... מושפעים מסביבתו, ואין להם סיבות, הרי שהם אקראיים, ואין אחראי כלשהו שאפשר להטיל עליו את האחריות למעשה ולהענישו על כך. לא ניתן להיות אחראים למה שקורה באופן אקראי. טיעון הבטלן (The idle argument) אמונה בסיסית של האדם היא שניתן להחליט על העתיד, בעוד שלא ניתן לשנות את העבר. אולם דטרמיניזם פירושו שקילות בין אירועי עבר לבין אירועי עתיד. אם כן, אירוע א בעתיד יכול להיות שקול לאירוע ב בעבר - את אירוע א אפשר לקבוע (לשנות) בעוד את אירוע ב אי אפשר. את שמו קיבל טיעון הבטלן מדוגמה קונקרטית למצב מסוג זה. נאמר שאני עומד להיבחן מחר. מישהו חכם, עם יכולת ניבוי בלתי מוגבלת, ניבא את הציון שאקבל (הציון הוא אירוע א), ... לציון שאקבל, גם את ציון הבחינה לא אוכל לשנות. אם כן, כדאי לי להתבטל (ולגלות מחר שהכתוב בפתק, כמו גם הציון האמיתי, הוא נכשל). בפרדוקס ניוקום השתמש ניוקום באותו טיעון, בכיוון הפוך: אם אני יכול לקבוע את אירוע א (הציון) אני יכול לקבוע גם את אירוע ב (הכתוב בפתק). בפרדוקס אירוע א הוא ויתור על סכום כסף מסוים (לצורך ... דומה לחוקי הטבע, שהם מתארים כיצד דברים נעים אך אינם כופים עליהם לנוע, כך גם מעשי האדם מתוארים על ידי הסיבתיות, אך היא אינה כופה על האדם את דרכי הפעולה. כוחו של טיעון זה יפה רק כנגד הרכיב הראשון של בעיית חופש הרצון, כלומר התחושה האינטואיטיבית של ניגוד. הוא אינו תופס לגבי טיעון הבטלן, שמציג סתירה מוגדרת היטב בין דטרמיניזם וחופש בחירה, וכן אינו רלוונטי לבעיית האחריות. טיעון כנגד בעיית האחריות מוריץ שליק, בספרו בעיות באתיקה, טוען ששכר ועונש הם מכשירים בידי החברה שנועדו לעצב התנהגות, ואין להם דבר עם חופש הבחירה. למעשה, המכשיר הזה יעיל בדיוק משום שהחלטותיהם של בני אדם כפופות לחוקים. הציפייה לשכר ולעונש הופכת לחלק ממניעיהם של בני האדם. טיעון בדבר האחריות, שמכיל תובנה בדבר תופעת מעגליות שחבויה בבעיה, מופיע בסיפור הומוריסטי מימי הרומאים. אדם עמד להלקות עבד שסרח. העבד, שהכיר את נטיותיו ...

