... אחד של רגע ושינו אותם. אם כן השעון שלי המורה על שלושת הזמנים - עבר הווה ועתיד - יתחיל לפעול כאשר אני חוזר אל אותן הנקודות הממתינות לי ללא
שינוי ומבלה בכל נקודה פרק זמן. אולם במציאות, שביב הרגע הזה שכוחות הטבע פועלים במסגרתו אינו מסתיים לעד כי היקום שלנו אין סופי, וגם אם אגיע למרחקים ואבקש לחזור אל נקודה מסויימת שכבר עברתי דרכה - לא אמצא את אותה הנקודה ולא אזהה אותה כי היא כבר
השתנתה במסגרת שביב הרגע האין סופי, היא אפילו לא עברה כתובת, היא לא אותה ישות משפטית, אשר על כן אין לי אפילו ... עליו ואשאר באותה נקודה בשביל למדוד את הזמן, הרי המציאות מורה שמצב הנייחות שבחרתי בו אינו אלא אשליה שמתעתעת בי, כי גם אני בעל כורחי זז בפועל
ומשתנה ממקום למקום, וגם השטח שאני עומד עליו זז ללא ליאות במהירות אדירה ועובר אלפי הקילומטרים - כאשר כל נקודה ... נחזור אל המציאות שזה עתה נפרסה לפנינו ואני מבין ממנה את הדבר הבא: כשאני בוחן את החלקיק שכוחות הטבע פועלים עליו, אינני יכול לרשום לפני את
השינוי שחל בו כתוצאה מפעולת הכוחות האלה עליו, וגם אינני יכול לציין את נקודת הציון השונה שלכאורה עבר אליה ... ואני מתנצל אם לא הצלחתי לרדת לאותה הפשטות לפני כן או אף אם סתרתי אותה בגרסאות שלפניה. בכל אופן, מהמציאות הזו יוצא כי קיום המרחב מותנה בעצם
בשינויו, היקום
משתנה ללא הרף... אכן, הביטוי
משתנה שאני משתמש בו אינו תקני והביטוי הנכון הוא מתחלף - עובר כל הזמן דפים, היקום מתחלף ללא הרף בעיניים ... מרמת החלקיק ועד לרמת הגרמים השמימיים הגדולים ביותר. לפי המציאות הזו שאנו חשים אותה כל רגע, החומר שאין לו נטיה להשאר מקובע ונייח במקום והוא
משתנה כל הזמן לנגד עינינו ומחליף פנים ללא הרף - היה צריך לנטות להתפזר, ואכן שמנו לב לנטיה הזאת ברמת המיקרו ... כל הזמן ונוטה להתפרק, לחוג במרחב, להתפזר על פניו, להחליף את תמונתו המקורית ולהתרחק ממנה... אולם לא מן הסתם ביקשתי למעלה להשתמש דווקא במונח
להשתנות - במקום המונח התקני להתחלף, זאת כי חשתי שהמונח להתחלף הוא כבד מדי ואינו מייצג את תחושתי במציאות, החומר שלידי אומנם
משתנה אך קשה לי להגיד שהוא מתחלף, קשה לי להשלים עם הפועל להתחלף הגם והוא הפועל התקני של המציאות, זאת כי אני ...