תקציר⬅ ... אישי / טיפול פסיכולוגי - על ההבדל בין אימון אישי לטיפול פסיכולוגי ''אז מה בעצם חדש כאן? '' ''אימון אישי''. כולם כבר שמעו על זה, ראו את זה בטלוויזיה, קראו משהו בעיתון, נתקלו בפורום באינטרנט, דיברו על זה בעבודה. אבל מה זה בעצם החיה הזו והאם לא אמרו את זה קודם? בעבודתי היומיומית כמאמנת אני נפגשת רבות עם השאלה הישירה - האם יש פה משהו חדש או שבעצם זו אותה הגברת הוותיקה של הטיפול הפסיכולוגי המוכר לכולנו בתלבושת חדשה? בהסוואה? התשובה היא חד משמעית: אלו הן שתי דיסציפלינות שונות במהותן. אז למה אנחנו מתבלבלים? כי לשתי הגישות השונות הללו, גישת "הפסיכולוגיה הקלאסית" וגישת האימון ישנם בכל זאת מספר מאפיינים בסיסיים משותפים: הפסיכולוג והמאמן עובדים עם אנשים שרוצים להשיג שינוי כלשהו בחייהם. הטיפול הפסיכולוגי, כמו גם האימון, נערכים במסגרת של "חוזה" (הסכם) בין אנשים כשחלוקת התפקידים ותחומי האחריות שלהם ברורים, קיים מערך של כללי אתיקה במסגרתם מתבצע התהליך ולרוב ישנו גם תיעוד של כרונולוגיית התהליך. בשני המקרים נדרשת מחויבות לשיתוף פעולה ויכולת לייצר רמת מודעות עצמית מסוימת שתי הגישות מבוססות על עוגנים תיאורטיים ונגזרות ממודלים וממערך הנחות יסוד. קיימת קבוצה מסוימת של "כלי עבודה" בהם נעשה שימוש הן בתהליך טיפולי והן בתהליך אימוני. אז מה בכל זאת עושה את הטיפול והאימון לשונים כל כך זה מזה? במשפט אחד - אלו הן שתי מערכות שונות של גישות לשינוי. ההבדלים באים לידי ביטוי ברבדים רבים וברמות שונות. אנסה לרכז את העיקריים שבהם: תשתית תיאורטית - האימון הוא אקלקטי (לקטני) מטבעו ושואב מקורותיו מדיסציפלינות שונות ביניהן פילוסופיה אקזיסטנציאליסטית, פסיכולוגיה חיובית, תורת הניהול, ספורט, שיווק, תקשורת, תיאוריות הומניסטיות ועוד. הפסיכולוגיה היא דיסציפלינה השואבת מקורותיה מבסיס ידע מרכזי אחד שגבולותיו מוגדרים - שדה נפש האדם. נקודת המוצא - האימון רואה את האדם כשלם, בעל כוחות ומשאבים, יצירתי, בעל מוטיבציה ומומחה לחייו. בעקבות כך, האוריינטאציה האימונית שמה דגש על מימוש הפוטנציאל האישי. השפה באימון היא שפה של כוחות, של עוצמות. הנחת העבודה היא שכשאדם מגיע לאימון - הוא זקוק לבהירות. מנגד, הטיפול שואף לריפוי מתוך הנחת עבודה שמשהו אצל המטופל השתבש, התקלקל. זקוק לתיקון. העיסוק והשפה, לפיכך, מתמקדים בקשיים ובחסמים. המטרה - מטרת האימון היא הגדרת מטרות והשגתן. במילה אחת - תוצאות. הדרך לשם בנויה על הנעה לפעולה ויצירת הרגלים חדשים. הטיפול, לעומתו, מכוון לשינוי מבנה פנימי, להקניית תובנות, לפיצוח חסמים וקונפליקטים. הדגש - באימון מתמקדים בעתיד אלטרנטיבי רצוי. זוהי הזירה שלנו. אנחנו קוראים לה "עתיד מיטבי". העיסוק הוא בעיצוב של מצב חדש. כשמתבוננים על ההווה באימון, עושים זאת כדי ליצור את העתיד. בוחנים את המקומות שיכולים להביא את המתאמן קדימה. לכן, אם הייתי צריכה להגדיר בשאלה אחת את מהות האימון הייתי שואלת: "לאן אתה שואף להגיע, ומה אתה מוכן לעשות בכדי להיות שם"? בטיפול, לעומת זאת, הניסיון הוא לתקן את הקיים, להבין את המקומות שהביאו את המטופל עד כה, להשתחרר מכבלי העבר. לכן שאלה מייצגת תהיה: "מהיכן התחלת ולאן זה הוביל אותך? " ובקצרה - האימון חוקר לצורך עשייה, הטיפול חוקר בשירות התובנה. עד כאן עסקנו באלמנטים הנוגעים להבדלים המהותיים בבסיס הגישות ובתשתית המעצבת את התכנים של כל אחת מהן. אך ההבדלים בין שתי הגישות באים לידי ביטוי גם ברמת התהליך: אופי הקשר - הקשר בין מאמן למתאמן הוא קשר שוויוני "בגובה העיניים" ואינו נמצא 'על שולחן הדיונים' בתהליך. המאמן משמש כלי בשירות הקשר שבין המתאמן לערכיו, מטרותיו, ייעודו וחזונו. מנגד, הקשר בין מטפל למטופל הוא קשר היררכי בין מומחה המספק ידע מקצועי ומומחיות בתחום בריאות הנפש, מביע דעה וממליץ לבין לקוח שמבקש תשובות. לעתים, יש עיסוק באופי הקשר המתפתח ככלי טיפולי. הקשר בין מאמן למתאמן הוא לרוב קשר רציף, שנמשך גם בין הפגישות השבועיות באמצעות מייל / טלפון וממוקד במשימות ופעולות. הקשר הטיפולי מורכב לרוב מפרקי השיחות המבודדות משבוע לשבוע. אם קיים קשר בין הפגישות הוא ממוקד לרוב בקשיים וחסמים. המדד להצלחה - ההצלחה בתהליך האימון מובהרת ומוגדרת מראש, בתחילת התהליך. היא מדידה ותחומה בזמן. ההגדרה שלה היא כזו שכשנגיע אליה נוכל לסמן עליה וי גדול. נדע שהגענו. עד כדי כך היא מפורטת, מוחשית וספציפית. ההצלחה בטיפול היא מושג עמום, מופשט, שלא משמש כנושא לדיון או כמושא בתהליך. הפרספקטיבה - כל אימון הוא אימון לאחריות אישית. ההנחה היא כי לכל אחד מאיתנו, בכל רגע נתון, קיים חופש בחירה וכל החלטה או עשייה צומחות מתוך החירות האישית שלנו. לכן, לא חשוב באיזו נישה אנו מאמנים: זוגיות, קריירה, תקשורת בינאישית או הקמת עסק, תהליך הלמידה באימון יכוון אותנו לגישה פרואקטיבית, יוזמת, פועלת ומניעה. גישה שמחזירה אלינו את השליטה על חיינו ומאפשרת בחירות מודעות ולקיחת אחריות עליהן. לפיכך, השלכות האימון הן תמיד כלליות. לחיים. הטיפול, מטבעו, עוסק בסוגיה ספציפית, בתחום תוכן מסוים כשהראייה היא ספציפית וממוקדת בפתרון קושי ייחודי. כך, גם ההשלכות הן ספציפיות ברובן ומכוונת לריפוי או תיקון של בעיה שעומדת על הפרק. ישנם הבדלים נוספים בין אימון לטיפול הנוגעים להתייחסות לאמוציות, לפחדים, ולקולות שליליים. אך אם תזכרו רק דבר אחד הנוגע להבדלים בין הגישות, חשוב שיהיה זה המסר המרכזי בבסיס הגישות: האימון מלמד אותנו לקחת אחריות, יוזמה, עשייה, מחויבות למטרות, הגשמה ומימוש. הטיפול מכוון אותנו להתבוננות, חקירה, ניתוח ופרשנות, תובנה ועיבוד תהליכים רגשיים - ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ טיפול פסיכולוגי - למה ללכת לטיפול? קודם כל, בעיניי, ללכת לטיפול זה כיף