... מוטיבציה זו לעתים כפרדוקס ומצביעה על דומות לאפיפנומנליזם. זאת מכיוון שהמוח נראה כגורם היסודי ולא הנפש. אפיפנומנליזם רואה מצבים מנטלים כתוצר של מצבים מוחיים פיזיקליים אשר אין להם השפעה על מצבים פיזיקליים. אינטראקציה היא דרך אחת אבל היא משאירה ... על ידי מצב מוחי אבל כלא בעל השפעה על מצבים מוחיים אחרים, למרות שיכולה להיות לו השפעה על מצבים מנטלים אחרים (כמו גרימת מצוקה). הפצעתנות חלשה הפצעתנות חלשה (Weak emergentism) היא צורה של פיזיקליזם לא - רדוקציוניסטי. תכונות אמרגניטיות ... אחרות של המערכות הפיזיקליות. החוקיות הקודמת לא מספיקה מכיוון שנוצרה חוקיות חדשה. מטריאליזם אלימינטביסטי טוען שהאמונה המודרנית בקיום חוויות מנטליות דומה לאמונה העתיקה בתאוריות מוחלטות כמו המודל הגאוצנטרי של היקום. - פילוסופיה של הנפש מטריאליזם אלימינטביסטי פילוסופיה של השפה ... - נפש נוצרת כתוצאה מבלבול מושגי. על כן, הם דוחים את הבעיה כאשליה. לטענתם זוהי שגיאה לשאול כיצד מצבים מנטלים ומצבים ביולוגים מתיישבים יחד, במקום זאת עלינו לקבל שהחוויה האנושית יכולה להיות מתוארת במספר דרכים, הן באמצעות אוצר מילים מנטלי והן באמצעות באוצר מילים ביולוגי. אשליה מופיעה כאשר אנו מנסים לתאר אחד באמצעות אוצר המילים של השני או על ידי שימוש באוצר המילים המנטלי בהקשר מוטעה. המוח מהווה הקשר מוטעה לשימוש באוצר המילים המנטלי. החיפוש אחר מצבים מנטלים של המוח מהווה טעות קטגורית. עמדה זו מבוטאת על ידי פרשנים של ויטגנשטיין כמו פיטר האקר והילארי פטנאם. אקסטרנליזם ... אינטנציונליות מחקר מדעי בני אדם הם יצורים גשמיים ועל כן הם נושא לניתוח ותיאור של מדעי הטבע. מאחר שתהליכים מנטלים קשורים, בדרך זו או אחרת, לתהליכים גופניים, לתיאורים שמספקים מדעי הטבע יש תפקיד חשוב בפילוסופיה של הנפש. תחומים מדעיים רבים חוקרים תהליכים הקשורים למנטלי: ביולוגיה, מדעי המחשב, מדעי הקוגניציה, קיברנטיקה, בלשנות, רפואה, פרמקולוגיה ופסיכולוגיה. נוירוביולוגיה הבסיס התאורטי של ביולוגיה הוא בעיקרו מטריאליסטי. נושאי המחקר הם בראש ובראשונה תהליכים פיזיקליים אשר אמורים להיות בסיס לפעילות מנטלי ולהתנהגות. ההצלחה הגוברת של הביולוגיה בהסבר תופעות מנטליות מאששת את הנחת היסוד שלה על פיה לא יכול להיות שינוי במצבים מנטלים ללא שינוי בתהליכים מוחיים. נוירוביולוגיה כוללת ענפים רבים אשר עוסקים ביחס בין המנטלי ובין מצבים ותהליכים פיזיקליים. הנוירופיזיולוגיה חוקרת את היחס בין תהליכי תפיסה וגירויים. מדעי המוח הקוגניטיבים חוקרים את הקשרים בין תהליכים מנטלים ותהליכים מוחיים. נוירופסיכולוגיה מתארת את התלות של כישורים מנטלים באזורים אנטומים מסוימים במוח. ביולוגיה