... של יחסים אלו, גם אם הם מיוחסים באגדות בעיקר לאם חורגת רעה, מהווה השלכה לגיטימית לאותם רגשות שליליים בין אמהות ובנות - שאין לתת להם פומבי במציאות. ואומנם, גם במחקרים
פסיכולוגיים נמצא כי דמות האם מתערבבת לעיתים בפנטסיות של הנבדקות עם דמויות של אם חורגת או מכשפה (מקנאה ועוינת), וההסבר הפסיכואנליטי לכך נעוץ בבעיות בלתי פתורות של השלב האדיפאלי. הסבר זה מתבסס על תיאוריות
פסיכולוגיות מסורתיות, שנשענו בעיקר על התיאוריה של פרויד: תיאוריות אלו נתנו לתסביך האדיפאלי וליחסים עם האב מקום מרכזי בהתפתחות המינית והמוסרית של שני המינים, והותירו לאם ... כתפקידה החזק ביותר של האישה במשפחה, מאידך, על ידי הצגת חשיבות התפקיד בחיי הילד, נוצרה גם תופעת האשמת האם (mother - blaming). האשמת האם, מתרחשת בדרגות שונות, החל מהאשמה
פסיכולוגית בגרימה לחוסר ביטחון או סכיזופרניה של ילדיה, בהיותה אם קרה, דוחה ונוירוטית, ועד הביטוי הפולקלוריסטי של האם היהודייה והחותנת או החמות. כך קרה שהספרות המקצועית ... מודל יחסי משפחה זה של צודורואו מסביר, אמנם את קשרי האחווה בין נשים, אך אינו כולל בתוכו אפשרות לקיומם של יחסים עוינים בין נשים, ובכללם גם אימהות ובנות. גם הספרות
הפסיכולוגית - משפחתית מיקדה תשומת לב מחקרית רבה בתפקיד האימהי, ולא במקרה: התפקיד האימהי, מתואר על ידי
פסיכולוגים משפחתיים כתפקיד הנשי בעל העוצמה הרבה ביותר בחיי האישה. הדבר נובע מתפיסת האישה כרוכשת את הגדרת העצמי שלה דרך יחסיה עם אחרים, כאשר האמהות הינה התפקיד בו יכולת ... ילד, כדי שימלא את החלל וכדי שיהיה לה מישהו עימו תפתח יחסי תלות... ושוב, דור אחר דור של אמהות ובנות מנסה ומתאכזב. תסריט זה, המתאר את יחסיהן של אמהות ובנות מנקודת מבט
פסיכולוגית - פמיניסטית, עשוי להסביר את ממצאי המחקרים שהעלו אמביוולנטיות ויחס דו - ערכי של הבת כלפי האם. יחסים אלו התבטאו, בנוסף לקשר החיובי עם האם, גם ברגשות קנאה ...