... ותמיד אפשר להשתמש בדרך הנל למצוא תשובה בכל נושא שהוא, גם בחיי היום יום. ויש לדעת ממה בכלל מורכבת החלטה: קודם כל יש לדעת שיש אני, אחכ הידיעה שיש החלטה האדם רוצה לדעת אם ההחלטות שלו נכונות, איך לקבל בכלל החלטה. ואחר כך הידיעה שיכולה להיות החלטה נכונה, או החלטה לא נכונה. ומי שרוצה לדעת אם החלטותיו נכונות, עליו לבדוק קודם כל את הרכיבים של קבלת ההחלטות וזה אומר, לדעת קודם כל מה זה נקרא נכון? אחכ מה זה נקרא לא נכון? אחכ מה זה קבלת החלטה? אחרי כן מה זה אני? מה זה התודעה שבכלל מחליטה את קבלת ההחלטה ברגע שיבין את כל אלו, ידע אם החלטתו נכונה, כן או לא. וכמו כן בכל שאלה מהותית בחיים צריך לבדוק לעומק ולברר את הדברים במהותם. כמו לדוגמה: ...

... פול אובר בשכיבה עם משקולת, לעבוד על שרירי הגב שלך, בצורה מאוד קלה ופשוטה? איך באפשרותך בצורה מאוד פשוטה להחליט ולגרום לתרגיל פול אובר לעבוד יותר על שרירי הגב ופחות על שרירי החזה שלך? אז התרגיל פול אובר בשכיבה ...

... עדיין תקועה בחיצוני, למה אני רוצה את זה ולא את זה? את לא מוכנה להכיר בכך שיש מציאות שהיא מחליטה לך מה לעשות. למה את לא מוכנה להכיר בכך? כי מפרספקטיבה מסוימת זה לא נכון. זה לא נכון שהמציאות מחליטה לך, כי את אלוהים, ואת למעשה מחליטה. את לא מסכימה להכיר בכך כי מישהו מחליט לך, כי מצד האמת, זה לא נכון, כי מצד האמת את מחליטה, את כאלוהים מחליטה. כאשר האדם אומר, אני המצומצם מחליט, מצד אחד זה נכון, כי אתה אלוהים ומחליט הכל, אך מצד שני זה לא נכון, כי זה לא אתה המצומצם מחליט אלא אתה הגדול מחליט. קשה להבין זאת, כי הנפרדות רוצה להיות קיימת, כי אם תכיר בכך שיש משהו חיצוני שמנהל אותך, זה מפרק ... אליעד: אבל למה את רוצה להרגיש טוב? ולמה ככה ולא אחרת? והתשובה היא פשוטה, כי את חלק ממערכת, והמערכת מחליטה לך מה תרצי. אבל זה שובר לך את הגאווה. ככול שתביני את זה יותר, האגו שלך יפגע יותר ולא ...

