...
תיקון המידות - מבוא
תיקון המידות הוא תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר. המקור למושג מצוי בתורה, ועתה ישראל מה ה אלהיך ... דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך. (דברים, י, י) הביטוי ללכת בכל דרכיו שגם נמצא בתפילת שלמה המלך (מלכים א, ח, נח) - מבואר ככולל את
תיקון המידות והטיית הרגשות לדרכים מתוקנות וראויות. בנוסף לספרים שנכתבו בעניין, היו בין חכמי ישראל שכתבו אגרות שקראו בהן לחזק את הנושא הזה של
תיקון המידות. תוכן עניינים: 1 בין מידות למצוות 2 מידות בדברי חזל 3 ספרים עיקריים בנושא 4 אבני דרך
בתיקון המידות 4.1 ספר הכוזרי 4.2 הרמבם 4.3 רבנו בחיי 4.4 הרמק 4.5 הרב חיים ויטל 4.6 הבעשט 4.7 הרמחל 4.8 הגרא 4.9 הרב קוק בין מידות למצוות: רבים מחכמי ישראל בכל הדורות ניסו לראות איך יש לחבר את מעשי המצוות עם
תיקון המידות. ישנם כאלה שסברו כי
תיקון המידות אינו מכלל תריג מצוות. רבי חיים ויטל הוא ממובילי דרך זו. לדבריהם,
תיקון המידות הוא מצע טוב, חשוב והכרחי לעשיית מצוות והוא היסוד עליו עומד האדם, בבחינת דרך ארץ קדמה לתורה. אחרים סברו, כי
תיקון המידות הוא חלק בלתי נפרד מעשיית המצוות. מייסד דרך זו הוא רבנו בחיי. לדבריהם, המצוות וידיעת הדת מתחלקות לשני חלקים - חובות האיברים וחובות הלבבות, כאשר חובות הלבבות הן חשובות ונפוצות אף יותר מחלק מהמצוות של חובות האיברים. לעומתם יש שסוברים כי
תיקון המידות , הוא שלב להשגת החכמה שהיא המטרה, כאשר המצוות מהוות אמצעי חשוב והכרחי להביא את האדם לידי המיצוע במידותיו. כך סובר הרמבם. אצל רבים ממחברי ספרי המידות המוטיבציה לחקירת מבנה הנפש
ותיקון המידות הייתה במטרה לסלול דרך להגיע למדרגות רוחניות גבוהות של רוח הקודש ונבואה, כנראה בעקבות דברי חזל שטענו שהנביא צריך להיות מושלם בשכלו ומידותיו - אין ... מהם. בימי המשנה התחברו מספר חיבורים הנוגעים לענייני התנהגות נאותה ודרך ארץ כמו מסכת אבות ומסכתות דרך ארץ זוטא ורבה, אך העניינים הנוגעים במישרים
לתיקון המידות מועטים בהם, ויש בהם הרבה דברים הקשורים לדרך ארץ, הנהגות טובות וחיזוק מעמדה של התורה ועבודת האל. בתלמוד לא ראו לנכון ליצור דיונים מיוחדים על ... העליונה של חיי האדם, בניסיונו של האדם להתדמות לקונו (לאל). ספר מוסר ותיקון מידות זה מבוסס מפורשות על עשר הספירות. ספר נוסף שנכתב באותה תקופה, שקשור
לתיקון המידות על פי הקבלה הוא הספר שערי קדושה של רבי חיים ויטל תלמיד הארי, שבהקדמתו הוא כותב שבידי הנביאים ויורשיהם הפרושים הייתה החכמה של זיכוך הנפש, אך שברוב ... בו הוא דן בהיבטים שונים בתחומים אלו, הנוגעים למוסריותו של אדם. וכן כתב את הספר מידות הראיה, בו הוא מסביר בצורה מעמיקה את עיקרן של המידות. אבני דרך
בתיקון המידות: ספר הכוזרי: רבי יהודה הלוי (ריהל) בספרו הכוזרי (תחילת מאמר שלישי) סובר כי האדם כמו המושל במדינתו, צריך לתת לכל יושביו את לחם חוקם וסיפוק ... על כל שיעור קומתו של האדם, ולכן הכוח הביולוגי של האדם נבדל למשל מהכוח הביולוגי של החמור. עוד קבע עניין עקרוני, שמצוות היהדות למעשה הם אמצעי למטרה של
תיקון המידות והשכל, והציוויים נועדו להביא את האדם לאיזון ולדרך האמצע שבה כל מידותיו מאוזנות וממוצעות. וכל זאת כדי שהאדם ירכז את מרצו במטרת - על אחת, שבה יהיו ... ויטל, שערי קדושה א ב הרב חיים ויטל קבע כי הנפש שממנה המידות היא הבסיס, התשתית והמכון לנשמה, רוחניות האדם וקיום המצוות, ולכן ישנה חשיבות רבה ביותר
לתיקון המידות, יותר מאשר קיום מצוות, מכיוון שעל יסוד עקום, אי אפשר לבנות בניין מפואר, ולכן מידות רעות קשות יותר מעבירות, וכל זמן שלאדם יש מידות רעות, יקשה עליו ... העפר העצבות שתולדתה העצלות וכנגדם השמחה והזריזות. הבעשט: הבעל שם טוב מייסד החסידות, חידש שיטה כללית שיש לה פרשנויות שונות, שבין היתר מתייחסת גם
לתיקון המידות, שעיקריה מתמצים בשלושה שלבים: הכנעה, הבדלה, המתקה. על פי שיטה זו בשלב הראשון, בהכנעה, האדם נדרש לקבל עול מלכות שמים ולהכניע ולרסן את המידות הרעות ... לדמות שהם מבינים בעניין, מבלי שיעסקו בפרטים של המידות וביסודותיהם, דבר הגורם למקצוע זה להתפס בידי הבורים, שהופכים אותו לביזארי ואיזוטרי. אסמכתא
לתיקון המידות הוא מוצא בפסוק כי כל לבבות דורש ה. ואת
תיקון המידות הוא מגדיר כמידות על פי היושר והמוסר, שגורמים לתפארת לעושיהם, המוליכים אל תכלית ההטבה האמיתית, שהיא חיזוק התורה ותיקון אחוות המדינות. הרמחל משרטט ... על ידי יגיעה, אף אם הוא סוס רע. כן אף מי נפשו רעה בטבע במידותיה, העיקר תלוי ברוח. הגרא, אבן שלמה, א ה הגרא בספרו אבן שלמה, כותב כי כל עבודת ה תלויה
בתיקון המידות, שהם כמו לבוש למצוות ולכללי התורה, וכל החטאים מושרשים במידות. הוא טוען כי האדם נברא על מנת לשבר את מידותיו הרעות, ואם לא למה לו חיים. הוא מאבחן ... בספרו מוסר אביך מוסיף הסבר נוסף להסברו של הרמחל וטוען שישנה סיבה נפשית לכך שמקצוע זה הוזנח, והוא חיסרון גבורה נפשית, מפני שכאשר אדם רואה שהוא רחוק
מתיקון המידות, דעתו נחלשת עליו, והוא מתייאש מלהגיע לתיקון מידותיו ומפסיק ללמוד את הנושא. עוד הוא טוען, שהאיסור של לפני עיוור לא תתן מכשול תקף גם במידות, דהיינו ...