... לביקורת. בדיאלוג האפלטוני הטיפוסי, הוא היה מתייחס למשפט מסוים ושואל שאלות בעניין אותו משפט כדי לבדוק עד כמה הוא עקבי עם עצמו. לעתים הייתה נבחנת מערכת של משפטים, או טיעונים, כאשר הדיאלוג היה מכוון לבדוק האם כל המשפטים עקביים עם עצמם ועם המשפטים האחרים במערכת. מכיוון שכל יש מקיים ... מחשבה לוגית לא יכולה להיות אמת ושקר באותו הזמן ויכולה להיות או אמת או שקר ללא אפשרות שלישית. לאחר זאת, פיתח אריסטו תורה שלמה של הגדרות וכללים שמטרתה לזהות חשיבה וטיעון לוגי, כבסיס לידע ולמדע. מטרתו של אריסטו הייתה ליצור כלי שיבדוק את תקפותם של טיעונים שונים ולא את אמיתותם. בטיעון הלוגי המפורסם שמסקנתו היא שסוקרטס בן תמותה יש לבדוק (לפי אריסטו) עם הטיעון תקף ללא קשר אם אכן סוקרטס הינו או איננו בן תמותה. מושגי היסוד בלוגיקה האריסטוטלית הם - טיעון, תקפות, נביעה והיסק. תפקיד הלוגיקה היא להבחין בטיעונים תקפים שבהם מהנחות מסוימות נובעת בצורה תקפה מסקנה תקפה. טיעונים שאינם עומדים בקריטריונים האלו, אינם טיעונים לוגיים. טיעון הוא מבנה ורבלי המורכב מהנחות ומסקנה, כאשר בין שני מרכיבים אלו המעבר הוא תקף לוגית. כאשר המעבר תקף לוגית, אזי הטיעון כולו תקף. יש להזכיר שוב שתקפות אינה שווה לאמיתות. דוגמה: יש שתי הנחות: תמיד כאשר קיים המצב A קיים גם המצב B. כעת קיים המצב A. מכאן נובעת המסקנה: כעת קיים גם המצב B. התקפות של טיעון זה ברורה מאוד. ברור גם שאם שתי ההנחות אמיתיות, גם המסקנה, בהכרח, אמיתית. ואם אחת ההנחות שקרית? הדבר אינו רלוונטי לתקפות הטיעון כל הזמן שהוא רשום ככתוב מעלה. בקשר לאמיתות, אני יכול להגיד: לו שתי ההנחות היו אמיתיות והיות שהטיעון תקף, אז במקרה זה גם המסקנה הייתה אמיתית. מכל האמור מעלה נובע שטיעון הוא תקף כאשר מהנחות שהן אמיתיות (או אילו היו אמיתיות) נובעת מסקנה אמיתית. אריסטו מכנה טיעון זה טיעון דדוקטיבי. היות שדנים בלוגיקה ולא באתיקה, יש להתייחס למושג אמת במובן של נכון וללא שום מטען ערכי. בלוגיקה אנו לא מחפשים את האמת אלא את הדרך היכולה להבטיח שבעזרתה נגיע לאמת. כמובן שיש להסתכל בטיעון גם בצורה הפוכה - לא רק שאמיתות ההנחות בטיעון תקף מחייבת את אמיתות המסקנה אלא גם שאם ההנחות אמיתיות והמסקנה שקרית אזי הטיעון לא תקף. למשל בטעון דומה לקודם: אם A אז B כעת B מכאן נובעת המסקנה: כעת A. נניח ששתי ההנחות נכונות והמסקנה אינה נכונה. מכאן בהכרח, שהטיעון לא תקף. היות שהוא אינו תקף אנו צריכים לחפש את הסיבה לכך. הסיבה יכולה להיות שבכל זאת, אחת ההנחות אינה אמיתית. ... גם תמיד כאשר A אז B היא הנחה אמיתית. היכן הבעיה? הבעיה היא בנביעה. האם אם A אז B שווה ל - אם B אז A? לא! מכאן שאם כעת B אין זה מתחייב מההנחות הנכונות שכעת גם A. על כן הטיעון אינו תקף. אריסטו גם הגדיר בצורה דקדוקית ותוכנית את מבנה ההנחות בטיעון תקף. הוא גם קבע כחוק שבטיעון תקף חייבת להיות יותר מהנחה אחת. המסקנה של הטיעון התקף לא רק שצריכה לנבוע מההנחות אלא חייבת גם להיות שונה מההנחות - המסקנה חייבת להוסיף לנו מידע נוסף על המידע שבהנחות. בצורה הרבה יותר פחותה, עסק אריסטו בסוג אחר של טיעונים - הטיעונים האינדוקטיביים. בטיעונים אלו אנו מגיעים מעובדות או הנחות פרטיות למסקנה אוניברסלית. הדוגמה הקלאסית לטיעון כזה היא: עד עכשיו השמש זרחה כל בוקר מכאן נובע: השמש תזרח גם מחר בבוקר הלוגיקה לאחר אריסטו הלוגיקנים מאריסטו ועד ימנינו עוסקים עדיין באותו נושא, כלומר בחקר תכפותם של טיעונים. כאמור, ה