גדול. זו מתנה שאני נותנת לעצמי ואומרת שאני חשובה לעצמי. כי אני רוצה לשפר את החיים שלי, כי אני רוצה לשנות דברים שמפריעים לי ושלא הצלחתי לעשות את זה לבד, בכוחות עצמי. אני חושבת שכולנו רוצים לשפר את חיינו ולהרגיש טוב יותר. אז למה כל כך הרבה אנשים לא הולכים לטיפול? בוודאי גם אתם שמעתם פעמים רבות את המשפט "מה כבר יכול מישהו אחר לעזור לי?" "מה כבר יכול אדם זר שלא מכיר אותי לעזור לי?" וכמובן "אני יכול לטפל בזה בעצמי". אמנם כתבתי בלשון זכר, אך כמובן שזה תקף גם לגבי נשים. ובכן - התשובה, לדעתי, היא, שדברים שרואים משם לא רואים מכאן. ובהרחבה: בהחלט כדאי לנסות להתמודד עם זה לבד. יש אנשים שכן מצליחים לעשות שינוי בכוחות עצמם או בעזרת ספר שמתווה להם ... שאדם חיצוני יושיט לנו יד ומתוך האובייקטיביות שלו, דווקא בגלל שהוא זר ואינו חלק מהמצב, יידע מה לעשות ואיפה רצוי לשנות. הדבר נכון גם לגבי שיטות טיפול נפלאות שכל אחד מאתנו יכול ליישם על עצמו. כמו שיטה אחת שאני מכירה EFT (-: כשלמדתי בתחילה את ה - EFT, מיד ניסיתי ליישם אותה על עצמי וכמובן גם על מטופלים. נחלתי הצלחה חלקית בלבד והנחתי אותה בצד די מהר. אם האנשים לא חוו מיד את השינוי, כפי שהיו אמורים לחוות, הנחתי שהיא לא עובדת או שאני לא בסדר (לצערי, הנחה מוכרת היטב). רק לאחר זמן מה שוב התעורר הצורך לנסות אותה. והפעם גם התחלתי לחקור אותה ... שזה לא ייתכן שאצל כולם זה עובד ורק אצלי לא. החקירה שלי הייתה כל כך מבטיחה, כי התוצאות של ה - EFT באמת מאוד מרשימות, כך שהחלטתי שאני חייבת לנסות טיפול בשיטה. כאמור, הייתה לי התנגדות לכך בהתחלה, כיוון שאני כבר יודעת EFT, אז למה לשלם ללכת לטיפול אצל מישהו אחר? אבל כשהגעתי לטיפול זו כבר הייתה חוויה אחרת. ההתנסות בשיטה על עצמי העשירה אותי מאוד הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית. למדתי המון, הפעם מניסיון אישי, ויכולתי להביא עמי את הניסיון לפגישות. ועכשיו זה באמת עובד. אז אם אתם שוקלים ללכת לטיפול אבל חושבים שאתם יכולים להסתדר לבד, ייתכן שאתם צודקים. ואם זה לא יילך, אני ממליצה בחום לעשות משהו למען עצמכם. בסופו של דבר, להשקיע בזו ההשקעה המשתלמת ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוג יוצר בעיות - טיפול פסיכולוגי - איזה בעיה יוצרת פסיכולוגיה? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על פסיכולוג יוצר בעיות - טיפול פסיכולוגי - איזה בעיה יוצרת פסיכולוגיה?. בעיית החרדה אחרי שהאדם יוצא מהדכאון. ישנם אנשים רבים בעולם שאין לה שמחת חיים ומצברוח. ואז הם פונים לפסיכולוג, ואז הוא מגלה את שיטת החשיבה החיובית וכל שיטה ואמונה אחרת. ואותה שטיה מעניקה לו שמחת חיים, הרעיון הוא שהוא הצליח לצאת מהדכאון. והוא שמח שהוא לא בדכאון. אך מצד האמת יש לו חרדה מהחזרה לדכאון. בעולם שלנו יש גם שמחה וגם עצב. ושניהם קיימים בהכרח. המקום היחיד שבו אין שמחה ואין עצב זה אך ורק בעולם ... כי לא היה לאדם משנה אם קורה לו את מה שהוא רוצה או את מה שהוא לא רוצה, אם הוא רוצה רק את השמחה ולא את העצב, הרי שהוא בגהנום. ששם קורים דברים נגד רצונו. גם אם האדם מתכחש לחרדה הזו היא עדיין קיימת. ואין אדם בעולם שאינו חרד שיקרה לו דבר רע. וזה מה שנאמר, שהפסיכולוג אינו יכול לפתור את החרדה של אחרי היציאה מהדכאון. כל בעיה שהפסיכולוג פתר הרי שהוא באותו רגע יוצר לך בעיה חדשה. כי כעת הטוב של האדם תלוי בכך שישכח את הטראומה. כי הוא הגביל את הטוב לדבר מסויים. גם מי שיצר אצל עצמו ביטחון עצמי, כעת הוא תלוי בתחושה של כן \ לא בטחון עצמי. הרצון של האדם הוא בית הכלא. הרצון שלו מגביל אותו. זהו אזיק אלקטרוני, שאומר "רק כאן אתה יכול ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פחדים ופסיכולוגים - האם טיפול פסיכולוגי מועיל באמת? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הרצאה על חרדות פחדים ופסיכולוגים - האם טיפול פסיכולוגי מועיל באמת?. חרדות פחדים ופסיכולוגים - האם טיפול פסיכולוגי מועיל? הפעם אשיב לשאלה, האם אפשר לצאת מחרדות? בן אדם סבל מחרדות, הלך לפסיכולוגים, פסיכיאטריים, ויצא מהחרדות. האם החרדות יכולות לחזור? ואם האדם שואל האדם החרדות יכולות לחזור, סימן שכן, הן כן יכולות לחזור כי אם הן לא היו יכולות לחזור, לא היתה לך שאלה. וכך בכל שאלה אחרת, כל עוד יש לך שאלה, אין וודאות, והכל יכול להיות. אני רוצה לחדד, שלא רק שהחרדות יכולות לחזור, אתה כרגע בחרדה, כיוון שהוא חרד מכך שהחרדות יחזרו, וזה מעיד על כך שלא יצאת מהחרדות. ונסביר האם הטיפול הוא איכותי כן או לא, והעניין הוא די פשוט, הדבר היחיד היציב בעולם זאת האמת, האמת חייבת תמיד להיות אותו הדבר. וכאשר טיפול הוא טוב ואמיתי לא יכול להיות שהוא יתהפך ושהחרדות יחזרו, לא תהיה אפילו שאלה. ונסביר כרגע את שורש החרדות, הפחד הוא מפני הרגשת הרע, פחד של האדם להרגיש רע ועכשיו זה תלוי בעוצמת הפחד אם זה יעבור למה שמוגדר חרדה. ובמציאות שהאדם מבחין בין טוב לרע, יש הבדל בין טוב לרע, הוא תמיד יפחד. ואם אדם יחיה בתפישה שהכל טוב, לא יפחד. וגם הוא יכול לחשוב שיש ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ההבדל בין טיפול פסיכולוגי ל"התמקדות"? בין טיפול פסיכולוגי לעבודה בשיטת ה"התמקדות" יש כמה הבדלים מעניינים: ניתוח או חויה רגשית? ההבדל משמעותי הוא בסוג החוויה. לפני כמה עשרות שנים, פסיכולוג בשם יוג'ין ג'נדלין רצה לבדוק מדוע יש אנשים רבים, רבים מדי לטענתו, שטיפול פסיכולוגי לא עובד עבורם כלל. הם עוברים מטיפול לטיפול, מדברים על בעיותיהם, משתפים, מנתחים יחד - ואין שינוי. הוא ועמיתיו הקליטו מאות שעות של טיפול. הם הבחינו בכך שהיעילות של הטיפול לא קשורה במטפל עצמו, אלא במטופל דווקא - ביכולת החויה שלו. לקוחות שדיברו