים שילדם יכבד אותם יפאר את שמם ירחיב את הצלחתם ישמש חלון ראווה עבורם? לשם מה נוצרות ציפיות אלו? לטובת הילד? או לטובת ההורה שצמא לכבוד, לחשיבות, להצלחה מתוך הצלחתם של ילדיו? הורה שמחזיק בציפיה שילדו יאמין באותם ערכים כמו שלו, הורה שרוצה שילדו יתחתן בדרך המקובלת עליו, הורה שרוצה שילדו ירכוש מקצוע שהוא מחשיב כרצוי.. רוצה לאחוז בילד כבמושיע לחיזוק זהותו הפנימית. רוצה לאשר באמצעות ילדו את תקפותו שלו. האם ילדים אמורים להיות חלק מזהותם של ההורים? האם אושרם של הורים נמצא במידה כלשהי תחת אחריות ילדיהם? האם מתוקף כך על ילד ללמוד את רצון הוריו ולחיות את בחירותיהם? ומה האלטרנטיבה לזה? עד כמה אנו ערים לאחריות שאנו נוטלים על כתפנו לאושרם של אחרים?

... את כל אירועי המציאות כאילו הגורם להם הוא מקור פנימי כלשהו בו - עצמו, כך לדוגמה, כאשר לתינוק קר והוריו מבחינים בכך ומספקים לו חום, הוא מבין זאת כאילו הוא עצמו ייצר את החום הזה באופן מאגי כלשהו. במהלך ההתפתחות הנורמלית, תחושת האומניפוטנטיות המאפיינת את הינקות מתחלפת בהאדרתם של אובייקטים חיצוניים (לרוב, ההורים הנתפשים על ידי הפעוט ככל - יכולים) ומפנה לבסוף את מקומה לטובת ההבנה כי אין אדם שכוחותיו בלתי - ... לו. שכלון (רציונליזציה) - האדם מספק לעצמו הסבר הגיוני וסביר להתנהגותו, הנובעת מדחפים יצריים שאינם מקובלים על האני. לדוגמה, הורה המכה את ילדו באופן אכזרי ופורק בכך למעשה את רגשי התוקפנות שלו, יתרץ את התנהגותו בצורך הרציונלי לחנך את ... רגשות, משאלות או דחפים באמצעות ייצוגים חלופיים לאובייקטים. הפעוט יכול לחוות מגוון רגשות חיוביים ושליליים בעצימות משתנה עם ייצוג ההורה, כתחליף לאובייקט עצמו. עידון (sublimation) כשהמטרה סובלימציה של ביטוי רגשות ודחפים וניתובם לאפיק יצירתי מעודן ותרבותי (כמו שפה, משחק, ... מידת ההתקרבות - התרחקות, בהתקשרות עם הזולת. יחסי יחד מתאפיינים, כבר מתחילת החיים, ביחסי אובייקט משולשים (טריאדה) - תינוק, הורה ומרחב משותף. עקרון המציאות (reality principal) - כשהמטרה הסתגלות לחוקי הסמכות ההורית, לכללי המשפחה והסביבה ולקבלת אחריות אישית על ההתנהלות בחברה. הפנמה (internalization), הזדהות (identification) ואסרטיביות כביטוי לאוטונומיה ולייחודיות (individuation) - ... האובייקט, היחסים עמו והמרחבים המשותפים, חרף היעדרויותיו האקראיות. אינטרויקציה (introjection) - כשהמטרה הטבעה מהחוץ פנימה של אפיוניהם החושיים של ההורים כדי להכירם. התינוק משמש נשא של אפיוני הוריו באמצעות אינטרויקציה, חיקוי, הפנמה והזדהות. רצון, סקרנות ומוטיבציה - לצורך שליטה בזרות והתמודדות עימה תוך מימוש משאלות והישגים לשמירה ... פיזית או רגשית. הזדהות עם התוקפן או הימשכות למצבי אלימות ולמצבי סיכון מופעלים כהגנה נגד אובדן התדמית הנערצת של ההורה והיחסים עמו. את מקום הזעם וחוסר האונים נוכח הורה אלים תופסת משיכה לאלימות או משיכה להיות קורבן לאלימות. (3) מנגנוני הגנה במערכת החיסונית נרקיסיסטית הכחשה, זיוף העצמי (false ...