... הטיעון האונטולוגי - מבוא הטיעון האונטולוגי (המוכר גם בשם ההוכחה האונטולוגית לקיום האל או בקיצור ההוכחה האונטולוגית) הוא טיעון לוגי - אונטולוגי שמטרתו להוכיח את קיום האל. טיעון זה הוא טיעון אפריורי שלפיו אלוהים קיים כי קיומו הוא בבחינת הכרח. לטיעון קמו במהלך ההיסטוריה של הפילוסופיה הן מתנגדים והן תומכים רבים. גם בקרב המתנגדים וגם בקרב התומכים ניתן למצוא רבים מהפילוסופים הגדולים וכן פילוסופים, לוגיקנים ומתמטיקאים בני - ימינו. היסטוריה את הטיעון האונטולוגי העלה לראשונה אנסלם הקדוש בן המאה ה - 11, בפרק השני של ספרו הפרוסלוגיום. לטיעון נודעה חשיבות רבה בהיסטוריה של הפילוסופיה, ובמהלך השנים קמו לו מתנגדים רבים (ובהם רבים מהפילוסופים הגדולים, כגון תומאס אקווינס, עמנואל קאנט, דוד יום, ... ברוך שפינוזה וגוטפריד וילהלם לייבניץ וגם פילוסופים בני - ימינו כגון נורמן מלקולם). במאה ה - 20, בעקבות פיתוחים בלוגיקה, הוצעו לטיעון גרסאות מודרניות המבוססות על הלוגיקה המודרנית (ובעיקר לוגיקה מודאלית). הטיעון המקורי טיעונו המקורי של אנסלם, שהוצג בספרו הפרוסלוגיום, נראה כך: אם זה שאין אנו יכולים להעלות על דעתנו גדול ממנו קיים בתפישתנו בלבד, הרי שאותו זה שאין גדול ממנו הוא ... גם בתודעתנו וגם במציאות, הרי שאלוהים (החייב להיות גדול מהם) חייב להתקיים לא רק בתודעתנו אלא גם במציאות. מוכח שאלהים קיים. את הטיעון האונטולוגי ניתן להציג גם כשתי טענות לוגיות ומסקנה: 1.אלוהים הוא כליל המעלה. 2.קיום היא אחת המעלות. 3.מכאן, שאלוהים קיים. ובניסוח העוקב ביתר דיוק אחר ... קיומו גדול יותר). 4.בגלל 1, אלוהים חייב להיות גדול מהמשהו ב - 3. לשם כך עליו להיות קיים במציאות. 5.לכן, אלוהים קיים. ביקורת הטיעון כנגד הטיעון האונטולוגי של אנסלם הועלו מספר התנגדויות חזקות, חלקן דווקא מהמחנה התאיסטי, ונוספו לו מספר פיתוחים מודרניים מעניינים. האי של גואנילו גואנילו ממרמוטיה, נזיר ובן זמנו של אנסלם, הסתייג מנסיונו של אנסלם להגדיר דברים אל תוך המציאות. הוא טען כי ניתן להמיר את אלוהים בטיעון של אנסלם באי דמיוני הגדול מכל אי שניתן להעלותו על הדעת וכך, מאחר שניתן להעלות אי כזה על הדעת, הרי שאי כזה צריך להתקיים, למרות שלפי כל הידוע לנו אי כזה ... יופי או יכולת, כך שלא ניתן להעלות על הדעת משהו שמעבר למידה המרבית (למעשה, הענקת המידה המרבית של תכונות אלו לאלוהים חיונית כדי שהטיעון של אנסלם יוכל לעבוד). במלים פשוטות, האי של גואנילו הוא היתכנות ולא מוחלטות ולכן אינו משפיע על הטיעון האונטולוגי. ביקורתו של אקווינס תומאס אקווינס, הפילוסוף בן המאה השלוש עשרה, העלה מספר הסתייגויות מהטיעון של אנסלם. ראשית, טען, כי