התפתחותית חוקרת את היווצרות והתפתחות מערכת העצבים האנושית ומתארת גם את האונטוגנזיה (תהליך התפתחות העובר) והפילוגנטיקה של התפתחות תופעות מנטליות החל מהשלבים הפרימיטיבים ביותר. ביולוגיה אבולוציונית מטילה מגבלות על תאוריה של הנפש כמנגנון מבוסס גנים של ברירה טבעית. הביולוגיה ... כמו FMRI, הגדילו בצורה ניכרת את הידע אודות עבודת המוח. השאיפה היא לתאר בצורה מקיפה תהליכים מוחיים ביחס לתהליכים מנטליים. מדעי המחשב האם היחס בין תוכנה למחשב דומה ליחס בין נפש למוח? - פילוסופיה של הנפש מדעי המחשב עוסקים ... מלאכותית. גון סירל מבחין בין שני סוגים של אינטליגנציה מלאכותית: חלשה וחזקה. מטרת אינטליגנציה מלאכותית חלשה היא לדמות תהליכים מנטלים ללא תודעה או מודעות. לעומת זאת, מטרת אינטליגנציה מלאכותית חזקה היא יצירת מחשב בעל תודעה דומה לזו של אדם. ... אמר בנושא כי: לשאול אם מחשבים יכולים לחשוב זה כמו לשאול אם צוללות יודעות לשחות. פסיכולוגיה הפסיכולוגיה חוקרת תהליכים מנטלים בצורה ישירה. לשם כך היא משתמשת בשיטות אימפיריות כדי לחקור מצבים מנטלים כמו הנאה, פחד או אובססיה. הפסיכולוגיה חוקרת את החוקים שמחברים בין מצבים מנטלים אלו עם אלו או עם קלטים ופלטים של האורגניזם האנושי. דוגמה לכך היא פסיכולוגיה של התפיסה. מדענים בתחום זה ... צורות. למשל, גופים שנעים באותו כיוון נתפסים כקשורים זה לזה. חוק זה מתאר יחס בין קלט ויזואלי ומצבי תפיסה מנטלים. יחד עם זאת, הוא אינו כולל דבר בנוגע למהות המצבים התפיסתיים. מדעי הקוגניציה מדעי הקוגניציה עוסקים בנפש ותהליכה. הם ...

... בגירויים חושיים. וכמו כן ישנם הרצונות, הכוונות, המובילים לידי פעולה. אם כך, השפה המילולית מהווה חלק מתוך מכלול העולם המנטלי של האדם. כפי שנוכל לומר שיש מבנה, צורה, לתפיסת אובייקט גופני כדוגמת האובייקט נשימה או האובייקט הליכה, כך נתייחס למבנה המחשבות כאל צורות של אובייקטים מנטליים כדוגמת כעס, שנאה, פחד, תשוקה. זוהי הגדרה בסיסית של תפיסה מנטלית, כל אדם חווה את המצבים המנטליים האלו (המכונים בדרך כלל מצבי רוח או רגשות) ואין הם בהכרח חלק משפה מילולית. B. הקונטקסט האחר כאשר דנים ... כך אין קונטקסט אחר מלבד זה שבראשו של הקורא או השומע. הקונטקסט אליו אנו מתייחסים הוא מצבו הפיזי - מנטלי של הקורא או השומע כמפענח שפה, בכלל זה הידע הקודם, הרצונות, זרם הגירויים החושיים, זרם החשיבה, המצב התודעתי, היחסים ... חיישני הטעם בלשון וטעמים (מזון או אחר), מגע בין חיישני התחושה בעור לאובייקטים פיזיים חיצוניים (או אף כתגובה לאובייקט מנטלי). אלו הם שלושת התנאים המחייבים לקליטה של אובייקט חושי, נאמר שזהו טווח או מרחב התפיסה החושי האנושי. 