... את עצמך בכנות, האם סבלתי מספיק? והאם אני רוצה לשים לסבל הזה קץ? אם בחנו לעומק את האמת על הסבל אנחנו יכולים להיווכח שיש לסבל הזה מקור. מקור הסבל הוא האני שאינו יכול להיות מרוצה במצבו הנוכחי. האני שתמיד מחפש אחר סיפוק במקום ... בשל אין - ספור סיבות, ושאין - ספור דברים קיימים כתוצאה מקיומנו שלנו. אנחנו מתבוננים בגוף שלנו ורואים שהוא עתיד להזדקן ולחלוף. אנחנו מתבוננים במושג האני שלנו ומגלים שאין לו בסיס בשום מקום בגוף ובשום מקום מחוץ לגוף. שהאני שלנו הוא לא יותר ממחשבה שהיא תוצאת ממחשבה שהיא תוצאת מחשבה שהיא תוצאת מחשבה. או מתחושה שהיא תוצאת מחשבה או מתחושה שהיא תוצאת המפגש בין אברי החישה שלנו לעולם. האני הזה לא קבוע ומוצק. גם הוא ... אך לפני שנייה, דקה, יום, שבוע, חודש, שנה, עשר שנים, כשנולדנו אינו מי שאנחנו עכשיו ומי שנהיה בעוד שנייה, דקה, יום, שבוע, חודש, שנה, עשר שנים, כשנמות. אבל האני הזה גם לא שונה. גם האני הזה על כל מחשבותיו אינו אלא ... מתגשם העולם כולו אבל שגופנו אינו העולם כולו. כאשר אנחנו מתבוננים בעולם ובסבל כך, עולה בנו ההתכוונות הנכונה אותה יש לטפח. ההתכוונות הנכונה היא לשכוח את האני בכל מעשינו. לכוון את כל מעשינו למען הזולת והעולם כולו היא ההתכוונות הנכונה. לכן התרגול שלנו הוא לשכוח את האני. אנשים טועים לחשוב ששכחת האני פירושה ויתור על האגו. שכחת האני פירושה ויתור על האגואיזם. כאשר אנחנו מוותרים על האגואיזם אנחנו מאפשרים לעצמי האמתי שלנו לפעול דרך האני. אני ארחיב בנקודה החשובה הזו בהמשך. זוהי החכמה הנכונה. המוסר הנכון הוא הפעולה הנעשית מתוך שכחת האני. דיבור נכון הוא הדיבור שבו השומע ... העולם. אנחנו יכולים לראות שהמוסר הנכון הוא לא מוסר של חוקים ומצוות כי אם מוסר אישי שבו אנחנו צריכים לענות בכנות על השאלה, האם בפעולה שלי אני מוותר על האני שלי, על האגואיזם שלי? זן ...

... על. וזהו בעצם התקשור. . התקשור הוא חיבור למחשבות על גבוהות יותר באיכותן מהשכל האנושי המגיעות בטלפתיה, על ידי התחברות לאני העליון של האדם, שזהו האני האינטואיטיבי שיודע מה טוב לאדם, ללא פחדים, וללא שיפוטיות, אוטנטי לגמרי. תמיד ידעתי מה טוב בשבילי, ...

... לנסות להיות משהו מיוחד - פשוט היה מה שאתה. חדל אש. פשוט שב. הכל מתחיל כשאנחנו אומרים אני. כל מה שבא אחר - כך הוא אשליה. כולם מדמיינים שהאני שלהם אינו משתנה, מעין מרכז קבוע שהכל סובב סביבו. פעם היה אדם שאמר, כולם מתים חוץ ממני! , הוא מת ...

... דוגמה לקהילה סגורה שכוחה על הפרט גדול מאוד. מדובר על השקפת עולם בה השלם גדול מסך חלקיו. בחברה המערבית כיום אנחנו חיים בעידן האינדיבידואל. בעידן האני. הרצון שלי. הצורך שלי. ההגשמה שלי. הקפטילזם מכתיב חיים של פרטים ולא בהכרח ...

... שניים במקביל, למדתי לשתף ולמדתי לסמוך. למדתי להאמין ולבחור חברים שכיף לי איתם ואני מאמינה בהם ויש ביניינו שיתופי פעולה של תן וקח מדהימים. למדתי לשתף אנשים ברגשות שלי והכי חשוב, למדתי להגיד מה אני רוצה ולהתנהל מתוך האני האמיתי שלי ללא מסכות! אמונות יסוד פעולות בצורה מאוד מתוחכמת ויוצרות סיטואציות חוזרות ונישנות שיוכיחו לנו פעם אחר פעם שמה שאנו מאמינים בו מילדות, הוא האמת לאמיתה ...

... בדומה לצורך הבסיסי ב Miroring. אנטרס נפשי זה דואג לכך שהילד ירחיב את האני של ההורה. שכפולו של ההורה עוזר לו לראות שיקופים של עצמו סביבו הנה עוד ...