משמעות המילה אל או אלוהים אינה זהה אצל כל אדם וכי ישנם גם אנשים המבינים את המונח כמסמל ישות שיש לה גוף. במלים אחרות, הטיעון של אנסלם עובד רק אצל אנשים המבינים את המונח אלוהים כמו אנסלם. נוסף על כך, גם אם כולנו נבין את המונח אלוהים באותו אופן, לא נובע מכך שמה שאנו מבינים מכך קיים ממש, אלא רק שהוא קיים בתפישתנו. הבעיה עם טיעונו הראשון של תומאס אקווינאס היא שניתן לעקוף אותו בקלות באמצעות החלפת המילה אלוהים בהגדרה אחרת כלשהי כמו יישות שלא ניתן לחשוב על גדולה ממנה ואז טיעונו של תומאס נופל. טיעונו השני של תומאס נופל אף הוא אם עוקפים אותו. לצורך הטיעון האונטולוגי (וכדי לשמר את תקפותו) אין זה חשוב אם אנו מבינים את המונח אלוהים באופן מלא או חלקי, או אפילו אם ניתן לנו להבינו באופן כלשהו. הביקורת של קאנט הפילוסוף הגרמני בן המאה השמונה עשרה עמנואל קאנט פסע בעקבות ההתנגדויות של גאסנדי להגיונות של רנה דקארט. קאנט דחה את הטיעון של אנסלם שקיום במחשבה ובמציאות גדול יותר מאשר קיום בתפישה בלבד. לפי קאנט, מהנחתו זו של אנסלם נובע שהקיום הוא תכונה ושבעלות על תכונה זו הופכת את בעל התכונה לטוב יותר, אך טיעון זה יש לדחות מהטעם הפשוט שקיום אינו תכונה אלא פן הכרחי ובלתי ניתן להפרדה מהדבר שלו מיוחס הקיום. לדוגמה, המשפט אלוהים הנו קיים שקול לאמירת אלוהים משום ... אין בכך דבר טוב יותר מאשר אילולא היה קיים מצד תכונותיו. במלים פשוטות, הקיום הוא תכונה שלא ניתן לקשר אליה ערכיות כלשהי, ומכאן שהטיעון האונטולוגי של אנסלם נופל. ביקורות נוספות עפי חלק מהמבקרים של הטיעון האונטולוגי יש בו בעיה עקרונית ובסיסית והיא שהוא מניח מראש את הטעון הוכחה. כלומר, הוא נופל במלכודת הכשל מעגל קסמים. אצל אנסלם, השלב הראשון בהוכחה הוא ההנחה שאלוהים הוא כליל המעלה, היינו, שיש אלוהים ושיש לו תכונות כאלו ואחרות. אם נקבל את טיעוני של קאנט שאלוהים ויש אלוהים, זהים, הרי שאנסלם מניח שיש אלוהים כדי להוכיח שיש אלוהים. כל הגרסאות האחרות של הטיעון מתחילות מהנחה דומה ולכן, על פי ביקורת זו, במהותן הן כולן בעלות מבנה בסיסי זהה: אלוהים קיים (הוכחה) ולכן אלוהים קיים. עם זאת, בדרך כלל השורה הראשונה בטיעון האונטולוגי לא מובנת כהנחת קיומו של אלוהים, אלא כהגדרתו - מגדירים את אלוהים כישות המקיימת תכונות אלו ואחרות, ואחר כך מנסים להוכיח את קיומה של ישות זו. על ...

... 3.מחשבות האדם מיוצגות על ידי שינוי פיזיקלי (בעיקר חשמלי) במוח, ואין שום מנגנון שיכול לאפשר להם לחיות כאשר הגוף עצמו מת. טיעון זה הוא טיעון אד איגנורנטיאם. טיעון ספקולאטיבי כנגד גלגול הנשמות, מתמודד עם התיאור הנפוץ בקרב נבדקים של מוות אלים בחיים קודמים, כגון בתאונת דרכים או ברצח. טיעון זה מצביע על העובדה שמרבית בני האדם אינם מתים מוות אלים, ולכן סיפורים אלה היו צריכים להיות הרוב בין הסיפורים שמתארים המטופלים. טיעון זה מניח כי גלגול הנשמות הינה תופעה אוניברסלית המתרחשת לכלל בני האדם. אנקדוטות בפסיכיאטריה נושא גלגול הנשמות נחקר על ידי מספר פסיכולוגים ופסיכיאטרים, שטענו למתאם אמפירי בין הדיווחים ...

