לרדת במשקל - אמונות כבדות
משקל... אני חייבת לאכול משהו מתוק בסוף ארוחה לא יכול לשתות ... אני כזאת! ככה זה אצלי! תמיד! אם אני לא מסוגלת לראות שיש שאריות איזה סיכוי יש לשאריות? גורלן נחרץ... כך לגבי ההתנהגות שלנו, אבל יש לנו גם לא מעט דעות מאד מוצקות על
הרזיה בכלל: כדי
לרזות צריך לסבול לבשל אוכל בריא זה מסובך ודורש הרבה זמן ... יש בכלל סיכוי לרצות לעשות זאת? סיכוי להצליח? להתמיד באיזשהו שינוי התנהגותי? הרי כמה זמן אפשר להתאמץ, להסתבך ולסבול? ולכן אנחנו מוצאים את עצמנו מתחילים ספורט או
דיאטה עם המון מוטיבציה, אנחנו משקיעים זמן והתעסקות, משקיעים ... בכך, מתלוות לחוסר ההצלחה תחושות של כישלון ותסכול, של הלקאה עצמית. אנחנו לא מבינים שזה היה מועד לכישלון מלכתחילה - אי אפשר לנצח ממקום של סבל ומאמץ! כשבראש שלנו
דיאטה וספורט נתפסים כסבל ומאמץ, כך זה גם בפועל, ואין לזה סיכוי. לצד מחשבות ותפיסות כאלו שהן אוניברסליות לכאורה, נמצאות המחשבות על מה
שהרזיה היא בשבילנו. אלו תפיסות שהן שלי על עצמי. הן יכולות להתבסס על נסיון העבר שלי, ולכן הן לכאורה עובדות. אחרי כל
ירידה במשקל אני עולה בחזרה אם חרגתי ממה שתכננתי, הלך היום אם כבר לחטוא - אז עד הסוף עד שאני לא אוכל, אני לא אירגע מחשבה יוצרת מציאות. אם אחרי כל
ירידה במשקל אני עולה, האם יש לזה סיכוי להיות אחרת? אני מזמינה את העליה
במשקל באופן שהוא לא מודע. אני יודעת שאחרי X קג אני עולה בחזרה. ...