בשטף, ברהיטות, לפעמים אינטלגנטיים ביותר - הפיקו מעט מהטיפול. לעומתם אחרים שדיברו לאט, בדקו מילים, תיקנו את עצמם, הרהרו תוך כדי דיבור - הם יצאו מרוצים, והפיקו תועלת. היה הבדל גם בעומק החויה שהם חוו. ג'נדלין החליט ללמד את כולם להיות כאלה בטיפול - או זה עם זה. הוא קרא לשיטה הזו "התמקדות", והחל ללמד אותה. "התמקדות" לא עוסקת בניתוח, או בבניית תיאוריות אודות הרגשות שלנו. התמקדות היא פחות חשיבה ויותר חוויה. והחוויה הזו משפיעה לעומק. בטיפול יש "השלכה" - ב"התמקדות", אין בטיפול נוצרת "השלכה" - המטופל מציב את המטפל בתור דמות מרכזית בחייו, מין תחליף הורה. הוא בונה איתו את הקשר כך, מה שעוזר לו לבנות שחזור של קשר שבמציאות היה קשה, ועכשיו ניתן יהיה לתקן אותו. בסוף "משחררים" את ההשלכה הזו. באימון לא נוצרת השלכה, ואנחנו המאמנים לא למדנו לעשות זאת. באימון אנחנו ... מקשיבים ומעט מאוד מציעים הצעות. הקשר הוא יותר כמו שני חברים שמשוחחים על משהו, אלא שהזמן מחולק באופן לא סימטרי, תמיד לכוון המתאמן. לכן אפשר בצורה מוצלחת לאמן חברים ובני משפחה, מה שלא עושים בטיפול. זה שאין השלכה מגביל, במידה מסוימת, את חוג הלקוחות. מי שהקשרים שלו עם כל אדם בעולם קשים מאוד - למעשה צריך את הפסיכולוג, כדי לעשות עליו השלכה. הוא צריך מישהו שימלא את דמות הורה. הוא לא יכול לעמוד עם המאמן על אותו משטח. ואדם שעומד במקום כזה יאלץ לוותר על שירותי מאמן ולהעזר בפסיכולוג. מי מכוון? כשאני קוראת את הספרים (המעולים!) של הפסיכולוגית אליס מילר, למשל, אני מתרשמת שיש לה איזה שהוא מסלול שהיא מעוניינת ללכת בו עם המטופלים. מסלול ארוך שמבוסס על תיאוריות פסיכולוגיות אלו ואחרות. אני מניחה שהיא מובילה באיטיות את המטופלים בדרך שנראית לה נכונה. ב"התמקדות", הלקוח מוביל. אין למדריך / מאמן / מקשיב כל משנה סדורה לגבי הכוון שבו הוא צריך ללכת. הוא מלמד את השיטה, ומספק הקשבה מכילה, תומכת, אמפטית, סבלנית, ומלאת אמון - אמון ביכולות הרבות של הלקוח. אמון בכך שהוא יתגבר ... מתקוממת כאשר אנשים משכילים משתמשים בקרדיט שלהם כדי להציע הצעות שלא מבוססות על שום מחקר, משתמשים בקביעות שאין להן שום הוכחה, ומכוונים לקוחות לכוונים שיכולים להיות לגמרי לא מתאימים. אני בטוחה שיש פסיכולוגים משכמם ומעלה, שלא עושים זאת כלל, אבל ב"התמקדות", מראש, כל העניין הזה לא קיים. אין יעוץ. נקודה. יש לווי ותמיכה בתהליך הזה של בירור הרצונות העמוקים של האדם, וחתירה להגשמתם. יש פסיכולוגים שמרחיקים לכת וטוענים שכל קשר טיפולי מכיל עריצות רגשית, כמו ג'פרי מייסון, ולא רק הוא. גם אם הטענה הזו קצת מוגזמת, יש שם נקודות שוות הרהור. כמה קוים משותפים יש נושאים שלא מבדילים בין טיפול פסיכולוגי לעבודה בהתמקדות. למשל, אורך ההכשרה של המטפל. לפסיכולוגים יש הכשרה ארוכה ומקיפה, אולם יש גם מאמנים, מטפלים ומדריכי התמקדות שיש להם 10, 20 וגם 30 שנה של נסיון בעבודה עם אנשים, הכשרה רבה ומקיפה, והרבה ידע. למעשה גם הכותרת של המטפל / מדריך / מקשיב היא לא ההבדל העיקרי. ישנם פסיכולוגים רבים שעובדים עם השיטה, וגם מאמנים, עובדים סוציאלים, ואנשים שלומדים את הקורס וממשיכים לתרגל לבד או עם שותפים - מתחלקים ל"מקשיב" ו"מתמקד", ואח"כ מתחלפים. אני לא יכולה להסתיר שאני מאוד מאוד אוהבת "התמקדות"... אוהבת לתרגל ואוהבת ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכולוגיות בהפרעות אכילה - מבוא להפרעות אכילה, מצבים בהם הרגלי האכילה של האדם אינם נורמליים, עשויים להיות מגוון סיבות וגורמים פסיכולוגיים. הפרעת אכילה מאופיינת בהרגלי תזונה לקויים, כלומר, באכילת יתר או באכילה שאינה מספקת, הפוגעת באדם במישור הפיזי או הנפשי. בעשורים האחרונים חלו שינויים בהגדרות של הפרעות אכילה. השינוי נובע מהשאיפה לקטלג אבחנות שונות בצורה ... נרבוזה 3.1 סימפטומים של המחלה 3.1.1 סיבות 3.1.2 תאוריות המנסות לתת הסברים 3.2 קריטריונים לפי הdsm5 4 בולמיה 4.1 סימנים וסימפטומים 4.1.1 סיבות פסיכולוגיות 4.2 קריטריונים לפי הdsm5 5 אכילה כפייתית 5.1 הסיבות הפסיכולוגיות הן תלויות תאוריה 5.2 קריטריונים לפי הdsm5 6.1 ביבליוגרפיה פיקה: תופעה נדירה שבה ילדים או מבוגרים אוכלים חומרים שאינם מיועדים למאכל, לדוגמה חול, סיד, חצץ, עשב, בדלי סיגריות, פיסות נייר או פיסות זכוכית. תופעה זו שכיחה ... השגרתית יתמקדו באוכל, בדרכים להפחתת כמות המזון הנצרכת ובבדיקת מצב הגוף ומשקלו. הנטייה של הלוקה באנורקסיה היא להסתיר ולהכחיש את המצב, להתנגד לטיפול, ולשמור את רוב הפעולות שקשורות לאוכל ולירידה במשקל בסתר, הרחק מעיני אחרים. הרבה מהחולים מתאפיינים במניפולטיביות ותחרותיות. סיבות: מחלת נפש. בעלי אישיות אובססיבית, פרפקציוניסטים, מופנמים, תחרותיים. גורמים חברתיים. בעיות בזהות ... בתחילת גיל ההתבגרות, נראה שהנערה המתפתחת מפסיקה לאכול למעשה כדי לעכב את ההתפתחות הנשית שלה. בחוסר משקל, הגוף נראה כמו של בן, המחזור החודשי נפסק ובטיפולים הדינמיים מתברר שהנערות האלו חוששות לגדול ולהפוך לנשים. האנורקטית רוצה להישאר ילדה. התאוריות המשפחתיות גורסות ש הנערה האנורקטית או הנער האנורקטי הוא רק החולה המזוהה (IP) על פני השטח בעוד הבעיה היא המשפחה ומערכת היחסים ... ידי משקל, פחד מפני חוסר יכולת להפסיק לאכול באופן רצוני, עייפות, חולשת שרירים, ריקבון שיניים, פעימות לב בלתי סדירות, הימנעות מאירועים חברתיים. סיבות פסיכולוגיות: חרדה מעליה במשקל, דיכאון, חוסר אונים ורגשות אשמה נפוצות בקרב הבולימיות. הדימוי העצמי הפגוע, יחד עם הבושה והאשמה על כל התקף זלילה, עשויים להיות הרסניים. נערות בולימיות מנסות להסתיר את מחלתן, ובכך עשויות לצמצם מגע חברתי, ולהתרחק מפעילויות שאהבו לעשות בעבר. גורמים פסיכולוגיים כמו הערכה עצמית ירודה, ריקנות וצורך בשליטה. כאמור בולמייה מאופיינות בצורך פתולוגי להפחית במשקל, ובהתעסקות כפייתית באוכל, בצורת הגוף ובמשקלו, בעיקר על רקע של דימוי עצמי וערך עצמי נמוכים מאוד. הסובלים מהפרעות אכילה ... יותר במשקל, כך הם מנסים יותר לעשות דיאטה, והדיאטה בדרך כלל מביאה לזלילה הבאה, אשר יכולה להיות מלווה ברגשי חוסר אונים, אשמה, בושה וכישלון. הסיבות הפסיכולוגיות הן תלויות תאוריה: 1.