... מתנהלים בתוכם. מול חברים ובמיוחד מול בני זוג: הרגעת הפחד להיות לבד טיעון מקובל של הורים לילדיהם הרווקים: למה שלא תעשי ה ילד, עדיף לך להזדקן לבד? עדיף להיות ערירי ת? אנשים רבים נכנסים לתוך מערכות יחסים מחייבות יותר או פחות, מתוך ... בעזרת הרעיון שאדם יחיד, הוא חסר אונים מול החיים. גם זה, רק רעיון. טיעון המשכיותו של המין האנושי נראה סביר על פניו, שצריך לעסוק בהולדה מהטעם הזה: כשם שהשקיעו בי וילדו אותי, כשם שנתנו לי חיים, עלי להעביר את זה הלאה, לתת חיים ... בניסוח אחר: אם אף אחד לא ילד ילדים, לא יהיה פה כלום תוך 100 שנה.. טיעון זה מזכיר במהותו את אם אף אחד לא יתגייס לצבא, לא יהיה פה מדינה.. או אם אף אחד לא ישלם מיסים וכד. מאחורי טיעון זה המחשבה שדבר נכון אם נכון שכולם יעשו אותו, ולא נכון אם אינו נכון עבור כולם. טיעון זה לא לוקח בחשבון אנשים שונים עם יכולות או צרכים שונים. המציאות מראה, כי כשכל אדם מחויב לאמת שלו, הכלל לא רק שלא יוצא נפסד אלא גם מרוויח. אנשים רבים ... שלום ולהרגעת סכסוכים. הגשמה עצמית תחת הגשמה עצמית אפשר לכלול את הטיעון, שבזכות הילדים אני מתפתח ולומד את עצמי, יותר מ באמצעות כל דבר אחר. אציע, כי אדם שמעוניין בהתפתחות, מפתח ערנות בתוכו שמאפשרת לו להתפתח דרך כל קשר משמעותי. ...

... תאיזם זה עם צורות תאיזם מודרניות רבות המנסות לתת שוויון הזדמנויות לכולם ומצטדקות לגבי גהינום - תופת - נצחי. טיעון המריונטה עם כל שנאמר, התאיזם של מקהלי קיבל ביקורת חריפה מצד הבודהה מאחר שתאיזם זה נתן לאנשים תחושת סרק של ... האבולוציה התאיסטית בה הגורל הנו דטרמיניסטי. מעניין לראות את הסיבות המובאות נגד צורות שונות של תאיזם. ישנם שני טיעונים מרכזיים כנגד תאיזם המוצגים בכתבים הקאנונים. הראשון מבניהם נקרא טיעון המריונטה והוא מתואר כך: אם אלוהים עיצב את החיים בכל העולם - התהילה והיגון, הפעולות הטובות והרעות, האדם ... אלוהים כלשהו אלא על - ידי מאמץ אנושי והבנה של הפסיכולוגיה האנושית. בכתבי ה - Devadaha Sutta הבודהה משתמש בטיעונים של התאיסטים כנגדם באומרו שאם תאיסטים סובלים, מבחינה פסיכולוגית, אז על פי התיאוריה שלהם הגורם לכך הוא ... שבמקרה זה (אם התאיזם היה אמיתי) הוא נברא בהכרח על - ידי אלוהים טוב (bhaddakena issarena nimmito, M. II 227) טיעון על הרוע הטיעון השני כנגד תאיזם נמצא בכתבים הקאנונים כטיעון על הרוע. טיעון זה מסתמך על ההנחה שבמקרה והעולם נוצר בידי אלוהים (טוב) ישנן צורות רוע שאינן ניתנות להסבר. קיימים מספר ... רע במובן זה שיצר אי - צדק בעוד שהיה יכול ליצור צדק. (J. VI. 208). גם בעניין זה פילוסופים מודרניים מאשרים את הטיעון לאחר שהראו שכל הניסיונות להתחמק מלהסביר רוע בלתי מספקים. אין זה קביל לומר שרוע הוא השלילה - הנגטיב או ... (Isavasyamidam Sarvam), הבודהיזם אומר שהעולם היה חסר מפלט או מחסה והוא ללא אלוהים (attano loko anabhissaro) טיעונים אחרים הזכרתי עד כה רק את שני הטיעונים המרכזיים שנמצאים בכתבים