2. גירויים מנטליים מהם הגירויים המנטליים ומה מקורם? המרכיבים המנטליים הם: תפיסה (Perception), רגש (Feeling), צורות מחשבה (Thought Formation) ותודעה (Consciousness). תפיסה היא הקלט החושי (5 החושים) בתוספת הקלט המנטלי (ומכאן ההתייחסות ל - 6 חושים) בזמן המגע עם האובייקטים המתאימים להם (מראות, צלילים... מחשבות). החוש המנטלי בהתאמה לשאר החושים קולט מחשבות - מילוליות או לא מילוליות (כפי שתואר קודם לכן). רגשות הן תגובות העולות ביחס ... שבהם נתייחס למושג רגש ואין הכוונה כאן לרגשות חיבה, אהבה, שנאה וכו. רגש עולה כתגובה לגירויים חושיים או לגירויים מנטליים, רגש עולה באם יש הכרה ועירות לו או לא. למרכיב הרגש יש השפעה רבה על הפעילות המנטלית, כדוגמת בניית הידע, אך אין לו השפעה על שפה מילולית במישור המכני, כיוון שהשפה במישור זה היא כלי ליצירת ... נחשבות צורות מחשבה מילוליות (Verbal Formation). תפיסה ורגשות שייכות לתודעה - הן כבולות לתודעה ולכן הן נחשבות צורות מחשבה מנטליות (Mental Formation). מהי התודעה? זוהי ההכרה, העירות, הידיעה של אובייקט מנטלי ברגע מסוים. ההכרה של חמוץ או מתוק, ההכרה של תחושת גירוד, ההכרה של תחושת כאב, וכך הלאה. התודעה אינה עולה באופן עצמאי, אלא בשיתוף עם מצבים מנטליים אחרים. התודעה נקראת בהתאם למקור האובייקט שגרם לתגובה: תודעת - עין, תודעת - אוזן... תודעת - מנטל (Mental-Consciousness). מצב מנטלי בכל רגע מורכב מכל המרכיבים שתוארו כאן (תפיסה, רגשות, צורות מחשבה ותודעה), כאשר נוסיף את המרכיב הפיזי - הגוף נקבל את כלל האדם (5 מרכיבים, Five Aggregates). מתוך אלו נאמר שהגירויים המנטליים לגבי שפה הם מחשבות מילוליות בתחום החוש המנטלי, אשר מוגדרים כצורות מחשבה מילוליות. השפה לוקחת חלק בחשיבה ובדיבור כצורות מנטליות. חשיבה מילולית יכולה מצד אחד להיות תוצר של תהליך חשיבה ומצד שני חשיבה מילולית יכולה להוות גירוי חדש המעלה ... המשמעות, מעביר אותה מהדובר לשומע או מהכותב לקורא. הנטייה הבסיסית היא חיפוש של משמעות - מתוך שלל הגירויים החושיים והמנטליים האדם מתמקד במה שמשמעותי לגביו (שיש בו משמעות לגביו). אלו היחסים של האדם עם מה שיש בכלל. אנו יכולים ... כל אדם חי - גודלו של לב אדם הוא כגודל כף יד קמוצה. וישנו הקונספט לב המייצג את המרכז המנטלי החיובי של האדם, בקונספט זה מקובצים הרגשות והכוונות החיוביים, הטובים והמועילים - הלב של אמא גדול, היא אוהבת את ... (דמות של סוס שראה או לחילופין תמונה / ציור של סוס), יחס רגשי כלפי סוס קונקרטי, ייצוג חושי או מנטלי (ויזואלי, שמיעתי, ריח, טעם, תחושה, מחשבה) שהיה לו קשר לניסיון עם סוס קונקרטי, או, ייצוג של קונספט הקשור בסוס ... אשר שונה ברמת המיומנות ממפענח