... ומוות) כך נאמר: עם לידה כתנאי נוצרים הזדקנות ומוות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה לידה מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא - כלומר, של ישויות שמיימיות נעלות למצב של ישויות ... אחד לתוך מצבו - אם לא הייתה אף לידה של יצורים מכל סוג שהוא לתוך כל מצב, אז, בהיעדרות מוחלטת של לידה, בהפסקה של לידה, האם הזדקנות ומוות יכלו להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, ... לידה. (לידה) כך נאמר: עם קיום כתנאי יש לידה. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היה קיום מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא - כלומר, לא קיום בספירת החושים, קיום בספירת חומר עדין, קיום בספירת אל - חומר - אז, בהיעדרות מוחלטת של קיום, בהפסקה של קיום, האם לידה תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... קיום. (קיום) כך נאמר: עם היקשרות כתנאי יש קיום. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה היקשרות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא - כלומר, לא היקשרות בספירת החושים, היקשרות בדיעות, היקשרות במצוות ופולחנות, או היקשרות בדוקטרינת עצמי - אז, בהיעדרות מוחלטת של היקשרות, בהפסקה של היקשרות, האם קיום יוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... היקשרות. (היקשרות) כך נאמר: עם הישתוקקות כתנאי יש היקשרות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה הישתוקקות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא - כלומר, לא הישתוקקות למראות, הישתוקקות לצלילים, הישתוקקות לריחות, הישתוקקות לטעמים, הישתוקקות לתחושות מגע, הישתוקקות לתופעות מנטליות - אז, בהיעדרות מוחלטת של הישתוקקות, בהפסקה של הישתוקקות, האם היקשרות תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... הישתוקקות. (הישתוקקות) כך נאמר: עם הרגשה כתנאי יש הישתוקקות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה הרגשה מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא - כלומר, לא הרגשה הנולדת ממגע - עין, הרגשה ... אף, הרגשה הנולדת ממגע - לשון, הרגשה הנולדת ממגע - גוף, הרגשה הנולדת ממגע - תודעה - אז, בהיעדרות מוחלטת של הרגשה, בהפסקה של הרגשה, האם הישתוקקות תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... כך, אננדה, בתלות בהרגשה יש השתוקקות, בתלות בהישתוקקות יש מרדף, בתלות במרדף יש הישג, בתלות בהישג יש לקיחת - החלטה, בתלות בלקיחת - החלטה יש תשוקה ותאווה, בתלות בתשוקה ותאווה יש היקשרות, בתלות בהיקשרות יש רכושנות, בתלות ברכושנות יש קמצנות, בתלות בקמצנות יש ... סכסוכים, מאבקים, ויכוחים, וריבים, דיבור מעליב, השמצות, ואמירת שקרים. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה בעלות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של בעלות, בהפסקה של בעלות, האם יווצרו תופעות רעות ומזיקות שונות כאלו? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו ... הללו, קרי, בעלות. כך נאמר: בתלות בקמצנות יש בעלות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה קמצנות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של קמצנות, בהפסקה של קמצנות, האם בעלות תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... בעלות, קרי, קמצנות. כך נאמר: בתלות ברכושנות יש קמצנות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה רכושנות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של רכושנות, בהפסקה של רכושנות, האם קמצנות תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... קמצנות, קרי, רכושנות. כך נאמר: בתלות בהיקשרות יש רכושנות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה היקשרות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של היקשרות, בהפסקה של היקשרות, האם רכושנות תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, ... קרי, היקשרות. כך נאמר: בתלות בתשוקה ותאווה יש היקשרות. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היו תשוקה ותאווה מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של תשוקה ותאווה, בהפסקה של תשוקה ותאווה, האם היקשרות תוכל להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, והתנאי של היקשרות, קרי, תשוקה ותאווה. כך נאמר: בתלות בלקיחת - החלטה יש תשוקה ותאווה. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה לקיחת - החלטה מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של לקיחת - החלטה, בהפסקה של לקיחת - החלטה, האם תשוקה ותאווה היו יכולות להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, והתנאי של תשוקה ותאווה, קרי, לקיחת - החלטה. כך נאמר: בתלות בהישג יש לקיחת - החלטה. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היה הישג מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של הישג, בהפסקה של הישג, האם לקיחת - החלטה היתה יכולה להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, המוצא, והתנאי של לקיחת החלטה, קרי, הישג. כך נאמר: בתלות במרדף יש הישג. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היה מרדף מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של מרדף, בהפסקה של מרדף, האם הישג היה יכול להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, ... הישג, קרי, מרדף. כך נאמר: בתלות בהישתוקקות יש מרדף. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היתה הישתוקקות מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא, אז, בהיעדרות מוחלטת של הישתוקקות, בהפסקה של הישתוקקות, האם מרדף היה יכול להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, ... בהרגשה. (הרגשה) כך נאמר: עם מגע כתנאי יש הרגשה. בדרך זו, אננדה, דבר זה אמור להיות מובן: אם באופן מוחלט ותכליתי לא היה מגע מכל סוג שהוא בכל מקום שהוא - כלומר, לא מגע - עין, מגע - אוזן, מגע - אף, מגע - לשון, מגע - גוף, מגע - תודעה - אז, בהיעדרות מוחלטת של מגע, בהפסקה של מגע, האם הרגשה היתה יכולה להראות? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, זהו הגורם, המקור, ... שהעצמי שלי נתון לחוות הרגשה. - יש לשאול אותו: חבר, אם הרגשה היתה נפסקת לחלוטין ללא שארית, אז, בהיעדרות מוחלטת של הרגשה, עם ההפסקה של הרגשה, האם [הרעיון של] אני כך עולה שם? כמובן שלא, אדון נכבד. לכן, אננדה, ...