... כדי לצאת מהחובות אחת ולתמיד ? חלק 1. אם שני הילדים רוצים להתחתן, הם יכולים להתחתן גם בלי עזרת ההורים וגם בלי לארגן אירוע של חתונה בכלל, שהוא לכשעצמו אירוע שעובר בן לילה כאילו לא היה. אם חתונה נהפכת ... קטן. ואם הילד רוצה אירוע גדול כמו החברים שלו, מה עושים אז? אז מי שאוהב את הילד שלו באמת, הורה כזה מבין מיד שלילד שלו יש בעיה של דימוי עצמי, בעיה של ביטחון עצמי, בעיה של הערכה עצמית (שגם ההורה עצמו אולי וכנראה נגוע בהם). כי לילד אכפת ממה יגידו. והורה חכם, עושה 1 + 1 = 2, ומבין מיד שבקצב הזה הילד שלו יסבול בחיים לא פחות ממנו. כי אם ההורה עצמו שקוע בככ הרבה חובות בגלל המה יגידו, מה יעשה אותו הילד כאשר הוא יגדל. הרי עכשיו זה הבר מצווה ומחר זה משהו אחר ומחרתיים משהו אחר. וההורה פשוט משעבד את חייו לחיצוניות של הילדים שלו. ותוך כדי זה הוא גם גורם לילדים שלו לחשוב כאילו יש משמעות לחיצוני. ועל ידי זה הוא מכניס גם את הילדים שלו לבית הכלא והשעבוד הכספי וכולי. להיות הורה טוב, זה אומר שלב ראשון להיות אדם טוב מול עצמך. שלב שני להיות הורה טוב מול ילדיך. דהיינו ללמד אותם מה העיקר ומה הטפל בחיים. ואם הילד לא מבין, מה עושים אז? במקרה כזה על ההורה לשבת עם עצמו, להחדיר בו בעצמו לעומק את מה שהוא רוצה להסביר לילד שלו. ואחכ להסביר את אותו הדבר ...

... במהותו פחד מפני תככנותם של הקצינים הללו. סטלין ניסה לחתור תחת מעמדו של טרוצקי אצל לנין, אך נכשל. טרוצקי הורה לסלק את סטלין מקווי החזית. היעדרותו ממוסקבה השאירה מקום לאויביו הפוליטיים, בראשם סטלין לרקום נגדו מזימות. אך נצחונו הגדול ... אנוש. יריבו בקרמלין ניצלו את העדרו וחולשתו להשתלט על המפלגה. כשהיה בדרכו להחלמה בים השחור לנין מת. מברק מסטלין הורה לו לא לשוב ללוויה. כל המנהיגים הבולשביקים האחרים נראו בלוויה. אך את ההספד שכתב פרסמו גם פרוודה וגם איזווסטיה. ...

