להסכים למותלהסכים למות אתמול עשיתי את הדבר הכי מפחיד בעולם. הסכמתי למות. לא, זה לא שיש לי נטיות אובדניות, לא השתגעתי וגם לא קרה לי שום דבר רע או נורא. להיפך, זה היה דבר טוב. כי הבנתי, שכל עוד אני לא מסכימה למות, אני לא באמת מסכימה לחיות. אחזור על זה שוב והפעם עם... ראיתי שזה בעצם אומר שאני לא נותנת לשום דבר לגעת בי ולא באמת מאפשרת להתקרב אליי (מחשש להיפגע). אני בעצם יוצרת מעין חומת הגנה כדי לא להיפגע, אבל כל עוד אני לא מאפשרת לחיים לגעת בי, אני בעצם לא חיה. אני שורדת, במקרה הטוב. מנסה "לעבור את זה בשלום" וזה לא נקרא לחיות. ההסכמה למות היא פנימית. זוהי ההסכמה למות לכל מה שאני מכירה ויודעת, הסכמה לשחרר את ההיאחזות שלי במוכר, בידוע, בבטוח - וליפול לתוך הלא נודע. בעיני רוחי הסכמתי ליפול לתוך תהום עמוקה ואפלה, צללתי...