... לא תלוי בו. אבל לא רק שהרצון שלך לא תלוי בך, אלא שגם הקיום שלך לא תלוי בך. מי החליט עכשיו שאתה תשב? שאלה: נראה לי שאף אחד לא החליט. אליעד: נניח שאף אחד לא החליט, אבל האם אתה החלטת? כן. אז למה החלטת? שאלה: כי זה מה שמתאים לי ונוח לי. אליעד: אבל מי מחליט שזה מה שנוח לך? אתה עכשיו יושב מתוך רצונך, כי זה עכשיו מתאים לך, אבל מי זה שמחליט שזה מה שמתאים לך? למה אתה מחליט שזה מתאים לך? למה אתה בוחר להגיד שמתאים לך לשבת יותר מאשר לעמוד? שאלה: כי יותר נוח לי. אליעד: מי מחליט שזה יהיה לך יותר נוח? האם זה שנוח לך זה מכריח אותך לשבת? אתה יכול עכשיו לעמוד, אז מי גורם לך לשבת? הרצון שלך. ומי מחליט מה תרצה? תסתכל פנימה לתוכך, מי מחליט את מה שאתה רוצה? ההוכחה שיש אלוהים, היא הסיבה שאתה רוצה לשבת. שאלה: הנסיבות גורמות לך לרצות לשבת. אליעד: ...

... הספיקה לו? שאלה: כי לדעת דבר ולחוות אותו זה לא אותו הדבר. אליעד: למה זה לא אותו דבר, מי החליט? הרי הוא אלוהים והוא יכול להחליט אחרת, למה הוא החליט את זה ולא אחרת? שאלה: זה לא עניין של החלטה, זה עניין של המהות הבסיסית שהייתה כשהוא היה לבד, הוא היה בידיעה בלבד, הידיעה הזאת פשוט שעממה אותו אליעד: ... של דבר מה, ניתן להבין את הדבר. אליעד: למה, מי חוקק את החוק הזה? שאלה: זוהי תפיסה. אליעד: מי החליט שכדי להכיר את הדבר צריך את הניגוד שלו? הוא החליט? מי החליט? הרי הוא כאלוהים יכול להחליט שלא יהיה לו משעמם, הוא יכול להחליט אני אמלא את כל החוויות שלי שאלה: אם הוא לא היה בורא העולם היה נשאר סטטי אליעד: שיישאר סטטי ...

... שקרית, הכותל המערבי, שני שקלים. אליעד: נדבר עכשיו על איך להתמיד בהרגלים. כמו למשל לאמר את האמת. אדם למשל מחליט החלטה ורוצה לדעת איך להתמיד. כמו איך להתמיד בלהפסיק לעשן, איך להתמיד בלא לעבוד, איך להתמיד בלהצמד לאמת וכו. השאלה ... את עצמך לעשות, אתה כפוף למה שאתה רוצה, ומה שאתה רוצה, לא כפוף לך. ואולי מה שאתה רוצה אתה מחליט, אבל השאלה היא מי מחליט מה אתה באמת רוצה. ומה שאתה באמת רוצה לא תלוי בך. מה שאתה עושה בסופו של דבר לא תלוי ... ועכשיו התשובה השנייה, איך אפשר להתמיד? יש חוקים בעולם כמו סיבה ותוצאה ונסביר איך אפשר להתמיד. מה שגורם לאדם להחליט מה לעשות, זה מה שהוא רוצה יותר. אדם תמיד רוצה את הכל, והשאלה היא מה הוא רוצה יותר. איך יודעים? לפי מה שהוא עושה בסוף. שאלה: אם אני חוקרת מה לעשות, ואני לא יודעת, אז איך אני אקבל החלטה? אליעד: אם זה לא מציק לך וזה שווה, אז אין שאלה, תשארי בשווה, תשאירי את המצב כמו שהוא. למה ... גורם לרצון אחד להיות חזק יותר מרצון אחר? הסיבות שלו. מצד האחדות אין הבדל, הכל שווה. מצד הנפרדות, מי שמחליט בסוף מה תעשה, זה לפי מה שאתה מבין. לדוגמה, אם אדם רוצה להתמיד בהפסקת עישון, מה הוא צריך לעשות? ... את הסבל, אין ספק, כל אחד שיושב פה רוצה את הכל, אז למה אתה רוצה את הכל? והאם אתה מחליט איזה סבל אתה רוצה וכמה? ומכאן אנו עוברים לשאלה, למה אלוהים רוצה לצמצם את עצמו? מצד אחד כי ככה ...