הקאנונים ואותם ניתן לייחס לבודהה עצמו. אך הספרות המאוחרת יותר הן הטרוודית (Theravada) והן המהיאנית (Mahayana) מציעה שפע טיעונים נוספים כנגד הרעיון של אלוהים בורא ישותי (Isvara), ובצדם טיעונים בעד האתיאיזם והאמת שבו. מלבד זאת, ישנם טיעונים נוספים המראים את הטעות שבטיעונים התאיסטים לקיום אלוהים. אם ניקח לדוגמה את הטיעון התאיסטי בהקשר המודרני, נמצא שהטיעון האונטולוגי היה הגדרה בלבד אשר בטעות מחשיב קיום כתכונה. הטיעון הקוסמולוגי סותר את ההנחה של עצמו כאשר הוא מדבר על סיבה לא - סיבתית או משתמש במילה סיבה במובן חסר משמעות. עם כל זאת, טיעון הבריאה נראה כה שטחי וחסר משמעות לנוכח הבזבוז, האכזריות, והרצחניות הבלתי פוסקת הקיימות באבולוציה ובטבע. ...

... הרפואה לא משלימה... את הפער - חלק 2 הרפואה לא משלימה... את הפער - חלק 1. טיעוני יסוד להכללת המחקר האקדמי על הטיפול הלא קונבנציונאלי המקור למונח ממוקדות ... מימדים אלו, מקבילים במידה רבה להתייחסותה של הרפואה הלא קונבנציונאלית, כפי שיוצג בהמשך ולכן, יכולים להוות טיעון תומך להשפעתה הדומה של מערכת היחסים. נושא המפתח הראשי, הינו נקודת מבט ... וגישתם של המטפלים (ניתן למצוא תכנים אלו באינטרנט בהצגתן של תוכניות הלימוד של המכללות המובילות בתחום). טיעון נוסף לאפשרות ההקבלה בין גישות אלו, מבטא מספר הנחות יסוד משותפות לגבי מערכת היחסים הרפואית. טיעונים אלו, מדגישים את חשיבות התקשורת הבין אישית ומהווים יסוד משכנע לחשיבותה ... שללא ערוץ זה, אין הדבר אפשרי לנהל מערכת יחסים רפואית אופטימאלית (Bensing, et al, 2000). כפי שיוצג, טיעונים אלו מהותיים במידה רלוונטית לכל מפגש רפואי ויכולים להיות מוכללים, גם על ... תפקיד המומחה והוא צריך להיות ממוקד לכיוון תמיכה וחיזוק יכולותיו של החולה (Bensing, et al, 2000). לבסוף, טיעון אחרון להקבלה זו, אינו מצביע על דמיון תפיסתי או פילוסופי בין גישות אלו, אלא ...

... אלא לצורך הסקת מסקנות מעשיות? אם במהלך הדיון מתברר שדעתך מוטעית האם אתה שמח על כך שלמדת משהו חדש, או עצוב על כך שדעתך מוטעית? אם טענת טיעון מסוים והפריכו לך אותו, האם אתה אובייקטיבי לגבי הרצון שלך להצדיק את דבריך ואתה באמת מתייחס לדברים בצורה אובייקטיבית או שאתה אינסטינקטיבית מנסה להגן על דבריך? אם מישהו במהלך הדיון העלה טיעון שסותר את דבריך, האם תרגיש את הצורך לסיים ולומר מה שחשבת למרות שאתה מבין שזה מוטעה או לא רלוונטי לתכלית של הדיון? אם תוך כדי שאתה מעלה טיעון מסוים ומביע את דעתך, אם תוך כדי זה אתה פתאום רואה שיש בעיתיות בדברים שלך, האם אתה חושף את הבעייתיות בדבריך או שאתה מנסה לחפות עליה? אם ... לומר משהו שמבוסס על הנחת יסוד כל שהיא וכבר בהתחלה מישהו מעיר לך שהנחת היסוד שלך מוטעית, האם אתה מתעקש לסיים את דבריך, או שאתה מתמודד עם הטיעון על הנחת היסוד שלך? מה מפריע לך יותר, לטעות או לא לדעת מה האמת? האם אתה תמיד מגיב עניינית למה ששאלו אותך, או שאתה עונה תשובות אישיות שאינן ...