אחד לאחר. וישנו הגורם של הזמן, בו נקלטים גירויים רבים אחרים - גירויים חושיים ומנטליים שאינם קשורים לשפה, ותגובות לגירויים אלו. כך שתהליך הרכבת המשמעות או המשמעויות בעייתי ומוגבל. ו רצף הפענוח קיימת בעיה מגבלה בסיסית של תפיסת הקולט - החוש המנטלי מסוגל לקלוט שדה מוגבל בכל רגע. השפה הנקלטת בראייה או שמיעה היא רצף של גירויים בזמן, כלומר, כאשר נקלט ... ייצור שרשרת תגובות של ייצוגים (אסוציאציות) לייצוג מרצף הפענוח. לסיכום, בניית המשמעות היא תהליך של הרכבת ייצוגים (חושיים / מנטליים, קונספטים ודימויים - images) של יחידות מילוליות דינמיות - משתנות. התהליך הזה מאוד מורכב, בו הייצוגים והתגובות המילוליות (הקונטקסט המילולי) מהווים חלק מקונטקסט רחב של קליטה חושית ומנטלית לא מילולית. התוצר לתהליך זה הוא בדיוק אותם תגובות ושינויים בקונטקסט המילולי והלא - מילולי. הקונספטואליזציה של התוצר, היא ... שלא הושפעו משפה באופן משמעותי ולכן היחסים שלהם עם השפה מועטים, כך שרוב מבנה הידע שלהם הוא ייצוגים חושיים ומנטליים (לא מילוליים). לעומתם, נמצא אנשים שחלק גדול ממבנה הידע שלהם מורכב מייצוגים מילוליים (מילים, קונספטים, דימויים), אנשים אלו הושפעו ... את המצב בו אדם מביט ויש עץ במרחב הויזואלי. במקרה בו הוא תופס עץ כאובייקט, נוצרת מייד תגובה פיזית ומנטלית היכולה לכלול רגש ו/או ההבחנה זהו עץ ו/או העירות לתפיסה ו/או מעבר של התודעה לעץ כאובייקט תודעה. בין התגובות ... - לבעיה איך להפסיק את הפחד, איך לצאת מסכנה. בכל זמן זה התפיסה הויזואלית ממשיכה למרות שההתמקדות היא בחשיבה מנטלית. לפתע עולה ההבחנה זהו ענף מפותל (על פי ידע והתניות בדומה לזיהוי הראשון). כעת עולה השאלה: האם מה שנראה ...

... של הורינו שנפגשו באקט של אהבה וזוהי מהות אנרגיית החיים שלנו. הדתות והמסורות השונות יצרו בנו התניות חברתיות - מנטליות ורגשיות של פחד ואשמה המסרסות את אנרגיית החיים שלנו. אבל להתכחש לאנרגיה זאת זה לא רק מאמלל אותנו ועושה ... עילאי). במהותה של דרך זאת הוא החופש המוחלט מהתניות, ה - Let go, השחרור הנעשה בכל המישורים - הגופני, המנטלי, הרגשי, האנרגטי והרוחני או כדברי המסטר הרוחני אושו מתוך Tantric Transformation: טנטרה זה חופש - חופש מכל תבניות מנטליות, חופש מכל משחקי השכל, חופש מכל התבניות - חופש מהאחר. טנטרה זה מרחב להיות. טנטרה זה שחרור מוחלט. אתה ... אפשר לחיות אותה ללא צורך להיות שליט או נשלט (קורבן). צאקרה רביעית - צאקרת הלב גוף רביעי - הגוף המנטלי מיקום: מרכז החזה קשורה לגוף הרביעי הגוף המנטלי. כשגוף זה נקי ממחשבות אובססיביות, מהתחשבנויות ושיפוטיות אנחנו מתחברים סוף סוף ל - Trust אמון אינסופי בחיים כפי שהם, ...

