חיים מאושרים כיצד? טיפ קטן להעשיר את הזוגיות המשותפת כיבוד הבן זוג עד כמה? ויתרוצצו הבנים בקרבה, ותלך לדרוש את ה (כה כב) וכבר שאלו במדרש: וכי כל אשה שהיא מעוברת הולכת ודורשת בנבואה? חייבים לומר שלא הייתה זו התרוצצות רגילה. אלא זה להרוג את זה וזה להרוג...ידעה איפה רבקה שהצעיר הוא הנעלה והנבחר, ממשיך השושלת והמורשת? וראתה שהאב נוטה לעבר הגדול ומבכר אותו על פני הצעיר. מדוע לא גילתה את אוזנו? מדוע לא סיפרה לו מה שנתגלה לה בנבואה, מדוע החרישה? והסבירו רבותינו: הן גם יצחק אבינו נביא היה, וה דיבר עימו והבטיחו הבטחות מפליגות? ודבר זה לא הודיעו, שיעקב הוא נבחר והמעולה, ועשיו מתחזה ומרמה. ועכשיו תבוא לפניו רעייתו? נביאה גם היא!? ותאמר שנתגלה לה דבר שלא נתגלה לו, ויודעת היא דבר שאינו יודע, הרי יש בכך משום פגיעה בכבודו! אמנם, אין הם צעירים, ומאחריהם עשרות...

חמץ וחירות האומנם כן?! אבינו שבשמיים, הנה גלוי וידוע לפניך שברצוננו לעשות רצונך, ולחוג את חג הפסח באכילת מצה ובשמירת איסור חמץ. אך, על זאת דאבה ליבנו, שהשעבוד מעכב אותנו ואנחנו נמצאים בסכנת נפשות, הננו מוכנים ומזומנים לקיים מצוותך: וחי בהם - ולא שימות...נאמנות מוחלטת בכל התקופות ובכל ארצות הגולה. גם במולדתו שלו. כי מצרים כמובא במקורות, היא אב טיפוס. הינה שם כולל לכל מיצר, לכל סוג של חמרנות, לשלילת ערכים, לברוטאליות, לטומאה ולשקר. ועל כן, יציאת מצרים משמעה עילוי האדם מעצמו. שליטת הכרתו המוסרית בכל תנאי ובכל מצב, מסירותו לעקרונות הטוב לאלוקים...

שאלות ודילמות מוסריות בעקבות משפט דמיאניוק המחודש הבוקר התבשרנו כולנו כי נפתח משפט דמיאניוק: ניצול - שרק מילא פקודות כמעט 16 שנה לאחר שעזב את ישראל בעקבות זיכויו הובל גון דמיאניוק בכיסא גלגלים אל ספסל הנאשמים במינכן שבגרמניה... הידיעה הזאת עוררה אצלי...- האמונה כי בורא העולם הוא שקבע את ערכי המוסר והגדיר את מושגי הטוב והרע. כאשר יהודים שבים לארץ - ישראל, אין להם שום בעיה מוסרית מן העובדה שערבים חיו כאן בעבר. אין צורך בכל הדיונים בשאלה, כמה זמן באמת יושבים כאן אותם ערבים. גם לו ישבו כאן באמת אלפיים שנה, לא הייתה לנו בעיה מוסרית בעובדה שאנחנו יושבים בבתיהם. משום שעל - פי ערכי המוסר האמיתיים, שנקבעו על - ידי הקבה בתורתו, ארץ - ישראל שייכת לעם - ישראל, וכל רגע שעם זר יושב בה, זה עוול מוסרי כלפי העם היהודי וכלפי הקבה. של מי החיים - מכאן נגזרות גם ההתייחסויות...

