ישנם המנסים להשתמש בשואה ככלי ניגוח למציאות הבורא, בטענה כי אם יש בורא לעולם, היאך ייתכן שהוא איפשר לאכזריות כזו להתחרש בעולם, ובפרט כלפי בני עמו? והיאך בין כל מיליוני האנשים שנרצחו, לא ניפקד גם מקומם של צדיקים גמורים?
המתבונן הישר רואה, כי גם במקרה זה אין כל קשר בין השאלות הנל, לדחייה כלשהי לראיות שהובאו לעיל בעניין מציאות הבורא. ומה שמנסים אותם שואלים הוא לנצל בצורה צינית את הטרגדיה של השואה, ולהפוך שאלות (שהן לגיטימיות לכשעצמן כדי לנסות ולהבין את הנהגת הבורא בשואה) על הנהגת הבורא שאינן מובנות לנו, למעין הוכחה כביכול לשלילת מציאות הבורא! לכן גם כאן נתייחס לגוף העניין ולא למסקנה התלושה מהנושא!
האמת היא שאת היסודות שבעזרתם נוכל להבהיר את נושא השואה, כבר הנחנו בכמה מן המאמרים הקודמים, וכאן הוא המקום לקבצם ביחד.
נפתח בנקודה הראשונה שהועלתה, היאך התאפשר למאורע כמו השואה להתרחש? בדיון על הידיעה והבחירה, הזכרנו כי אומנם יש לאדם בחירה חופשית, אך היא מוגבלת, ולא כל האפשרויות פתוחות לפניו, אלא שעומדות בפניו כמה אפשרויות שמתוכן הוא יכול לבחור. וכמו שהבאנו מכמה מקומות בתורה שהקבה מעמיד בפנינו שני מסלולים, האחד אם נשמע בקולו ובמסלול זה מפורט כל הטוב שנקבל, והמסלול השני אם חלילה לא נשמע בקולו ונלך אחר שרירות הלב ותאוותיו ושם מפורט הרע שנקבל.
למעשה, אם נשחזר את מעשי העם בתקופה שקדמה לשואה, ניווכח לדעת כי הם תאמו להפליא, למסלול שהתורה הזהירה מפניו כי הוא זה שמוביל לאסונות כבדים. ולא זו בלבד, אלא שהתבוננות נוספת בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, תלמד אותנו שגם עיקרי מאורעות השואה נכתבו בתורה, כבר שנים רבות עוד לפני שהתרחשו.
אומר השואל, אין זו הפעם הראשונה בה אני שומע על מקרים בהם מוצאים בתורה את שכבר קרה, אבל זו לא חכמה כל כך גדולה. נראה אתכם אומרים את מה שיקרה לפני שהוא קורה!
ובכלל, מה בכך שאירועי השואה והעונש שהם קיבלו נכתבו כבר בתורה, האם זה מתרץ ומסביר את מה שנראה כאכזריות בהשמדת המיליונים?
ובכן, כמו שהזכרנו, בדיקה פשוטה בתורה תראה כי המהלך של עיקרי ההתרחשויות בשואה, כבר הייתה כתובה בתורה שנים רבות עוד לפני תחילת האירועים. ובזה גם הכופרים הגדולים ביותר מודים
כי גם לשיטתם התורה במתכונתה הנוכחית קיימת לפחות כמה אלפי שנים (שהלא תרגום השבעים התרחש לפני למעלה מאלפיים שנה וקצת קשה לתרגם ספר לפני שהוא נכתב!). וזמן זה, הוא קצת מוקדם יותר, מהזמן בו התרחשה השואה...
חוץ מזה, ישנן גם כיום נבואות רבות העומדות להתרחש והן ידועות ומפורסמות, אך כדי לדעת אותן צריך קצת לטרוח ולבוא ללמוד. ממ בנבואות אלו אין תאריכים וזמנים, והסיבה לכך היא, כי הם כפופים
לבחירת האדם. כי גם כשהעם הולך בדרך רעה ועקב כך הוא נכנס למסלול של העונש, גם אז אין העונש מופעל מיד, אלא רק לאחר שהסאה תתמלא, ומכיוון שמילוי הסאה תלוי בגודל החטאים, בכמותם ובאיכותם (דבר הנמדד עפ דעת הבורא), לא שייך לקבוע זמנים מדויקים למימושו.