... meditational Exercises By Venerable Mahs Saydaw תרגול ויפסנא או מדיטצית תובנה הוא המאמץ להבין בצורה מדויקת את טבע התופעות המנטליות והחומריות של אדם בתוך עצמו. תופעות חומריות (פיזיות, גופניות) הן הדברים שאדם תופס בבהירות סביבו ובתוכו (כלומר, גופו עצמו מורכב מקבוצת תופעות חומריות - rpa). תופעות מנטליות הן פעילויות של תודעה או הכרה (nma). התופעות המנטליות - חומריות האלו (nma-rpa) נתפסות בבהירות כאשר דברים או אובייקטים נראים, נשמעים, מריחים, נטעמים, באים במגע, או עולים במחשבה. ... תמיד ברורה וניכרת. זה המאפיין החומרי הידוע כאלמנט התנועה (vyodhtu), על המתרגל להתחיל בציון התנועה הזו. על ידי התבוננות מנטלית בתנועת הבטן אתה תגלה שהבטן עולה כאשר אתה שואף, ויורדת כאשר אתה נושף. עליך לציין מנטלית את העלייה כ - עלייה, ואת הירידה כ - ירידה. במקרה והתנועה לא ברורה דיה על ידי ציון מנטלי בלבד, נגע בבטן בעזרת כף ידך בזמן התנועה. אל תנסה לשנות את התנהגות הנשימה שלך - אל תאט אותה, ... התנהגות הנשימה שלך. לכן נשום בקצב נורמאלי, התבונן וציין את העלייה והירידה של הבטן כפי שהם קורים. ציין אותם מנטלית, לא מילולית. במדיטצית ויפסנא, השם או מה שאתה אומר לא משנים. מה שמשנה באמת הוא לדעת או לתפוס. בזמן ... עם תנועת הירידה. התבונן בתנועת העלייה בדרך כזו שהמודעות שלך אליה היא בהתאמה מלאה עם התנועה עצמה. התנועה והמודעות המנטלית אליה אמורים לחפוף בדיוק כמו שאבן נזרקת פוגעת במטרה. פעל בדומה גם לגבי תנועת הירידה. בזמן שאתה מתבונן מנטלית בתנועת הבטן התודעה שלך עלולה לנדוד למקומות אחרים (כמו חשיבה). גם את זה חייבים לציין מנטלית נדידה, נדידה. כאשר מציינים זאת פעם או פעמיים, התודעה מפסיקה לנדוד, ובמקרה זה עליך לחזור לההתבונן בעליית וירידת הבטן. ... עליית הבטן מתרחשת בו זמנית עם פעולת הציון שלה, ובדומה גם עם ירידת הבטן. האובייקט הפיזי של הקשב והפעולה המנטלית של הציון מתרחשות כזוג. בהתרחשות הזו לא מעורב כל אדם או אינדיבידואל, רק האובייקט הפיזי והפעולה המנטלית, המתרחשות בזו אחר זו. המודט יחווה, כשיגיע הזמן, באופן אישי ובצורה מוחשית את כל ההתרחשויות האלו. בזמן ההתבוננות בעליית וירידת הבטן המתרגל יוכל להבחין בעליית הבטן כתופעה חומרית והפעולה המנטלית של הציון אותה כתופעה מנטלית, כך גם לגבי נפילת הבטן. כך המתרגל יבין בבהירות את ההתרחשות הסימולטאנית בזוגות של התופעה הפיזית - מנטלית הזו. בכל פעולה של התבוננות, המתרגל ידע בבהירות שיש רק את האיכות החומרית הזו שהיא האובייקט של מודעות או קשב והאיכות המנטלית אשר מציינת אותה. הידע הזה נקרא ידע אנליטי של תודעה וחומר (nmarpa-pariccheda-a), ידע זה הוא ההתחלה של ידע תבוני ... להתבונן, הוא יראה בעצמו שכל דבר המופיע, חולף לאחר זמן קצר. בני אדם מניחים בדרך כלל שהתופעה החומרית והתופעה המנטלית מתמידים כל החיים, כלומר, מינקות ועד הבגרות. אך לאמיתו של דבר לא כך המצב. אין תופעה המחזיקה מעמד לנצח. ... הכל מצרף (אוסף תופעות, khnda) של סבל, גם זה הוא dukkhnupassana-a. לאחר מכן המתרגל ישתכנע שכל התופעות הפיזיות - מנטליות האלו קורות על פי טבען, לא נענות למרותו של אף אחד ולא נתונות לשליטה של אף אחד. הן אינן ... 1978 כמבוא למדיטציית ויפסנא במרכז המדיטציה ססנה יקטהה (Sasana Yeiktha), רנגון, בורמה. [ii] המתרגל מציין את התופעות באמצעות תווית מנטלית, דיבור פנימי לציון התופעה ללא פרשנות.