אושר - כמה נפלא היה אילו.... כמה היה נפלא אילו... לכל אדם רגעים מביכים בחייו, רגעים שהיה רוצה למחוק מזיכרונו, ועוד יותר? מזיכרונם של אלו שראו או שמעו. אם הייתה זו פליטת פה מביכה (והיו הרבה כאלו שאפילו נשמעו ברמקול או בתקשורת)... כשל, מעידה של רגע (והיו...ומקווים אנו שאכן כן הוא. אך, מעניין: כשאנו רואים אחר שכשל, שמעד, שנהג שלא כשורה? וכה נבוך הוא, כה אומלל הוא. האם הסטנו מבטינו, השתדלנו שלא לראות בשעת קלקלתו? (אולי חיכינו לרגע שבו יוסר צו איסור הפרסום, והמהדרין גלשו לאתרי החדשות בחול כדי להתענג על הפרסום העסיסי והמורחב??!) האם עשינו עימו מה שרוצים אנו שיעשו עימנו? האם הסחנו את האירוע מליבינו? האם הרחקנו הדחקנו והשתדלנו שלא לזכור? על אחת כמה וכמה שלא לספר לאחרים ולדווח בליווי פרטים עסיסיים? האם רצינו ועשינו מעשה שלא להגדיל את מעגל היודעים והלועגים...

כפיות טובה מקורה של מידת כפיות הטובה האנושית הוא אדם הראשון. חטאו הראשון של האדם נבע מסירובו להביע תודה לבורא על הטובה שגמל עמו. אילו היה האדם מכיר טובה על הטוב האינסופי שהרעיף עליו הקבה, במקום לקבל את הטוב כמובן מאליו, הוא לא היה אוכל מפרי עץ הדעת....החיל הזה. יהיה עליו להכיר בכך, שאין הוא שולט בחייו ובעתידו באופן בלעדי. הכרת הטובה מחייבת אותו להשיב טובה תחת טובה. בשל כל הסיבות הללו, תגובתנו הטבעית היא המעטה בערכה של הטובה הנעשית לנו או אף כפירה בה. מצד שני ניתן בהחלט להפנים את סגולותיה הנעלות של מידת הכרת הטובה. אדם הזוכה למידה זו, יצא נשכר. הוא יחיה בעולם טוב, בתחושה טובה ובאמונה ובביטחון בה המעניק לו מטובו בכל עת ובכל שעה.

להפוך את הטעות להצלחה מסחררת! כולנו יודעים שאדם וחוה עשו טעות חמורה בגן - עדן. אך האם הטעות המהותית שלהם הייתה האכילה מעץ הדעת? מסתבר שלא. אם נביט בפסוקים (בראשית ג ח - יג), נגלה דבר עמוק ביותר: [לאחר שאכלו מעץ הדעת] ויתחבא האדם ואשתו מפני ה אלוקים בתוך...בחברה המערבית מדובר בתופעה נפוצה מאד שאנשים נמנעים מלהביע חרטה על מעשיהם. בין אם מדובר בנהג שחתך את הנהגים האחרים על הכביש, או באדם שהרס מערכת נישואין, ההודאה באשמה היא לגמרי מחוץ לאופנה. למעשה החברה הנאורה של ימינו עושה הכל בכדי להסיר לחלוטין את מושג האשמה מהלקסיקון שלנו. הרבה יותר קל לתרץ את הטעויות שלנו בהסברים מלאי היגיון. תחושת האשמה איננה נחשבת טובה לבריאותינו, ולכן מציעים לנו - תדחיקו את זה! . ההדחקה הזו איננה בריאה. כאשר אנו מסרבים להודות במעשינו, ההרגשה הרעה אינה נעלמת, להפך, היא מתגברת...

האושר נמצא מעבר ל.... אין אדם שלא רצה לעבור דרך השערים הנעולים, אך אף אחד לא הצליח. מה היה צריך לעשות כדי לעבור דרכם? כמעט מאומה, רק להשיב על שאלה אחת פשוטה... היה הייתה ממלכה נשכחת ששכנה בארץ רחוקה. אי - שם בקצה הממלכה ניצבו שתי דלתות. שערים. השערים...איתם שעות ארוכות. היו לו גם הרבה חברה איתם נהג לבלות וליהנות, והיו גם לימודים... כולם אהבו אותו והוא לא הפריע לאיש. בסהכ, אדם היה אדם מאד נח. אולי לכן השערים לא העסיקו אותו. אבל יום אחד כמו יתוש החל לזמזם במוחו. הזמזום הלך וגבר, הלך והתחזק עד שאדם לא היה יכול עוד להתעלם ממנו. משהו בתוכו התעקש ולא הרפה. לך אל השערים, לך למצוא את האושר. מה היה חסר לו? מה באמת? הדהד בו פנימה קול תמה. משהו... משהו חסר... אינני יודע מהו, אבל יודע שמשהו חסר... אחרת, מדוע אינני מאושר באמת? אדם נטל את צרורו ויצא לדרך. הדרך...

