... על דבר אחד העולם עומד - על ההפרדה בין המחויב לאפשרי. ומי שרוצה למצוא את התשובה האמיתית לשאלה הזו, עליו לבדוק את הנחת היסוד שלה שאומרת שיש הבדל בין מחויב לאפשרי - בין
יש לאין בין צורה ומהותה, האם היא אכן אמת מוחלטת. כי המחויב הוא שום דבר ממש, דהיינו שאין שום דבר ... לא משנה את העובדה שאין כלום. והדבר לא הגיוני, כי משהו וכלום אלו שני הפכים שסותרים מצד הגדרתם. ואיך יכול להיות שרק אין כלום (או רק יש כלום שזה אותו דבר, כי ביחס לכלום
היש והאין הם אחד ממש), אבל גם יש משהו? האם גם אין כלום או רק אין כלום? והסוד הוא שגם ורק זה אותו דבר, אעפ שזה נדמה להפכים. והסיבה שהאדם לא מצליח להבין את זה, היא כי באמת אין מה להבין. כי להבין פירושו להפריד בין
יש לאין, בין כלום למשהו. ולהבין זאת תכונה ששייכת אך ורק מהשכל האנושי והחוצה. אבל מי שרוצה להבין ... קיים. כי שורש הקיום שלו הוא בחוסר ההבנה הזו, איך זה שהמוגדר והלא מוגדר הם ישות אחת ממש. וככל שהאדם מעמיק את שכלו בשאלה הזו ובחוסר ההבנה הזו שלו איך זה יכול להיות
שהאין והיש הם ישות אחת ממש, ומנסה להבין את הדבר הזה בשכלו בכל זאת, על ידי זה האדם בסופו של דבר ...