לפי הביהביוריסטים, מתמקדת בגירוי ותגובה נצפים ומתייחסת לכל ההתנהגויות כאל תוצאה של התניה וחיזוק. כל הפרעות האכילה הן התנהגויות המחוזקות באמצעות מגוון חיזוקים. אנשים עלולים לפתח השמנת יתר בעקבות ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוגיה ופסיכולוגים טיפשים, לקחת אחריות, לשאול שאלות אמיתיות, מה באמת מציק לך, חיבור הרגש עם השכל לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: פסיכולוגיה ופסיכולוגים טיפשים, לקחת אחריות, לשאול שאלות אמיתיות, מה באמת מציק לך, חיבור הרגש עם השכל. שאלה: למה אני לא חווה שתפוז אחד זה שני תפוזים? אליעד: תשאל מה זה תפוז אחד ומה זה שני תפוזים, ואז תגיע להבנה שזה פונקציה של מקום, זה צורה שונה של מקום וזמן. ואז אם אני שואל את השאלה, מה זה מקום? אני ... שכולם מחפשים להרגיש טוב. אבל מי שמחפש את האמת, צריך להודות שהוא לא מחפש רק את האמת. האדם מחפש להרגיש טוב באמת. לכן האדם צריך להודות בכך שהוא מחפש גם את הטוב, לא רק את האמת. ולכן תבדוק מה הכי מציק לך. שאלה: עברתי תהליכים פסיכולוגים, אני מבינה איך עובד הראש, אבל תכלס זה לא נתן לי כלום. אליעד: נכון, כי הפסיכולוג חופר איתך, למה רע לך, ונניח שיש תשובה, שרע לך בגלל שההורים שלך יתעללו בך, אבל זה לא פותר את הבעיה. איך הפסיכולוג יפתור לך את הבעיה, אם הוא לא יכול לפתור את הבעיות של עצמו? שאלה: אני רוצה לעזור לעצמי ולא יודעת איך, ולכן הולכת לפסיכולוג. אליעד: את עדיין מטעה את עצמך, אם את רואה שהפסיכולוג לא עוזר לך, ואת עדיין הולכת אליו, זה מראה שבתוכך יש תשובות לא אמיתיות, ואת נאחזת בהם למרות שהם לא אמיתיות. האם זה שאת לא יודעת מה לעשות, האם זה אומר שאת צריכה לעשות משהו שלא מביא לך תועלת? אם הפסיכולוג מביא לך תועלת תלכי אליו, אם לא, אז אל תלכי אליו, זה לא קשור בזה שאת לא יודעת מה לעשות. את צריכה לשאול את עצמך, למה אני באמת הולכת לפסיכולוג? והסיבה שמישהו הולך לפסיכולוג, זה בגלל שהוא חושב שהפסיכולוג מביא לו תועלת כלשהי. ולכן השאלה המתבקשת היא, האם הפסיכולוג מביא לי תועלת? אם את מטופלת על ידי פסיכולוג, ונניח שהפסיכולוג חכם, מקסימום את תהיי חכמה כמוהו, אבל הבעיות שלך יישארו, כי גם הפסיכולוג לא באמת פתר את הבעיות שלו. הפסיכולוג אפילו לא מבין זאת, הוא חושב שהוא עוזר לאנשים, אבל בסך הכל הוא מחליף לאנשים את הבעיות. כול מי שרוצה לעזור לאנשים, למעשה הוא אדם אומלל, שקשה לו לראות שהאנשים סובלים, אז הוא מנסה לעזור לאנשים כדי להשקיט את המצפון שלו. לא אכפת לו ממך, הוא בדיכאון, וכשהוא עוזר לך, זה עוזר לו לפתור את הדיכאון שלו. אם הוא משוכנע שיש בעיה, אז הוא לא יכול לעזור לך. אם את באה אלי, ואומרת לי שיש לך בעיה, אני אראה לך שאין לך בכלל בעיה. שאלה: אז מה אני עושה עם כל מה שלמדתי מהפסיכולוגים? אליעד: את צריכה להתמקד במטרה הסופית, ומה המטרה הסופית? שיהיה לך טוב. מה אני עושה כדי שעכשיו יהיה לי טוב? אם הידע עוזר לך, אז טוב. ואם לא עוזר, אז אל תשתמשי בו. לא משנה מה היה אתמול, צריך להתקדם קדימה. אם את עושה משהו שאת רגילה לעשות אותו, אז את בבעיה. את צריכה לחשוב מה אני רוצה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכולוגית - מבוא התמכרות פסיכולוגית הוא הכינוי הנפוץ בספרות המקצועית של תחום מדעי המוח ומדע הנוירופסיכולוגיה לתאר כל התמכרות שאיננה התמכרות פיזיולוגית. בשביל להבין את המונח לאשורו נדרש קודם כל לדעת מהי התמכרות פיזיולוגית: התמכרות פיזיולוגית נוצרת כאשר אדם צורך באופן עקבי מולקולה מסוימת אשר גורמת לעומס מערכתי על קולטנים הקולטים אותה במערכת העצבים המרכזית וכמנגנון התמודדות עם העומס, מוחו מייצר קולטנים נוספים עבורה - מה שמוליד בסופו של דבר תחושה נפשית של צורך הולך וגדל בסם, אך ספציפית על בסיס זה של ריבוי קולטנים. התמכרות פסיכולוגית לחומר מסוים היא כל התמכרות אשר לפי שעה, קיים קונצנזוס בקרב מדעני מוח כי היא אמנם נפשית - תחושתית אבל אין לה בסיס של ריבוי קולטנים בשל עומס; אין זה אומר שאכן מבחינה מציאותית אין לה בסיס נוירוביולוגי כזה אלא שלפי שעה בסיס כזה לא תועד במידה מספקת במחקר המדעי. כמו כן, התמכרות פסיכולוגית איננה מוגבלת רק לחומרים, אלא גם למוצרים מוגמרים (כגון אוכל עתיר מונוסודיום גלוטמט) ומצבים מסוימים (כגון הימורים). ההתמכרות הפסיכולוגית גורמת לאדם לכמיהה עזה, כזו שקשה להתנגד לה למושא ההתמכרות הספציפי ואף במקרים חריפים לתלות יומית בו (במקרים חריפים כאלה האדם חש אי נחת, כעס ואף עשוי לגלות אלימות אם לא תבוא ההתמכרות על סיפוקה). בכל הקשור למזונות, אין בהכרח מדובר בהפרעת אכילה (שכן הפרעות אכילה הן כלליות ולא ספציפיות). תוכן עניינים: 1 סוגים נפוצים של התמכרות פסיכולוגית 2 הבעייתיות שבהתמכרויות פסיכולוגיות 3 הטיפול בהתמכרויות פסיכולוגיות סוגים נפוצים של התמכרות פסיכולוגית: סוגים נפוצים של התמכרויות פסיכולוגיות שתועדו או שקיומם הוצע בספרות הנוירופסיכולוגית: התמכרות לפיצה (ולמזונות המכילים מונוסודיום גלוטמט בכלל), התמכרות לעישון כפעולה בפני עצמה, התמכרות לצריכת קנאביס, התמכרות לצריכת קוקה קולה (כולל קולה נטולת קפאין), התמכרות למשחקי מחשב, התמכרות להימורים ועוד. הבעייתיות שבהתמכרויות פסיכולוגיות: התמכרות פסיכולוגית עשויה להיות בעייתית מאד גם היא משום שהיא גורמת לאדם לתלות (לעתים קשה מאד) בדבר מסוים ולהקדשת משאבים רבים עבורו, כמו זמן חיים שיכול ללכת על מטלות השרדותיות או הכרחיות יותר, כסף, התנהגות כפייתית (האדם מרגיש שהצורך נכפה עליו), ניכור חברתי והתמודדות עם תסמיני גמילה ועוד. הטיפול בהתמכרויות פסיכולוגיות: הטיפול בהתמכרויות פסיכולוגיות ניתן במידה רבה על ידי פסיכולוגים שהתמחו לאחר הכשרתם הכללית בפסיכולוגיה, בטיפול בהתמכרות ובפרט בסוג הספציפי של ההתמכרות, כמו גם על ידי פסיכיאטרים. אם כי קיימים ציבורים מקצועיים נוספים העוסקים בטיפול בהתמכרויות (בפרט מסוגים ספציפיים) או אנשים המסייעים לצוות המטפל התומכים במטופל גם הם.⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... כחולים - פסיכולוגיה של סקס - למה אנשים אוהבים סקס ופורנוגרפיה? למה, הצורך והנזקקות הרגשיות המינית, לצפייה בסרטים כחולים? תשובה: פורנו היא תעשיה גדולה מאוד שמייצרת סרטים כחולים, שבהם מקיימים הרבה מאוד יחסיי מין. הסרטים, שיוצרים, משחקים ומצלמים במצלמות פורנו, מספקת את האנשים שצופים על אנשים ובצרכים הרגשיים המיניים, למגוון רחב של אפשרויות, שבהם יוכל בן האדם לצפות ולהביא את עצמו, אם או בלי פרטנר, לסיפוק מיני עם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוגיה הפוכה. על מי בדיוק אתה עובד ואיך בדיוק אתה עושה את זה? לפעמים כאשר האדם נקלע למריבה כלשהי הוא מתחיל לחשוב על איך לעשות פסיכולוגיה הפוכה לזה שעומד מולו. הרצון הזה לעשות פסיכולוגיה הפוכה לזה שמולך, נובע כמובן מהשטות של משחקי הכוח שהאדם שקוע בהם. האדם רוצה "לנצח" את זה שמולו, אז הוא מנסה לחשוב איך לעשות פסיכולוגיה הפוכה לזה שמולו. אבל באמת, האדם לא עושה שום פסיכולוגיה הפוכה לזה שכנגדו, אלא רק לעצמו. כי באמת היחיד שעושה כאן פסיכולוגיה הפוכה ומניפולציה אמיתית, הוא כמובן היצר הרע של האדם עצמו שרוצה כמובן להשמיד אותו בגוף ובנפש. אם היצר הרע יבוא לאדם ויבקש ממנו להכניס את היד לאש, האם הוא יעשה זאת? לא. אז מה היצר הרע של האדם עצמו עושה כדי לגרום לו לנזק, הוא מציע לו לעשות פסיכולוגיה הפוכה לחברו כדי לנצח אותו. אבל באמת הפסיכולוגיה ההפוכה היחידה שקורת כאן היא של האדם מול עצמו, היצר הרע של האדם עצמו עושה לו פסיכולוגיה הפוכה מול עצמו. האדם בטוח שהוא מאוד "חכם" ושהוא עכשיו ילמד לקח את חברו, הוא יעשה לחברו פסיכולוגיה הפוכה ויצליח "לנצח" אותו, אבל באמת הפסיכולוגיה ההפוכה שקורת כאן, היא של האדם על עצמו, האדם מעניש את עצמו במו ידיו. לריב עם מישהו פירושו של דבר לקחת את היד שלך ולהכניס אותה לאש. מי האדם הכי חשוב בעולם? אתה. מי הכי אוהב אותך בעולם? היצר הטוב שבך. מי הכי שונא ... טוב שלך בעולם? תשובה: השכל שלך שיש לך במוח. לא תאמין, השכל שלך הוא החבר הכי טוב שלך בעולם. וכיצד ניתן להתגבר על האויב הגדול ביותר שלך שהוא היצר הרע שלך ששולח אותך לריב עם אחרים ולעשות להם פסיכולוגיה הפוכה? תשובה: באמצעות פסיכולוגיה הפוכה! הדרך הטובה ביותר להלחם ביצר הרע שלך היא באמצעות פסיכולוגיה הפוכה. למה הכוונה? מאוד פשוט. עליך לבדוק מה הוא רוצה שתעשה ופשוט לעשות הפוך. אל תתרגש מהיצר הרע שבך, אל תפחד ממנו, הוא דמיוני בלבד. פשוט תשאל את עצמך, מה היצר הרע רוצה שאני יעשה? תשובה: הוא רוצה שאני יריב עם זה שמולי ושאני יעשה לו פסיכולוגיה הפוכה. אז מה עליך לעשות נגד היצר הרע שבך שרוצה לגרום לך לנזק? פשוט לעשות לו פסיכולוגיה הפוכה, דהיינו להתעלם ממנו לגמרי. פשוט להתעלם מהרע הדמיוני לגמרי! פשוט במכה אחת להחליט בראש שאתה מפסיק את המריבה. פשוט תקשיב לחבר הטוב ביותר שלך שהוא היצר הטוב שבך, השכל שבך, שמבין שבאמת הטעות הגדולה ביותר שאתה ... את עצמך, נניח שמישהו היה עומד בתוך אש ומקלל אותך מתוך האש, האם היית קופץ אחריו לתוך האש כדי "לנקום" בו? למה לא בעצם, קפוץ אחריו לאש ותלמד אותו לקח, שילמד לא לפגוע בך. למה שלא תעשה לו איזו פסיכולוגיה הפוכה? אלא שאם תקפוץ לתוך האש, הרי שמי שכאן עשה לך פסיכולוגיה הפוכה, הוא היצר הרע שבך. רק טיפש גמור יקפוץ לתוך האש כדי לנקום במישהו. עם כל הכבוד לשטות של הנקמה, עדיין יש גבול לכל תעלול. לא צריך לקפוץ לתוך אש כדי לנקום במישהו אחר, נכון? כאשר אתה מנסה לעשות פסיכולוגיה הפוכה לחבר שלך, אתה בעצם פוגע רק בעצמך, כי אתה במו ידיך ממלא את עצמך בשנאה מיותרת. מתי אתה ישן טוב יותר בלילה, כאשר אתה שונא מישהו או לא? מתי הנפש שלך תרגיש טוב יותר, עם או בלי רגשות שנאה / כעס ונקמה? למה פשוט שלא תעשה פסיכולוגיה הפוכה אמיתית ליצר הרע שבך, ופשוט תתעלם ממנו לגמרי? למה שלא תפסיק לריב עם סביבתך, מה אכפת לך מה חושבים עליך. האם אין לך חיים משל עצמך, שאתה צריך לריב עם זה שמולך? מה היית עושה אילו זה שמולך לא היה רב איתך? למה שלא ... שנמצאת בפנים. כדי להתמודד עם דברים צריך רק להסתכל פנימה בלבד. ברגע שאתה מתבונן ומשתמש בשכל שלך, ומבין שהכל דמיון ושזה בכלל לא משנה מה חושבים עליך, על ידי זה אתה מחזק את עצמך מבפנים! לסיכום: הפסיכולוגיה ההפוכה היחידה שצריך לעשות היא נגד הרע, שנמצא איפה? תשובה: בך בלבד. תפסיק להלחם באחרים! במקום זה תלחם ברגשות השנאה והכעס שיש בך שמנסים להשמיד אותך. זכור! החבר הכי טוב שלך, הוא השכל שלך. תשתמש בו והוא יעזור לך ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... הפסיכולוגית והרוחנית של הזוגיות המפגש בין גבר לאישה אינו מקרי, למרות שלפעמים נדמה שכך. ההיקשרות בין בני זוג, היא מופלאה וקסומה וכוחה ממש מגנטי. כגרפולוגית, אני נתקלת יום יום במאות כתביי יד וב - 99% מהמקרים, יש בעיה בזוגיות - או שלא שלמים עם הקשר, או שיש חיכוכים ובעיות או שאין זוגיות בכלל. בתהליך הצמיחה האישי שלי זה גרם לי לתהות - למה זה כל - כך קשה לכל כך הרבה אנשים. מה קורה שם? ומצאתי את התשובות