הורות / ילדים - לגדל ילדים של שמחה את התחום הנל השארתי לסוף, כיוון שכדי לגדל ילדים של שמחה יש ... ילדינו היקרים לנו מפז ואשר יעלה את סף השמחה שלנו וכמובן את שלהם. א) אחד הדברים הכי, הכי חשובים בהורות הינו: לתת להם הרגשה שיש להם יכולת להחליט בעצמם לגבי עצמם ובכלל! גופם הינו שלהם והם אחראים עליו, על ... רצונותינו, אם אנחנו מחליטים בשבילם - אנו מדכאים אותם, הופכים אותם לאפתיים ושמחתם הטבעית נעלמת. במידה ומה שהם מקבלים מההורים זה דיכוי, הם במודע או שלא במודע יחפשו לנקום, הם יפילו בטעות פה משהו, ילכלכו בטעות שם משהו וכך הם מתקזזים נגד ההורים שסוגרים להם את החופש. בהורות אנו צריכים להיות מאוד יצירתיים על מנת לגרום להם לבצע את רצונותינו ולא לכפות את שלנו עליהם בכוח. כל הורה ימצא את הדרך שלו לגרום לילדו להרגיש שלהחלטה שלו יש משקל - רק בדרכם טובות!! הכי מומלץ זה במשחק. אם אנו בטור הורים נביע את רצונותינו בצורה של משחק, הילדים ישמחו מאוד לעשות זאת בשבילנו וישמחו בכלל שההורים שלהם כאלו הורים כייפים ויצירתיים. לדוגמה: הורה יכול לומר לילדיו בואו נראה מי שם יותר צעצועים בקופסא או, בואו נראה מי מגיע ראשון לדלת של הבית ... שתי אופציות של ביגוד, של ארוחת בוקר, של כריכים לבית הספר, של צעצוע שהם רוצים לקחת איתם ועוד. כאשר הורים בוחרים בכפייה, משיכה ביד, מילים קשות, צעקות ואפילו אלימות, הילד באותו רגע מקבל דיכוי והפוטנציאל האישי שלו יורד בכמה ... דגש בעיני עצמנו על המעלות שלהם ולהתעלם מהמגרעות שלהם - ידוע שמה שמתמקדים בו הינו גובר ומתעצם. אם נתמקד כהורים בינינו לבין עצמנו במעלותיהם, הם יתגברו ויתעצמו, ומחסרונותיהם נתעלם, הם אינם מעניינים אותנו ואנו לא מעוניינים להתייחס אליהם. ג) חשוב! חשוב! חשוב! לאפשר לילדים לתת! הם כל הזמן מקבלים ומקבלים מההורים, אם לא נאפשר להם להחזיר לנו הם יחושו תסכול גדול, כעס וטינה כלפינו שלא אפשרנו להם לתרום לנו בחזרה. ... אי הנתינה שלנו ואת חוסר האיזון. אותו הדבר וקל וחומר עם הילדים. ד) לעיתים הם מפתחים מה שנקרא חירשות הורית, אנחנו ההורים קוראים להם והם אינם שומעים. זאת בעיקר כיוון שהם באמצע משהו שמעניין אותם והם רוצים להתרכז בהנאה שלהם. כמו כן ישנם הורים שרוב הפניות שלהם לילדים הינה בקשות, טענות ותלונות כך שאין פלא שילדים מפתחים חירשות זו. כל פעם שאנו רוצים ... לעשייה שלהם, כאשר לעשייה שלהם יש להם שליטה וכאשר אנו מחזקים את העשייה, העשייה מתגברת). ז) גבולות - הרבה הורים מתקשים עם התחום הזה, כיוון שאולי לא ברור להם בדיוק מהם גבולות ואולי איתם היו קשים מדי ומדכאים מדי, ... מדי מה שגם הינו יכול לפגוע לילדים. גבולות הינם מעשים אשר באים לעצור עשייה לא נכונה ומזיקה לדעתו של ההורה. גבולות אינם עונשים!! עם גבולות ילד לא מרגיש מושפל וכואב, גבולות הם ברורים והינם סיבה ותוצאה. על גבולות מומלץ ... וחולקים איתם את חוקי הבית. על חוקי הבית אין עוררין, ואין שאלות. אלו החוקים וזהו זה (על החוקים מחליטים ההורים). כאשר אחד הילדים עובר על החוקים הוא יידע שתהייה לזה תוצאה. לדוגמה: חוק בית - מה שנופל מרימים נפל משהו והילד לא הרים, ההורה יכול לומר לו שעד שהוא לא מרים אנחנו לא נוכל ללכת לגן שעשועים, או לא נוכל להמשיך במשחק, כי ... ומתנה קטנה, מוסיקה, לשים אותו גבוה על כיסא, להסתכל עליו, לשיר ולמחוא לו כפיים. זה ייתן לו אישור מדהים שההורה אוהב אותו ומוקיר אותו מאוד ויגרום לו לשמחה אדירה. ט) להכין לו חולצה עם ציור שהוא אוהב, לומר לו ... שרצינו. יב) כאשר אחים רבים ביניהם, הם רבים בדכ כי משעמם להם והם רוצים למשוך את תשומת ליבו של ההורה דרך הריב. ניתן לתת להם לשחק משחק אחר שמעניין אותם, ניתן לרקוד ולשיר מולם ולשבור להם את הריב, זה ... לבלות איתם הרבה, במשחק, בשירה, בקריאת ספרים, להקדיש להם המון תשומת לב וזמן איכות כייפי. יד) להכניס המון הומור להורות. ניתן להצחיק ילדים מאוד בקלות, אין צורך להיות מאוד רציניים כל הזמן, הומור בהורות מאוד מקדם את הילדים לעבר חיים של שמחה ואושר.

