... מתפקדים ככוחות משלימים היוצרים מהות אחת. כל ישות היא צורה שמשפיעה על צורה אחרת ומשלימה אותה. כאשר האדם חי בתודעה אגואיסטית שבה הוא תופש את עצמו כישות נפרדת. הוא תוקף ישויות אחרות שהוא מרגיש שהן מאיימות על שלו. וכתוצאה ... בני אדם, בעלי חיים, צומח וכו) ולפגוע בישויות אחרות (לקחת, לרמוס, להשפיל וכו). הסרטן בעולם שלנו הוא האגו \ התודעה האגואיסטית. תודעה שגורמת לנו לתפוש את עצמנו ואת המציאות כשתי ישויות נפרדות זו מזו. הרצון האגואיסטי לנבדלות וייחודיות הוא זה שמייצר ... לתאים סרטניים שתוקפים תאים אחרים. והוא זה שאחראי להפרת ההרמוניה בעולם. בני האדם הם היצורים היחידים בעולם שיש להם תודעת נפרדות, שיש להם אגו. לכן הם היצורים היחידים בעולם שמשפעים לרעה על המציאות, ופוגעים בהרמוניה שלה. התיקון של הבריאה תלוי בבני האדם. כאשר בני האדם יצליחו לבצע שינוי תודעתי מנפרדות לאחדות ולהתעלות מעל האגו, הם יהפכו למשפיעים (ואהבת לרעך כמוך) שמשלימים זה את זה. כאשר כל בני האדם ...

... רצון והוא רץ למלא אותו, הוא לא מודע לכך שהוא בעצם מנסה להעלים את עצמו... רוב האנשים חושבים שיש תודעה שנמצאת בתוך זמן ומקום, אבל יכול מאד להיות שחוויית הזמן והמקום היא עצמה התודעה... מצד אחד, אלוהים חווה התחדשות בכל רגע, כי צורת המציאות שלנו כל הזמן משתנה ואין אפילו רגע אחד שזהה ...

... המודעת במקום המאבק. הטנטרה מלמדת אנשים באמצעות מדיטציה ותוך כדי שימוש באנרגיית החיים שלהם לעבור אל מימד אחר של תודעה ולחוות את החיים באופן הרבה יותר מלא, שלם ומאושר. לדברי סמבביה, טנטרה במהותה היא דרך נשית, טנטרה היא חופש ... הצאקרות השונות ומאירים את הנושאים השונים שהנשים פוגשות במסען הפנימי. התמציות תומכות במדיטציה, באהבה טנטרית ובטרנספורמציה רוחנית של רמת התודעה שלנו. התמציות הללו הן פרי לידתה של אישה של עוצמה... הן נוצרו על ידי מא - אננד סמבביה בקומונה ...

... בהכרח שזה דומם, יש פה ישות אחרת, זה שאני לא מבין את השפה שלה, זה לא אומר שאין לה תודעה, הבנו? מה שאני אומר שיש דברים שעוזרים לפיתוח החשיבה, לשחרר את המחשבה. יש שני תהליכים, התהליך האחד זה התהליך ...

... חכם, נחמד, טוב, רשע... יפה, מכוער, גבוה, נמוך, שמן רזה... ישראלי, אמריקאי, בן אדם, יהודי, לבן, שחור... גוף, מוח, תודעה, נשמה, רוח, הוויה... כאשר אתה מנסה להזדהות עם חלק מהנל, אתה מאמין שהם זה אתה ולכן אתה מנסה לאהוב ...

... קשר בין הרגעים האלה, אז אין דבר כזה שבחרת. אני טוען שאתה כאלוהים, בוחר מחוץ לזמן, בוחר שתהיה קיימת תודעה, בוחר שתהיה ישות שמודעת לעצמה, ישות שבוחרת, שרוצה, ושעושה, ושתחשוב שמה שקרה זה בגלל שהיא רצתה. זאת עדיין בחירה, ... ושואל מדוע הוא קיים? הוא מגיע להבנה שהקיום שלו לא בשליטתו. הוא לא יכול לוודא שהוא יהיה קיים. למשל התודעה של האדם בעוד רגע נכבית, והאדם לא יכול לעשות שום דבר נגד זה. אתה בעוד שנייה יכול להעלם. אבל ... לא חווה את מה שהוא מבין? כי האדם לא מבין עד הסוף. אבל אם תבין עד הסוף, שאתה הוא התודעה שבכל שנייה יכולה להעלם, אז אם תבין את זה, אתה באמת תחווה את זה. כשתגיד שאתה מתכנן, אתה תבין ...

