... לשנות אותו. אם האדם היה בטוח שאינו יכול לשנות את המציאות, אזי לא היה סובל. הסבל נוצר כאשר הוא אומר לעצמו אין אפשרות, אך בתוכו יש תחושה שכן ... שורש הבעיה, כל הבעיות של האדם הם אף פעם לא בגלל המציאות. הם תמיד בגלל החוויה של האדם את המציאות. על שאינו רוצה את המציאות. הפתרון לכל הבעיות בעולם, הוא ללכת על העניין של הרצון, במה תלויה הבעיה? יש מציאות שאיני רוצה אותה. איך אוכל לרצות את המציאות, על ידי נוסחה קבועה, לשאול למה אני רוצה את המציאות המסוימת, ואז יגיע להשתוות עם המציאות. זה פתרון כללי לכל הבעיות. זה שהאדם לא מצליח למצוא פתרון, דהיינו שכרגע אינו מצליח. ...

... ובתענוגות שעולים עשרות מונים על התענוג הרוחני שהם חווים כעת. וחוזר חלילה... מהיבט מסוים, לא רק שאלוהים הוא לא מלך מלכי המלכים, אלא שהוא גדול העבדים, כי הוא כל הזמן משנה את המציאות והוא אף פעם לא מרוצה. כי אם הוא היה מרוצה, מה התכלית לשנות? ... האמתי / המסובב הראשון לא נח ביום שבת ורעב ביום כיפור, אלא הוא עובד 24 שעות ביממה, כי בלי הסיבה הראשונה, לא היה עולם... אלוהים זה לא מישהו שמבקש ממך בקשות, אלא זו ההוויה של המציאות, הדבר שממנו הכל עשוי... כשמישהו אומר שאין אלוהים, הוא בעצם ... בין פרוייקט אחד למשנהו, בלי להבין את המנגנון של עצמו... אלוהים שמוגדר כבורא, זה אלוהים שנברא... האנשים הטיפשים, כשהם נותנים לך עצות, אלו בדרך כלל עצות פרקטיות איך לשנות את המציאות החיצונית שלך, שאז הם מעבירים את הבעיה שלך ממקום אחד למקום ...

... הדבר, כל עוד האדם יכול לחשוב על ההפך של הדבר עצמו, זה אומר שאין לסמוך עליו. האדם יש לו תפישות רבות בחיים, אך יש שתי ישויות בחיים - אחת: אפשרי המציאות. שתיים: מחויב המציאות. יש דבר שמחויב שיהיה ככה, ויש דבר שאולי זה ככה, ואולי זה לא ככה. ויש דבר שברמה הטכנית אפשר לחשוב על ההפך ממנו, זה לא מחויב המציאות, וזה כולל כל דבר שבעולם. נניח שאדם אומר שהאמת היא X,עכשיו שישאל שאלה, האם אתה מסוגל לחשוב ... את השאלה הזו? ויש לכך שתי תשובות: כי אם תגיד ברמה הטכנית שאתה כן מסוגל לחשוב שיש אפשרות הפוכה ממה שאמרת, זה אומר שזה לא אמת מוחלטת, ולא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי המציאות. וזה אומר שסמכת על כך בלבד, שהשכל שלך אמר לך שזו אמת, ולא באמת בדקת את זה. ועם כל הכבוד לאדם, ... אין יד, לא היתה שום משמעות של יש יד. וכל זמן שהצלחת להגדיר את הדבר, כל זמן שאתה מסוגל להגדיר בשכל שלך את האמת שלך אם הגדרת אותה, היא לא מחויבת המציאות. גם כשאדם מגיע לאמת, הוא יכול להגדיר אותה, אבל אז זה כצמצומים, ולא בזה מדובר. ההתמקדות כרגע היא בנקודה שהאדם אינו יכול לסמוך על שום דבר. ההגדרה של משהו, היא שלילה של הדברים האחרים. וזה אומר ברמה של המציאות, בפוטנציאל שלה, תמיד יהיה אפשרי היש, ויהיה אפשרי האין. זה לא יהיה מחויב המציאות. וזה אומר שהאדם לא יכול לסמוך על כלום במציאות כל עוד זה לא מחויב. ואם האדם ישאל את עצמו מספיק פעמים, מה זה מחויב, ומה זה אפשרי המציאות? ויעשה ניקוי, ויסנן את כל הדברים בחקירה, האם תיאורטית חייב שהדבר הזה יהיה קיים? אם יעשה את זה בשכל מספיק פעמים, הוא יגיע לנקודה של מחויב המציאות, לא הוכחה שזה חייב להיות, תיאורטית האם אפשר שזה יהיה ההפך ההיפך, אז זה אומר שזה לא מוחלט, כי זה נשען על הטענות של השכל שלך. ומחויב המציאות, אין לו ההפך, האדם יגיע למקום שאין שום דבר ששונה ממנו, וקשה להסביר את הדבר הזה כי לדבר הזה ...