... לכך לשאול את עצמך, למה אני רוצה, את מה שאני רוצה? זה כדי שתבין שיש משהו שעושה שתהיה קיים, ומחליט שאתה שקיים, גם תרצה. תבינו את זה, זה כמו שמישהו אחר מחליט שתהיה קיים, והוא מחליט שיהיה רצון, והוא החליט לשדך ביניכם והחליט לעשות בלגן. אבל זה לא אתה, זה משהו שרוצה דרכך. אבל האדם לא מוכן לקבל את זה, הוא חושב שהוא עושה, והוא מחליט. ולכן הוא סובל. אמנם יש בזה מן האמת, כי בסוף אתה יודע שאתה אלוהים ואתה הוא זה שעושה הכל. ... וללכת איתו עד הסוף. האדם צריך להבין, שיש ישות שמחייה את התודעה, ויש ישות שמחייה את הרצון, ואותה ישות החליטה לגרום לך שתחשוב שהרצון זה שלך. אם אתה מבין את זה, אתה לא כל כך בטוח שזה הרצון שלך. ... ומחבר ביניהם. ואתה בכלל לא שייך לסיפור הזה. גם זה שאתה חושב שהרצון הוא שלך, גם את זה מישהו החליט לך. אם היית יודע את האמת, אז היית יודע שהרצון הוא בכלל לא שלך, למה? כי אם אתה מבין ... מהות רצונו, הוא מגיע לחוויה שהוא חווה את רצונו גם מנקודת מבט שאומרת שאין שום רצון כלל, שזה האחד המוחלט. וגם שכול הרצונות הם הרצון העצמי של האדם כאלוהים. גם אני כאלוהים רוצה הכל, וגם שהרצון הנפרד הוא לא ...