ובהקשר לטענתך השניה (שאין בנבואת התורה על מה שעתיד להתרחש, כדי לתרץ את מה שנראה כאכזריות וכו'), התבוננות בעניין תלמד אותך שזה מתרץ ועוד איך! ונבאר זאת דרך משל. אב אומר לבנו: התקנתי לך בבית מערכת חשמל, כאן המתג החשמלי לתאורה, כאן השקע של הכוח וכו', אם תחבר לשקע מכשירים חשמליים הם יפעלו ויועילו לך, אך אם תכניס לשם את אצבעך תקבל מכה רצינית.
הבן שאינו מתמצא ככ בחשמל, שומע בקול אביו ובאמת מתפעל מהעובדה שכשמכניסים לשקע את המכשיר החשמלי, הוא קם לתחייה. יום אחד כשהבן היה עייף הוא החליט שגם הוא צריך לקבל קצת כוח, ומה יותר פשוט מלהכניס את האצבע לשקע החשמלי... !
ועתה נשאל, האם גם כאן מי שיראה את הבן סובל חודשים רבים עד שהוא משתקם ממכת החשמל שקיבל, יבוא ויטען שהאב הוא אכזרי?
וזה בדיוק מה שקרה בשואה. הקבה גילה לנו שאם לא נעשה את המוטל עלינו ונעשה דברים אחרים אנו פשוט מחבלים בעצמנו. וכי לאחר שלא ביצענו את המוטל עלינו וקלקלנו (הכנסנו את היד לשקע!) האם אפשר לבוא בטענות כלפי הבורא? הלא זו איוולת שאין כמותה!!
צדיק ורע לו?
אומר השואל, אע"פ שהדברים מתחילים להישמע עדיין לא הכל ברור. כלומר, למרות שהעם חטא, וקיבל את העונש ששנים רבות לפני כן, הבורא כבר הזהיר מפניו. עם כל זאת, עדיין אין זה מסביר מדוע נענשו גם אותם אלו שלא חטאו?
ובכן, שאלה זו שייכת למעשה לסוגית צדיק ורע לו רשע וטוב לו. כלומר, מדוע יש צדיק שרע לו ורשע שטוב לו? האמת היא כששומעים שאלה זו ההנחה הפשוטה אומרת, שהשואל יודע על מה הוא מדבר, הוי אומר שיש לו את הידע והיכולת לבחון ולדעת מהו צדיק ומי הוא צדיק, מהו רשע ומי הוא רשע, מה זה טוב ומה זה רע. ואחרי שהוא יודע דברים אלו, הוא בדק ומצא שיש צדיקים שרע להם ושיש רשעים שטוב להם. והדבר אינו מסתדר לו עם מערכת הצדק האלוקי ועל כן הוא שואל את שאלתו.
אבל בימינו המציאות היא, שרוב ככל השואלים שאלה זו, לא די בזה שאינם יודעים מהו צדיק, ומיהו צדיק, הם גם אינם יודעים מהו טוב ומהו רע, ונבאר הדבר. על הצדיק נאמר (קהלת ז, כ) : כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, מכאן שגם הצדיק חוטא לפעמים, אומנם חטאיו קטנים ומועטים אך כאמור גם הוא עבר על אי אלו ציווים.
בגמרא (בבא קמא נ). נאמר:... מלמד שהקבה מדקדק עם סביביו כחוט השערה ומפרש רשי: עם סביביו - צדיקים הדבקים בו ומסביר (שם) המהרשא ואל תטעה לחשוב שעם הרשעים אינו מדקדק כחוט השערה, שהלא הדברים הם קל וחומר, אלה שמה שמדקדק עם הצדיקים הוא לתת להם את עונשם בעולם הזה, אפילו על החטאים שהם כגודל חוט השערה וזאת כדי שבעולם הנצחי לא יסבלו כלל.
לכן כשאנו רואים צדיק מתייסר, קודם שנבוא בטענות על הצדק האלוקי, צריך לוודא שאכן כל ימי חייו הוא לא עבר אפילו עבירה אחת. כי אם הוא עבר אפילו עבירה קלה אזי מגיע לו עונש. (וכאמור חומרת העבירה וקביעת העונש, הם על פי דעת הקב"ה).
מאידך גיסא, פעמים שגם הרשעים עושים אי אלו מצוות... לכן כשרואים רשע שטוב לו, אזי מתברר שבכל אופן הוא עשה כמה מצוות במשך ימי חייו, ומה שעכשיו טוב לו הוא מבחינת קבלת השכר על מצוות אלו.
