... קודם כל את הכותבים ואת עולמם הממשי והדמיוני. באם לטקסט יש מעמד בתרבות הוא משקף בעצם קיומו גם את קוראיו ודמיונותיהם, כמו כל יצירת אמנות. הדפוסים
מיתולוגיים, שאותם הוא מבטא, משקפים את דמיוננו, אך בכל טקסט יש גם שיקוף של מאבקי כוח, מתחים, התנגדויות, והלכי רוח קבוצתיים. בכך עוסקים ... לא יוכל לשמש ראיה היסטורית מעבר לשיקוף ההקשר התרבותי. הטקסטים המקודשים שרדו גם בגלל עוצמתם הפנימית וכוחם, אך בעיקר בזכות כוחות חברתיים. סיפורים
מיתולוגיים אינם שורדים רק בזכות ערכם הפנימי. סוד הקסם של
המיתולוגיה אינו רק בכוחה האמנותי ובכוח הפסיכולוגי של תכניה, אלא גם בסמכות התרבותית ובמונופול התרבותי שלה. יש מיתוסים מרתקים בכל תרבות, ... לעלות מעל רמת החוויה, עמוקה ככל שתהיה. בכדי לפתח הסתכלות פסיכודינמית יש להגיע מעבר לרמת ההזדהות והחוויה ויש צורך ביצירת מרחק מזהות אישית ומספורי
המיתולוגיה האהובים עלינו. 4. לכל אורך המאמר אנו נתקלים בהתייחסות בעייתית לביוגרפיות מיתיות. אליצור מתייחס שוב ושוב לספורים
מיתולוגיים ואגדיים, שבמרכזם דמויות דמיוניות כמשה, אלישע, ישוע או דוד כאל תיאורים היסטוריים. חשוב לציין ולהדגיש שוב ושוב כי בודהא, משה, ... לעתים באותם ספורים החוזרים על עצמם במקומות שונים ועם גיבורים שונים. פרויד, אוטו רנק, ואחרים התרשמו ממספר קטן של תבניות עומק החוזרות על עצמן בכל
המיתולוגיות. כך, בסיפור משה קל מאד להראות כי המלך רוצח התינוקות מופיע אצל אדיפוס, משה, ישוע וקרישנה (ואלה רק מקרים מעטים), וקל לראות כי ... דפוס זה מוכר לנו לגבי גיבורים חילוניים ואין פלא שהוא נפוץ כל כך גם אצל גיבורים דתיים. כפי שמראה אליצור, יש לכך גם אישוש מחקרי והיסטורי, ולא רק
מיתולוגי (גם סדאם חוסיין וגם ביל קלינטון איבדו את אבותיהם לפני שנולדו). אליצור נסחף קצת עם הטקסט ונכשל בקריאת
המיתולוגיה אבל הוא בחברה טובה. זה קרה גם לפרויד ששכח כי סיפור הילד שניצל בנס ממות וגדל בחצר המלך מופיע אצל אדיפוס ואחרים, ומתאים לדפוס הפנטזיה הילדותית שפרויד קרא לו ב1909 הרומן המשפחתי. פרויד גם שכח שדמותו של משה היא עניין
מיתולוגי ולא היסטורי והתוצאה הדי מביכה היא הספר על משה והמונותיאיזם (שיש בו רעיונות מעניינים בכל נושא, חוץ מן הנושא של משה והמונותיאיזם). ספר זה חייב לשמש תמרור אזהרה לאלה שפרשנותם
למיתולוגיה קשורה בעבותות של כבוד למסורת ולטקסטים עתיקים. גם פרשנים שאינם חשודים בנאמנות למוסכמות הדת לוקים בסמכותנות, דהיינו יחס של כבוד ... קדום שדוכא במהלך המהפכה הפטריארכאלית והכיבוש העברי גם הוא עניין שקשה מאד להוכיחו, למרות טעוניהן של פמיניסטיות (לגבי המהפכה הפטריארכלית) ונאמני
המיתולוגיה היהודית (לגבי הכיבוש העברי. ) 6. הדיון של אליצור במקבלי האמונה, הידועים בשפה הוולגרית כחוזרים בתשובה, רצוף רעיונות מבריקים ...