מהי הפרה הקטנה שלך? כיצד תדחוף אותה מעל התהום? חכם אחד טייל עם תלמידו הנאמן ביער כשמרחוק הבחין במקום בעל מראה דל ביותר. הוא החליט לבקר שם לזמן קצר. בדרך הוא דיבר עם תלמידו על חשיבותם של ביקורים המאפשרים להכיר אנשים ועל הלמידה שרוכשים מחוויות כאלה. כשהגיעו...ושאל אותו: בסביבה זו אין מקורות עבודה וגם לא מרכזי מסחר, כיצד אתה ומשפחתך מצליחים לשרוד? האיש ענה לו בשקט ובשלוה: חבר, יש לנו פרה קטנה. היא מניבה כמה ליטר חלב בכל יום. חלק מהתוצר אנו מחליפים עבור מזונות מסוימים בעיר הסמוכה, בחלק השני אנו מכינים יוגורט, גבינה וכד לעצמנו וכך אנו שורדים. החכם הודה לו על המידע, הסתכל סביבו מספר רגעים, בירך לשלום והלך. באמצע הדרך פנה לתלמידו וצווה לו: חפש את הפרה הקטנה, קח אותה לתהום שם ממול ותדחוף אותה. התלמיד המבועת התנגד למורו, התווכח עמו וניסה להניעו מבקשתו, הרי...

חשיבותו של רגע בחיים חשיבות הזמן שתי פרשיות בתורה פותחות בסיפור הסתלקותם של צדיקים מן העולם: פרשת חיי שרה הדנה בפטירת שרה אמנו, ופרשת ויחי המתארת את פטירת יעקב אבינו. למרבה ההפתעה, דווקא בשמות פרשיות אלו מופיע הביטוי חיים - חיי שרה, ויחי יעקב. קיים כאן...הולכים להציל את העולם וגילינו שהמפקדים עבדו עלינו. איך חלפו ועברו להן שלש שנים של כלום. לא! אין בכך כל חידוש. אני יודע מהיכן להתחיל! ימי נישואי! אלו היו ימים יפים! ימים של תקווה, של אופטימיות, ימים של אהבה ושל שמחה! אך מה נותר מאותם הימים? זכר עכור של אוברדרפט בבנק, של התרוצצות ממקום עבודה אחד למשנהו. הילדים שנולדו, גדלו ובעטו. האוברדרפט שגדל עם הילדים, הפתקים מהמורים והתרוצצויות בין המשרדים. לא, לא אוכל לכתוב על כך! אולי אתחיל מהתקופה המאוחרת? כשהילדים הלכו לצבא, ואני ואשתי נותרנו לבד, עמוסים בזמן...

השואה - הכחשת מציאות הבורא, או אימות מציאותו?! ישנם המנסים להשתמש בשואה ככלי ניגוח למציאות הבורא, בטענה כי אם יש בורא לעולם, היאך ייתכן שהוא איפשר לאכזריות כזו להתחרש בעולם, ובפרט כלפי בני עמו? והיאך בין כל מיליוני האנשים שנרצחו, לא ניפקד גם מקומם של...ולהבין את הנהגת הבורא בשואה) על הנהגת הבורא שאינן מובנות לנו, למעין הוכחה כביכול לשלילת מציאות הבורא! לכן גם כאן נתייחס לגוף העניין ולא למסקנה התלושה מהנושא! האמת היא שאת היסודות שבעזרתם נוכל להבהיר את נושא השואה, כבר הנחנו בכמה מן המאמרים הקודמים, וכאן הוא המקום לקבצם ביחד. נפתח בנקודה הראשונה שהועלתה, היאך התאפשר למאורע כמו השואה להתרחש? בדיון על הידיעה והבחירה, הזכרנו כי אומנם יש לאדם בחירה חופשית, אך היא מוגבלת, ולא כל האפשרויות פתוחות לפניו, אלא שעומדות בפניו כמה אפשרויות שמתוכן הוא יכול לבחור...