פרפרי היצירה יצירה שבוקעת מתוכנו היא בריאה של עולם שלא היה שם רגע קודם לכן והיא מפחידה ומרגשת. על הפיכת הפחד להתרגשות, זיהוי המכשולים ... שבתוכם. שתיים עשרה שנים שאני שותפה למסע של דרך האמן, המון ניסיון וביטחון, ועדיין
הפרפרים האלה בבטן. אותם
פרפרים שאני חווה לפני כל כתבה עיתונאית שאני כותבת או עורכת, לפני כל ציור שאני מציירת, לפני כל קבוצה שאני פוגשת, בתחילת כל יום שנפתח, בחיבור עם כל אדם ואתגר חדש. אלה
פרפרים של התרגשות, של יציאה למסע שעובר דרך הלא נודע ויוצר את עצמו. כי יצירה היא בעיני הענווה להתחיל בכל פעם מחדש, להתגבר על הפיתוי ... במוכר והידוע ולעבור שוב ושוב דרך הפחדים שאורבים בפתחה של כל התחדשות, של כל יצירה.
ופרפרי היצירה האלה עפים איתי, ומעיפים אותי אל החופש המוחלט, אל היצירה הבאה, שנולדת ברגעים אלה ממש. פעמים רבות שואלים אותי אם אפשר ללמד ... ידענו בדיוק מי אנחנו, מה אנחנו רוצים ואיך עושים את זה, והכל ספונטניות וטבעיות.
הפרפרים עדין לא תורגמו כפחד, אלא כ - וואו, יש כאן משהו חדש. אצל ילדים כל רגע בחיים הוא גילוי, לימוד והפתעה, וההתייחסות אליו אותנטית. ...