... זה היה אמור להיות פשוט וברור מאליו אבל שיגרת החיים ותרדמת הזמן גורמת לך לשכוח את המטרה העיקרית שלך בחיים, המטרה להיות מאושר ושלם עם עצמך, לחיות בשלמות ובשמחה עם המציאות שלך. ברגע שתיזכר בדבר הזה תתחיל לתעל את השכל שלך כדי לגרום לעצמך להיות מאושר יותר. קח את ...

... מהן הערכים האנושיים. אלא שאז הירחון קוסמופוליטן הציג את ברט ריינולדס, אז כוכב ענק, בתמונת אמצע בעירום מלא. גם הגברים הפכו לאובייקטים מיניים. הנשים רוו נחת. אריקה ג'ונג המציאה את המושג "הזיון המרוכסן" זיון שבו אישה יכולה לבחור לה גבר, ...

... זה שתי ישויות נפרדות. אני מוכן לקבל את זה שאני חלק מהמנגנון, אבל עדיין גם אני קיים. אני עדיין לא הגוף. בסוף האדם יגיע להבנה שאין הבדל בין המציאות אליו, שאין הבדל בין האצבע לגוף. זה אותו גודל בכלל. מה היא בחירה? שאתה חווה שאתה רוצה, ואחר אתה חווה שאתה עושה, ואתה זוכר ... הדברים מהפרספקטיבה שהמקום והזמן ממלאים את הכל. ואף על פי כן האדם נפרד מהם, האדם הוא לא המקום, האדם הוא פלוס המקום. אין שום מקום שההוויה של המציאות לא נמצאת בו, מסקנה, אתה לא זז בלי שההוויה תזוז. אז כאשר אתה זז ההוויה זזה. אתה צורה של ההוויה. יש מקום וזמן ואתה צורה שלהם. ... ולתודעה. אבל כשהציפורן אומרת אני, היא צריכה להתכוון לאצבע, ליד, לגוף ולתודעה. מה אני בא לחדש לך, כשאתה אומר אני, תבין שזה הראשון, האלוהים, המציאות, זמן מקום, תודעה, גוף וכו'. מה זה להיות אלוהים, כשתגיד אני תתכוון לראשון, שמצמצם את הזמן והמקום, שאחראי לכל מה שקורה, שאני חלק ממנו. האדם בטוח שהוא זה שמחליט אם לזוז לפה או לשם, זה לא נכון, המציאות מחליטה לך אם תזוז לפה או לשם. וגם המציאות מחליטה שאתה תרגיש שאתה עושה את זה. אם כל כולך היית בחוויה שהמציאות מחליטה הכל, אז אין מה לשאול יותר שאלות. זה דבר בסיסי שהאדם לא חושב על זה, הוא פשוט שכח מזה. אתה כרגע רוצה שתהיה ישות שלא תדע. המציאות כרגע רוצה שלא תדע, אך היא גם זאת שרוצה שתרצה לדעת. המציאות רוצה את כל סך החבילה. איך שלא תסובב את הגלגל, אם יש מציאות, אז אתה חלק מהמציאות, אתה תופס מקום במציאות. לאדם נדמה שהוא ישות עצמאית, כי למשל כשהוא הולך ברחוב, הוא לא חושב שהמקום והזמן זזים, אלא הוא חושב ... ולא אתה. שאלה: אני כבר התחלתי ללכת ככה. אליעד: שמת לב? אמרת אני, האם התכוונת למציאות שהולכת? במילה אני נפסלת. קודם כל תכיר בכל החוויה שלך שהמציאות היא הכל ורק אחר כך תשאל למה? אם תתבונן בזה מספיק, אתה לא תבין איך אתה קיים. אתה לא תבין איך קיים משהו מלבד המציאות. אם בכל מקום קיימת רק המציאות, אז איך קיים משהו שהוא לא המציאות? למשל כאשר אתה הולך ברחוב, ונופל עץ, אתה חווה שאתה נפרד מהעץ, למעשה אתה לא נפרד מהעץ, אתה הוא זה שהחליט שהעץ ייפול. זה כמו ... שאתה נפרד, אבל אתה לא נפרד, אתה אותו אחד. בסוף זה גוף אחד שמחליט הכל. אדם שרוצה לחוות להיות אלוהים צריך קודם כל לחוות את החוויה הבסיסית שהמציאות היא שעושה הכל. אתה למעשה לא צריך לחוות זאת, אתה אמור לחוות את האמת שלך, אבל אם הבנת שזאת האמת ואתה לא חווה אותה, אז לא ... של המהות, שהם אחד. יש פרספקטיבה אחת שאומרת זה קטן וזה גדול, יש פרספקטיבה נוספת שאומרת שניהם לא קיימים, אין כלום, שזה נקרא המהות של המציאות. והמוחלט זה שמבינים שאין הבדל בין הצורה הסופית לבין המהות האין סופית. כי במהות עצמה אין שום מגבלה, אבל בצורות יש הגבלה, ... אתה נעלם. כי ההתבוננות הזאת גורמת לאדם לבדוק, זה אני וזה לא אני, אנו שתי צורות, אבל בו זמנית, אין אני ולא אני, יש רק ההוויה אחת. מהצד של המציאות אין אני ולא אני, אבל בו זמנית יש אני ולא אני, וכשאתה מנסה להבין את זה ביחד, אז נעלמת לך חווית האני הנפרד. או במילים אחרות מתווספת חווית האחדות על האני הנפרד. כול מה שאתה יודע על המהות של המציאות, אתה אמור לדעת זאת על הצורה. מה אתה יודע על המהות של המציאות? שהיא מהווה את הקיר. אתה אמור לדעת שהספר הזה מהווה את הקיר. איך זה יכול להיות, הרי הספר פה והקיר שם? לא רק שהם אותו הדבר, ...

