... ואם תהיי יותר טובה תהיי כישלון ביחס למשהו אחר שיותר ממך, אין לזה סוף. אין לזה סוף. או שאת מחליטה שאת אוהבת את עצמך תמיד, או שאת תמיד תחשבי שאת כישלון. אין דרך מילוט מזה. כמו אלו שרבים על ... וזהו. ואם מישהו חושב שזה כישלון זאת בעיה שלו. למעשה היום הכוח שלך נתון בידי זרים, זה אומר שהם יחליטו לך אם את טובה או לא, הם יחליטו לך אם את כישלון או לא, הם יחליטו לך איך את תרגישי. אבל זה לא הגיוני, מה פתאום שהוא יחליט לי מה אני ארגיש? אבל למעשה לא מחליטים לך איך להרגיש, זה את שמחליטה להקשיב להם, ולדפוק את עצמך. שזוהי אומללות. זה כמו אדם שאומר אני מוכן להתנדב להיכנס לכלא. אם את נמצאת ... שמאלה, מה הוא יכול לעשות. ואפילו שאולי את יכולה לשלוט בזה, ולא שלטת על זה, אז מה קרה? מי החליט שזה כישלון וזה לא כישלון? זה נכון שאנשים מוגבלים אומרים, את כישלון, אבל האם הם יותר מוצלחים? כאילו שכול ... רע. אם את לא רוצה להרגיש טוב אז את מרגישה טוב. זה הפוך בכלל. ואם תשאלי את השאלה, מי החליט שזה טוב וזה רע? את תגיעי למסקנה שאף אחד לא החליט, זה רק בני האדם החליטו. אז בעולם של בני האדם, את חיה כמוהם, אבל בעולם הפנימי שלך, אין טוב ורע. אם אין טוב ורע ... תגיעי להשתוות. אם לא תפחדי, כי הפחד יכול להגיד לך, מה זאת אומרת זה ממש גרוע, אבל תשאלי, מה החליט? למה? למה? למה? בסוף תביני שזה אחד, זה שווה, זה לא משנה, טוב ורע זה אותו הדבר. זה פשוט ... תמיד. את יכולה לשחק את המשחק של העולם, אבל בתוכך זה לא משנה. ואם את פסיכית? אז מה? מי החליט שהוא יותר חכם ממך? אולי הכי טוב זה לרחף? ולכן כולם צריכים לקנא בך. אני חושב שזה טוב לרחף, ...

ניהול משימות - למה אני דוחה משימות חשובות? איך אני מחליטה אילו משימות יותר חשובות? איך אני מתעדף משימות אלו? קורה לך לעתים שאתה כל כך עמוס? שיש לך כל ... אך אינך בטוח במסרים השיווקיים שמוצגים בפרסום. אינך מוציא את הפרסום מסיבה זו והעניין מתעכב. מדוע כל כך קשה להחליט האם המסרים מתאימים או לא? כדאי לגשת למשימה ולפרק אותה לחלקים. האם ראית פעם אדם שקופץ קומה שלימה מבלי ... היחידה והטובה ביותר לבצע את המשימות? האם זה עשוי לגרום לכך שתתנהל טוב יותר, תרגיש פחות עמוס, או - תחליט לדחות משימות עם תחושת שלימות לפחות? מעבר לכך, לבקש מאדם אחר להזכיר לך בדבר ביצוע המשימה, גורם להעברת אחריות ...