... מותנית? עם בורות כתנאי, מופיעים דחפים לפעולה [ix], עם דחפים לפעולה כתנאי, מופיעה הכרה, עם הכרה כתנאי, מופיעות תופעות מנטליות - חומריות, עם תופעות מנטליות - חומריות כתנאי, מופיעים ששת בסיסי החושים, עם ששת בסיסי החושים כתנאי, מופיע מגע, עם מגע כתנאי, מופיעה הרגשה, ...

... ופירות רבים. כאשר מוטמע ריכוז בחוכמה, היא מביאה תועלת ופירות רבים. תודעה בה מוטמעת חוכמה הופכת חופשיה לחלוטין מהנגעים המנטליים, כלומר, מזיהומי החושים, התהוות, השקפות מוטעות ובורות. 2.11 ולאחר שהבודהה שהה בנאדיקא בבית הלבנים ככל שחפץ... הלך מלווה בקבוצה ... כלפי העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. הוא מתבונן בתופעות מנטליות כתופעות מנטליות במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקות ומאווים כלפי העולם. כך נזיר בעל קשב. 2.13 וכיצד נזיר בעל הבנה ... ופירות רבים. כאשר מוטמע ריכוז בחוכמה, היא מביאה תועלת ופירות רבים. תודעה בה מוטמעת חוכמה הופכת חופשיה לחלוטין מהנגעים המנטליים, כלומר, מזיהומי החושים, התהוות, השקפות מוטעות ובורות. השהייה בכפר בלובה בתקופת הגשמים (veuvagmavasspagamana) 2.21 ולאחר שהבודהה שהה בחורשת אמבפאלי ...

... כאשר הוא שומע צליל עם האוזניים... מריח ריח עם האף... טועם טעם עם הלשון... חש תחושה בגוף... תופס אובייקט מנטלי בתודעה, הנזיר לא נתפס בסימניו העיקריים או בפרטיו המשניים. כיוון שאם היה פועל ללא ריסון החוש המנטלי, תופעות מזיקות כגון חמדנות וצער היו עלולות להשתלט עליו, לכן הוא שומר ומגן על החוש המנטלי, הוא מתאמן בריסון התודעה. וכך הוא חווה בעצמו אושר עילאי חסר אשמה הנובע משמירה אצילית על החושים. בדרך זו, ... הופך שקט ורגוע, וכשגופו שקט הוא חווה אושר, ובהיותו מאושר, תודעתו הופכת מרוכזת. כך מנותק מתאוות חושים, מנותק ממצבים מנטליים מזיקים, הוא נכנס ושוהה בגהאנה הראשונה, בה יש חשיבה והרהור, הנולדת מהנתקות, מלאה בתחושות התעלות ושמחה [39], והוא ממלא, ... נכנס ושוהה בגהאנה הרביעית, אשר מעבר להנאה וכאב, מטוהרת באיזון נפשי וקשב. והוא יושב ממלא את גופו בטוהר ובבהירות מנטלית, כך שלא נותרת נקודה אחת בכל גופו ללא התחושות האלו. כפי שאדם היה יושב מכוסה מראשו ומטה בבד לבן, כך שלא היה חלק אחד בכל גופו שאינו עטוי בבד לבן. כך הנזיר יושב כשגופו ספוג בטוהר ובבהירות מנטלית, כך שלא נותרת נקודה אחת בכל גופו ללא התחושות האלו. גם זה, הוד רוממותך, הינו פרי של חיי הפרישות ... על קהות חושים, עייפות ועצלות (לפרטים נוספים, ראה ויסודהה מגה VM 1.140) [38] nvaraa: ניוורנה. חמש ההפרעות הן תופעות מנטליות מזיקות המונעות ראייה בהירה של המציאות והן: תשוקה ותאווה, שנאה וזדון, קהות - חושים ועייפות, חוסר - מנוחה ודאגה, ... (8) תוצר של שמחה ושלווה (75). (9) ארבעת הגהאנות (75-82). (10) ידיעה הנולדת מתובנה (83-84). (11) יצירה של דמויות מנטליות (85-86) (12) חמשת המצבים הארציים של ידיעה גבוהה (abhi) (87-96) (13) ההבנה של ארבע אמיתות האציליים, הרס וחדלון התחלואים ...

