... ודבקות באמת, לעומת עזיבת והדחקת מידות שליליות כמו שנאה, נקימה ונטירה, חמדנות, עצלות, גאוה,
כעסנות , כחש ושקרנות, התאכזרות, עצלות, התפארות ועוד. חכמי המשנה והתלמוד ניסו להתוות מפה של רגשות חיוביים ושליליים, ותיארו למשל את האהבה, טוב הלב, האומץ, הענווה, והשמחה, כרגשות חיוביים ואת הגאווה,
הכעסנות, הקנאה, צרות העין, היצריות, העצבות, הדאגה ותשוקת הכבוד כרגשות שליליים שצריך להתרחק מהם. בימי ... שהאדם צריך לחסום את הכוחות המתאווים לאחר שמילא את כל חסרונם, ולאחר מכן הוא חוסם את הכוחות הכעסניים השואפים להפריע לשלטונו, לאחר שנתן להם את חלקם בנצחנות בחכמות ודעות או לשם גערה באנשים רעים, ואך ... בנפשו של האדם ארבעה יסודות רעים וטובים, וכנגדם מידות רעות וטובות: מיסוד האש מגיעות הגאווה
והכעס שהן מידה אחת ותולדותיהם, הקפדנות, בקשת השררה והשנאה וכנגדם ענווה. מיסוד הרוח, דיבור מזיק שתולדותיו ... לשבר את מידותיו הרעות, ואם לא למה לו חיים. הוא מאבחן את שלשת המידות הרעות המרכזיות של האדם
ככעס, תאווה וגאווה (הקנאה, התאוה והכבוד). לכל מידה יש היבט פנימי וחיצוני, למשל בתאווה יש חמדה של ממון ... את מידותיו במאזני צדק ולחנך את עצמו להטות את מידותיו ממידה רעה לטובה עד קצה ההיפוך, כמו
מכעס אל חמלה, ומגאווה אל שפלות, עד שיגיע למיצוע של המידה, שתהפוך להיות טבע שלו. עוד הוא טוען שהדרך לתיקונם איננה דיכויים והדחקתם אלא עידונם באמצעות לימוד תורה. את
הכעס הוא מציע לעדן באמצעות הלימוד הנצחני של ההלכה, ואת התאווה והחשק באמצעות לימוד האגדה וההגות המרחיבים ... קרובה לה, באשר יש בהן התכנסות של הרגשות, או במידה כמו גבורת נפש שיש לה מידות מצרניות כמו
כעס, גאווה, שנאה, ונקימה, באשר יש בכולן תחושה של עוצמה פנימית, וכאשר אדם שונא,
כועס או נוקם הוא טועה להרגיש בעצמו גבורה ועוצמה. ולתפיסתו האדם צריך להיות עסוק בניסור המידות, ליצור אבחנה ...