... המעודדת הולדת ילדים? ככל שנלך אחורה בזמן, נראה עד כמה ילדים נתנו מענה למגוון רחב של בעיות וצרכים של הוריהם. ילדים עד לא מזמן היו ידיים עובדות הכרחיות להישרדות, אך ככל שהאנושות מתפתחת משתנה היחס לאליהם בהתאם. כשאנשים שרדו ... הזקנה (אלו שיטפלו בי הכי טוב.. כשם שדאגתי להם אני), עם הזמן, הפכו הילדים מיעדים למילוי צרכים הישרדותיים של הוריהם ליעדים למילוי צרכים אחרים, בהם נתמקד: ילדים כשותפים נוחים למילוי צרכיהם הנפשיים.. של הוריהם (בהרחבה בהמשך). ברור לכולם כי המין האנושי לא נתון בסכנת הכחדה.. אם כך, רעיון המשכיות הזרע שמרגיש חיוני לרבים ... בלעדי פוצעת את אשליית קיומי הבטוח שבאחת הופך לשביר. יתכן כי ילדים באים לעולם מתוך מוטיבציה לא מודעת של הוריהם להבטיח את המשך קיומם? להעמיק שורשים בזמן? זו אכן עשויה להיות דרך נוחה להתמודדות מול המוות: מחלה חשוכת מרפא עבור כולנו. פחד מהמוות, אם כן, עשויה להיות סיבה להקמת זרע. אך יש כיוונים נוספים. ילדים מאפשרים להוריהם מולידיהם להימנע מלפגוש פחד אחר, הוא הפחד להיות לבד. כשקיומו של אדם מכיל דאגה תמידית ומתמשכת לאחר, הוא עסוק במשימה עד שאינו פנוי לעצמו. ילד, עשוי להיות טריגר לדאגה: הורה חרד, ינצל את היותו של הילד לצורך יצירת דאגות שונות אם למצבו, לבריאותו, להזנתו, להשכלתו, לתשלומי המשכנתא של דירתו וכד עד סוף חייו. הורה כזה שכל תשומת ליבו נתונה למשימה מעין זו, עסוק ביותר. פעמים כל תכליתה של המשימתיות היא לוודא כי אינו ... שאינו מעונין לפגוש. למשל תחושת בדידות. מאמציו מכוונים החוצה ממנו לאחרים סביבו (כולל בני משפחה אחרים ובני זוג). תפקיד ההורות כשלעצמו, מספק הגדרה מוסדרת לכל מה שעלי לעשות בכל שלב בחיי ובכך מספק מענה לפחד בסיסי נוסף, הוא הפחד ... בלי שהכירו את מהות קיומם הייחודית, על ידי כך שמיהרו לבטא בציבור את התפקיד המאויש ביותר בהיסטוריה האנושית: התפקיד ההורי. עד כדי כך התפקיד שגור, שקשה ליחידים גם היום, לראות עצמם משלימים את חייהם מבלי שחוו אותו. וקשה לאלו הממלאים אותו לראות את עצמם מתקיימים מחוצה לו. מובילי דיעה מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית כמו אריקסון, קבעו את שלב ההורות כשלב הסופי בהתפתחות הבוגרת. מאמר זה מציע, כי רוב ההורים כלל לא השלימו את התפתחותם, ושעובדה מצערת זו, מעכבת במובנים רבים את המשך התפתחותה של האנושות. הטיה ילד הוא