... הם נמצאים במקום שלהם? בגלל כוח המשיכה, אם היה כוח משיכה אחר, הם היו נמצאים במקום אחר. המקום הוא שמחליט איזה כוח משיכה יהיה בין העצמים. למרות שהמקום הוא כלום או ריק, הוא בסופו של דבר מחליט שהעצמים יהיו כפי שהם. למשל יש חללית ובתוכה בורג, למה הבורג טס לחלל? בגלל החללית. למשל יש לך כפפה ... הכפפה זזה בגלל שהזזת את היד. מה אני בא לומר, שכשאתה יושב על הכסא, זה בגלל שיש כוח כללי שמחליט הכל, כל הזמן. למשל האדם הוא זרת ביחס לגוף של אלוהים. למשל אתה הזרת ואני האצבע, ואנחנו מדברים בינינו ... הכל אטומים שזזים בתוך מרחב זמן ומקום. וכשהמוח שלך פועל, זה בסך הכל גלים חשמליים. יש מנגנון אנרגטי ענק, שמחליט היכן יהיו גלים אנרגטיים. בהבנה של רצף האטומים, אין בכלל אני. בעיקרון האני הוא גם רצף של אטומים. בתפיסה ... אופציה לשנות. ומה היא האמת? האמת היא שמשני הצדדים לאדם אין בחירה. בא נניח שאתה באמת בוחר, אבל מי החליט שאתה תבחר? איך שלא נסובב את הגלגל, שום דבר הוא לא מחויב, ואם שום דבר לא מחויב, אז יש ... שבתוכו יש דברים, אבל זה בתוכו. זה כמו שאני מדמיין פילים רצים, איפה הם רצים? בתוך המחשבה שלי, שכאני אחליט שהם יזוזו, אז הם יזוזו. אם את מדמיינת פיל המהות של הפיל היא את, הגוף של הפיל זה את, ... כשתגיד אני תתכוון לראשון, שמצמצם את הזמן והמקום, שאחראי לכל מה שקורה, שאני חלק ממנו. האדם בטוח שהוא זה שמחליט אם לזוז לפה או לשם, זה לא נכון, המציאות מחליטה לך אם תזוז לפה או לשם. וגם המציאות מחליטה שאתה תרגיש שאתה עושה את זה. אם כל כולך היית בחוויה שהמציאות מחליטה הכל, אז אין מה לשאול יותר שאלות. זה דבר בסיסי שהאדם לא חושב על זה, הוא פשוט שכח מזה. ... כאשר אתה הולך ברחוב, ונופל עץ, אתה חווה שאתה נפרד מהעץ, למעשה אתה לא נפרד מהעץ, אתה הוא זה שהחליט שהעץ ייפול. זה כמו שנותנים לאצבע מכה, והיא אומרת, מה הם רוצים ממני, הרי הרגל בעטה, אבל זה אתה עשית. אתה חושב שאתה נפרד, אבל אתה לא נפרד, אתה אותו אחד. בסוף זה גוף אחד שמחליט הכל. אדם שרוצה לחוות להיות אלוהים צריך קודם כל לחוות את החוויה הבסיסית שהמציאות היא שעושה הכל. אתה למעשה ... אך מפרספקטיבה אחרת, יש את המהות, ומבחינתה אין צורות, ולכן אי אפשר להגיד זה ספר או זאת שמש. ומהפרספקטיבה המוחלטת בסוף, אין הבדל בין הפרספקטיבה של הצורה לבין הפרספקטיבה של המהות, שהם אחד. יש פרספקטיבה אחת שאומרת זה קטן וזה גדול, יש פרספקטיבה נוספת שאומרת שניהם לא קיימים, אין כלום, שזה נקרא המהות של המציאות. והמוחלט זה שמבינים שאין הבדל בין הצורה הסופית לבין המהות האין סופית. כי במהות עצמה אין שום מגבלה, אבל בצורות ...