... במימדי המרחב ולמרות הכל נדבר בסופו של דבר על מימד בגודל עצום שהוא יכול את כל המציאות זהו מימד התודעה. ולבסוף ממש נדון במציאות לא רציונליות. מימד הנקודה זה מימד חסר גודל אין שם שום משמעות לזמן ולמרחק בין ... של דבר מימד מספר 6 זה המימד של הצייר לא של הציור כלומר ממימד 6 ומעלה אלו מימדים בעלי תודעה עמוקה של המציאות ודרך משל יש הבדל בין מחשבה לבין מי שחושב אותה אז דרך נמשל מימד שש הוא ...

... לאדם לפחד הראשון שיש לו? התשובה כמובן היא שהפחד / הלחץ הראשון עצמו, נוצר מכך שהאדם ישן בהקיץ. דהיינו התודעה של האדם לא ממש פעילה ומחמת חוסר ישוב הדעת הוא נלחץ / חרד / כועס / מפחד וכולי. זא שהפחד הראשון של האדם נוצר בגלל השינה התודעתית שהאדם נמצא בה. ומה בעצם קורה לאחר מכן? כאשר האדם מגלה שהוא נמצא במצב של פחד / לחץ וכולי, מה בעצם קורה כאן? ברגע שאדם קולט שהוא מפחד / לחוץ וכולי, זה הרגע שבו התודעה של האדם מתעוררת ואז האדם פתאום מודע לעצמו וקולט מה הוא עושה ובאיזה מצב הוא נמצא. והמצב הזה נחשב לבחינת עירנות תודעתית ביחס לשינה התודעתית שבה האדם נפל לפחד הראשון. כי כנל, הטעות הראשונה והפחד הראשון נובעים מכך שהאדם מבולבל ומחמת חוסר ישוב הדעת, ... אינו מודע לכך שהוא לחוץ / חרד וכולי. וכאשר האדם מתעורר וקולט שהוא בעצם מפחד וכולי, זו בעצם התעוררות תודעתית, דהיינו האדם מתעורר וקולט באיזה מצב הוא נמצא. וכאשר האדם מפחד מהפחד, הדבר דומה לאדם שנלחץ מכך שבאמצע החלום ... קולט שהוא מפחד, יש הרי רק 2 אפשרויות בלבד. או שבאמת הפחד הזה הוא אמיתי ומגיע מתוך מקום של תודעה עירנית, או שהוא איזה פוביה, דהיינו שהוא נובע מאיזה דמיון שיש לאדם ושבגללו האדם מפחד ויש לו את הפוביה. ... עושה טעות כלשהי, זהו סוג של שינה, כי מאחר שהאדם אינו עירני, הוא עושה טעויות. וכאשר האדם מתעורר וקולט שהתודעה שלו היתה בשינה ושבגלל זה הוא הרי מפחד משטויות, אז אם האדם מתחיל לפחד מכך שהוא מפחד, הרי שהוא בעצם ממשיך לישון! כי התודעה שלו עדיין רדומה והוא עדיין מפחד משטויות. הדבר דומה לאדם שתוך כדי החלום שלו מתעורר ומספר את החלום שלו ... שהוא מתעורר בבוקר וקולט שגם כאשר הוא התעורר, הוא עדיין היה בחלום! כאשר האדם עושה טעות תוך כדי שינה תודעתית, והוא מתעורר וכועס על עצמו, הרי שהוא בעצם ממשיך לישון! נדמה לו שהוא פתאום קלט איזו טעות גדולה הוא ... לא פחות גדולה מאשר הטעות הראשונה שעשית! אדרבה במקום להמשיך לישון ולתת לפחד לשלוט בך, אדרבה לך תעשה פעולות תודעתיות כדי להעיר את עצמך, אך בכל מקרה אל תמשיך לישון ולפחד. כאשר אדם קולט שהוא מפחד משטות כלשהי, כאשר ... כך תהיה שמח עוד יותר מכך שגילית את הטעות הזאת. כי כדי לעשות טעות ככ גדולה, צריך לישון שינה תודעתית מאוד עמוקה ולהיות לא מודע לחלוטין לעצמך כדי לעשות כזאת טעות, או כדי לפחד משטות כזאת. אז כאשר אתה ... לשתות מים קרים כדי להתעורר, כדי להעביר את הפחד לגמרי, דהיינו לשבת עם עצמו בישוב הדעת ולהעיר את עצמו תודעתית עוד יותר ולהיות רק רגוע ושמח. בהצלחה. ציטוטים: רבי נחמן מברסלב עצבות מזיק מאד מאד! ודע, שתכף כשאדם רוצה ...