בפסיכולוגיה מדברים על כך שהכל קשור איכשהו להורים. אם הבן עד גיל 7 וחצי אינו עובר בהצלחה את השלב האדיפלי שלו (השלב בו הוא "מתאהב" באם ומשחרר אותה) לכשיתבגר יהיו לו בעיות בזוגיות. כנ"ל לגביי הילדה - אם הילדה אינה עוברת בהצלחה את השלב שלה יש לה "תסביך אלקטרה" - משהו לא פתור עם האב, שאם בבגרותה אינה פותרת זאת - ישפיע על מערכות היחסים שלה. לא יודעת בדיוק את הסטטיסטיקות אך נדמה ש - 99% מהזוגות לא מצליחים להחזיק מעמד או שחיים באומללות או שמתגרשים. ויש הרבה שפותחים פרק ב' ומגלים שזה בדיוק כמו הקשר הקודם... המטרה בהצגת הפן הפסיכולוגי היא להבין שזה קשור לילדות שלנו, להורים שלנו ולאמונות שגדלנו עליהם, אך לפניי שאתם מתחילים להאשים את ההורים ואת העולם, דעו שאפשר לפתור את זה - הכוח בידכם והבחירה שלכם! אז מה עושים? קיימות שלוש גישות התבוננות וראייה של הדברים: הגישה הראשונה - של אלו ששואלים את עצמם "למה זה קרה לי", חווים תחושת כישלון, נסגרים ונכנסים למצב של קורבנות - חושבים שהם מסכנים ומי שאשם זה בן הזוג, המשפחה, ההורים והעולם. גישה שנייה - כשעולים מדרגה, מתחילים להתבונן ממקום קצת יותר גבוה - O. K עשיתי טעות - איך אני לומד/ת ממנה. אלו לומדים מטעויות ומוצאים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכולוגית - מבוא הערכה פסיכולוגית היא תהליך מקצועי הבודק את מצבו הרגשי והנפשי של אדם. התהליך נערך על ידי פסיכולוגים באמצעות כלים אבחוניים שונים, ומשמש להעלאת השערות לגבי אישיותו ותפקודו של האדם בתחומי חיים שונים, לשם התווית דרך טיפול, התאמת מסגרת טיפולית, חינוכית או תעסוקתית, והמלצות לדרכי פעולה נוספות. ההערכה היא אחד מתחומי המומחיות החשובים ביותר של הפסיכולוגים. מרבית הפסיכולוגים הקליניים, החינוכיים, ההתפתחותיים והתעסוקתיים עוסקים בין השאר גם בתחום זה. תוכן עניינים: 1 מטרות 1.1 ההבדל בין הערכה לאבחון 2 שיטות וכלים 2.1 מבחני אינטליגנציה 2.2 מבחני אישיות 2.3 מבחנים ניורופסיכולוגיים 2.4 ראיונות ותצפיות 3 התרשמות אבחונית 4 מערכת החינוך מטרות: להערכה הפסיכולוגית מספר מטרות: לתאר את אופן ההתפתחות, המצב הקוגניטיבי, האקדמי, הרגשי, האישיותי, החברתי וההתנהגותי של האדם. להבין טוב יותר בעיות פסיכולוגיות רגשיות או התנהגותיות של האדם, ולשער השערות לגביהן. לפתח תוכנית טיפול והתערבות מתאימה. תוצאותיה של הערכה פסיכולוגית עשויות להיות התרשמויותיות וכלליות, ולא בהכרח תינתן אבחנה מדויקת. לעתים במהלך ההערכה עולה חשד לקיומו של מצב או גורם כלשהו, אשר עלול להשפיע לרעה על מצבו של האדם, ונמצא מחוץ לתחום הידע של הפסיכולוג המעריך; במקרים אלו הפסיכולוג ימליץ על המשך הבדיקה אצל איש המקצוע המתאים. ההבדל בין הערכה לאבחון: שיטות וכלים: הערכה פסיכולוגית מתבססת תחילה על איסוף מידע אודות האדם ביחס לתקופות שונות בחייו (אנמנזה). בדיקת הרקע יכולה לכלול סקירת רישומים ואבחונים קודמים. לצורך בחינת המצב הנוכחי של האדם, נערכת מדידה והערכה באמצעות מבחנים וכלי הערכה שונים המועברים לאדם הנבדק. ישנו מגוון רחב של כלי הערכה פסיכולוגיים, לחלקם הוכחו המהימנות (עקביות המדידה) והתוקף (המבחן אכן בודק מה שהתכוון לבדוק), ולחלקם לא. כדי להתרשם מאיכות המידע שמפיק כלי מסוים, יש לבדוק את תחום ההערכה שלו לאור המדדים לבדיקות אבחון של תורת המבחנים. בנוסף, כדי לדעת האם הציונים שנמדדו ... או סולם מדרגי. התשובות לשאלות אלו מאפשרות חישוב ציונים שניתן להשוות לקבוצה נורמטיבית. לדוגמה: מבחן MMPI. מבחנים השלכתיים - מבחנים המאפשרים תשובות פתוחות, ובדרך כלל מבוססים על גירויים עמומים, מתוך הנחה שהם חושפים דינמיקות פסיכולוגיות לא - מודעות. לדוגמה: מבחן רורשאך או TAT. ניתוח ציור - אבחון ציורי ילדים ומבוגרים, לשם הערכת מאפיינים רגשיים של המצייר. מבחנים ניורופסיכולוגיים: מבחנים נוירופסיכולוגיים מורכבים ממטלות שתוכננו למדוד תפקודים פסיכולוגיים ספציפיים שידועים כקשורים למבנים מוחיים או נתיבים עצביים מסוימים. למבחנים אלו שני שימושים עיקריים: הערכת הפגיעה או הליקוי, שנגרמו בעקבות פציעה או מחלה שידועה כמשפיעה על תפקודים נוירוקוגניטיביים. מחקר להשוואה בין יכולות נוירופסיכולוגיות של נבדקים בקבוצות ניסוי שונות. ראיונות ותצפיות: ראיון ותצפית קליניים הם מרכיב חיוני להערכה. הפסיכולוגים מתבוננים במהלך ההערכה על מראה כללי של האדם, התנהגות, מצב רוח, רגש, הבנה, התמצאות, תובנה, זיכרון ותקשורת. תצפיות קליניות מתוכננות להשגת מידע על האדם מצפייה בהתנהגותו. בראיונות הפסיכולוג מדבר עם האדם על מנת להבין יותר את מצבו. על מנת להשיג תמונה מקיפה יותר הפסיכולוג יכול לדבר גם עם אנשים הקרובים לאדם (הורים או בני זוג) ולקבל את חוות דעתם האישית בנוגע לנושאים הרלוונטיים להערכה. דוגמה שכיחה לראיון קליני רשמי היא בדיקת המצב הנפשי, שמשמשת לרוב ככלי לסריקה ראשונית לקראת טיפול או המשך בדיקה ואבחון. התרשמות אבחונית: אחרי ההערכה הפסיכולוגית, פסיכולוגים קליניים מגישים התרשמות אבחונית. לרוב הם מסתייעים לשם כך בספר מדריך האבחנות הבינלאומי ICD (גרסה 10), או האמריקאי DSM (גרסה IV-TR). ספרים אלו משתמשים במונחים ועקרונות רפואיים, וכוללים קטגוריות של הפרעות נפשיות שניתנות לאבחון לפי רשימות קבועות של קריטריונים תיאוריים. מערכת הבריאות בארצות הברית ורוב חברות הביטוח האמריקאיות דורשות אבחנה מתוך ה - DSM, כדי לאפשר מימון טיפולים רלוונטיים. ה - DSM משתמש במודל הרפואי הקטגוריאלי, ותופס בעיות פסיכולוגיות במונחים של מחלות מובחנות, שניתן להגדיר על ידי קבוצת קריטריונים מינימלית, כמו: סימפטומים שהנבדק מדווח עליהם ועוצמתם, התנהגויות שונות, משך התופעות, איך הן התחילו ועוד. לאחרונה עולה המודעות לכך שמודל זה אינו הדרך היחידה לתאר ולהבין בעיות