מכירים את המצב שבו אנחנו תופסים את עצמנו חושבים מחשבה ושואלים "מה פתאום אני חושב/ת את זה"??

בבית החרושת למחשבות, להלן "המוח"

נוצרים כל יום בממוצע 50-70 אלף מחשבות

חיוביות יותר, ושליליות יותר

מחשבות של שפיטה וביקורת

מחשבות של אהבה עצמית גם כן מגיחות מפעם לפעם

(ואז הקול שמגיע אחרי זה - מה אתה עף על עצמך.. מוכר? (-:

מחשבות מלחיצות על מה יהיה כש...

ומה יהיה אם...

לפעמים אנחנו כל כך עסוקים בתחזית פסימית אפשרית של מה הולך לקרות, שאנחנו ממש כבר קובעים עמדות של אנשים בסיטואציה, ומחליטים מה הולך לקרות ומה תהיה התוצאה, לפני שבכלל קרה משהו!

מחשבות שאנחנו בכלל לא רוצים לחשוב, אבל בכל זאת הם כאן ואנחנו לא מצליחים להפסיק לחשוב או לדמיין את הדבר

אז מה עושים?

איך אפשר להפסיק את הלופ ואת זרם המחשבות האוטומטיות?

כדי להפסיק להאמין לכל מחשבה, אנחנו צריכים להתחיל לזהות את המחשבה נכנסת, את האוטומט הזה שקורה לנו במוח.

הרעיון הוא להתחיל להתבונן, להקשיב למחשבה

ולהחליט באופן מודע - "האם אני בוחר בה"?

מזדהה איתה? "קונה" אותה?

(המתקדמים ינסו להבין גם מאיפה היא מגיעה)

הרי בדיוק כמו שאנחנו שומעים עצות מבחוץ - לא נאמץ לעצמנו את כל העצות ונברור את מה שנכון לנו

בדיוק כמו כשאנחנו נכנסים לחנות בגדים -

לא נקנה את כל החנות אלא רק את מה שמתאים לנו

כמו שנכנסים לספריית השמעה - לא נאזין לכל מוזיקה אלא רק למה שנעים לנו

הבנתם את הרעיון

כך גם עם המחשבות שלנו

המוח כל הזמן מציע לנו היצע של מחשבות אופציונאליות

האופציות האלו מבוססות על פחדים, אמונות, נורמות, חוויות עבר ועוד..

ועלינו מוטלת האחריות - איזה מחשבה לבחור ולהפוך לשלנו!

ועל איזה מחשבות לוותר!

תרגול מדיטציה מאפשר לנו להיות ערים למחשבה

לשים לב אליה כך שהיא לא תהפוך אוטומטית

ואז אם אנחנו מזהים את המחשבה, יש לנו אפשרות להחליט ולבחור באופן מודע האם להזדהות איתה או להזיז אותה ולהכניס במקומה מחשבה אחרת עדיפה ומטיבה יותר

זה טיפה מאתגר בהתחלה, אך כמו כל דבר חדש

תרגול ממושך ועקבי מאפשר שליטה במיינד ומביא לתוצאות אדירות

וכך החיים הופכים לחיים של בחירה ולא של פעולות ומחשבות אוטומטיות שמתרחשות ללא שום נוכחות, עדות וכוונה