... ישות על - טבעית בהגדרתו, אין טעם לכנותו אלוהים ומספיק להניח שהיקום פשוט קיים (כלומר, קיומו הוא בגדר אקסיומה), או ישות פשוטה מההגדרה הקונבנציונלית של אלוהים פשוט קיימת, במקום שהאל קיים. טיעון זה שייך גם לדוגלים בפנתאיזם, אך יש הסבורים שהפנתאיזם הוא בעצמו ... אינו קיים?. על - פי האמונות הדתיות הנפוצות, דוגמת חלקים מהנצרות, האסלאם והיהדות, קיומו של האל הוא בגדר אקסיומה, שאולי ניתנת להוכחה אך אינה דורשת אותה. מחשבה זו מודגמת בפסוק בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ. כך מתחיל ספר בראשית. כלומר - התנך מתחיל בהנחה כי האלוהות קיימת. זו אקסיומה שאתאיסט יעדיף שלא לכלול באוסף האקסיומות שלו (אף על פי שעבור חלק מהאתאיסטים, אין זה פוגע בזכותו של המאמין לנהוג אחרת). הטענה כי האקסיומה הדתית דווקא דורשת הוכחה, באה לידי ביטוי בכך שבלעדיה היא ארעית, כלומר - ניתנת להחלפה בכל אקסיומה דתית אחרת, בלא שיהיה ניתן להשוות בין התוקף הלוגי של האקסיומות השונות. על - פי טענה זו, כל אמירה דתית היא הדורשת הוכחה, שכן היא שקולה ליציר הדמיון האנושי שאינו נובע מחוויה אמפירית של המציאות. עוד דוגמה לקיום האל כאקסיומה ניתן למצוא במסורת החשיבה הרציונליסטית המוקדמת. דוגמה אחת היא הטיעון האונטולוגי, הקובע שמושג האל כולל בתוך עצמו קיום ולכן האל חייב להיות קיים (טיעון שהציג רנה דקארט בהגיונות של הפילוסופיה הראשונית), או טיעונים המסתמכים על האקסיומה שהאל הוא סיבת - עצמו. אלו טיעונים המעניקים בסיס רציונלי יותר לרעיון האלוהים, אך הם אקסיומטיים ותלויים באמונה באותה מידה. גם קרל מרקס ניסה להתייחס לאמונה באל. הוא טען כי הדת היא השתקפות של החברה האנושית. לדעת מרקס, שיוצא מתוך נקודת הנחה כי ... הינה, לימים, המקור לאמונתו הדתית, המהווה תחליף לאביו. בדרך כלל, הדיון הממשי מתחיל בשאלות הנובעות מהאקסיומות. האם יש השגחה אלוהית על העולם? האם ניתן להוכיח השגחה זו באופן אמפירי? האם כדאי להסביר תופעות פיזיקליות וביולוגיות בעולמנו כנובעות ממעשי האל, או ...

... שפחות הנחות, כמה שיותר הוכחות. המתמטיקאים עצמם שאלו: אולי נשמיט עוד אקסיומה ונקבל בניין יותר חזק? כאן מתעוררת בעיה: כל חכמולוג יכול להחליט לזרוק איזו אקסיומה שמתחשק לו, אבל אז יתמוטט כל הבניין. החוכמה היא לבנות מחדש בניין יציב על האקסיומות שנותרו! כמה מתמטיקאים (הבולט שבהם גאוס, 1777 - 1855) נטפלו לאקסיומה החמישית (ר 2. 7) בגיאומטריה האוקלידית: היא ארוכה מדי ואפילו אוקלידס השתמש בה רק כשהיה מוכרח. תחילה ניסו לגזור אותה מהאקסיומות האחרות ונכשלו, ואז ניסו להניח אקסיומה חליפית ולבנות עליה את כל הגיאומטריה מהתחלה. אם ייתקלו בסתירות, זו תהיה הפרכת האקסיומה, אבל אז היא כבר לא תהיה אקסיומה! למרבה העניין - עוד עדות לגאונותו של אוקלידס - הגיאומטריות החליפיות שנבעו מהאקסיומה החדשה היו די חולניות אבל עקביות לחלוטין. תשאלו: בשביל מה זה טוב? יענו המתמטיקאים: אנחנו עושים לא רק מה ששימושי אלא מה ... את הצלחת התוכנית פחות הנחות, יותר הוכחות. הרי לא כל מי שמערער על אקסיומה הופך לממציא ענף חדש. להיפך, ברוב המקרים יוצא לנו משהו חסר - ערך. אם נזרוק את כל האקסיומות ונסתפק באלוהים ברא את העולם או כל מה שאנחנו רואים זה רק בראש שלנו, נוכל לבנות על אקסיומה בודדת כזאת תיאוריה המסבירה כל דבר, אבל מהתיאוריה הזאת, כפי שתראו בהמשך, לא ינבע שום ניבוי חדש. במדע, החוכמה היא להשמיט את האקסיומה הנכונה - נכון יותר: הלא נכונה - ורק אז, על הבסיס הנותר, יתרומם בניין גדול יותר. 3. 3 מעבר למספר הפליאה של אפלטון - ...