פסיכולוגיות. בנוסף, קיימות מעט יחסית הצדקות אמפיריות לגבולות ההגדרות של הקריטריונים, שמבוססים על קונצנזוס קליני ולכן הם שרירותיים בעיקרם. לפיכך, מתקיימים דיונים רבים בשדה הקליני לגבי שיטות חלופיות להערכה ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ניאופסיכולוגיה - מהו הצד הראשון ביצירת המציאות שלך? מה היא מציאות? איך מייצרים אותה? האם יש קשר בין המציאות לדפוסים שלנו? למוח שלנו ישנן יכולות שלפעמים קשה לנו לאמין בהם. אחת היכולות של המוח - היא לייצר את המציאות ואת העולם מחוצה לנו. מה זאת אומרת וכיצד זה עובד? ... יותר, ממקום אחר לגמרי במוח שלנו, שמחובר לרצון שלנו. הדרך לשנות את המציאות היא לשנות את הדרך החשיבה שלך לגבי אותם הדברים המוכרים, ע"י ידע ומידע מחוץ לקופסה ה"מקובלת" אשר מאפשרת לנו ניאופסיכולוגיה. מה זה אומר? זה אומר שאם אתה רוצה שיקרה בחייך משהו בצורה שונה מהרגיל, יש צורך לשנות במודע ובמכוון את התחושות, המחשבות, האמונות, הערכים, הדעות והפרשנויות, המצבים או נסיבות, התפיסות לגבי אירועים בחייך, אשר קובעים כיצד החיים שלך מתרחשים היום. אומנם זה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוגיה חברתית - מונחים - מבוא פסיכולוגיה חברתית: חקר השפעת החברה על אופן החשיבה האנושי. פרקסיס: השתקפות סובייקטיבית של המציאות החברתית בתודעת האדם. דימוי עצמי: דימוי עצמי ריאלי: דימוי עצמי לא ריאלי: צורך ההישג: פחד מפני הצלחה: הטרמה: הגברת הזמינות של מידע הנובעת מחשיפה לגירויים ספציפיים או מאורעות. אפקט ההילה: אפקט בו תכונה אחת מאפילה על כל יתר התכונות ... בגורמים חיצוניים. פיזור אחריות: התופעה שככל שקבוצת האנשים שבה נמצא יחיד גדולה יותר, נוטה הוא יותר להסיר מעצמו את נטל האחריות. אפקט פיגמליון: תסמונת דולציניאה: ניכור החברה: תפיסת האדם את החברה כפונקציונלית ויחסית לצרכיו. בורות פלורליסטית: מצב פסיכולוגי בו למרות שהתנהגותו הפומבית של הפרט זהה להתנהגותם של האחרים, מאמין הפרט כי דעותיו ושיפוטיו שונים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ברוח הפסיכולוגיה היהודית / נאווה בלייך - ברנדס "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.. " זהו חייוב מן התורה. ואנו אכן שנה אחר שנה קוראים את ההגדה המספרת ביציאת מצריים ומעבירים את הסיפור מדור לדור. אולם.. האם באמת רק אבותינו יצאו ממצריים? ... לא רק במיצריים הרחוקה? אלא כאן ועכשיו. בדיקת החמץ של ערב פסח היא, היא הזמן המתאים ביותר לבדק בית שכזה.. ליציאה מעבדות פנימית לחרות פנימית.. לזיהוי ה"פרעה" שלנו ולמיגורו. באמצעות הכלים של הפסיכולוגיה היהודית, ניתן לעשות סדר פסח ובכלל.. ולצאת מעבדות לחרות אמיתית. של הנשמה. הכותבת: נאווה בליך - ברנדס - מוקד ריפוי יהודי www.newac.co.il/articles/374-פסח-ברוח-הפסיכולוגיה-יהודית-מאמר-נאווה-בליך⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוגיית האגו - מבוא פסיכולוגיית האגו או פסיכולוגיית האני היא גישה בתחום הפסיכואנליזה, שפותחה בסוף שנות ה - 30 והתבססה על המודל הסטרוקטורלי של זיגמונד פרויד. הגישה התמקדה בתפקידו המרכזי של המבנה התאורטי הקרוי אגו בנפשו ובהתפתחותו של האדם. בניגוד לפרויד, שראה בדחפים הביולוגיים הבסיסיים של האיד כמרכזיים בהנעת האדם, ואת האגו כמתווך בינו לבין דרישות המציאות והסביבה - אנשי פסיכולוגיית האגו ראו באגו מבנה שמתפתח באופן עצמאי מהאיד, ולו תפקיד משמעותי בהסתגלות האדם לסביבתו. הגישה התמקדה בהתפתחות הנורמלית ולא רק בפסיכופתולוגיה, וראתה במנגנוני ההגנה של האגו חשיבות גבוהה בפיתוח הסתגלות ובהגנה מפני דחפי תוקפנות, שהם הרסניים לאדם ולסביבתו. לפיכך פיתחו אנשי פסיכולוגיית האגו תאוריות התפתחותיות בהתאם לרעיונות אלו: גישת הקווים ההתפתחותיים להתפתחות הילד על פי אנה פרויד והפיתוח הנרחב שלה לגבי מנגנוני הגנה מסתגלים; ראייתו של היינץ הרטמן את האגו כגורם המפתח כשרים חיוביים רבים החיוניים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוגיה ארגונית - מבוא פסיכולוגיה ארגונית, שידועה גם בשם פסיכולוגיה תעשייתית או פסיכולוגיה תעסוקתית, היא ענף בפסיכולוגיה שעוסק ביישום תאוריות, מחקר ושיטות התערבות פסיכולוגיות בקבוצות וארגונים מוכווני - משימה, במקומות עבודה או במסגרות אחרות. הנושאים בהם עוסקת הפסיכולוגיה הארגונית הם יחסי עבודה בין חברי הקבוצה, מנהיגות, ניהול, פסיכולוגיית צוות, הנעה, מיון והשמת עובדים, הכשרה מקצועית, קידום, פיתוח ארגוני, שינוי ארגוני, התנהגות ארגונית, הזדהות ארגונית, עבודה ומשפחה, ועוד. פסיכולוגים ארגוניים שואפים לשיפור הפרודוקטיביות של הארגון, תוך שמירה על בריאות פיזית ונפשית מיטבית של העובדים בו. פסיכולוגים ארגוניים בדרך - כלל עובדים במחלקת משאבי אנוש בארגון אליו הם שייכים, אך אחרים עובדים כיועצים עצמאיים מחוץ לארגון או כחוקרים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... אחרי הלידה - על ההיבט הפסיכולוגי של האמהות "חיינו נפתחים באובדן: אנו מושלכים מן הרחם בלי דירה או כרטיס אשראי, בלי מקום עבודה או מכונית. הננו תינוקות מייבבים, חסרי ישע, היונקים מן השד או בקבוק, כמהים למגע יד אוהבת. אמא מתייצבת בינינו לבין העולם... ". כך פותחת ג'ודית ויוריסט את ספרה: "החיים: אבדות הכרחיות ויתורים גורליים". ... קשר הדוק בין נשיות ואמהות. בקמרון נתפסת לידה כמילוי חובה מוסרית, ומהווה טקס מעבר אולטימטיבי מילדות לנשיות. בארצות - הברית רווחת התפיסה ש"אישה אמיתית" היא מי שילדה תינוק ובעלת התואר "אמא". ביפן, בסוף המאה ה - 19, הוצגה האמהות כמשימה קדושה, וגם בישראל של ימינו מתייסרות נשים רבות בטיפולי פריון בכדי להיות אימהות. שיטוט מהיר בפורומים ובאתרים שכותרתן הורות, משפחה וגידול ילדים, מעלה שיותר ויותר נשים חוות את המעבר לאמהות כמשבר. סוג של אובדן זהות עצמית עצמאית ואובדן החירות האישית. למעשה, ישנן לא מעט נשים אשר מתחילות לחוות את גודל השינוי הקרב ומפתחות דיכאון כבר בהריונן. התופעה של דיכאון בהריון טרם נחקרה די הצורך, אך ידוע כי מושפעת מן השינויים ההורמונאליים הרבים שחווה האישה, כמו גם שינויים רגשיים - פסיכולוגיים. רבות נכתב על ההיבטים הפיזיולוגיים - מעשיים של האמהות, ופחות על ההיבט הפסיכולוגי, עליו ברצוני להרחיב כאן. תהליך היווצרות הזהות האימהית כולל שלושה מרכיבים מרכזיים: 1.