... את סיבוב ההגדרות הזה עשיתי בשביל להגדיר את
תכונת הנייחות שעמדה כמכשול בפני האדם - בעודו מבקש להוציא את הפוטנציה שבו לפועל ולפרוץ אל העולם... ובכן, על
תכונת הנייחות למדתי מתוך הביטוי שפרש לעינינו את היקום כמחברת פתוחה... ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. מחבר התורה צפה בשלושת גורמי היקום: בעצמים, בכוחות הפועלים ... אין צבע, הוא לא נראה אבל ניתן לחוש בקיומו, וזו
התכונה המבטא בעצם את מהות החוקים: אין להם כתובת אך קיימים, לא ניתן להתכחש לקיומם. אגב, האדים הנראים מעל ספל תה אינם אדים בפועל אלא אדים שהתקררו ועברו למצב של התעבות, והוא ... כמו עשבים, עצים, פירות... ובעצם מותר לי להגיד
שהתכונה הזאת להפרות את החומר וללכד אותו היתה טמועה באד מאז שהיה בתוך החומר, ולמעשה הוא השתחרר מהחומר על מנת להגיע בסופו של יום אל החומר וללכדו או להפרותו.
לתכונה הזו אנו קוראים מחזוריות וצופים בה בפועל בסביבה שלנו: מחזוריות אין סוף של התאיידות וטל וגשם וצמחיה ותפוזים וקמח... בעוד מחבר התורה מבחין במחזוריות הזו בכל היקום, כי ... כן קיימת גם נטייה של ירידה - אחרת לא היתה ניכרת
תכונת העליה... וזו בעצם
תכונת הנייחות - אם תרצה עצלות העצמים. בפועל גם אנחנו יודעים שלא כל החומר מתאדה כי - אם רק חלק קטן מהמולקולות הנמצאות על פני השטח, שמקבלות אנרגיה מספיקה בשביל להתנתק מהחומר ... להתאדות נמצא רובו ככולו בשיכבה העליונה. ובכן
תכונה זו של עצלות העצמים לא פסחה גם על האדם כגוש מלוכד, גם הגוש הזה עשוי משכבות כאשר רק העליונה והמזערית מוכנה להפרות ולהיות מופרית. וכשאני מדבר על גוף האדם אני מצביע על ... ולחדור לראשו הבלתי חדיר... במגזר הזה טמועה
התכונה שאני קורא לה עצלנות מחשבתית. אגב, גם בכדור הארץ נמצאת שיכבה בלתי חדירה שמונעת מהמים לחלחל דרכה אל בטן האדמה... בהזדמנות זו הייתי רוצה לחזור אל אחד הגושים הלא אנושיים ...