... ציפורים, של זוחלים למצב של זוחלים - אם לא הייתה לחלוטין אף לידה של כל היצורים האלו, אז, בהיעדרות מוחלטת של לידה, בהפסקה מוחלטת של לידה, האם הזדקנות ומוות יכלו להופיע? כמובן שלא, אדוני. לכן, אננדה, זהו בדיוק הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של ... כלומר, לא קיום בעולמות החושים, לא קיום בעולמות החומר העדין, ולא קיום בעולמות האל - חומר - אז, בהיעדרות מוחלטת של קיום, בהפסקה מוחלטת של קיום, האם לידה תוכל להופיע? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו בדיוק הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של ... - כלומר, לא היקשרות לחושים, לא היקשרות להשקפות, לא היקשרות לאמונות ופולחנות, או היקשרות לאמונה בעצמי - אז, בהיעדרות מוחלטת של היקשרות, בהפסקה מוחלטת של היקשרות, האם קיום יוכל להופיע? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של קיום, ... לא השתוקקות למראות, השתוקקות לצלילים, השתוקקות לריחות, השתוקקות לטעמים, השתוקקות לתחושות מגע, השתוקקות למחשבות ותופעות מנטליות - אז, בהיעדרות מוחלטת של השתוקקות, בהפסקה מוחלטת של השתוקקות, האם היקשרות תוכל להופיע? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, והתנאי של היקשרות, ... אף, הרגשה הנולדת ממגע - לשון, הרגשה הנולדת ממגע - גוף, הרגשה הנולדת ממגע - תודעה - אז, בהיעדרות מוחלטת של כל הרגשה, בהפסקה מוחלטת של הרגשה, האם השתוקקות תוכל להופיע? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של השתוקקות, ... יש השתוקקות נוצר חיפוש, [8] כאשר יש חיפוש נוצר רצון להשיג, [9] כאשר יש רצון להשיג נוצרת לקיחת - החלטה, [10] כאשר יש לקיחת - החלטה נוצרת משאלת - תשוקה, [11] כאשר יש משאלת - תשוקה נוצרת הימשכות, [12] כאשר יש הימשכות נוצרת לקיחת בעלות, ... שיש להבין זאת: אם לא היה רצון להגן על רכוש בכלל, בשום מקום, לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של רצון להגן על רכוש, בהפסקה מוחלטת של הרצון להגן על רכוש, האם יווצרו תופעות רעות ומזיקות שונות כאלו? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, רצון ... אננדה, שיש להבין זאת: אם לא היתה תאוות בצע בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של תאוות בצע, בהפסקה מוחלטת של תאוות בצע, האם רצון להגן על רכוש יוכל להופיע? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, תאוות בצע היא ... אננדה, שיש להבין זאת: אם לא היתה לקיחת בעלות בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של לקיחת בעלות, בהפסקה מוחלטת של לקיחת בעלות, האם תאוות בצע תוכל להופיע? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, לקיחת בעלות היא הגורם, המקור, ... הדרך, אננדה, שיש להבין זאת: אם לא היתה הימשכות בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של הימשכות, בהפסקה מוחלטת של הימשכות, האם לקיחת בעלות תוכל להופיע? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, היקשרות היא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי ... שיש להבין זאת: אם לא היתה משאלת - תשוקה בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של משאלת - תשוקה, בהפסקה מוחלטת של משאלת - תשוקה, האם הימשכות תוכל להופיע? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, משאלת - תשוקה היא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל הימשכות. I.כך אמרתי: עם לקיחת - החלטה כתנאי נוצרת משאלת - תשוקה. וזו הדרך, אננדה, שיש להבין זאת: אם לא היתה לקיחת - החלטה בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של לקיחת - החלטה, בהפסקה מוחלטת של לקיחת - החלטה, האם משאלת - תשוקה היתה יכולה להופיע? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, לקיחת - החלטה היא הגורם, המקור, הסיבה והתנאי של כל משאלת - תשוקה. I.כך אמרתי: עם רצון - להשיג כתנאי נוצרת לקיחת - החלטה. וזו הדרך, אננדה, שיש להבין זאת: אם לא היה רצון - להשיג בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של רצון - להשיג, בהפסקה מוחלטת של רצון - להשיג, האם לקיחת - החלטה היתה יכולה להופיע? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, רצון - להשיג הוא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי של כל לקיחת - החלטה. I.כך אמרתי: עם חיפוש כתנאי נוצר רצון - להשיג. וזו הדרך, אננדה, שיש להבין זאת: אם לא היה חיפוש בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של חיפוש, בהפסקה מוחלטת של חיפוש, האם רצון - להשיג היה יכול להופיע? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, חיפוש הוא הגורם, המקור, ... הדרך, אננדה, שיש להבין זאת: אם לא היתה השתוקקות בכלל, בשום מקום, ביחס לאף אחד ולשום דבר, אז, בהיעדרות מוחלטת של השתוקקות, בהפסקה מוחלטת של השתוקקות, האם חיפוש היה יכול להופיע? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, השתוקקות היא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי ... עין, מגע - אוזן, מגע - אף, מגע - לשון, מגע - גוף, מגע - תודעה - אז, בהיעדרות מוחלטת של מגע, בהפסקה מוחלטת של מגע, האם הרגשה היתה יכולה להופיע? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, מגע הוא הגורם, המקור, הסיבה, והתנאי ... שבקובץ השיחות הארוכות. [8] חיפוש: פריסנא, Pariyesan. פסקאות 9-18 מהוות הרחבה נוספת. [9] רצון להשיג: לאבהה, Lbha. [10] לקיחת החלטה: ויניצהייה, vinicchaya. [11] משאלת - תשוקה: צהנדה - ראגה, Chanda-rga. [12] הימשכות: אגהוסאנה, ajjhosna (=adhi-ava-sna, לנטות לעבר משהו). [13] ...

... ותמיד אפשר להשתמש בדרך הנל למצוא תשובה בכל נושא שהוא, גם בחיי היום יום. ויש לדעת ממה בכלל מורכבת החלטה: קודם כל יש לדעת שיש אני, אחכ הידיעה שיש החלטה האדם רוצה לדעת אם ההחלטות שלו נכונות, איך לקבל בכלל החלטה. ואחר כך הידיעה שיכולה להיות החלטה נכונה, או החלטה לא נכונה. ומי שרוצה לדעת אם החלטותיו נכונות, עליו לבדוק קודם כל את הרכיבים של קבלת ההחלטות וזה אומר, לדעת קודם כל מה זה נקרא נכון? אחכ מה זה נקרא לא נכון? אחכ מה זה קבלת החלטה? אחרי כן מה זה אני? מה זה התודעה שבכלל מחליטה את קבלת ההחלטה ברגע שיבין את כל אלו, ידע אם החלטתו נכונה, כן או לא. וכמו כן בכל שאלה מהותית בחיים צריך לבדוק לעומק ולברר את הדברים במהותם. כמו לדוגמה: ...

... פול אובר בשכיבה עם משקולת, לעבוד על שרירי הגב שלך, בצורה מאוד קלה ופשוטה? איך באפשרותך בצורה מאוד פשוטה להחליט ולגרום לתרגיל פול אובר לעבוד יותר על שרירי הגב ופחות על שרירי החזה שלך? אז התרגיל פול אובר בשכיבה ...

... עדיין תקועה בחיצוני, למה אני רוצה את זה ולא את זה? את לא מוכנה להכיר בכך שיש מציאות שהיא מחליטה לך מה לעשות. למה את לא מוכנה להכיר בכך? כי מפרספקטיבה מסוימת זה לא נכון. זה לא נכון שהמציאות מחליטה לך, כי את אלוהים, ואת למעשה מחליטה. את לא מסכימה להכיר בכך כי מישהו מחליט לך, כי מצד האמת, זה לא נכון, כי מצד האמת את מחליטה, את כאלוהים מחליטה. כאשר האדם אומר, אני המצומצם מחליט, מצד אחד זה נכון, כי אתה אלוהים ומחליט הכל, אך מצד שני זה לא נכון, כי זה לא אתה המצומצם מחליט אלא אתה הגדול מחליט. קשה להבין זאת, כי הנפרדות רוצה להיות קיימת, כי אם תכיר בכך שיש משהו חיצוני שמנהל אותך, זה מפרק ... אליעד: אבל למה את רוצה להרגיש טוב? ולמה ככה ולא אחרת? והתשובה היא פשוטה, כי את חלק ממערכת, והמערכת מחליטה לך מה תרצי. אבל זה שובר לך את הגאווה. ככול שתביני את זה יותר, האגו שלך יפגע יותר ולא ...