... מטאפיזית, כי מצד האמת גם הקיום הממשי של האדם, הוא רק תחושה שייתכן שהוא רק מחשבה אחת גדולה, של תודעה גדולה יותר שחושבת את החלום. אם אלוהים הוא עצמו יש, אז הוא לא ברא את העולם יש מאין מוחלט, ... מצד האמת, זה לא יעזור להם, גם אם הם ישבו ליד אלוהים, רע הם ימשיכו להרגיש, כי כל עוד התודעה שלהם חווה שהם נפרדים מהשלם, הם יחוו חיסרון ורצון. כי הגן עדן והגיהנום לא נמצאים מחוץ לאדם, אלא בתוכו ...

... לנו לשכוח כי אנו נמצאים בשלישית... ברמה השלישית המפורטת מכולן להבארת המסר... ולכן היה הצורך כאן בלפרט ולאמר כי התודעה תגיע אל האור, כאשר תבקש הלכה למעשה את האור - לא משהו אחר... בתודעה יכולות להתגלגל מחשבות שאין להן ולאור קשר, או אז לא נגיע אל האור בהכרח... וירא אלהים את - האור כי - טוב, ויבדל אלהים בין האור ובין החשך - בתודעתינו נגלה האור - לא במוח. אין זו פעולה מוחית. וירא אלהים את - האור כי - טוב, לא המוח. ביקשתי להגיע אל האור כי רציתי ליהנות ממנו, זה הטוב שבדבר, ואל הטוב הזה - התודעה שואפת ומבקשת ומגלה בסופו של יום... מאידך המוח יכול לסתור את הטוב של התודעה בלאמר לה: והרי זה יותר גדול מהשני, יותר יקר יותר שווה יותר רחב... ולכן יותר טוב. לא! תענה לו התודעה, קנה המידות שלי אחרים הם. אני שאפת רק אל הטוב כהוא זה כי רק הוא בנמצא, זה תחום המחיה ... ובין החשך - ושוב, ויבדל אלהים - לא המוח, כי במוח יכולות להתהוות תוצאות שיסתרו את התוצאות שתגיע אליהן התודעה. ויבדל אלהים בין האור ובין החשך - כאן בנקודה הזאת נולדה שאיפת האדם להאיר את החשוך ולגלות אותו. אין המדובר בחומר חשוך, המדובר בחומר שעוד לא הואר, אל ההבדל הזה הגיעה התודעה ברמה הבסיסית. ו... ברביעית ניתן לנסח את הדברים כך: ויקרא אלהים לאור יום, ולחשך קרא לילה - ויקרא זה ... על פני יום שלם, החצי הראשון שבו רואים את המידע המואר ומסמנים אותו, והחצי השני שבו המידע נסתר, אך בתודעה שלנו עדיין קיים, לכן גם הלילה נכלל עם היום. ולחשך קרא לילה - ואת המידע הנותר אנו מסמנים כמידע ... מסמן ושם על ידו נ. צ. ויהי - ערב ויהי - בקר, יום אחד - באופן הזה אני מגלה בתודעה שלי את עיקרון השלבים עליו נפרשת המלאכה, וזה אותו העיקרון עליו עמדנו לעיל: לא ניתן בפעולה מוגדרת לסיים את ... החנות... למלאכה אין - סוף כי למידע שלפנינו אין סוף. אשר על כן: ויהי - ערב - אנו קולטים בתודעתינו טכניקת עבודה שמתחילה דווקא משעות הערב כאשר עוד רגע קט עתידים לעמוד מול המידע האדיר של הלילה שיש להאיר... וכהמשכו הטבעי של הערב מתהווה הבוקר - אותו התחלנו וסימננו כבר משעות הערב. זהו יום העבודה המקורי והשלם של התודעה: יום אחד. ויהי - ערב