מכאן גם נבין מהו טוב ורע בהקשר לשכר ועונש. כי הנה כבר ביארנו שתכלית בריאת האדם, היא כדי לאפשר לו ליהנות מהטוב האינסופי של הבורא, ולכן כל מגמת האדם צריכה להיות ההשתדלות בהגשמת הדבר. ומכיוון שגם ראינו כי אין צדיק ללא רבב, הרי שבנוסף על קיום המצוות (המקנה את עולם הבא), צריך שהאדם יעבור גם תהליך של התנקות מהעבירות (כדי שהדבר לא יפריע להנאה בטוב האינסופי). התהליך של ניקוי העבירות יכול להתבצע בעולם הזה, או בעולם הבא, או בשניהם גם יחד (תלוי בסוגי העבירות, ובגודל התשובה שהאדם עשה עליהן).
וכגודל השכר הניתן על קיום המצוות (כפי שביארנו לעיל על קיבוץ כל ההנאות שהיו בעולם מיום בריאתו וכו')... כך גודל העונש על העבירות. ומכאן נסיק כי הסיבה שהקבה נותן לצדיקים את הייסורים בעולם הזה, הינה כדי לנקותם מעוונותיהם בדרך הקלה יותר, כי למרות ריבוי הסבל הקיים בעולם הזה, הרי שהוא כאין וכאפס לעומת הסבל בעולם הבא.
אך הרשעים שאצלם כל החשיבות היא רק בעולם הזה, לכן על המצוות הבודדות שהם בכל אופן קיימו, הם מקבלים את שכרם כאן, אך העונש מובטח להם לעולם הבא, אאכ יעשו תשובה!
נמצא שהטוב הוא לקבל את ניקוי העבירות כאן בעולם הזה. והרע הוא לקבל את השכר על המצוות בעולם הזה!!!
סיירת צדיקים - במסע החיים
כדי לעבור לרובד עמוק יותר, נתייחס לשני מקרים חריגים בהם אין הייסורים באים על האדם כענישה אלא כמטלה. הציור הראשון מדבר בשני צדיקים שנכשלו באותה עבירה ממש. האחד יקבל עליה ייסורים רבים והשני ייסורים מועטים. דוגמה נוספת עוסקת בחסיד. החסיד הוא אדם הנמצא בדרגה גבוהה משל הצדיק, ואצלו שייך שלא יעבור אפילו עבירה אחת במשך כל ימי חייו. עם כל זאת ישנם מקרים בהם גם חסידים גדולים סובלים ייסורים ומדוע?
כדי לבאר את הדבר, נזכור שתפקידו של האדם הוא לתקן את עצמו ואת הבריאה (כפי שביארנו לעיל). וכדי שכל אחד יוכל לעשות את התיקון הראוי לו, הקבה מזמן לו את משימותיו וניסיונותיו במהלך חייו. אמור מעתה, אותו צדיק שמתייסר יותר מחברו, ואותו חסיד שאין בו שום חטא, הייסורים שבאים עליהם אינם מפאת העונש המגיע להם, כי כאמור בחסיד אין חטא, ועונש הצדיק הינו ללא כל פרופורציה לחטא. אלא שהם מאותה נבחרת מצומצמת שביכולתה לבוא ולתקן את הקלקול שבעולם עצמו, ולכן הם מקבלים משימות וניסיונות קשים. וברור שגם על הייסורים שהם סובלים עכשיו, הם יקבלו אחכ שכר פי כמה וכמה! שהלא אין ייסוריהם מדין העונש.
משל למה הדבר דומה, ליחידה מובחרת המורכבת מאנשים מיוחדים, שאת המשימות הקשות והנועזות נותנים רק לה לבצע. וכדי שיוכלו לעמוד במשימות אלו, הם עוברים הכשרה מקצועית קשה וארוכה. כך גם אותם צדיקים וחסידים הם אנשים מיוחדים בעלי נשמות מובחרות, שבכוחן לבצע גם את התיקון העולמי, ולשם כך נותנים להם משימות מיוחדות.
משימות אלו הן למעשה דבקות בעבודת ה', אבל מתוך לחץ גדול, מתוך ייסורים מיוחדים, מתוך פיתויים קשים, מתוך עוני ומתוך בעיות בריאות וכו'... ובכן, האם לאותם אלו שזכו להיבחר עי הבורא כאנשים המסוגלים לעמוד בפני אתגרים מיוחדים, נתייחס כאל צדיקים שרע להם?!