... ומוות) כך נאמר: עם לידה כתנאי נוצרים הזדקנות ומוות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה לידה מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא - כלומר, של ישויות שמיימיות נעלות למצב של ישויות ... אחד לתוך מצבו - אם לא הייתה אף לידה של יצורים מכל סוג שהוא לתוך כל מצב, אז, בהיעדרות מוחלטת של לידה, בהפסקה של לידה, האם הזדקנות ומוות יכלו להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, ... לידה. (לידה) כך נאמר: עם קיום כתנאי יש לידה. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היה קיום מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא - כלומר, לא קיום בספירת החושים, קיום בספירת חומר עדין, קיום בספירת אל - חומר - אז, בהיעדרות מוחלטת של קיום, בהפסקה של קיום, האם לידה תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... קיום. (קיום) כך נאמר: עם היקשרות כתנאי יש קיום. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה היקשרות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא - כלומר, לא היקשרות בספירת החושים, היקשרות בדיעות, היקשרות במצוות ופולחנות, או היקשרות בדוקטרינת עצמי - אז, בהיעדרות מוחלטת של היקשרות, בהפסקה של היקשרות, האם קיום יוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... היקשרות. (היקשרות) כך נאמר: עם הישתוקקות כתנאי יש היקשרות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה הישתוקקות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא - כלומר, לא הישתוקקות למראות, הישתוקקות לצלילים, הישתוקקות לריחות, הישתוקקות לטעמים, הישתוקקות לתחושות מגע, הישתוקקות לתופעות מנטליות - אז, בהיעדרות מוחלטת של הישתוקקות, בהפסקה של הישתוקקות, האם היקשרות תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... הישתוקקות. (הישתוקקות) כך נאמר: עם הרגשה כתנאי יש הישתוקקות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה הרגשה מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא - כלומר, לא הרגשה הנולדת ממגע - עין, הרגשה ... אף, הרגשה הנולדת ממגע - לשון, הרגשה הנולדת ממגע - גוף, הרגשה הנולדת ממגע - תודעה - אז, בהיעדרות מוחלטת של הרגשה, בהפסקה של הרגשה, האם הישתוקקות תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... כך, אננדה, בתלות בהרגשה יש השתוקקות, בתלות בהישתוקקות יש מרדף, בתלות במרדף יש הישג, בתלות בהישג יש לקיחת - החלטה, בתלות בלקיחת - החלטה יש תשוקה ותאווה, בתלות בתשוקה ותאווה יש היקשרות, בתלות בהיקשרות יש רכושנות, בתלות ברכושנות יש קמצנות, בתלות בקמצנות יש ... סכסוכים, מאבקים, ויכוחים, וריבים, דיבור מעליב, השמצות, ואמירת שקרים. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה בעלות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של בעלות, בהפסקה של בעלות, האם יווצרו תופעות רעות ומזיקות שונות כאלו? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו ... הללו, קרי, בעלות. כך נאמר: בתלות בקמצנות יש בעלות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה קמצנות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של קמצנות, בהפסקה של קמצנות, האם בעלות תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... בעלות, קרי, קמצנות. כך נאמר: בתלות ברכושנות יש קמצנות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה רכושנות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של רכושנות, בהפסקה של רכושנות, האם קמצנות תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... קמצנות, קרי, רכושנות. כך נאמר: בתלות בהיקשרות יש רכושנות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה היקשרות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של היקשרות, בהפסקה של היקשרות, האם רכושנות תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... קרי, היקשרות. כך נאמר: בתלות בתשוקה ותאווה יש היקשרות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היו תשוקה ותאווה מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של תשוקה ותאווה, בהפסקה של תשוקה ותאווה, האם היקשרות תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, והתנאי של היקשרות, קרי, תשוקה ותאווה. כך נאמר: בתלות בלקיחת - החלטה יש תשוקה ותאווה. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה לקיחת - החלטה מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של לקיחת - החלטה, בהפסקה של לקיחת - החלטה, האם תשוקה ותאווה היו יכולות להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, והתנאי של תשוקה ותאווה, קרי, לקיחת - החלטה. כך נאמר: בתלות בהישג יש לקיחת - החלטה. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היה הישג מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של הישג, בהפסקה של הישג, האם לקיחת - החלטה היתה יכולה להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, והתנאי של לקיחת החלטה, קרי, הישג. כך נאמר: בתלות במרדף יש הישג. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היה מרדף מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של מרדף, בהפסקה של מרדף, האם הישג היה יכול להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, ... הישג, קרי, מרדף. כך נאמר: בתלות בהישתוקקות יש מרדף. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה הישתוקקות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של הישתוקקות, בהפסקה של הישתוקקות, האם מרדף היה יכול להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, ... בהרגשה. (הרגשה) כך נאמר: עם מגע כתנאי יש הרגשה. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היה מגע מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא - כלומר, לא מגע - עין, מגע - אוזן, מגע - אף, מגע - לשון, מגע - גוף, מגע - תודעה - אז, בהיעדרות מוחלטת של מגע, בהפסקה של מגע, האם הרגשה היתה יכולה להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, ... שהעצמי שלי נתון לחוות הרגשה. - יש לשאול אותו: חבר, אם הרגשה היתה נפסקת לחלוטין ללא שארית, אז, בהיעדרות מוחלטת של הרגשה, עם ההפסקה של הרגשה, האם [הרעיון של] אני כך עולה שם? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, ...

... לא תלוי בו. אבל לא רק שהרצון שלך לא תלוי בך, אלא שגם הקיום שלך לא תלוי בך. מי החליט עכשיו שאתה תשב? שאלה: נראה לי שאף אחד לא החליט. אליעד: נניח שאף אחד לא החליט, אבל האם אתה החלטת? כן. אז למה החלטת? שאלה: כי זה מה שמתאים לי ונוח לי. אליעד: אבל מי מחליט שזה מה שנוח לך? אתה עכשיו יושב מתוך רצונך, כי זה עכשיו מתאים לך, אבל מי זה שמחליט שזה מה שמתאים לך? למה אתה מחליט שזה מתאים לך? למה אתה בוחר להגיד שמתאים לך לשבת יותר מאשר לעמוד? שאלה: כי יותר נוח לי. אליעד: מי מחליט שזה יהיה לך יותר נוח? האם זה שנוח לך זה מכריח אותך לשבת? אתה יכול עכשיו לעמוד, אז מי גורם לך לשבת? הרצון שלך. ומי מחליט מה תרצה? תסתכל פנימה לתוכך, מי מחליט את מה שאתה רוצה? ההוכחה שיש אלוהים, היא הסיבה שאתה רוצה לשבת. שאלה: הנסיבות גורמות לך לרצות לשבת. אליעד: ...

... הספיקה לו? שאלה: כי לדעת דבר ולחוות אותו זה לא אותו הדבר. אליעד: למה זה לא אותו דבר, מי החליט? הרי הוא אלוהים והוא יכול להחליט אחרת, למה הוא החליט את זה ולא אחרת? שאלה: זה לא עניין של החלטה, זה עניין של המהות הבסיסית שהייתה כשהוא היה לבד, הוא היה בידיעה בלבד, הידיעה הזאת פשוט שעממה אותו אליעד: ... של דבר מה, ניתן להבין את הדבר. אליעד: למה, מי חוקק את החוק הזה? שאלה: זוהי תפיסה. אליעד: מי החליט שכדי להכיר את הדבר צריך את הניגוד שלו? הוא החליט? מי החליט? הרי הוא כאלוהים יכול להחליט שלא יהיה לו משעמם, הוא יכול להחליט אני אמלא את כל החוויות שלי שאלה: אם הוא לא היה בורא העולם היה נשאר סטטי אליעד: שיישאר סטטי ...