... המתאמן לגלות מתוך עצמו את יעודו וחזונו ולהפוך ממכלול נתוניו ויכולותיו את האסטרטגיה המתאימה, ואת הפתרונות הנכונים, לעזור למתאמן לקחת אחריות על חייו, ליצור מחויבות לשאיפותיו ולממשם. כל סוגי האימון מתבססים על סוג החשיבה התוצאתית כמתודולוגיה המפעילה את ההיקש מהתוצאה ... חיזוק חיובי, דמוי חברתי. לעומת זאת מה שמבטיח את קיומה לאורך זמן הוא תוצאות ארוכות טווח נאמנות, שיתוף, הורות, אחריות, ומחויבות. הסיכוי לבחור את מי שמתאים לנו ביותר מבחינת התוצאות ארוכות הטווח על בסיס התוצאות המיידיות הוא קטן ביותר. ...

... אדם חולה. ההיפך. הוא השואף גבוה, לשפר את איכות חייו ולהשיג לעצמו אושר, חופש ושמחה. מי שעובר תהליך פסיכותרפיה, לוקח אחריות רבה יותר, לא מוכן להשתמש בהכחשה, הדחקה, התמכרות ועוד כלים המאפשרים לשיגרה המאופיינת באטימות רגשית וברמת מודעות נמוכה להישמר. ...

... כי אין בו די שמן על מנת להאיר את מנורת חייו. אנו אומרים כי זוהי אשליה. כל אדם נושא באחריות לאיכות ולטיב חייו. ברגע שאנו מאשימים את הזולת במחדלים בחיינו (והרי אנו לא מאשימים אותם בדברים הטובים והמשמחים של חיינו), אנו בעצם מסירים את האחריות שלנו לחיינו, ומטילים אותה על מישהו אחר. כך אנו הופכים להיות קורבן, אדם פסיבי שאין לו שום שליטה על ...

... אדם תלויה בכישרונו ומאמציו המושקעים להשגת המטרה. מוקד שליטה חיצוני: האמונה כי הצלחתו של אדם תלויה בגורמים חיצוניים. פיזור אחריות: התופעה שככל שקבוצת האנשים שבה נמצא יחיד גדולה יותר, נוטה הוא יותר להסיר מעצמו את נטל האחריות. אפקט פיגמליון: תסמונת דולציניאה: ניכור החברה: תפיסת האדם את החברה כפונקציונלית ויחסית לצרכיו. בורות פלורליסטית: מצב פסיכולוגי בו למרות ...

... את הלקוח כמומחה בתחום עיסוקו ובחייו, ומאמינה שכל לקוח ניחן ביצירתיות, בתושייה והינו ישות שלמה. בהסתמך על בסיס זה, אחריותו של המאמן היא: לגלות, להבהיר ולהיערך במקביל לרצונות הלקוח. לעודד את גילויו העצמי של הלקוח. להפיק מהלקוח פתרונות ואסטרטגיות אישיים. להביא את הלקוח ללקיחת אחריות ולחייבו במתן דין וחשבון. חלק 2: הגדרת אימון עפי ICF אימון מקצועי הינו מערכת יחסים מתמשכת הגורמת ללקוח להפיק ...

... בטיפול אנו משתחררים ממחשבות שליליות ונוטעים מחשבות חיוביות ובכך יוצרים מציאות חדשה: מחשבה חיובית יוצרת מציאות חיובית. הריפוי נובע מלקיחת אחריות על חיינו, מהתמודדות עם התנגדויות ומאבקים פנימיים ומהתמסרות לתהליך. כתוצאה מכך משתחרר כל מחסום המעכב את הזרימה הטבעית בגוף. ...

... אהיה מובן כהלכה. חלילה, אין ההערה הבאה באה לקנטר או לפגוע, אלא באה לעורר ולזרז את אלה המבינים את האחריות שלנו כלפי ההגייה הנכונה בלשון הקודש בלשון העברית. עלי לציין כי נמצאו הרבה מאחינו האמריקאים במיוחד, שמשתדלים ביותר להגות ...

... ברוב המקרים לא מחליפים צורך בטיפול והתמודדות עם הבעיה. איזה סוג אנשים פונים לטיפול נטורופתי טבעי? אנשים בעלי מודעות ואחריות לבריאותם, שבאופן כללי לא אוהבים ליטול תרופות. אנשים שלא מסתדרים עם תופעות הלוואי של נוגדי דיכאון סינטטיים - לפעמים ... טיפול (טבעי או לא טבעי) הוא חיצוני, אבל ריפוי אמיתי מגיע מבפנים, מהגוף עצמו שמטפל בבעיה כשמאפשרים לו ומתחייבים לקחת אחריות. פעילות גופנית פעילות גופנית נמרצת, אירובית, גורמת לגוף לשחרר חומרים המעניקים לנו תחושת רוממות ושמחה. היא מזרימה דם עם ...

... המשפחה המכור? המשפחה יכולה לסייע לבן המשפחה המכור לעשות את ההתקשרות הראשונית עם הגורם המטפל. מכאן והלאה חשוב שהאדם ייקח אחריות על עצמו ויתחיל לבצע את המשימות הנדרשות ממנו. הרציונל הוא שהאדם יסגל לעצמו התנהגויות חדשות של אחריות, יוזמה ועשייה - ההכרחיים לתהליך הגמילה והטיפול ולתפקוד שלו בחברה נורמטיבית (בהקשר של היחסים במשפחה, התעסוקה, ניהול חיי החברה ...

... מרכזיים, הטבועים באדם מיום היוולדו והדרכים לטיפוח כישרונות וחוזקות אלו. הגישה שמה דגש על כך שלאדם יש אפשרות בחירה ואחריות לבחור וכי האדם פועל לחיפוש משמעות, יצירתיות וערכים. מרטין סליגמן מגדיר את הפסיכולוגיה החיובית כגישה פסיכולוגית שמטרתה לעסוק בפאן ... מלחמת העולם השנייה, עלתה גישה דומיננטית שלישית והיא הפסיכולוגיה ההומניסטית, שדיברה על חיים אותנטיים, על יצירתיות, רצון להגשמה עצמית, אחריות ובחירה אישית. הפסיכולוגיה ההומניסטית, צמחה מגישה אקזיסטנציאליסטית (קיומית), גישה שעסקה בשאלת תכלית קיומו של האדם ובמשמעות החיים וטענה כי ... בגישות הפסיכולוגיות הקודמות ואפשרה את פריחת הפסיכותרפיה ההומניסטית. הפסיכולוגים ההומניסטים שמו דגש על כך שלאנשים יש אפשרות בחירה חופשית ואחריות לבחור וכי האדם פועל לחיפוש אחר משמעות, יצירתיות וערכים. זוהי פסיכולוגיה השמה דגש על הפאן החיובי שבאדם ולא הפתולוגי ... לתחושת אפסות, חוסר ביטחון, ניכור, ספקנות ובדידות. על כן, אין האדם מסוגל ליהנות מהחופש שיש לו והוא בורח מעצמו ומאחריות עצמית. כלומר, נוצר קונפליקט בין דרישות החברה (המטפחת יצרנות ותחרות) לבין צורכי האדם לאושר וצמיחה. את נימוקיו אלה הוא ...