המתבונן הישר רואה, כי גם במקרה זה אין כל קשר בין השאלות הנל, לדחייה כלשהי לראיות שהובאו לעיל בעניין מציאות הבורא. ומה שמנסים אותם שואלים הוא לנצל בצורה צינית את הטרגדיה של השואה, ולהפוך שאלות (שהן לגיטימיות לכשעצמן כדי לנסות ולהבין את הנהגת הבורא בשואה) על הנהגת הבורא שאינן מובנות לנו, למעין הוכחה כביכול לשלילת מציאות הבורא! לכן גם כאן נתייחס לגוף העניין ולא למסקנה התלושה מהנושא!
האמת היא שאת היסודות שבעזרתם נוכל להבהיר את נושא השואה, כבר הנחנו בכמה מן המאמרים הקודמים, וכאן הוא המקום לקבצם ביחד.
נפתח בנקודה הראשונה שהועלתה, היאך התאפשר למאורע כמו השואה להתרחש? בדיון על הידיעה והבחירה, הזכרנו כי אומנם יש לאדם בחירה חופשית, אך היא מוגבלת, ולא כל האפשרויות פתוחות לפניו, אלא שעומדות בפניו כמה אפשרויות שמתוכן הוא יכול לבחור. וכמו שהבאנו מכמה מקומות בתורה שהקבה מעמיד בפנינו שני מסלולים, האחד אם נשמע בקולו ובמסלול זה מפורט כל הטוב שנקבל, והמסלול השני אם חלילה לא נשמע בקולו ונלך אחר שרירות הלב ותאוותיו ושם מפורט הרע שנקבל.
למעשה, אם נשחזר את מעשי העם בתקופה שקדמה לשואה, ניווכח לדעת כי הם תאמו להפליא, למסלול שהתורה הזהירה מפניו כי הוא זה שמוביל לאסונות כבדים. ולא זו בלבד, אלא שהתבוננות נוספת בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, תלמד אותנו שגם עיקרי מאורעות השואה נכתבו בתורה, כבר שנים רבות עוד לפני שהתרחשו.
אומר השואל, אין זו הפעם הראשונה בה אני שומע על מקרים בהם מוצאים בתורה את שכבר קרה, אבל זו לא חכמה כל כך גדולה. נראה אתכם אומרים את מה שיקרה לפני שהוא קורה!
ובכלל, מה בכך שאירועי השואה והעונש שהם קיבלו נכתבו כבר בתורה, האם זה מתרץ ומסביר את מה שנראה כאכזריות בהשמדת המיליונים?
ובכן, כמו שהזכרנו, בדיקה פשוטה בתורה תראה כי המהלך של עיקרי ההתרחשויות בשואה, כבר הייתה כתובה בתורה שנים רבות עוד לפני תחילת האירועים. ובזה גם הכופרים הגדולים ביותר מודים
כי גם לשיטתם התורה במתכונתה הנוכחית קיימת לפחות כמה אלפי שנים (שהלא תרגום השבעים התרחש לפני למעלה מאלפיים שנה וקצת קשה לתרגם ספר לפני שהוא נכתב!). וזמן זה, הוא קצת מוקדם יותר, מהזמן בו התרחשה השואה...
חוץ מזה, ישנן גם כיום נבואות רבות העומדות להתרחש והן ידועות ומפורסמות, אך כדי לדעת אותן צריך קצת לטרוח ולבוא ללמוד. ממ בנבואות אלו אין תאריכים וזמנים, והסיבה לכך היא, כי הם כפופים
לבחירת האדם. כי גם כשהעם הולך בדרך רעה ועקב כך הוא נכנס למסלול של העונש, גם אז אין העונש מופעל מיד, אלא רק לאחר שהסאה תתמלא, ומכיוון שמילוי הסאה תלוי בגודל החטאים, בכמותם ובאיכותם (דבר הנמדד עפ דעת הבורא), לא שייך לקבוע זמנים מדויקים למימושו.
