קבלה - תורת הקבלה - מבואקבלה - תורת הקבלה - מבוא הקבלה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית. לתורה זו יש שורשים עמוקים במחשבה היהודית והיא נמשכת מהמיסטיקה העברית הקדומה, קרי ספרות ההיכלות והמרכבה, אולם, ... מעשית על פי רוב נוטה היהדות לדחות מקרבה יסודות מיתיים, אולם יסודות קרובים לכך מצאו את מקומם בלבה של תורת הסוד והקבלה - בראשם תפיסת הפילורמה, שלפיה בתוך שלמות האל ישנו ריבוי של כוחות שונים זה מזה. תפיסה זו מקבילה ... ראשיתה של הקבלה במחקר הקבלה מקובל לחלק בין תורות הסוד שקדמו לקבלה ובין הקבלה עצמה, או הקבלה העיונית, שהיא תורת הסוד היהודית, שהחלה להתפרסם בשלהי המאה ה - 12 ובראשית המאה ה - 13 בפרובאנס ובצפון ספרד ונמשכת עד ימינו. לפי חלוקה זו, תורת הסוד של חסידות אשכנז, וכן תורות הסוד הקדומות מתקופת הגאונים או חזל, אינן חלק מהקבלה. המקובלים עצמם אינם מכירים בחלוקה זו, והם מכנים בשם קבלה את תורת הסוד היהודית לכל תקופותיה. תורת הסוד הקדומה כאמור, לפי ההבחנה הרווחת במחקר, הקבלה אינה כוללת את תורת הסוד הקדומה, אך היא יונקת ממנה. המחקר מזהה שרידים מתורת הסוד הקדומה בכתבים מתקופת הגאונים, ועוד קודם לכן כבר בספרות מתקופת חזל (כגון בתלמוד הבבלי, בפרק ב של מסכת חגיגה). ... לתקופת המצאת הניקוד (אולי בסביבות המאה ה - 6 לספירה), שכן ניקוד כלל לא נזכר בספר. בתקופת התלמוד כונתה תורת הסוד סתרי תורה, מעשה בראשית ומעשה מרכבה, על פי התיאור ביחזקאל, פרק א ופרק י. התלמוד מספר על כמה חכמים שחקרו בתורת הסוד ואף ביצירה מעשית (כשפים). בשל השפעתה והסגולות המיוחסות לה בעיני חוג המיסטיקנים תורת הסוד הוגבלה ללימוד רק לאחר תקופת הכשרה, אחרי גיל מסוים ורק לחתך מצטיין של הלומדים, בנוסף על הגבלות על צורת לימודה (שלא בפומבי: מרב לתלמיד יחיד, ושלא ביחידות), בתלמוד אף מוזכרים חכמים שהסתייגו באופן גורף מלימוד תורת הסוד. בימי חזל, בין המאה השנייה לחמישית, הופיעו חיבורי ספרות ההיכלות והמרכבה. החל מהמאה ה - 8, בתקופת הגאונים, החל תהליך של שקיעת תורת הסוד יחד עם ספרות האגדה, ודחיקת המוטיבים הלא - רציונליים ביהדות. מגמה זו התעוררה עם חשיפתה של המסורת היהודית לפילוסופיה ... אברהם בן יצחק, הראבד ור יעקב הנזיר. הזיקה לתנועת חסידות אשכנז באותו הזמן בקירוב הגיעה לשיאה, באופן בלתי תלוי, תורת הסוד של חסידות אשכנז. על אף השוני הברור בין תורת הסוד של חסידות אשכנז לזו של ראשוני המקובלים, ישנם קווי דמיון רבים בין השתיים. הדמיון נמצא הן בתופעה החברתית של היווצרות חוגים שעסקו בתורת הסוד, והן בקווים הרעיוניים של שמירת התורה המיסטית בסוד, וכן בתפיסתה כיצירה קדומה שהגיעה מן המזרח, במאבק נגד הפילוסופיה, בהסתמכות ... התאוסופית - תאורגית. המקובל התאוסופי - תאורגי הראשון באיטליה הוא רבי מנחם רקאנטי. מרכז נוסף שהתפתח הוא המרכז בביזנטיון. תורת הסוד והקבלה נקלטה בחוגים רבים כיסוד משלים לתורת הנגלה, ויסודות קבליים מובהקים החלו להופיע בספרות פרשנות המקרא, המוסר וההלכה. החל ... ובפרט בקבלת הארי, שרבים מהרעיונות המיסטיים החדשים שבה נתלו על דרך הפרשנות בספר הזוהר. הזוהר הפך למקור הראשי של תורת הסוד, וקנה לו מקום קאנוני לצד התנך והתלמוד. עם זאת, במשך הדורות מראשית הופעתו של הספר ועד תקופת ההשכלה, היו ... יג מידות ההנהגה, ועוד. על אף התפוצה הרבה שלה זכתה תורתו של הרמק והכבוד הרב שחלקו לו, את הבכורה בתורת הסוד והקבלה נטלו במהרה הארי ותורתו. על כך כתב החוקר יוסף בן שלמה במבוא לספרו: הסיבות ההיסטוריות לניצחונה של קבלת ... בבית דודו רבי מרדכי פרנסיס שהיה ממונה על המכס במצרים, שם הקדיש הארי את עתותיו בעיקר ללימוד ספר הזוהר ותורת הסוד. בשנת 1570 עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, ובתום שנתיים של פעילות ערה נפטר והוא בן 38 בלבד. מכתבי הארי ... הזוהר לצדה של הנצרות, ומאוחר יותר של השבתאות, הביא לכדי הסתייגויות מצד כמה מחכמי היהודים, שהזהירו מפני לימוד והפצת תורת הסוד, ובמקרים מסוימים אף פנו כנגד תורת הקבלה. הבולט שבהם הוא ר יהודה אריה ממודנה. התנגדות לקבלה על פי רוב, ...