החור - האושר המושלם של הריקנות המוחלטת רוצה לשתף אתכם בסיפור קצר שכתבתי לפני שנים, באמצע תקופת מבחנים בתואר הראשון. לפתע נחתה עלי ההשראה, הפסקתי באמצע ... יום בו אתה יושב מולה באוטובוס ומביט בה בתשומת לב. באותו אחהצ היא ואיציק נפרדו. הדבר נפל עליה בהפתעה מוחלטת. הוא אמר לה שהם צריכים לדבר, ואז אמר שהוא כבר לא מרגיש כלפיה כלום, שהוא מרגיש ריחוק ושהיחסים שלהם ... בכי. היא לא התקשרה לאף אחד ולא דיברה עם אף אחד. בהתה בטלוויזיה בלי לראות או לשמוע דבר. לבסוף החליטה ללכת לישון. היא נרדמה בקלות, ברגע שהניחה ראשה על הכר. באמצע הלילה התעוררה בכאב. היא חשה כאילו מישהו נעץ ... בתוכה, כאילו הוא במרכז גופה. דפנה נבהלה. בפנים הכל נראה אפל ומפחיד והיא דאגה שמא נפגעו איבריה הפנימיים. היא החליטה שמחר בבוקר תלך לרופא. הרופא ביקש ממנה להפשיל את חולצתה ובדק את מקום הדקירה. אין פה שום דבר יוצא ... והתבוננה בבטנה. החור היה שם, קטן וצר אך עמוק ואפל. היא מיששה את מקום הדקירה באצבעה וחשה אותו. היא החליטה לתת לחור עוד כמה ימים, אולי זה יעבור כפי שאמר הרופא. החל מאותו ביקור אצל הרופא החלה דפנה לעקוב ... בדברים שונים, כגון צמר גפן, סמרטוטים ישנים, קלקר וכיוב, אולם דבר לא החזיק ולמעשה, המילוי אפילו הפריע לה ולכן החליטה להפסיק לנסות למלאו. היא החליטה ליהנות מן החור שלה מן החלל ההולך וגדל בבטנה. באורח פרדוקסלי דמתה לאישה בהריון, המגדלת ומטפחת את העובר המתפתח בבטנה. היא החליטה לבקר אצל הרופא רק עוד פעם אחת, כדי לבדוק אם הוא מסוגל לראות או לחשוד במשהו. ברגע שנכנסה למרפאתו הביט בה הרופא בחשדנות. היא החליטה שלא לומר דבר על החור והתלוננה על כאבי בטן. היא ביקש ממנה להפשיל את חולצתה. ברגע הגורלי ציפתה דפנה ... יגרום לכך להפסיק. כאשר החלל כרסם את פיה והותיר לה רק את כפות הידיים, הפסיקה דפנה ללכת לעבודה. היא החליטה שממילא אין עבודה זו חשובה לה וכי היא מעדיפה להישאר בבית ולהתמסר כל כולה לתהליך ההיעלמות. היא ניסתה לשבת ... מה היה הסוף. היא חשה כי רק עוד שלב אחד קטן לפניה, שלב שבו תגיע לאושר המושלם של הריקנות המוחלטת - זוהי התפוגגות תודעתה, השלב שבו לא ייוותרו עוד מחשבות, שבו אכן לא תהיה עוד. באושר ריחפה לה החוצה, ...

... קיבלה את פרס אורנג. פרס הניתן לנשים בלבד. לגברים יש מספיק פרסים משלהם. בראיון אתה אמרה שבעקבות כתיבת הספר החליטה לוותר על ילדים משלה. כלומר הספר אינו ביוגראפי אישי., אך הביא למסקנות אישיות. הספר איננו פשוט. לא קל. אני מתלבט באיזה מלים להשתמש בהקשר של ספר מורט עצבים כל כך. סופר המחליט לכתוב בגוף ראשון צריך להתמודד עם השאלה מי המספר, למי הוא מספר, איך הוא מספר. האם זה יומן, מונולוג ... רבים הוכרעה עוד בטרם החלו והיא תחזור לעבר ותהפוך כל אבן בניסיון להגיע לאיזו אמת, כואבת ככל שתהייה. האם ההחלטה להביא ילד לעולם היא גחמה משונה או החלטה הרת גורל. והיא בודקת. חוזרת אל רגע ההחלטה, אל השיחות הקודמות להחלטה ואגב זה בוחנת את מצבם הרגשי באותו זמן. היא כותבת ואנחנו לומדים להכיר את פרנקלין. איך נראה בעיניה לפחות, ... אווה שנוסעת בכל העולם וכבר משועממת. הרי בכל מקום יש תנאים אקלימיים, איזה שהם תנאים, כל מה שחשוב הוא להחליט איזה נעלים לבחור. אמהות תהייה מדינה זרה באמת. אולי לרצות ילד זה לרצות לאהוב מישהו זר ברשות. מישהו אחר ... לעשות ילד הילכה עליה אימים. פחד להתעמת עם חוסר רגשות אימהיים. עם האנוכיות שלה לגבי עצמה. דווקא בגלל זה החליטה להתמודד. היא מבקרת את קווין בקביעות. כל שבועיים נסיעה וביקור בכלא. זו חובתה של אם. אווה חיה לפי החוקים. ... קשה לאווה לקבל את העובדה שכאימא היא לא מצליחה להפוך את הילד שלה למאושר. אז כשעוד לא הבינה באופן מוחלט מה התינוק הזה שילדה. להבין שקווין שונא. לא רק אותה, אלא את הכל. אין שום דבר שהוא אוהב. ופרנקלין ...