ובהקשר לטענתך השניה (שאין בנבואת התורה על מה שעתיד להתרחש, כדי לתרץ את מה שנראה כאכזריות וכו'), התבוננות בעניין תלמד אותך שזה מתרץ ועוד איך! ונבאר זאת דרך משל. אב אומר לבנו: התקנתי לך בבית מערכת חשמל, כאן המתג החשמלי לתאורה, כאן השקע של הכוח וכו', אם תחבר לשקע מכשירים חשמליים הם יפעלו ויועילו לך, אך אם תכניס לשם את אצבעך תקבל מכה רצינית.
הבן שאינו מתמצא ככ בחשמל, שומע בקול אביו ובאמת מתפעל מהעובדה שכשמכניסים לשקע את המכשיר החשמלי, הוא קם לתחייה. יום אחד כשהבן היה עייף הוא החליט שגם הוא צריך לקבל קצת כוח, ומה יותר פשוט מלהכניס את האצבע לשקע החשמלי... !
ועתה נשאל, האם גם כאן מי שיראה את הבן סובל חודשים רבים עד שהוא משתקם ממכת החשמל שקיבל, יבוא ויטען שהאב הוא אכזרי?
וזה בדיוק מה שקרה בשואה. הקבה גילה לנו שאם לא נעשה את המוטל עלינו ונעשה דברים אחרים אנו פשוט מחבלים בעצמנו. וכי לאחר שלא ביצענו את המוטל עלינו וקלקלנו (הכנסנו את היד לשקע!) האם אפשר לבוא בטענות כלפי הבורא? הלא זו איוולת שאין כמותה!!
צדיק ורע לו?
אומר השואל, אע"פ שהדברים מתחילים להישמע עדיין לא הכל ברור. כלומר, למרות שהעם חטא, וקיבל את העונש ששנים רבות לפני כן, הבורא כבר הזהיר מפניו. עם כל זאת, עדיין אין זה מסביר מדוע נענשו גם אותם אלו שלא חטאו?
ובכן, שאלה זו שייכת למעשה לסוגית צדיק ורע לו רשע וטוב לו. כלומר, מדוע יש צדיק שרע לו ורשע שטוב לו? האמת היא כששומעים שאלה זו ההנחה הפשוטה אומרת, שהשואל יודע על מה הוא מדבר, הוי אומר שיש לו את הידע והיכולת לבחון ולדעת מהו צדיק ומי הוא צדיק, מהו רשע ומי הוא רשע, מה זה טוב ומה זה רע. ואחרי שהוא יודע דברים אלו, הוא בדק ומצא שיש צדיקים שרע להם ושיש רשעים שטוב להם. והדבר אינו מסתדר לו עם מערכת הצדק האלוקי ועל כן הוא שואל את שאלתו.
אבל בימינו המציאות היא, שרוב ככל השואלים שאלה זו, לא די בזה שאינם יודעים מהו צדיק, ומיהו צדיק, הם גם אינם יודעים מהו טוב ומהו רע, ונבאר הדבר. על הצדיק נאמר (קהלת ז, כ) : כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, מכאן שגם הצדיק חוטא לפעמים, אומנם חטאיו קטנים ומועטים אך כאמור גם הוא עבר על אי אלו ציווים.
בגמרא (בבא קמא נ). נאמר:... מלמד שהקבה מדקדק עם סביביו כחוט השערה ומפרש רשי: עם סביביו - צדיקים הדבקים בו ומסביר (שם) המהרשא ואל תטעה לחשוב שעם הרשעים אינו מדקדק כחוט השערה, שהלא הדברים הם קל וחומר, אלה שמה שמדקדק עם הצדיקים הוא לתת להם את עונשם בעולם הזה, אפילו על החטאים שהם כגודל חוט השערה וזאת כדי שבעולם הנצחי לא יסבלו כלל.
לכן כשאנו רואים צדיק מתייסר, קודם שנבוא בטענות על הצדק האלוקי, צריך לוודא שאכן כל ימי חייו הוא לא עבר אפילו עבירה אחת. כי אם הוא עבר אפילו עבירה קלה אזי מגיע לו עונש. (וכאמור חומרת העבירה וקביעת העונש, הם על פי דעת הקב"ה).
מאידך גיסא, פעמים שגם הרשעים עושים אי אלו מצוות... לכן כשרואים רשע שטוב לו, אזי מתברר שבכל אופן הוא עשה כמה מצוות במשך ימי חייו, ומה שעכשיו טוב לו הוא מבחינת קבלת השכר על מצוות אלו.