... כיצד להעמיד טיפש על טעותו? לפעמים כשאתה מתווכח עם אדם טיפש שבונה איזו תיאוריה ואיזה טיעון על קורי עכביש, הדבר האידיאלי ביותר לעשות זה לתת לו להמשיך בתיאוריה שלו עד הסוף ... כאלו ואחרים שאתה יודע ששם התפיסה שלו נופלת, ששם אין לתפיסה שלו מענה ושם להפיל אותה. כי שם גם הוא יכול להבין את הטעות של התיאוריה שלו, כי שם הדברים מוחשים יותר. כי כפי שכבר התבאר, ככל שטיעון אמיתי יותר כך הבסיס שלו רחב יותר והוא יכול להתמודד עם יותר מקרים ושאלות. טיעון אמיתי לחלוטין אין שום דרך בעולם לסתור ולהפריך אותו. לעומת זאת טיעון שאינו אמיתי לחלוטין תהיה דרך כלשהי להפריך אותו. רק שלא כל אחד מסוגל להבין את ההפרכה של הטיעון ברמה המופשטת וברמה הבסיסית כי לא לכל אחד יש חשיבה מופשטת ולפעמים כדאי להפריך את הטיעון רק על ידי הבאת דוגמה מעשית מהחיים שממנה קל יותר להסביר את הטעות שבתפיסה, כי קל ...

... יש. ואם הוא יעלם אל האין, הרי האין איננו. אם כך - היש ישנו לעולם ועד. הוא לא נולד ולא מת לא התהווה ולא יישמד פארמנידס ממשיך ומפתח את התיאוריה הכאילו מובנת מאליה וגורס: היש שלם ומושלם וממלא את הכל טיעון הגיוני הנובע מהטיעונים הקודמים. שהרי אם הוא לא ממלא את הכל אז באותם מקומות שהוא לא קיים נמצא את האין, והלא האין איננו. מסיבה זו ... הוא עולם ומלואו ואין לו ריק או חלל בקרבו דום ניצב הוא במקומו לא ניד ולא ניע בו. וכיצד יתנער היש מרבצו - ועד אין סוף בעצמו הוא לחוץ? מכאן שפארמנידס מסיק כי אין כל תנועה ואין כל שינוי בעולם. זהו טיעון מקומם שכן אנו חווים ביום יום אין ספור שינויים: במחשבה, בתנועה, בטבע ובכל הסובב אותנו. האמנם כל זאת אשליה? לטענתו של פארמנידס, כאשר ההיגיון הצרוף מתנגש בתצפיות על פי חושים, יש להאמין להיגיון ולא לחושים שיכולים להטעות. דורות של פילוסופים התווכחו על טיעונים אילו. אלא שאם מקבלים את הטיעון הראשון כאקסיומה (היש ישנו והאין איננו) מגיעים באמת למסקנה מוזרה זו. מובן שהמסקנה סותרת את התפיסה הסינית ... ללא צי יכולים להיות בתנאי אפס מעלות קלוין (נקודת הקיפאון המוחלטת) או בחור שחור, אולי (וגם שם קיימת תנועה מינימלית כיוון שהוא גדל ללא הרף). העולם כולו בנוי מחומר ואנרגיה, מיין ומיאנג. האם הטיעון כי האין איננו פסול? סביר להניח שלא. פארמנידס צדק בהניחו שהאין איננו. אך מה לגבי היש? פארמנידס תופס את היש ...