יצירת התינוק הדמיוני - שמכיל את התקוות והחלומות בצד החששות והפחדים. ככל שהאישה חשה יותר ביטחון בהריון, כך עולה רמת החופש לדמיין את התינוק שיולד. לעומת זאת, ככל שההיריון פחות בטוח, כך מצטמצם העיסוק בדמותו ... משמעותיות המצביעות על נזק להתפתחות השכלית והמוטורית ולאיכות הקשר אם - תינוק, אצל תינוקות וילדים לאמהות שסבלו מדיכאון אחרי לידה. ומה קורה לבן - הזוג? לבן זוגה של היולדת מקום מרכזי בשינוי החשוב שחל בתא המשפחתי. אמהות רבות מתלוננות על כך שהאב הטרי לא מטה שכם ואינו עוזר מספיק בטיפול בתינוק. מאידך, לעתים שוכחות שהולדת התינוק היא גם הולדתו של אב, ובלא משים מרחיקות אותו מחוויית ההורות. לאחר הלידה בדרך כלל חוזר האב לעבודתו והאישה נשארת בבית עם התינוק, לומדת להכיר אותו, לטפל ולאהוב וגם להתעייף. עם חזרת האב מעבודתו היא מצפה שיחלוק עימה בנטל, אך בפועל מתקשה לעתים "לשחרר" ולתת לו באמת ובתמים ללמוד כיצד לטפל בתינוק. במילים אחרות, היא מתקשה לסמוך עליו שידע להתחבר לתינוק כפי שהיא עושה זאת. אמהות רבות מרגישות טוב עם היותן בעמדת כוח ושליטה לגבי הרך הנולד, אלא שהמפסידים הם האב ובנו / ביתו. יתרה מזאת, אם תאפשר האם את אותו שחרור, תרוויח זמן איכות ומנוחה לעצמה! זמן זה, ברמה היומיומית, חשוב וקריטי לאישה בכדי למנוע את שחיקתה ואולי אף למנוע מצב דיכאוני. למעשה ככל שעובר יותר זמן מאז הופך האב מעורב באמת בחיי ילדו, כך גובר הקושי ביצירת השינוי. לכן, ההמלצה הגורפת היא לאמץ את המודל הרווח יותר ויותר בקרב זוגות צעירים, בו בני - הזוג מטפלים בתינוק ומעורבים יחדיו בהחלטות הנוגעות לגביו. אז מה עושים? - לדעת שמה שמרגישים הינו טבעי ונורמאלי ולרב, סממני הדיכאון חולפים מעצמם. - לשתף אחרים ברגשות ובתחושות, להצטרף למעגלי אמהות וקבוצות תמיכה למיניהן, שמקלות מאוד על תחושת הבדידות שיכולה להיווצר (לעתים רק מעצם הידיעה שאחרות מתמודדות עם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פסיכולוגיים - לאפשר לעצמך להיות אתה קורה כאשר אדם עובר כל מיני אירועים קשים בחיים, כאשר לפני אירועים אלה, הוא ידע להעריך את עצמו במידה מסויימת. אבל לאחר אירועים אלה, הוא מרגיש שכישרונו לא הוערך באמת, והוא מצד עצמו מפחד להראות ... שהוא עבר בחברה הסגורה, גרמו לו לזלזל בידע. מהלך נוסף אשר התרחש הוא מהלך הפוך לקודם, וזאת כאשר היה בחברה הסגורה, במקום לנסות ללמוד מהידע הקיים של פעם, לפתע, הוא ניסה לשכוח את כל מה שלמד, הוא היה תקופה ארוכה שם, ושכח את כל מה שלמד, מהפחד. פחד פסיכולוגי, פחד לא להיות שייך לאיזושהי הבנה, פחד מלשמוע את הדעה הזו, פחד המלווה בחרדות. פחד שגורמים אנשים לא מוסמכים. כל הדבר הזה, גרם לו לזלזל בידע הקודם, ולנסות לפחות להשקיע בידע הקיים ואם רק כך היה, הייתי אומר, זה עוד מקרה ... לא, זה לא בסדר, זהו עוול. שלא יספרו לי סיפורים לא אוכל את זה. עוד מעט נדע עוד יותר מה עומד לקרות, השמיים ייפלו על האדם הזה. ואולי אמרו לו יש מסגרות, איזה דבר נהדר (הוא סתם מתלונן) לא - הוא לא סתם מתלונן אין לו כסף לשום דבר והוא לא יכול לטפל אפילו לא בעצמו, ואפילו משפחתו לא יכולה לתת לו כסף, כי אין לה. הוא מרמה - יש תקציבים. מעניין מאוד, אפילו אין לו משכורת, לא עובד שמה כי אין שם עבודה, הוא נמצא שם, ואין לו אמצעים, ואפילו לטפל בעצמו מבחינה תברואתית אין לו כסף. אולי הוא עובד בשחור? לא, לא הכשירו אותו לשום מקצוע בחיים. לשום דבר שהוא יכול לפרנס את עצמו. אפילו זה לא. אני לצורך הציניות אומר שהאדם הזה במצבו כעת ממש בגן עדן לעומת מה שתראו בהמשך. לפתע ... בראש. והאדם עצמו אם הוא לא מביע את עצמו וחי בתוך בועה והוא עצמו מחפש על מי לסמוך וחסר לו ידע אמיתי, ולכן הוא סומך על הסמכויות הללו בעיניים עצומות בלי להבין שאפשר אחרת. זהו סוג של קיבעון מחשבתי. אדם שעבר אירועים מסויימים בחיים, יש לו חסמים פסיכולוגיים שהוא חושב שהם מגנים עליו מפני אירועים כאלה שעלולים לקרות בחייו, הוא מפחד לספר על עצמו בגלוי אפילו לא בפני גורם מקצועי, הוא מפחד מהכל. אפילו דברים שהוא רוצה מאוד לעשות, הוא מתרגם את "רוצה מאוד" ל"אסור מאוד". ואז ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פסיכולוגיה התפתחותית - מונחים - מבוא פסיכולוגיה התפתחותית: המחקר של שינוי לאורך החיים. תחום זה של הפסיכולוגיה עוסק במגוון נושאים שבהם חלים התפתחות או שינוי ובהם: התפתחות מוטורית, התפתחות קוגניטיבית, התפתחות חברתית, התפתחות רגשית, יכולת פתרון בעיות, רכישת שפה, הבנה מושגית, הבנה מוסרית וגיבוש האישיות. ייעוד מגדרי: מצב ... של האדם להבין ולפתור בעיות. עלייה זו היא מהמאפיינים העיקריים של תהליך הגדילה. טרטוגן: גורם סביבתי העלול לחולל פגמים בהתפתחות הקדם לידתית. טרטוגן מפורסם מאוד הוא התלידומיד. מודל פעולה פנימי: מערכת הציפיות המוכללות של התינוק לגבי תגובות המטפלים ולגבי תפקידו שלו ביצירת תגובות אלה. מושג יסודי בתאוריית ההתקשרות תיעול: המידה שבה מרסנים הגנים השפעות סביבתיות על תכונות. דטרמיניזם הדדי: תהליכים דו - סיטריים שבהם משפיעים ההורה והילד זה על התפתחותו של זה. חיברות: ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...