פרויקט לכל החיים.. שבו ההורה מושקע. קשה להאמין שיהיו הורים שאחרי כל ההשקעה הרגשית הנפשית הכלכלית שהשקיעו, אחרי כל הוויתורים הדאגה האחריות וההתרגלות, יגידו שבראיה לאחור היו עושים אחרת. ... משמעות הקיום הפרטי שלהם. רוב האנשים מעניקים משמעות לקיומם דרך היותם דואגים ל.. מטפלים ב.. אחראיים על.. אחרים: מטפלים בהוריהם, דואגים לילדיהם או לבני זוגם. חשוב, בשלב ראשון, לפתח הבנה לפיספוס הנוצר כיום בתוך מערכות יחסים משפחתיות. פיספוס המעכב ... פיתוח היכולת להתגבר על הפחד. על זה נפרט בפרק העוסק בעצמאות רגשית, בהמשך. נמשיך בהבנה טובה יותר של מהי הורות. שכן פרדיגמה חדשה מתגבשת, ועלינו לפנות לה מקום.

... אני רוצה או לא רוצה וכד)... 2.הבוגר - המישור השכלי. (מה אני חושב, האם כדאי לי או לא וכד) 3.ההורה - המישור הערכי מוסרי. (מה מותר או אסור לי)... במצב אני של ההורה יתכנו שתי אפשרויות: א. הורה ביקורתי ב. הורה תומך. א. הביקורתי תמיד יעביר ביקורת, ישפוט, יעריך, ישווה עם נימה שלילית. ב. התומך יתמוך ויעודד. ניתן להסביר את ... מכך שלצערי הרב הולך ופוחת לאחר מיסוד הקשר הזוגי. הרצון ליצור זוגיות אינטימית מובילים למעבר המורכב של לידת ילדים והורות. בדרך כלל גורמת לידת הילדים לשנוי משמעותי באיכות היחסים של בני הזוג. תשומת הלב שהייתה ממוקדת לפני הלידה בכל אחד מבני הזוג מתמקדת בתינוק. מעבר זה של הורות מכיל בתוכו את נושא הסמכות ההורית כלומר את היכולת לקבוע נהלים, כללים וערכים על מנת למנוע מהילדים עשיית מעשים העלולים להזיק להם. המעבר הזה מתאפיין במיוחד ברמת השחיקה, העייפות והתסכול של בני הזוג - ההורים. השלב הבא הוא כולל בתוכו את קבוצת הגיל 28-33. מעבר זה מתאפיין בהערכה מעצבת וחדשה של כל אחד מבני הזוג, הזוגיות וההורות. יש כאן מצב של שיקולי דעת וקבלת החלטות לגבי תחום המשפחה והקריירה ומתגבשת בדרך כלל ההחלטה לבסס, להרחיב ולשפר ...

... יש השלכה - בהתמקדות, אין בטיפול נוצרת השלכה - המטופל מציב את המטפל בתור דמות מרכזית בחייו, מין תחליף הורה. הוא בונה איתו את הקשר כך, מה שעוזר לו לבנות שחזור של קשר שבמציאות היה קשה, ועכשיו ניתן יהיה ... אדם בעולם קשים מאוד - למעשה צריך את הפסיכולוג, כדי לעשות עליו השלכה. הוא צריך מישהו שימלא את דמות הורה. הוא לא יכול לעמוד עם המאמן על אותו משטח. ואדם שעומד במקום כזה יאלץ לוותר על שירותי מאמן ולהעזר ...

