על אנשי רוח, מקובלים, גורויים, ומורים לאומנויות לחימה... אמרתי, אחרי שנים של מחקר בעולם האומנויות הלחימה, הבנתי כמה וכמה דברים. שעולם האל הוא ענף כמו בכל תחום, יש בו פוליטיקה, יש בו רכילות, יש בו הרבה עניין של פרסום ושיווק, ואפילו כסף. כמו בכל ענף, יש מורים מצויינים, אבל הרוב, קאקמייקות ברמת הבנת הידע וכו. מנסיוני, המורים הטובים באמת, היו מורים צנועים ולא ממש מפורסמים. הכרתי הרבה מורים לאל שהיו בעלי שם עולמי אך בעלי ידע והבנה רדודה בהחלט. אם כך, למה הם כל כך מפורסמים? ולמה יש להם ככ הרבה תלמידים? מהסיבה הפשוטה, שיווק ופרסום נכון, כאריזמה ועוד. רוב המורים בעולם לוינג צון, לדוגמה, מנפנפים בכך שהיו תלמידיו של ייפ מאן. ייפ מאן היה המורה הראשון של ברוס לי, וכל תהילתו לא מתוך תוכן הידע, אלא ...