... (שהמורים) דוחקים את
התינוק (מלחיצים את התלמיד) ביותר, על ידי זה אינו יודע
התינוק כלל. רק צריכין להיות אמן גדול בזה ללמד את
התינוק בהדרגה בלי איום הרבה ובלי דחק יותר, ועל ידי זה יתפס יותר בנקל. כי אמר שהמלמד חוזר עם
התינוק ואומר לו זכור זכור. ואם היה חוזר עמו מעט בנקל, בודאי היה תופס הדבר היטב והיה זוכרו, אך אחר כך חוזר עמו כל כך ואומר לו כמה פעמים זכור זכור, עד שאחר כך כששואלין
התינוק הפרוש של אותו המקרא יוכל להיות שישיב
התינוק שפרושו זכור זכור. כי
התינוק סובר שאלו התבות הם הפירוש של המקרא. כי בזה שדוחקין את
התינוק הרבה, בזה מבלבלין אותו לגמרי. ואי אפשר לבאר הדבר הזה והוא ברור למשכיל, ונצרך מאד למלמדים וכן לכמה ענינים. כי זה הוא כלל גדול שלא לדחק עצמו ביותר ... ומעשה שהיה כך היה
שתינוק אחד הוליכו אביו לרבנו זכרונו לברכה ולמד אותו בכל הדרך שכאשר יתנו לו משקה לשתות שיאמר... וחזר עמו הרבה הרבה מאד למען יזכר היטב ולא יתבלבל. אחר כך כשבא
התינוק לרבנו זכרונו לברכה והתחיל לומר... לא היה יכול לומר כלל ונתבלבל מאד. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר לאביו אתם בודאי למדתם עמו הרבה והכבדתם עליו מאד ...