ויהי - בקר, יום אחד - יום שלם. בחיבור האחרון שלי הייתי צריך כתוב ... הרצף שביניהם עי תבונת האדם. נחזור לבראשית... ויהי - ערב ויהי - בקר, יום אחד - באופן הזה, עשתה התודעה האנושית את התמונה האחת ושירטטה אותה, היינו מצאה את הרצף המתאים שייחבר בין כל חלקיה, מיקמה את עצמה בתוכה. מכאן, תפקיד התודעה האנושית הוא להביא את הרצון האנושי מהכוח אל הפועל עי מיקומו המתאים בתמונה הכוללת. וכאשר מוצא האדם את עצמו ... - מצהיר קבל עם ועדה: הדבר מניח את דעתי, עכשיו אני בשקט. אם כן, התורה לימדה אותנו להגיע עם התודעה שלנו אל התמונה האחת ותיעדה הלכה למעשה את המסע הזה עג הפרק הראשון של בראשית. זה עתה סיימנו את הפסוקים הראשונים, את היום האחד אליו נסעה התודעה האנושית והגיעה! הצליחה להגיע אל כל חלקי התמונה האחת ולחברם, פשוט ביקשה את האור, ביקשה לגלות את רצף התמונה ... התמונה האחת. לא עדיין לא הבנתי... כך מגיע היום השני, בשנית... ביום השני מתעדת התורה את הדרך בה מגבשת התודעה את מסגרת החשיבה שלה, ודרך המסגרת הזאת פורצת את דרכה אל התמונה האחת בשנית... אנחנו נעמוד הלאה גם על ... ולהגיע אל התמונה האחת... בשביל זה נולד גם היום הרביעי ברביעית... והחמישי והשישי וגם השביעי המסכם וככל הנראה המהנה... התודעה האנושית מוכנה ומזומנת להגיע אל התמונה האחת ולפרוץ אליה, היינו אל המסגרת שנגלה דרכה את הרצף... פני התודעה האנושית אל המסגרת הזאת. התורה לוקחת אותנו ביד ומלמדת אותנו איך לבנות את המסגרת הזאת, איך לחזור אל התודעה המקורית והיא תעשה את העבודה, היא מוכנה ומזומנת לזאת. את 7 השיעורים המפורטים האלה אנו מקבלים ביד נדיבה וסובלנית ... וכבר שמנו את ידינו על חלק נכבד מהכלים הנדרשים להבנה הבסיסית, כמו המונח אלהים שבלעדיו לא יכלנו לזהות את תודעתינו, שלנו, איך היא אמורה לעבוד במקור... אילו נתונים היא קולטת ומעבדת... מה בינה לבין המוח... מה הקשר שלה למוח. ... חלקי למדי, את קיום הגל ההוא שבדרך לא דרך מגיע רצוננו דרכו אל יעדו... רעיון המקריות נשבר מידי פעם בתודעתינו, ובעצם התנדנד לכאן ולכאן, יש מקריות או אין? יש גורל או אין? זיהינו את הכוח הנסתר שיש בגל הנסתר הזה ששובר באחת את רעיון המקריות הכל כך עמוק בתודעתינו. זיהינו גם את הכוח הנסתר שיש לנו, בתודעתינו, ולפעמים הצבענו על הכוח הזה - ואפילו שקראנו לו בשם הבלתי מחייב כח רצון, אולם הרגשנו שהכח הזה עובד ... את התמונה האחת - לא פחות ולא יותר. ביקשנו להניח את דעתינו באמצעות שברי התמונה שהיגענו אליהם, ולכן דרשנו מתודעתינו ולחצנו אותה לקיר - להגיע דרך השברים האמיתים האלה אל התמונה האחת, השלמה, באופן ממיידי, שום אופן אחר לא ... מהשברים, ממסגרות החשיבה, מחלקי התמונה השונים ללא שום סדר ביניהם, ללא החיבור ההכרחי ביניהם שרק הרצף יכול לעשות ורק התודעה יכולה לזהות. ביקשנו מתודעתינו תשובה מיידית: למי שייכים החלקים האלה? מהו מקורם? ובכל אופן, אנא בני לנו דרכם ומיד את התמונה האחת, כך תנוח דעתינו. תפקיד התודעה האנושית להביא את הרצון האדם מהכוח אל הפועל עי מיקומו המתאים בתמונה הכוללת, כך מניח את דעתו וכך היה: ... תמונה תקניים או לא, משברי מידע, ולפעמים מכל הבא ליד. בנקודה הזו, כאשר הרים האדם ידיים ולא הצליח להשתמש בתודעה שלו ולמצוא דרכה את מסגרות החשיבה התקניים, המקוריים - שמחברים בעזרתם את חלקי התמונה ובונים אותה הלכה למעשה... ברגע הקריטי הזה בו עמד האדם למעוד ולוותר על התודעה שלו - בו ברגע נולד הפרק השני של התורה, וגם כאן אני מזהה את היד העדינה שאוחזת ביד האדם ... ברצונך לזהות את חלקי התמונה השונים ולשייכם באופן מיידי אל התמונה השלמה? ברצונך להצביע על התמונה השלמה ממנה קולטת התודעה שלך את חלקי התמונה השונים באקראי? ברצונך לשייך את חלקי התמונה השונים שהתודעה שלך קולטת ושמשפיעים עליה ואף מנחים ומעצבים באופן מסתורי את התנהגותה? וכך חוזר כל המסר הראשון על עצמו בשנית, ... שיענה על צרכיו המיידיים של האדם הנבוך, שלא השכיל להבין את המסר המפורט המקורי שבפרק הראשון, ולעשות שימוש נאות בתודעתו במטרה לפרוץ דרכה אל העולם... אלה תולדות השמים והארץ בהבראם: ביום עשות יהוה אלהים - ארץ ושמים (בראשית ב, ... - סופי (שמים) ולצידו הארץ (מסגרת חשיבה דרכה יפרוץ האדם את האין - סוף), שניהם גם אחד נבראו והתגבשו בתודעה האנושית. ו... אלה תולדות השמים והארץ בהבראם: ביום עשות יהוה אלהים - ארץ ושמים אלה תולדות אותו היקום ואותה הארץ וזה המקור שלהם: הם נבראו על פני יום שלם (אחד) בתודעה שלך, הנגזרת מטבעה מתודעה כוללת (מתמונת האחד) ושייכת אליה. התורה מכנה את תמונת האחד: (יהוה), אותה לא ניתן לראות בשלמותה כי מטבעה ומטבעינו - אנו שואפים אל תמונת האחד הזאת ומבקשים להדביק אותה, להשלימה. החל מכאן התורה מחברת את התודעה האנושית עם מקורה האין - סופי ומזווגת בין שתיהן למען לענות על דרישת האדם שביקש לזהות את חלקי התמונה השונים ולשייכם באופן מיידי אל התמונה השלמה. רק כעבור מספר שיעורים וחוויות כאשר השיוך הזה נצרב בתודעת האדם, חוזרת התורה אל המונחים המקוריים ואל השימוש הרלוונטי בכל אחד מהם. אלהים: התודעה האנושית, מרכז ההנחיה האנושי. יהוה: תמונת האחד ממנה נגזרת גם התודעה האנושית. בתודעה האנושית נבראו (יש מאין) השמים והארץ: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ בתמונת האחד נוצרו גם נבראו השמים ...