... כאשר מדובר במושגים יסודיים וחשובים. להלן מספר מונחים אותם שיניתי ועדכנתי בתרגום הנוכחי: המונח סנקהארא (sankhr) תורגם כאן כתגובות מנטליות לעומת תופעות מנטליות בתרגומים קודמים. המושג אסבה (sava) תורגם כאן במונח הנייטרלי נגעים מנטליים לעומת המונח הטעון תחלואים בו השתמשתי קודם. אחת הדילמות הגדולות שלי היתה כיצד לתרגם את הכינוי דוה (deva) או ...

... סמידהי, כך שמעתי ולמדתי משפתיו של הפרוש גוטמה עצמו: פעולות גופניות הן לריק, פעולות מילוליות הן לריק, רק פעולות מנטליות הן אמיתיות. וישנו ההישג הזה כאשר נכנסים בו לא מרגישים דבר. אל תדבר כך, החבר פוטליפוטה, אל תאמר זאת. ... את הבודהה באופן בלתי הולם. הבודהה לא יאמר זאת: פעולות גופניות הן לריק, פעולות מילוליות הן לריק, רק פעולות מנטליות הן אמיתיות. אך, חבר, ישנו ההישג הזה כאשר נכנסים בו לא מרגישים דבר. החבר סמידהי, כמה זמן עבר מאז ... בתופת, אפילו בגהינום. הנה, אננדה, באמצעות התלהבות, מאמץ, מסירות, התמדה, ותשומת לב נכונה, פרוש או ברהמין כלשהו משיג ריכוז מנטלי שבעזרת תודעתו המרוכזת כך, עם העין השמיימית, אשר מטוהרת ועולה על זו האנושית, הוא רואה את האדם הזה כאן ... הוא טעות. אך הנה, אננדה, באמצעות התלהבות, מאמץ, מסירות, התמדה, ותשומת לב נכונה, פרוש או ברהמין כלשהו משיג ריכוז מנטלי שבעזרת תודעתו הוא רואה את האדם הזה כאן שהורג יצורים חיים... ובעל השקפות שגויות, והוא רואה שלאחר מותו, הוא ... הוא טעות. אך הנה, אננדה, באמצעות התלהבות, מאמץ, מסירות, התמדה, ותשומת לב נכונה, פרוש או ברהמין כלשהו משיג ריכוז מנטלי שבעזרת תודעתו המרוכזת כך, עם העין השמיימית, אשר מטוהרת ועולה על זו האנושית, הוא רואה את האדם הזה כאן ... הוא טעות. אך הנה, אננדה, באמצעות התלהבות, מאמץ, מסירות, התמדה, ותשומת לב נכונה, פרוש או ברהמין כלשהו משיג ריכוז מנטלי שבעזרת תודעתו המרוכזת כך, עם העין השמיימית, אשר מטוהרת ועולה על זו האנושית, הוא רואה את האדם הזה כאן ...

... בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים. אליעד: אז מה שאת שואלת האם יש הפרדה בין בעיות מנטליות לבעיות פיזיות. אז קודם כל כקו מנחה, זה מין טיפ כזה, אם יש לך כמה אפשרויות שאחת מהן מפרידה ... משנה. שמצד האמת יש תמיד מכנה משותף לכל הדברים. בואי נגיד לדוגמה שכאב פיזי זה בעיה מסוג אחד וכאב מנטלי מסוג אחר, בסופו של דבר אם נכנס פנימה אנחנו נגיע לנקודה אחת. זה דבר אחד. לכן כעיקרון אם יש ... מתמלאים טוב לך וכאשר הם לא מתמלאים רע לך. זה הרעיון, מצד האמת אין הבדל בין כאב פיזי לכאב מנטלי. אני רוצה להסביר משהו, לאן מוביל התהליך של השאלה: למה, למשל אדם כואב לו הראש, ואני אומר לו אם ...