... אישי - טיפים לחיים טובים ומאושרים - 4 הידיעה הבסיסית שתמיד קיימת היא האני של האדם, עליה מתסוופים ידיעות רגשות זיכרונות מצורת חיים (שהיא הגוף האירוע שאיתו מזדהה התודעה כרגע), שהאדם בטעות חושב שהם כל מי שהוא. אם תגדיר ... אז לא הבנת, כי זה שוב אני שמנסה לפתור ידיעה חסרה שהיא ממנו החוצה. המזל הגדול הוא שהאני הזה הוא מחויב, ככה שזה לא משנה מה תבין, הוא בכל מקרה תמיד קיים. וכל פעם שתנסה להבין אותו, אז הפכת אותו לאפשרי. האני הוא הידיעה השלמה של הקיום והיעדר הקיום כדבר אחד, שממנו באורח פלא יש פיצול לאני ולא אני. עבר הווה ועתיד הן סהכ 3 תמונות שיש לאדם בראש, שכלפי כל ...

... ספרות, תיאטרון מוזיקה ואמנות פלסטית. לפסיכואנליזה, בהמשך, היה חלק גדול במהפך כשחשפה את הנפש האנושית. האני של היחיד הלך ותפס את מקומו של האל. פרויד האתיאיסט הכניס את האל בדלת האחורית כשביסס את תורתו על ... אחורה ומעגלית. תנועה המבוססת על הליבידו. התפתחות הליבידו נתנה ללאקאן דרך להבנת שלב המראה שבו מתקבע האני. הליבידו נע ביו האני לזולת. לאקאן מנגיד שני סוגי ליבידו. זה הנע מהאני לעולם שבא מהנרקיסיזם, זה ליבידו שניתן להעבירו, חלק אחר ... כטרנספורמציה המתרחשת בסובייקט כשהוא מאמץ לעצמו דימוי. פרויד מרחיב, בחירת האובייקט מתכונן לרוב לפי הוריו. האני והעל אני נבנים באמצעות הזדהות. כאן נכנסים לרגע ורק לצרכי הכרות עוד שני שמות. כל אחד משטח אחר. האחר קן ...

... - כולנו אל עבר הבודהה. שימת לב נכונה היא שימת לב בה האני נשכח ואנחנו פותחים את עצמנו באופן מלא לכל העולם הסובב אותנו. לדוגמה אם בעת שטיפת כלים נשכח האני אז שוב אין אנו משתמשים במים וסבון לשטוף כלים אלא אנחנו הופכים לכלי בידי המים והסבון שבאמצעותנו שוטפים כלים, ... הולכים מבלי לומר אלו הם צעדי. ריכוז נכון הוא שחרור האני בשימת - לב נכונה. או אם לומר את אותם דברים בצורה אחרת: מאמץ נכון הוא העדר מאמץ. שימת - לב נכונה היא העדר תשומת - ... כלפי בודהה בכל ישותנו. שימת - לב נכונה היא שכחת האני ברגע. ריכוז נכון הוא פשוט לשבת - זאזן. כעת לאחר שהבנו שבעצם הדרך הנאצלת כפולת השמונה היא שכחת האני, אני רוצה לחזור למשפט: שכחת האני היא ויתור על האגואיזם. כאשר אנחנו מוותרים על האגואיזם אנחנו מאפשרים לעצמי האמתי שלנו לפעול דרך האני. האני שלנו הוא תולדה של חיים של התניות. כאשר אנחנו מפשיטים את האני הזה מכל העדפותיו, דעותיו, רעיונותיו. אנחנו מגלים את העצמי שלנו. את העצמי שמניע אותנו. העצמי הזה לא שוכן ... העצמי הזה הוא פשוט אנחנו ברגע שאנחנו מוותרים על האני. העצמי הזה הוא ההתעוררות של הבודהה. הוא חי עכשיו וכשימות יעלם. הוא לא נצחי אבל הוא לא שונה מהעולם כולו. אנשים ... ומת איתנו אין עולם אלא בנו. כאשר אנחנו שוכחים את האני העצמי חופשי לפעול והפעולה היא הפעולה של בודהה. כאשר העצמי פועל האני לא יודע על כך. כאשר העצמי לא פועל האני קוטף את פירות פעולתו. כך כיוון שהתרגול וההגשמה (של הדרך) הם אחד שאינו נפרד אם אנחנו מתרגלים מתוך שכחת האני (קרי, מבלי לצפות לתוצאה עבור האני) העצמי פועל והאני משתחרר. לאחר שקראתם עד כאן אולי אתם חושבים שהבנתם משהו. כל ... וההגשמה של ההתעוררות כולה. שחרור המחשבות הוא שכחת האני. התנוחה חשובה כיון שהגוף והתודעה אינם נפרדים. כאשר התנוחה מאוזנת, הגוף מאוזן והתודעה מאוזנת. איך מתבצע שחרור ...

... כאשר נותן האדם הנאחז, באופן טבעי וכברירת מחדל הוא נותן כיוון שעצם הנתינה מקנה לו תחושה פנימית מסוימת של טוב, נתינה ללא רצון לקבל היא נתינה שיכולה להתרחש רק לאחר שהתרחש שינוי מהותי בתודעתו של האדם, שמהותו היא שתפיסתו של האני של האדם התרחבה, וכאשר הוא אומר אני, הוא איננו מתכוון רק למה שנמצא בגבולות עורו ...