... הדבר עצמו, זה אומר שאין לסמוך עליו. האדם יש לו תפישות רבות בחיים, אך יש שתי ישויות בחיים - אחת: אפשרי
המציאות. שתיים: מחויב
המציאות. יש דבר שמחויב שיהיה ככה, ויש דבר שאולי זה ככה, ואולי זה לא ככה. ויש דבר שברמה הטכנית אפשר לחשוב על ההפך ממנו, זה לא מחויב
המציאות, וזה כולל כל דבר שבעולם. נניח שאדם אומר שהאמת היא X,עכשיו שישאל שאלה, האם אתה מסוגל לחשוב שהאמת שונה ממה שאמרת? האם אתה מסוגל לחשוב שאולי האמת אחרת? ... תגיד ברמה הטכנית שאתה כן מסוגל לחשוב שיש אפשרות הפוכה ממה שאמרת, זה אומר שזה לא אמת מוחלטת, ולא מחויב
המציאות, אלא רק אפשרי
המציאות. וזה אומר שסמכת על כך בלבד, שהשכל שלך אמר לך שזו אמת, ולא באמת בדקת את זה. ועם כל הכבוד לאדם, השכל שלו זו לא אינדיקציה שהדבר נכון, כי השכל של האדם ... זמן שהצלחת להגדיר את הדבר, כל זמן שאתה מסוגל להגדיר בשכל שלך את האמת שלך אם הגדרת אותה, היא לא מחויבת
המציאות. גם כשאדם מגיע לאמת, הוא יכול להגדיר אותה, אבל אז זה כצמצומים, ולא בזה מדובר. ההתמקדות כרגע היא בנקודה שהאדם אינו יכול לסמוך על שום דבר. ההגדרה של משהו, היא שלילה של הדברים האחרים. וזה אומר ברמה של
המציאות, בפוטנציאל שלה, תמיד יהיה אפשרי היש, ויהיה אפשרי האין. זה לא יהיה מחויב
המציאות. וזה אומר שהאדם לא יכול לסמוך על כלום במציאות כל עוד זה לא מחויב. ואם האדם ישאל את עצמו מספיק פעמים, מה זה מחויב, ומה זה אפשרי
המציאות? ויעשה ניקוי, ויסנן את כל הדברים בחקירה, האם תיאורטית חייב שהדבר הזה יהיה קיים? אם יעשה את זה בשכל מספיק פעמים, הוא יגיע לנקודה של מחויב
המציאות, לא הוכחה שזה חייב להיות, תיאורטית האם אפשר שזה יהיה ההפך ההיפך, אז זה אומר שזה לא מוחלט, כי זה נשען על הטענות של השכל שלך. ומחויב
המציאות, אין לו ההפך, האדם יגיע למקום שאין שום דבר ששונה ממנו, וקשה להסביר את הדבר הזה כי לדבר הזה אין הפך, והוא מחויב וכשאין הפך אין למה להשוות אותו ...