... זוגיות - להיות רווק לפניכם מאמר הנוגע באקסיומות וסטראוטיפים בסיסיים הקשורים ברווקות. בתחתית לינקים לתכנים נוספים לרווקים ות. התגנבות ...

... יותר מסימון לצורכי נוחות בלבד. האינסוף כתהליך הגדל כרצוננו תכונתם של המספרים הטבעיים, שלכל אחד מהם יש מספר גדול ממנו, הייתה ידועה כבר ליוונים הקדמונים (וזכתה לשם אקסיומת ארכימדס). אם נתבונן בסדרה שאיבריה הם המספרים הטבעיים, נראה כי ככל שאנו מתקדמים בסדרה, הערכים של איברי הסדרה הולכים וגדלים בצורה כזו ... של A גדולה מעוצמתה של A, ובפרט אין עוצמה גדולה ביותר. ניתן להוכיח כי קבוצת כל העוצמות היא כה גדולה עד כי לא ניתן לדבר על העוצמה שלה עצמה (כלומר, על פי תורת הקבוצות האקסיומטית, אוסף העוצמות גדול מכדי להיות קבוצה, והוא נחשב למחלקה). לקבוצת כל העוצמות (ולקבוצות השקולות לה), שלא ניתן לטפל בהן במסגרת תורת הקבוצות האקסיומטית, קרא קנטור האינסוף המוחלט. פעולות באינסוף יש כמה דרכים שבהן ניתן לצרף את הסמל infty למערכות מספרים מוכרות. בכל אחת מדרכים אלה מקבלות ... infty) = (1+ infty) - infty= infty- infty=0, או לוותר על האסוציאטיביות של החיבור. ראו גם שדה המספרים הסוריאליסטיים. האינסוף בגאומטריה אחת התוצאות הראשונות הנובעות מהאקסיומות של הגאומטריה היא שכל ישר מכיל אינסוף נקודות. תוצאות נוספות הן שבכל מישור נמצאים אינסוף נקודות שונות ואינסוף ישרים שונים, וכן ישנם ...

... מתנגש בתצפיות על פי חושים, יש להאמין להיגיון ולא לחושים שיכולים להטעות. דורות של פילוסופים התווכחו על טיעונים אילו. אלא שאם מקבלים את הטיעון הראשון כאקסיומה (היש ישנו והאין איננו) ...

... המפתח כאן היא יותר. כאילו מה שיש עכשיו לא מספיק טוב. כאילו מי שאני זה לא מספיק. וכבר שנים אני פועלת על סמך ההנחה הזו. כמו אקסיומה שלא מטילים בה ספק. ללא הרף, מחפשת דרכים, שיטות, טכניקות, מטפלים, מיסטיקנים, ...

... אפשרות כל כך הזויה, אבל אפילו במקרה זה יש דבר אחד שלא ניתן להטיל בו ספק: באשליה עצמה! זו הייתה האקסיומה הבודדת שעליה, במהלך אוקלידי חדש, קיווה דקרט להעמיד השקפת - עולם שלמה שבה אפילו קיום ...

... לכל מערכות הייחוס מסוג נתון. ומכיוון שלעובדה זו לא ייתכן הסבר בתורת היחסות (משום שהיא אינה עובדה כלל אלא היא עיקרון, אקסיומה, פוסטולט) אין הסבר להצלחתה, אף - על - פי שאין בה ספק (מהפכות ע 249). מאוחר יותר (פרק 3. 7. 27) מופיעה תפנית דרמטית, שלגבי ...

... באימון אישי העצמה אישית אימון אישי - התחלות באימון אישי כל התחלה היא משהו שונה, כל ההתחלות קשות, זוהי אקסיומה ידועה ומקובלת אבל, אם נפרוט ...

... להיות תיאור יפה הוא לעולם לא יוכל להתקיים במציאות הראלית לדוגמה3=1+1. חשוב מאד להבין שאין אמת אבסולוטית וגם 1=1 זה בסופו של דבר אקסיומה שיש לה מקור ברור בכל מדד אובייקטיבי ובכל זאת גם אותה מציאות ראלית קשורה בסופו של דבר למציאות וירטואלית למרות שהדבר נשמע מסובך ואפילו מבלבל כל מה שצריך להבין הוא שאין ...