... אחת היא הבנה נצחית ורק הבנה אחת היא הבנה אמיתית
ומוחלטת והיא אינה באה והולכת. מי הוא זה שמבין? ומיהו זה שלא מבין? רק ההבנה הזאת לא חולפת אבל זאת לא הבנה רגילה אלא הוויה. הוויה היא הבנה
מוחלטת בעוד הבנה היא יחסית. ההבנה האמיתית מתרחשת כאשר אני מוכן לשחרר את מה שהבנתי, ובזרימת השחרור נוכחת ההבנה
המוחלטת. ההבנה
המוחלטת אינה יציבה ואינה סטטית ועם זאת אינה חולפת לעולם, ההבנה
המוחלטת היא המבין עצמו. עם כל שחרור של הבנה יחסית מעמיקה ההבנה
המוחלטת, זאת שאין צורך להחזיק בה, לייצב אותה או לזכור אותה. עם כל שחרור של הבנה יחסית נותרת ההבנה
המוחלטת חשופה יותר, גלויה יותר, ברורה יותר. עם כל שחרור של הבנה יחסית מתבהרת עוד הידיעה שהיא מעבר להבנה רגילה - ידיעה היא הוויה. רק השחרור הוא אמיתי ואין מילים שיתארו מהו שחרור. ... אמיתית, ואין שום דרך להבין בצורה יחסית את ההבנה
המוחלטת. רק השחרור הוא האמת והאמת אינה הבנה שיכולה להעלם או להישכח. כל מה שיכול להעלם או להישכח מוטב שנאפשר לו להעלם ולהישכח ללא פחד - האמת אינה יכולה להעלם או להישכח אך האמת ... בכלל, האמת היא זה שמבין. זה שמבין הוא ההבנה
המוחלטת אך אי אפשר להבין את זה שמבין - אפשר רק להיות... למעשה, אי אפשר שלא להיות... זה הדבר היחיד שאי אפשר לברוח ממנו - ההוויה. אי אפשר לברוח מזה שבורח. הכל יכול העלם ורק האמת ... הינו הדבר היחיד שלא בא והולך, ולהבין את זה באופן
מוחלטמשחרר מכל ניסיון להיאחז בהבנה יחסית. כל מה שצריך זה לדעת מי אני, יותר מזה לא צריך להבין... כל ההבנות כולן באות מתוך ההוויה וחוזרות אליה. לא רק שלא צריך לדעת שום דבר יותר מזה, זה גם לא אפשרי לדעת יותר מזה, לפחות לא בצורה
מוחלטת. הדבר היחיד שאפשר לדעת בצורה
מוחלטת היא ההוויה. אם הייתי צריך לנסח במילים מהי האווירה או האטמוספרה של שחרור (ולא שאני טוען שאני משוחרר או משהו כזה)... הייתי אומר משהו כזה: כל מה שיכול למות - שימות. כל מה ... תיוותר... אתה... מקור כל ההבנות, אתה היא ההבנה
המוחלטת, אתה היא האמת. ...