... לתכניות ABA. פרק 8 הוא החלק האחרון של הלימוד, ההכללה של תכניות העבודה אל תוך חיי היום יום של הילד ומשפחתו. פרק 1 סיפור אישי כאשר
החלטתי לכתוב את הספר הזה חשבתי להשאיר את הסיפור אישי של ילדי ושלי מחוץ לעניין. אך ככל שהתקדמתי בקריאת חומר המחקר הקשור בכתיבת הספר הבנתי שלא יהיה זה נכון להשאיר את עצמי ואת הקורא באינטלקטואלי בלבד, בתיאור התכניות הטיפוליות הקיימות והמלצותי עליהן. הגעתי לכלל
החלטה סופית לכתוב כאן את סיפור המאבק של ילדי ומשפחתי כולה באוטיזם לאחר שקראתי את ספרה של קתרין מוריס השמיעי קולך. אם זו תארה מאבק, אותו אני מכירה ... איך הוא פשוט אינו מסוגל לכבות מנוע. עד שנה וחצי בערך ישן בצהריים ואחכ נעשה קשה יותר ויותר לגרום לו לישון, הוא היה מתפתל וצורח עד
שהחלטתי לבסוף שהילד פשוט לא ישן. לשמחתי השינה בלילה לא הייתה מופרעת, והוא היה מתעורר בין פעם לפעמיים בלבד. אדם היה מטפס עלי ומתחכך בי באופן לא רגיל, כאילו ... תקשורתית רחבה יותר מאשר עיכוב בשפה. כל זה בגלל שהתעקשתי לקבל תשובות מנומקות ומדעיות למה שראיתי בתצפיות שלי על אדם (ושאפשר היה
בהחלט לראות גם בתצפית של האבחון). שאלתי למשל למה אין לו כמעט קשר עין אם זו רק בעיה שפתית והתשובה שניתנה לי היתה יש ילדים בישניים. לא ידעתי מה לענות לתשובה ... לומר כל תשובה אחרת כמו בא איש מהמאדים והפחיד אותו ולכן הוא לא מסתכל עכשיו לאנשים בעיניים. בכל מקרה באותו זמן הייתי בתחילת הדרך
והחלטתי לעשות מה שאומרים לי המומחים בבית חולים שניידר. התחלנו לאחר כחודשיים מזמן האבחון טיפול אצל קלינאית תקשורת באותו בית חולים. הקלינאית התגלתה באחת ... קלינאית תקשורת מרגישה שאני בעצם זו שגרמתי לבעיות הילד, שהרי אם הייתי אמא טובה יותר ומופרעת פחות בוודאי שילדי לא היה נמצא במצב כזה.
החלטתי לדבר איתה כמה שפחות וישבתי בשתיקה בצד רוב זמן הטיפול (אדם היה קטן מידי מכדי להשאירו לבד עם הקלינאית, לפחות בכמה הפגישות הראשונות). במהלך 8 הטיפולים ... וגברו בעקבות המפגש עם רופא קופת החולים. היה ברור לי, באופן אינטואטיבי וכן מהתגלגלות הדברים, שמשהו לא תקין באיבחון של שניידר ולכן
החלטתי לגשת לאיבחון באופן פרטי. המליצו לי על דר דיצה צחור מביח אסף הרופא. ההמלצה הגיעה ממכרה שגם בנה אובחן, עם pdd, כשנתיים לפני בני. המכרה סיפרה לי על ... מהשיחה עם הפסיכולוגית בשניידר הרגשתי כאילו נתנו לי אגרוף בבטן, מעבר לזה שברור היה לי שאדם אוטיסט (בתפקוד גבוה אולי, אבל עדיין
בהחלט על הקשת וזקוק לטיפולים רבים ואינטנסיביים כדי להתקדם) הרגשתי שהאשה הזו, למרות כל השנים שעברו מהזמן בו הייתה הגישה הרווחת שהאימהות אחראיות לאוטיזם של ... לגבי אדם ובאמצעים הכשרים שלה היא מנסה לפגוע בביטחון שלי כאם, אולי היא עשתה את הדברים ממקום לא מודע... לאחר האפיזודה הזו בשניידר
החלטתי שלא לחזור לשם. אני יודעת מי אני ושום פסיכולוג פטרוניסט לא יגדיר את מהותי (הרי הגדרת המהות שלנו כבני אנוש היא חלק מהתפקידים שהענקנו לפסיכולוגים בחברה ... מחיר שהגישה שלהם תהיה בעלת הכוח והסמכות ושהמטפלים בגישה שלהם ירוויחו את הכסף (הרב מאד) שההורים מוציאים בתקווה לשפר את מצב ילדם.
החלטתי לבחור בצד שנראה לי פחות מניפולטיבי, יותר אמיתי וחסר פניות שהאבחון שלו היה הרציני ביותר ומוכח מדעית. עד היום אינני מוכנה ללכת לפסיכולוגים בעניין ... שטיפול זה עוזר לאוטיסטים? ואם אין הוכחות מדעיות, האם הטיפול בכל זאת עוזר לילד? כל טרפיסט ושיטה שהתשובות לשאלות אלה היו לא ברורות
החלטתי שהטיפול לא התחיל כלל או שיופסק לאחר זמן מה (כשלושה חודשים) בהם נתתי הזדמנות לטיפולים שחשתי שאולי כן יתנו דבר מה להתפתחותו של הילד למרות שההוכחות ... בקלות להגיע לחומר הרלוונטי ולהבינו. לדעת רוב אנשי המקצוע שפגשתי (מלבד דר דיצה צחור) ABA היא שיטה שפוגעת בילד, אינה מוסרית
ובהחלט לא יעילה כמו שהמחקרים מוכיחים, כלומר משום מה אנשי מקצוע רבים בטוחים ויודעים שהמאמרים המדעיים של לובאס אינם מבוססים ושאין החלמה של 50% מהילדים המטופלים ... היה צורך בכך יתכן שהייתי חושבת על שימוש, באופן נכון ומוסרי עד כמה שניתן, בענישה. לא הענישה שלובאס מציע, היינו חושבים על דרך אחרת.
החלטתי שלא להשתמש בהצעותיו של לובאס בנוגע לענישה פיזית והגעתי למסקנה שמלבד הענישה הפיזית ה - ABA היא הדרך הנכונה ביותר לילד שלי והמקדמת ביותר. ביקשתי ...