מכאן גם נבין מהו טוב ורע בהקשר לשכר ועונש. כי הנה כבר ביארנו שתכלית בריאת האדם, היא כדי לאפשר לו ליהנות מהטוב האינסופי של הבורא, ולכן כל מגמת האדם צריכה להיות ההשתדלות בהגשמת הדבר. ומכיוון שגם ראינו כי אין צדיק ללא רבב, הרי שבנוסף על קיום המצוות (המקנה את עולם הבא), צריך שהאדם יעבור גם תהליך של התנקות מהעבירות (כדי שהדבר לא יפריע להנאה בטוב האינסופי). התהליך של ניקוי העבירות יכול להתבצע בעולם הזה, או בעולם הבא, או בשניהם גם יחד (תלוי בסוגי העבירות, ובגודל התשובה שהאדם עשה עליהן).
וכגודל השכר הניתן על קיום המצוות (כפי שביארנו לעיל על קיבוץ כל ההנאות שהיו בעולם מיום בריאתו וכו')... כך גודל העונש על העבירות. ומכאן נסיק כי הסיבה שהקבה נותן לצדיקים את הייסורים בעולם הזה, הינה כדי לנקותם מעוונותיהם בדרך הקלה יותר, כי למרות ריבוי הסבל הקיים בעולם הזה, הרי שהוא כאין וכאפס לעומת הסבל בעולם הבא.
אך הרשעים שאצלם כל החשיבות היא רק בעולם הזה, לכן על המצוות הבודדות שהם בכל אופן קיימו, הם מקבלים את שכרם כאן, אך העונש מובטח להם לעולם הבא, אאכ יעשו תשובה!
נמצא שהטוב הוא לקבל את ניקוי העבירות כאן בעולם הזה. והרע הוא לקבל את השכר על המצוות בעולם הזה!!!
סיירת צדיקים - במסע החיים
כדי לעבור לרובד עמוק יותר, נתייחס לשני מקרים חריגים בהם אין הייסורים באים על האדם כענישה אלא כמטלה. הציור הראשון מדבר בשני צדיקים שנכשלו באותה עבירה ממש. האחד יקבל עליה ייסורים רבים והשני ייסורים מועטים. דוגמה נוספת עוסקת בחסיד. החסיד הוא אדם הנמצא בדרגה גבוהה משל הצדיק, ואצלו שייך שלא יעבור אפילו עבירה אחת במשך כל ימי חייו. עם כל זאת ישנם מקרים בהם גם חסידים גדולים סובלים ייסורים ומדוע?
כדי לבאר את הדבר, נזכור שתפקידו של האדם הוא לתקן את עצמו ואת הבריאה (כפי שביארנו לעיל). וכדי שכל אחד יוכל לעשות את התיקון הראוי לו, הקבה מזמן לו את משימותיו וניסיונותיו במהלך חייו. אמור מעתה, אותו צדיק שמתייסר יותר מחברו, ואותו חסיד שאין בו שום חטא, הייסורים שבאים עליהם אינם מפאת העונש המגיע להם, כי כאמור בחסיד אין חטא, ועונש הצדיק הינו ללא כל פרופורציה לחטא. אלא שהם מאותה נבחרת מצומצמת שביכולתה לבוא ולתקן את הקלקול שבעולם עצמו, ולכן הם מקבלים משימות וניסיונות קשים. וברור שגם על הייסורים שהם סובלים עכשיו, הם יקבלו אחכ שכר פי כמה וכמה! שהלא אין ייסוריהם מדין העונש.
משל למה הדבר דומה, ליחידה מובחרת המורכבת מאנשים מיוחדים, שאת המשימות הקשות והנועזות נותנים רק לה לבצע. וכדי שיוכלו לעמוד במשימות אלו, הם עוברים הכשרה מקצועית קשה וארוכה. כך גם אותם צדיקים וחסידים הם אנשים מיוחדים בעלי נשמות מובחרות, שבכוחן לבצע גם את התיקון העולמי, ולשם כך נותנים להם משימות מיוחדות.
משימות אלו הן למעשה דבקות בעבודת ה', אבל מתוך לחץ גדול, מתוך ייסורים מיוחדים, מתוך פיתויים קשים, מתוך עוני ומתוך בעיות בריאות וכו'... ובכן, האם לאותם אלו שזכו להיבחר עי הבורא כאנשים המסוגלים לעמוד בפני אתגרים מיוחדים, נתייחס כאל צדיקים שרע להם?!
050-3331-331