... ילד בוטח יותר, שליו, עצמאי, שיגדל להיות בוגר חופשי בנפשו וברוחו, המבטא את עצמו ויכולותיו. האין זה בדיוק מה שהורים רוצים, עבורם ועבור ילדיהם? בפועל, שכיח מאוד לראות התנהגויות אשר מחנכות, מאלפות ומביאות לתוצאות הפוכות. לדוגמה - מעולם החי ... בדיוק כמו שאימון דורש השקעת מאמץ, מול משקולות או כוח הכובד. שרירי ההתפתחות והגדילה של הילד תלויים וקשורים בשרירי ההורות שלנו. באופן שרק נראה פרדוכסלי, העצמאות, החופש והיכולות של ילדים יתפתחו דווקא תחת סמכות אוהבת של הורים ומחנכים בטוחים בעצמם. (בתחילת גיל ההתבגרות משתנים כמובן הכללים, כמו גם הילדים)... הורים המנסים להיות סמכותיים, אך בפועל הם ספקנים, או מתנגדים לסמכותנות בחינוך, ישיגו לרוב תוצאה הפוכה. הילדים ערים וקשובים במיוחד לעמדה הפנימית, הרגשית של ההורה. אני שומעת לעיתים תכופות הורים אומרים: הם לא שומעים אותי בכלל. זו טעות. הילדים שומעים היטב - שומעים את הסתירות בין אמירותינו לבין התנהלותנו. בין העמדה המוצהרת שלנו, לזו הלא מודעת אפילו לנו. לרוב הם מגיבים ומצייתים לעמדה הסמויה... כמו לדוגמה, כאשר הורה מאיים בעונש על התנהגות מסוימת. לאחר שזה קורה, ההורה שב ומזהיר, שבפעם הבאה לא יוותר, או שהוא פשוט אומר לילד: אין לי כוח אליך יותר... הילד מבין מצוין: זו היא התנהגות מותרת. שאר המילים מיותרות... סמכות ההורה וההקשבה לו ניזוקו. כשהורה שב ושואל ילד צעיר - מה ירצה ללבוש, לאכול, מתי לנסוע הביתה ומה לקנות בסופר, הוא מחשיב זאת כמתן מקום וכבוד לילד, פיתוח יכולות בחירה וחשיבה. הילד, לעומת זאת, עלול לחוש שההורה אינו בטוח, אינו יודע, ואינו הדמות שניתן לסמוך עליה ולחוש מוגנים ובטוחים בקרבתה. תומי, ילדה בת ארבע, היטיבה לבטא ... בכל סיטואציה, נדע לאתר מהר את האחד שיודע, משפיע וקובע, וניתן בו אימון בשעת צרה. זהו יצר הישרדותי חשוב. הורים רבים בזמננו נתקלים בקושי להיות מנהיגים, מובילים, בעלי הסמכות. התנהגותם עם הילדים היא דמוקרטית, מכבדת, על פי התבוננותם, אך חסרת החלטיות, לא בטוחה, מהססת - מעמדת התבוננות אחרת. תכופות יש פער בין העמדות של שני ההורים, מה שיוצר תמונה מורכבת יותר, אך לא בלתי אפשרית. ילדים מפנימים היטב את העמדה הפנימית של כל הורה בנפרד, ואין צורך, גם לא אפשרות, בתיאום כל העמדות. מה שחשוב אלו הקווים האדומים של התא המשפחתי, וההידברות המכבדת בין ההורים. ילדים, בדיוק כמו בעלי חיים, זקוקים למבוגרים בטוחים, מובילים. כדאי שנטפח את מנהיגותנו - עבורם. מיריה. כי הורות היא הזדמנות להתפתחות. 0507432400 sites.google.com/site/miryaron/Home www.bestlife.co.il/?categoryId=44009&itemId=88205