... והמילה: 'שלום', המילה ה - 15, נרמזת בכף היד המכילה את הכל בתוכה. (לכן גם אומרים 'שלום' בחיבור שתי כפות הידיים של הידידים) במקום אחר כתבנו כי המילה 'שלום' כוללת את כל המציאות המחולקת לארמ"ע, פירוש כל האלמנטים של המציאות: אש - אנרגיה, רוח מים ועפר שהם 4 האפשרויות של המציאות, "מוצק, נוזל גז ואנרגיה". (ראה הסבר מפורט בהמשך, בסוד האות: "ש") צורת האות א' כמים עליונים ותחתונים כאמור, בנויה האות 'א' משתי אותיות 'י', ואות ...

... להגיע לוודאות מוחלטת כמו שהוא קיים. אח"כ ננסה להגיע לוודאות יותר גדולה. אם תתבונן בזה תהפוך להיות המציאות כולה. שקרים ושקרנים ואדם שמשקר את עצמו זה תמיד בצורה מעורפלת, ...

... בניגוד לרצון שלו. הוא מרגיש אומלל מאוד וכועס, ועצבני ומפוחד. כך האדם חווה בעצם שהוא נאנס ע"י המציאות. האדם חווה אונס לאור היום ומרגיש קטן, מושפל, עלוב ומחולל. לכן הוא עושה כל שביכולתו על מנת להימנע מתחושת האונס ... ככל יכולתו לשכנע אותנו שהרצון הגדול הוא אויב שיש להילחם בו בכל דרך. אך אם האדם מסכים לראות את המציאות כפי שהיא, ומסכים לחוות כאב ומסכים לחצות את עמק הרפאים הזה, את איזור הדמדומים, לעבור דרך הפחד אז אחרי שיחווה כאב ... יחווה עונג ואושר כה גדולים עד שבאותו הרגע יבין האדם כי הוא מחובר לרצון הגדול. ברגע הזה הוא יבין שהמציאות שלו של חייו, היא הביטוי המדויק של הרצון הגדול שלו שהוא לא היה מודע לו כלל. ופתאום הוא מודע לרצון הגדול שלו ולו ... הוא יזכיר לו לאדם מי הוא באמת: אתה הוא רצון עצום ונשגב, אין דבר שקורה לך אשר הוא אינו רצונך - המציאות היא רצונך אז תהנה ממנה, חיה אותה בתשוקה עצומה, בנוכחות מלאה, באופן טוטאלי, במעורבות מקסימאלית צחק, פחד, כעס, בכה. זהו רצון המציאות ואנחנו אחד איתה. ...

... גם אתה יכול לעשות, מה שאתה רוצה אתה יכול לעשות, מה זה נותן לך? אתה יכול לנבא עתידות, לשלוט בגורלות, מה שאתה רוצה, מה זה נתן? נגיד זה נתן לך לשנות את המציאות. נגיד שינית אותה, מה זה נותן לך? האם עכשיו אתה מרוצה? שאלה: כן אליעד: כן, בא נבדוק שאלה: אם שיניתי אותה? אליעד: למה ...